"מי שעושה עסקה גדולה במזומן ייחשב עבריין - וזה יעשה את ההבדל" - כל החדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מי שעושה עסקה גדולה במזומן ייחשב עבריין - וזה יעשה את ההבדל"

אחרי חמש שנים כמנהל רשות המסים, משה אשר אינו מתגעגע למס הדירה השלישית וחושש שהעברת המידע על חשבונות בין ישראל למדינות אירופה תתעכב - אז לאן פניו מועדות? ■ ראיון פרישה

29תגובות
משה אשר
אוליבייה פיטוסי

"מה פתאום צ'ק? מה, אין לך מזומן?" מאחורי השאלה הזאת, שמכירים רוב מי שעברו דירה, שיפצו את ביתם או הזמינו בעל מקצוע — מסתתרת הכלכלה השחורה הנפוצה כל כך בישראל. הישראלים אלופים בעבודה "בשחור", ורבים מאלה שאינם שכירים המקבלים תלוש משכורת מסודר, אינם מדווחים על כל הכנסותיהם. התשלום במזומן מאפשר לנותן השירות להעלים את ההכנסה, כדי לא לשלם עליה מס, ומקבל השירות עשוי להתפתות לשלם כך כדי לחסוך את המע"מ בשיעור 17%.

מדי פעם אנחנו שומעים על "מבצעים" של רשות המסים נגד מוסכים, רופאים, שיפוצניקים או בעלי צימרים שאינם רושמים כנדרש את הכנסותיהם — אבל בשורה התחתונה הרושם הוא שאין הרתעה אמיתית.

מנהל רשות המסים משה אשר, הפורש בתחילת השבוע הבא לאחר חמש שנים בתפקיד, ניצח על נוהל הגילוי מרצון, המאפשר לציבור לחשוף חשבונות בנק בחו"ל בלי להיחשף לסנקציה פלילית, והביא לחשיפה של כ–30 מיליארד שקל של ישראלים בחו"ל, שמהם שולם מס בכ–3 מיליארד שקל. אשר מסיים כהונה מוצלחת, ובתקופתו גביית המסים עלתה הרבה מעבר לתחזיות, ורשות המסים חיזקה את מעמדה.

אשר הצהיר לא פעם כי הגיעו לידיו רשימות של בעלי חשבונות ישראלים בבנקים בשווייץ ובמדינות אחרות, והבטיח שהרשות תגיע לכל חשבון כזה — אבל בפועל, עדיין נותר פער בין הרעש שעושה רשות המסים בנושא המלחמה בהון השחור לבין מה שכולנו רואים מתחת לאף.

בראיון לקראת פרישתו הוא מודה: "הכלכלה השחורה עדיין נמצאת בצורה משמעותית במדינה, וכמה שצימצמנו אותה, כמובן לא מיגרנו את התופעה. הדרך עוד ארוכה — גם בהרבה מאוד מדינות אחרות. אבל בשנים האחרונות הרחבנו את הרשת של מס הכנסה. פנינו ל–150 אלף איש כדי שיגישו דיווחים על הכנסות כשהיה לנו חשד מסוים על אי־דיווח. בערך שליש מאלה שפנינו אליהם פתחו תיקים במס הכנסה, והתחילו לשלם מס על הכנסות בלתי־מדווחות".

יש עדיין הרבה ישראלים שחיים בשחור וצורכים במזומן בלי חשש.

"הכלכלה השחורה נמצאת בהרבה מישורים, ועשינו הרבה פעולות, למשל מול צ'יינג'ים, כדי לחשוף צ'קים של בעלי עסקים שלא דיווחו על חלק גדול מההכנסות — ומדובר במאות מיליוני שקלים שלא דווחו. התיקים האלה נכנסים לפעולות של שומה וחקירה. בימים אלה אושרה הצעת החוק לצמצום השימוש במזומן, ועסקות משמעותיות לא יוכלו להתבצע במזומן".

משה אשר בראיון - דלג

הצעת החוק, שאושרה ביום שני בקריאה שנייה ושלישית, אוסרת על ביצוע עסקות גדולות במזומן, וקובעת לראשונה כי גם האזרח המשלם עובר עבירה אם הוא משתתף בעסקה כזאת. עד כה, האיסור חל רק על העסק (או העצמאי) שמקבל את התשלום, אם לא דיווח על הכסף שהתקבל. בחוק נקבע, בין השאר, כי אדם פרטי לא יוכל לשלם במזומן לעסק יותר מ–11 אלף שקל. על מי שייתפס בתשלום חורג יוטל קנס של 15%–30% מסך העסקה.

