עידן פלוס עובר לידיים פרטיות: אילו ערוצים ישדר ומי יתמודד על הפעלתו? - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עידן פלוס עובר לידיים פרטיות: אילו ערוצים ישדר ומי יתמודד על הפעלתו?

משרד האוצר פירסם השבוע את המכרז שיוציא לדרך את הפרטת המערך הממשלתי לשידורי טלוויזיה ■ המשמעות: תחרות נוספת ל-HOT ו-yes ■ מי ירוויח ממהלך ההפרטה? ואילו בעיות ייפתרו עם המעבר של הפלטפורמה לידיים פרטיות? ■ שאלות ותשובות

56תגובות
תוכנית הפטריוטים ערוץ 20
נדב כהן יונתן

כעשור לאחר השלמת החקיקה המאפשרת את שידורי עידן פלוס, המערך הממשלתי לשידורי טלוויזיה, מגיעים לסיומם השידורים במתכונת הזאת. משרד האוצר פירסם השבוע את המכרז שיוציא לדרך את הפרטת מערך עידן פלוס.

המשמעות של המהלך הזה, אם יצלח, היא אחת: תחרות משמעותית הרבה יותר ל–HOT ול–yes. שחקן פרטי שיפעיל את מערך עידן פלוס יכול לייצר פלטפורמה רב־ערוצית חזקה בישראל. הנה כל התשובות לשאלות על הפרטת מערך עידן פלוס.

מה זה עידן פלוס?

מערך עידן פלוס החליף את מערך ההפצה האנלוגי של שידור הטלוויזיה בישראל. בפברואר 2008 קיבלה הממשלה החלטה להשקיע בהקמת מערך שידורים דיגיטליים לציבור, שיכלול את הערוצים המרכזיים. השירות היה אמור להעניק לכלל ציבור מעין חבילת בסיס חינמית כאלטרנטיבה לפלטפורמות בתשלום. המדינה השקיעה בשלב הראשון 60 מיליון שקל במערך ולאחר מכן 60 מיליון שקל נוספים בהרחבתו.

משימת ההקמה, משום מה, הוטלה על הרשות השנייה — גוף רגולטורי בעיקרו, שמפקח על הערוצים המסחריים. השנים הראשונות היו קשות. הרשות לא הצליחה להקים את המערך כראוי. היו שיבושים רבים בקליטה, והשירות לא הגיע לכמה אזורים בארץ. המצב הזה גרם לכך שרבים נותרו כבולים לדואופול ששלט בישראל במשך שנים —HOT ו–yes — כדי לקלוט את השידורים של ערוצי הברודקאסט.

בשנים האחרונות המערך השתפר, אך עדיין יש אזורים נרחבים, בעיקר בפריפריה, שלא ניתן לקלוט בהם את המערך. אין הערכות מדויקות כמה משתמשי עידן פלוס יש בישראל, והטווח נע בין 200 ל–400 אלף משתמשים.

הערוצים כיום בעידן פלוס

מה מספק המערך כיום?

המערך כולל כיום 13 ערוצים: תשעה המשדרים בטכנולוגיית SD — כאן 11, קשת 12, רשת 13, עשר 14, ערוץ הכנסת, החינוכית, ערוץ 33, ערוץ 20 וערוץ המוסיקה 24. כאן 11 משדר גם ערוץ בטכנולוגיית HD. בנוסף, משודרות 14 תחנות רדיו על גבי המערך. את כל אלה המפעיל החדש יהיה מחויב להמשיך להעביר.

עם זאת, לא כולם יכולים לקלוט את כל הערוצים. למעשה, הממירים שנמכרו עד כה בישראל יכולים לשדר רק את ששת הערוצים הפועלים בטכנולוגיה הישנה. רק בעלי ממירים חדשים מסוג DVB2 יכולים לקלוט גם את שאר הערוצים.

המערך הורחב לפני כשנה ויכולת הקיבולת שלו היא עד 18 ערוצים בטכנולוגיית SD או כמה ערוצים נוספים ב–HD. כדי לעודד עלייה למערך, המדינה הסכימה לממן לערוצים הייעודיים (בהם ערוץ 20 ו–24) למשך תקופה של יותר משנה את התשלום השוטף של תפעול המערך ב–4 מיליון שקל בשנה.

עם זאת, ערוצים נוספים לא עלו על המערך עד כה, וגם הערוצים הקיימים — כמו קשת ורשת — לא הסכימו להשקיע תוספת תשלום עבור שידור ב–HD. מועצת הכבלים והלוויין היתה יכולה לצאת במכרז להעלאת ערוצים חדשים למערך, שימומנו באמצעות פרסום או דמי מנוי, אך לאחר שבחנה זאת התברר כי אין לכך מודל עסקי — ולא הוציאה מכרז.

למה בעצם להפריט?

שר התקשורת, איוב קרא
אוליבייה פיטוסי

המוטיווציה של משרדי הממשלה, בהובלת משרד האוצר, להפריט את המערך התחילה כבר לפני כמה שנים, אך אושרה רק בחוק ההסדרים ל–2016. להפרטה יש שלוש סיבות. ראשית, אין סיבה להשית על המדינה את עלויות המערך. כיום הוא מופעל על ידי הרשות השנייה, תאגיד סטטוטורי, והמדינה אחראית לכל תקלה או השקעה הנדרשת במערך.