גם היום, כשנותני שירותים לוקחים תשלום במזומן ולא מדווחים עליו, הם יודעים שהם עושים משהו אסור. אתה חושב שהחוק ישנה את זה?

"ברגע שאנשים יידעו שזאת עבריינות אישית שלהם, זה יעשה את ההבדל. עד כה לא היתה חובה על האזרח לשלם שלא במזומן או לדרוש חשבונית. מעתה, אם האזרח לא ימלא את ההוראות, גם הוא צפוי לענישה. אני מקווה שהנורמה תשתנה ותחול גם בסכומים נמוכים מאלה שנקבעו בחקיקה. מלבד זה, אמצעי התשלום בישראל נעשים דיגיטליים יותר, ואפשר לעקוב אחרי התשלומים בהם. בעבר, ברוב חנויות הבגדים למשל, היה מפגש של בעל עסק קטן עם לקוח, והיה קל לא לדווח. כיום, כשהקמעונות נוטה לרשתות, רואים בפירוש שכל ההכנסות נרשמות".

מה נדרש כדי שתהיה יותר אכיפה נגד הכלכלה השחורה? יותר כוח אדם?

"אם היו יותר משאבים וכוח אדם היינו יכולים, כמובן, לבצע יותר ביקורות וחקירות ולהביא להרתעה גדולה יותר — אבל גם במשאבים שבידינו הגענו להרבה מקומות. למעשה, ההון השחור בחו"ל די נסגר, וגם בישראל המבצעים שאנו עורכים יוצרים הרתעה ואכיפה".

הישראלים כבר פחות חושבים שזה בסדר להעלים מסים?

"אנשים, במיוחד ישרים, מבינים שאם רשות המסים לא תגבה את המסים מכולם בצורה שוויונית, בסוף האנשים הישרים ישלמו יותר. לכן יש תחושה ציבורית שהעשייה של הרשות היא במקום הנכון. היום הדעה הרווחת בקרב האזרחים היא שלא משתמטים מהצבא, כי כולם מבינים שצריך לשאת בנטל הביטחוני באופן שוויוני. אותו דבר בדיוק נכון בנושא המס".

"דרושים יותר חוקרים מפקחים, ופרקליטים"

אגב שוויון, קמעונאים מקומיים מנהלים באחרונה מאבק לביטול הפטור ממע"מ על קניות מחו"ל באינטרנט, שחל כל עוד ערך החבילה אינו עולה על 75 דולר. הם טוענים כי הם מופלים לרעה.

"צריך לבחון את האיזון הנכון בין האפשרות לתת לאנשים לרכוש בחו"ל לבין הפגיעה בשוק המקומי", אומר אשר. "יכול להיות שיש מקום להוריד את הרף מ–75 דולר", הוא מוסיף — אף ששר האוצר החליט בינתיים שלא להוריד את הרף.

אחד הנושאים הבוערים שאשר משאיר על השולחן למחליפו בתפקיד — הממונה על השכר במשרד האוצר, ערן יעקב, שהיה עד לאחרונה המשנה למנהל רשות המסים — הוא מיסוד של נוהל חילופי המידע האוטומטיים על חשבונות בנק בין ישראל לעשרות מדינות (CRS). חילופי המידע בין מדינות, שמוביל OECD, מאיימים על ישראלים שיש להם חשבון בחו"ל ולא דיווחו עליו בישראל: עם יישום החקיקה המתאימה בישראל, רשות המסים תדווח למדינות זרות על חשבונות של תושביהן, ותקבל בתמורה לכך דיווח על חשבונות של ישראלים בחו"ל. הרשות תוכל לפנות לבעלי החשבונות, לדרוש מהם הסברים ולפעול נגדם. נוהל דומה מול ארה"ב, המכונה FATCA, כבר נכנס לתוקף לפני כחצי שנה.

נוהל CRS אמור להיכנס לתוקף בספטמבר 2018. עם זאת, תאריך היעד שבו אמורים להתחיל במסגרתו חילופי המידע אינו נראה ריאלי כרגע, מפני שנדרשת תקופת היערכות והכנה של תיקוני חקיקה ותקנות — והתהליך נתקע בוועדת הכספים של הכנסת.

זה לא מתסכל אותך?

"הדברים נמצאים כבר יותר מדי זמן בוועדת הכספים, ואני מקווה שיו"ר הוועדה, משה גפני, יקדם את התהליך ויביא את התקנות להצבעה. יש לנו מחויבות כלפי OECD, ואנחנו מהמדינות האחרונות שעדיין לא חוקקו את התקנות המתאימות. קיבלתי כבר מכתבים בעניין מ–OECD, והעברתי אחד מהם לגפני כדי שיאיץ את החקיקה. המוניטין של ישראל כמדינה שנלחמת בהון שחור, וכאחת ממדינות רבות שנלחמות יחד בתופעה הזאת, עלול להיפגע".

זה כבר לא יקרה בזמן המיועד.

"זה תלוי בחקיקה ובזמן ההיערכות של הבנקים לכל הפעולות שהם צריכים לבצע. אם נאבד את המועד הראשוני, שהוא ספטמבר השנה — מן הסתם לא נקבל ממדינות אחרות מידע על השנה הזאת, ונדלג לשנה הבאה".

עד כמה ועדת הכספים יכולה לשנות את התקנות ולהתאים אותן?

"יש סטנדרטים בינלאומיים. האפשרות לשנות היא אפסית".

אולי הקהל של גפני, החרדים, לוחץ עליו שלא לקדם את המהלך?

"זה היה אותו קהל כשחוקקנו את FATCA, ושם אנחנו כבר מעבירים מידע. אני מאמין שזה יקרה, ואני מקווה שלא נאבד את השנה הראשונה. המעמד של ישראל ייפגע בצורה כל כך משמעותית אם זה לא יקרה — שאני לא רואה דרך אחרת. גם משרד האוצר לוחץ שזה יקרה".

ואם יהיו בחירות?

"אז הרבה דברים ייעצרו. זה יהיה תסכול גדול".

רשות המסים מספיקה להגיע רק למיעוט מדו"חות המס המוגשים לה. כשהמידע על חשבונות של ישראלים בחו"ל יתקבל, יהיה מי שיטפל בו?

"בוודאי. אנחנו כבר מקימים צוותי עבודה. המידע ייכנס למערכת דיגיטלית — שאחרי תרגום המקרים לשמות ולתעודות זהות ישראליות, תציף לנו את התיקים לעבודה".

עושה רושם שהרשות תצטרך עוד כוח אדם — גם כדי להתמודד עם נוהל הגילוי מרצון, שחודש באחרונה.

"ההכנסות שנביא לאוצר המדינה יהיו גדולות בעשרות מונים מהעלות של כוח האדם הנוסף שיידרש. המדינה והאזרחים ירוויחו מזה".

אם היתה לרשות תוספת תקציב, היכן היית משקיע אותו?

"בכוח אדם מקצועי ואיכותי, ובטכנולוגיה. דרושים יותר מפקחים ואנשי ביקורת, חוקרים, וגם פרקליטים — כדי שהפרקליטות תוכל להעמיד לדין את העבריינים. בנוסף, דרושים אנשי פיתוח ומהנדסים שיפתחו מערכות שישפרו את השירות והאכיפה. בשנים האחרונות עשינו מהפכה טכנולוגית ברשות. למעשה, כיום בכל מערכי המס, האנשים מדווחים בצורה אלקטרונית. השנה יעלה כפיילוט דיווח אלקטרוני מלא במס הכנסה. זה יקל על האזרח, שיוכל להגיש דו"ח מס מהבית באופן אלקטרוני ובלי להגיש שום ניירות, וגם יאפשר לרשות להצליב מידע ולהציף תיקים איכותיים לשומה וחקירות".

משרדי גוגל ישראל בתל אביב. "פתרון המיסוי של OECD יכול להתאים לנו בעתיד, ויפתור הרבה מאוד מחלוקות"
אייל טואג

"הפטור מדיווח לעולים חדשים פסול"

אשר הצהיר לא אחת על כוונת הרשות למסות את הפעילות האינטרנטית המשויכת לישראל של חברות רב לאומיות, כמו פייסבוק וגוגל. כעת הוא מעדכן כי השומות הראשונות ייצאו בתוך כמה חודשים. "זה מתקדם יפה", הוא אומר. "אני לא יכול להיכנס לשמות, אבל מתחילים לטפל גם בחברות הגדולות, גם בבינוניות ובכולן".