שנית, למדינה היו טענות קשות כלפי הרשות השנייה לגבי היעילות של תפעול המערך ואיכות ההפצה. במשרדי הממשלה משוכנעים כי מפעיל פרטי שירכוש את המערך יוכל להרחיב משמעותית את טווח הקליטה של עידן פלוס, ויסייע בעיקר לתושבי הפריפריה. למעשה, זהו סעיף משמעותי בניקוד המכרז הנוכחי.

הסיבה השלישית, הנוגעת יותר מכל לכיס של אזרחי ישראל, היא הרצון של משרדי הממשלה להפוך את עידן פלוס לפלטפורמה תחרותית הרבה יותר ל–HOTו–yes באופן שיסייע להוריד את מחירי הטלוויזיה הרב־ערוצית בישראל. התקווה היא שהמפעיל החדש של עידן פלוס, בין אם הוא שחקן קיים בשוק או חדש, יבחר לא רק להשקיע בהנדסה ובהפצה, אלא גם יעלה על גבי המערך ערוצים חדשים — בתשלום או בפרסומות — שיאפשרו לו להפוך את עידן פלוס לפלטפורמה תחרותית הרבה יותר.

"ההפרטה תאפשר הפעלת המערך על ידי גורמים פרטיים, צעד שיביא לשיפור והרחבת הכיסוי הקיים, הוספת ערוצים והפחתת הנטל על הערוצים, כל זאת למען שיפור והנגשת השירות לאזרחי המדינה", אמר אתמול שר התקשורת איוב קרא.

אודי הלמן־הכהן, לשעבר סמנכ"ל התאגיד שהיה יועץ במכרז סבור כי "המכרז הזה יביא את מערך עידן פלוס למצב שיאפשר צריכה ראויה של הערוצים המשודרים על גבי המערך. הוא יהיה תחרות אמיתית לטלוויזיה הרב־ערוצית בישראל, מהלך נוסף להוזלת יוקר המחיה".

פרטנר TV
גד גניר

מה אומרים המתנגדים?

יש מתנגדים, לא רבים, למהלך ההפטרה. חלקם סבורים כי כמו במדינת אחרות, תפקידה של המדינה הוא לספק את השירות הבסיסי של קליטת ערוצי טלוויזיה מרכזיים בתשלום, ואין להעביר זאת לידי גורם פרטי. לגישתם, העברת המערך לגורם פרטי בעל מוטיבציית רווח תגרום פגיעה בשירות לצרכן — הן בירידה באיכות הקליטה, והן בכמות התכנים שניתן היה להעלות על גבי המערך.

התנגדות תקיפה יותר נשמעת מהרשות השנייה שמתפעלת את המערך. ברשות לא אוהבים שלוקחים מתחת ידיהם את הפרויקט. מועסקים בו 15 עובדים (יחד עם פעילות נוספת שבמשרדי הממשלה סבורים כי היא מיותרת בשם "מרכז השידורים"). ועד העובדים ברשות מתנגד להפרטה בשל הצורך שייוצר לבצע קיצוצים בעובדים.

מי צפוי להתמודד?

הדעה הרווחת עד כה היתה שהמפעילים הטריים בשוק של טלוויזיה רב־ערוצית — סלקום ופרטנר — יהיו מעוניינים לרכוש את המערך. סלקום, על 183 אלף לקוחותיה בטלוויזיה, מתבססת כבר כיום בעיקר על עידן פלוס בערוצים הפתוחים, ורכישת המערך יכולה לסייע לה לייעל את השידורים ללקוחותיה ולהעלות ערוצים חדשים. פרטנר מתבססת כיום רק על שידורי אינטרנט, אך שידור של ערוץ ברודקאסט על גבי האינטרנט הוא יקר מאוד, ובחברה בוחנים אפשרות להתמודד על הפעלת המערך כדי להוזיל עלויות.

רכישת המערך תעביר לידי סלקום ופרטנר בסיס לקוחות ענק, ובשתי החברות סבורים כי הן יוכלו להפיק מכך הכנסות נוספות. עם זאת, העובדה שהחברות הצליחו כבר כעת להתחרות בשוק הטלוויזיה ולגייס כמות לקוחות גדולה ללא שליטה בעידן פלוס מפחיתה משמעותית את המוטיווציה שלהן להשקיע סכום כלשהו במערך.

ומי לא יוכל להתמודד? הערוצים עצמם, שמחזיקים ברישיון שידורים, לא יוכלו להתמודד על רכישתו. במשרדי הממשלה סברו כי יש לשמר את העיקרון של הפרדה בין תוכן לתשתית ולא לאפשר לבעלי הערוצים להחזיק במערך.

מה יהיה במערך הפרטי?

המפעיל החדש יוכל להעלות למערך ערוצים חדשים בהתאם לקיבולת של המערך, או לספק ללקוחות ממיר משולב שמאפשר צפייה גם בערוצים על גבי האינטרנט — כפי שעושה כיום סלקום. המפעיל יוכל להעלות את כל סוגי הערוצים שיחפוץ שיממונו בפרסומות — כולל, למשל, ערוץ חדשות, וכאלה שיממונו בדמי מנוי, באמצעות ממיר מוצפן.

המפעיל החדש יחויב לראשונה השקיע בהפקת מקור. בהתאם למתווה שקבע בזמנו יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל (המחנה הציוני) כשיגיע עידן פלוס להכנסות של 5% מההכנסות בשוק או 200 מיליון שקל — הוא יידרש להשקיע 4.5% מהכנסותיו בהפקות מקומיות קנויות, וכך יעלה באופן מדורג עד 12%. בנוסף, חלק משיקולי המכרז יהיו שיעור התוספת שיציע המפעיל להשקיע בהפקות מקור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#