ההליך שאתם מציעים הוא מעט מסורבל ודורש מכם להכריע כמה מהרווח של כל חברה נובע מהפעילות בישראל. בהודו, למשל, בחרו בפתרון פשוט יותר — מס במקור בעסקות פרסום דיגיטלי. גם באיחוד האירופי שוקלים פתרון כזה.

"נושא מיסוי הכלכלה הדיגיטלית בעולם נמצא על סדר היום. כרגע מסתמן שהצוות של OECD שדן בכך עומד להמליץ על הטלת מעין מס מחזור על פעילות אינטרנטית. זה יחייב את המדינות שיאמצו את ההמלצות לעשות חקיקה פנימית, אבל אנחנו עדיין מחכים להמלצות, ונראה לאן זה יתקדם".

אתה חושב שמס כזה יוכל להתאים לישראל בעתיד?

"כן. זה יפתור הרבה מאוד מחלוקות ובעיות".

וזה משפיע על השומות שאתם מתכננים להוציא?

"אנחנו מוציאים שומות לפי הדין הקיים. אם וכאשר יהיו המלצות, יצטרכו לחוקק אותן. החקיקה ממילא לא תהיה רטרואקטיבית, אלא מכאן ואילך. אנחנו עדיין מחכים להמלצות הבינלאומיות".

ארנון מילצ'ן. אשר לא ידע שנתניהו פנה ללפיד כדי להאריך את הפטור ממס לטובת מילצ'ן
Vittorio Zunino Celotto / Getty

אולי זה בכלל לא זמן טוב לאיים על חברות גלובליות בתשלומי מס, כשהרפורמה של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, מתמרצת חברות אמריקאיות להחזיר פעילות "הביתה"?

"לעומת מדינות אחרות, אנחנו נכנסנו לרפורמה של טראמפ בנקודת מוצא מצוינת. החוק לעידוד השקעות הון עודכן רק באחרונה, ושיעורי המס בו יחסית נמוכים, בין 5% ל–16%, תלוי במסלול. חלק גדול מהחברות הרלוונטיות נמצא בשיעורי מס של 12% או 7.5% — וזה שיעור מס אטרקטיבי מאוד גם אחרי הרפורמה של טראמפ".

ואיך אתם בכל זאת מתמודדים עם הרפורמה?

"אנחנו והאוצר בוחנים את יישום הרפורמה, שעדיין בשלביה הראשונים בארה"ב, ובקרוב נוציא המלצות לשר האוצר ולראש הממשלה. הן יכללו התאמות נקודתיות שיעשו את העבודה — לא משהו דרמטי".

אין חשש שחברות יוציאו פעילות לארה"ב?

"בהתאמות הנדרשות שנעשה, החשש הזה יוסר. ישראל תמשיך להיות מדינה אטרקטיבית להשקעות של זרים".

רשות המסים עודדה ב–2008 את מתן הפטור לעשר שנים מדיווח ומתשלום מס על הכנסות בחו"ל לעולים חדשים ותושבים חוזרים — שאתם מנסים לבטל בשנים האחרונות.

"מאז 2013 אנחנו חושבים שצריך לשנות את הפטור מדיווח, שאינו נכון. הגיע הזמן לתקן את הנושא הזה — וכמה שיותר מהר".

ידעת שראש הממשלה פנה לשר האוצר לשעבר יאיר לפיד בניסיון להאריך את הפטור לטובת חברו ארנון מילצ'ן?

"אני לא יודע מזה".

זומנת לעדות בעניין.

"שאלו אותי על הליכי החקיקה, על היוזמה שלי ושל הצוותים שלי לשינוי לחקיקה, ועל ההתנהלות שלנו מול משרד הקליטה לאורך השנים".

ולא היה לך מושג שהיתה פנייה ללפיד?

"לא, אבל מה שכן — עוד ב–2013, כשלפיד נכנס לתפקיד שר האוצר, מיד נדרשנו לגבש את חוק ההסדרים ל–2013–2014, וכבר אז רשות המסים הציעה לבטל את הפטור מדיווח ואת הסעיף שמאפשר מתן פטור של עוד עשר שנים לעולים חדשים ותושבים זרים. לפיד קיבל את ההמלצה, וקידמנו את זה בחקיקה, אלא שבהמשך זה נעצר בגלל משרד הקליטה".

זה לא צורם שמילצ'ן ביקש מלפיד, שעבד אצלו בעבר ומיודד אתו, סיוע בהארכת הפטור?

"שר האוצר, מעצם תפקידו, צריך להיפגש עם גורמים במשק כדי לראות אם יש דברים שדורשים תיקון. הוא בוחן את הבקשות השונות מול הדרגים המקצועיים, ומקבל בסופו של דבר החלטה נכונה".

בשנים האחרונות ניסיתם לבטל את הפטור מדיווח, אבל לא את הפטור מתשלום מס על הכנסות בחו"ל.

"הפטור מדיווח אינו מאפשר לבחון את הפטור ממס, שגם הוא מאוד־מאוד נדיב. צריכה להיות תקופה מסוימת של פטור ממס כדי למשוך עולים לישראל. האם התקופה הזאת תהיה עשר שנים או פחות? זאת כבר שאלה שצריך לדון בה. אבל אין ספק שהפטור מדיווח פסול מעיקרו".

פרשנות אגרסיבית מדי של הרשות

אילו עוד חוקי מס היית רוצה לשנות? האם רשות המסים תמכה במס הדירה השלישית, שבסוף נפסל על ידי בג"ץ בגלל פגמים בהליך חקיקתו?

בנייה בפתח תקוה. "מי שרושם את הדירה על שם הדודה, ומדי חודש הוא אוסף את הכסף ממנה — קשה לנו לזהות את זה"
מוטי מילרוד

"דיני המס מיועדים בראש ובראשונה לגבות מס אמת, מס שוויוני, ובנוסף — הם כלי בידי שר האוצר והממשלה כדי לתמרץ פעילויות שהממשלה רוצה בטובתן, ולדכא פעילויות אחרות".

אז הייתם בעד מס הדירה השלישית?

"אפשר להשיג את המטרה הספציפית הזאת בכמה דרכים. אנחנו סברנו שיש חלופות נוספות. כשהשר בחר בחלופה הזאת, קידמנו את החקיקה ונערכנו ליישומה".

אתה מתכוון לחלופות נוספות טובות יותר? המס הזה היה כאב ראש בשבילכם.

"חלופות נוספות. נמשיך לשאלה הבאה".

בשוק הנדל"ן מתחבא הרבה כסף. עד כמה התקדמתם בעקבות המכתבים ששלחתם למי שחשבתם שאולי אינו מדווח על כל הכנסותיו?

"הגענו לעשרות אלפי משכירי דירות שחשבו שהם פטורים ממס, והבאנו אותם לדווח. היו גם פרויקטים בתחום Airbnb, כלומר השכרה עסקית של דירות לנופש בפלטפורמות מקוונות — גם שם הגענו למאות מקרים".

אותם משכירים נדרשו גם לשלם על הכנסותיהם בעבר?

"מי שהתחיל לדווח שילם גם רטרואקטיבית לכמה שנים, עם הפרשי הצמדה וריבית. אם אנחנו מוצאים מישהו שמשכיר דירות כבר הרבה שנים — אנחנו יכולים במקרים מסוימים להגיע גם עד עשר שנים אחורה בגביית מסים".

אבל אין לכם יכולת לדעת כמה עוד משכירי דירות יש.

"אנחנו מנטרים את השוק כל הזמן. מי שרושם את הדירה על שם דודה שלו, ויש לו רק דירה אחת, והוא אוסף בכל חודש את הכסף ממנה — בעייתי יותר מבחינתנו לזהות את זה. אבל אם הנכסים רשומים על שם המשפחה הקרובה, אנחנו יכולים לזהות את הדברים האלה".

רשות המסים אמורה להתעסק לא רק ב"קטנים", אלא גם באנשים ידועים ובעלי פעילות עסקית נרחבת. בתקופה האחרונה המשיכו להתפרסם תחקירים שלפיהם קובי מימון הוא בעל השליטה האמיתי בחברת הגז ישראמקו. זה אומר שגם ברשות המסים מתייחסים אליו ככזה?

"אנחנו לא מדברים על תיקים ספציפיים".

זה לא תיק ש"צועק"?

"יש הרבה דברים צועקים. בגלל חובת הסודיות אנו לא מתייחסים לנישומים ספציפיים ולא מתייחסים לכל פעילויות החקירה, המודיעין או השומה שאנו מבצעים בתיקים השונים".

אחת הטענות שנשמעות היא שבתקופתך, הרשות הלכה לעתים רחוק מדי, ונקטה חקיקה ופרשנות אגרסיביות מדי כדי לתפוס גם מקרי קצה, במחיר של פגיעה בקבוצה רחבה יותר. רק באחרונה טורפד ניסיון שלכם להרחיב את תחולת הסעיף המסדיר את המיסוי של משיכות כספים מחברה על ידי בעל מניות יחיד גם לבעל מניות שהוא חברה.

"באנו עם הצעות רחבות, והן צומצמו מאוד".

אבל ההצעות הרחבות שלכם הן מעין "שיטת מצליח".

"החקיקה שהבאנו היתה רחבה. פרשנו רשת רחבה יותר".

מפני שידעתם שבסוף זה יצטמצם?

"לא. כדי להביא בסוף חקיקה מוסכמת לוועדת הכספים ולצמצם את המחלוקות, אכן התפשרנו על נסיבות שיכול להיות שמבחינה מקצועית עדיין יש מקום לדון בהן — אבל זה הסיכום שהצלחנו להגיע אליו יחד עם חברי הכנסת והלשכות המקצועיות".

דונלד טראמפ. "אנחנו בוחנים את יישום רפורמת המס של טראמפ, ובקרוב נוציא המלצות"
Evan Vucci/אי־פי

"לא שקלתי הליכה לפוליטיקה"

את כל הקריירה המקצועית שלו עשה אשר ברשות המסים, שבה כיהן בסדרה של תפקידים. "רשות המסים זו העבודה הראשונה שלי. לכן זו סגירת מעגל גדול, וזה הולך להיות שינוי מאוד מהותי מבחינתי", הוא אומר.

מה אתה הולך לעשות אחרי הפרישה?

"אני עדיין לא יודע, ויש צינון של שנה. אני מניח שאעסוק לא רק בתחום המסים אלא גם בתחומים עסקיים נוספים. אני עוד לא ממוקד במשהו מסוים".

אתה שוקל להישאר במגזר הציבורי?

"בשלב הזה אני חושב שיהיה נכון לשנות פאזה ולעבור למגזר הפרטי, אבל בעתיד אני לא פוסל גם חזרה לשירות הציבורי. השוק הפרטי מספיק מגוון, רחב, מעניין ומאתגר. אני לא יודע בדיוק באילו נושאים אעסוק, אבל זה לא יישאר סוד. כרגע אין כלום".

אתה מסתכל כמו כולם על החקירות המצטברות מסביב, ורואה איך התקבלו החלטות במשרדי ממשלה אחרים, שבהם פקידים היו לכאורה עושי דברו של ראש הממשלה. יש לך ביטחון שברשות המסים היום אין מקרי שחיתות שיגיעו בעתיד לחקירה במשטרה, בלהב 433?

"ברשות המסים יש עובדים ישרים שעובדים לפי האמת המקצועית והחוק. כך אנחנו מצפים שכל עובד מדינה יעבוד, ויחשוב רק על טובת אזרחי ישראל".

הופתעת מעוצמת החשדות?

"זה נושא עצוב. אני מקווה שהחקירה תסתיים במהרה ותהיה החלטה מקצועית של הפרקליטות. אני סמוך ובטוח, כמו כל אזרח במדינה, שהפרקליטות והמשטרה עושות את עבודתן בצורה ישרה ונכונה, ובסופו של דבר מי שמחליט בדברים האלה הוא בית המשפט, אם הדברים יגיעו לשם".

שקלת להיכנס לפוליטיקה?

"לא, וזה לא על סדר היום".

ולא קיבלת לקראת הפרישה הצעות לעבור לפוליטיקה?

"לא".

כמה מדגדג לך להשפיע?

"העשייה הציבורית חשובה וקובעת את איכות חיינו כאזרחים. אני שמח על כך שמי שנבחר להחליף אותי הוא אדם שצמח ברשות המסים. ערן יעקב מכיר את המערכת, והרשות תמשיך להתקדם בנתיב הנכון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#