הפליק־פלאק של רשות ההגבלים: העסקה שנפסלה ב-2004 תאושר ב-2018 - חדשות - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הפליק־פלאק של רשות ההגבלים: העסקה שנפסלה ב-2004 תאושר ב-2018

כבר ב-2004 פנה מנכ"ל משרד הביטחון דאז, עמוס ירון, לממונה על ההגבלים וליועמ"ש כדי לבחון את מיזוג תעש ואלביט ■ אלה הבהירו כי יתנגדו למהלך בבית המשפט בגלל הסכנה לפגיעה במערכת הביטחון ■ ירון: "צריך לאחד גם את תעש ורפא"ל. זה בזבוז אדיר"

13תגובות
חמ"ל המשלב מערכות של אלביט. "בארץ הם חייבים לפתח את המוצרים הכי טובים"
אסף הבר

העסקה למכירת החברה הממשלתית תעש לאלביט, שעליה דיווח השבוע משרד האוצר, עדיין לא אושרה על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין. הן אלביט והן תעש לא פנו עד כה בבקשה לרשות לקבל אישור לעסקה. עם זאת, ההערכות הן כי העסקה לא צפויה להיתקל בהתנגדות משמעותית. ההערכות נובעות, בין השאר, מכך שוועדת הריכוזיות, שבראשה עומדת הממונה על ההגבלים העסקיים, כבר אישרה את המיזוג.

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

החשב הכללי רוני חזקיהו פנה להלפרין כבר לפני כמה חודשים בבקשה שתבחן את המיזוג. הבדיקה שנערכה במשרדה העלתה סדרה של סוגיות בעייתיות, הנוגעות לשווקים של מוצרים ספציפיים שבהם תעש ואלביט מתחרות או לשווקים שבהם אלביט יכולה לרכוש מוצרים מתעש. ואולם העסקה צפויה להיות מאושרת, אם על בסיס הערות אלה החשב הכללי ישקלל התניות הנוגעות לשווקים ספציפיים שבהם פועלות אלביט ותעש.

זו אינה הפעם הראשונה שבה הממונה על ההגבלים העסקיים נדרש להתייחס לאפשרות המיזוג בין אלביט לתעש. כבר לפני כ-14 שנה, מנכ"ל משרד הביטחון דאז, עמוס ירון, ביקש מהממונה על ההגבלים העסקיים באותה תקופה, דרור שטרום, וממשרד היועץ המשפטי לממשלה, לבחון את האפשרות שתעש תימכר לאלביט. שטרום והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, דידי לחמן־מסר, דחו את הרעיון, והבהירו כי יתנגדו לו אם יובא לממשלה.

הנימוק לדחייה התבסס על ההנחה שאלביט, כגורם דומיננטי, לא תוכל לרכוש חברת תעשייה ענקית כמו תעש מבלי שלמהלך יהיו השלכות בתחום ההגבלים העסקיים.

עמוס ירון
תומר אפלבאום

ירון ויתר הדוחפים למיזוג לא נכנעו בקלות. בדיונים הממשלתיים שנערכו בנושא נשקלה האפשרות להשתמש בסעיף 52 בחוק ההגבלים העסקיים, המאפשר לעקוף את התנגדות הממונה על ההגבלים העסקיים, שבו נעשה שימוש גם לצורך אישור מתווה הגז. עם זאת, שטרום הבהיר כי במקרה שייעשה ניסיון לקדם את העסקה בניגוד לעמדתו, הוא יפנה לבית המשפט כדי למנוע את המיזוג.

"יכולנו לגמור עם זה כבר לפני עשר שנים"

ההתנגדות החריפה של שטרום ולחמן־מסר נשענה במידה רבה על לקחים ממיזוגים שנעשו בתעשיות הביטחוניות בארה"ב בשנים שקדמו לכך. ניסיון זה לימד כי למיזוגים אלה השפעה שלילית על רמת החדשנות של התעשיות הביטחוניות ועל יכולת המיקוח של משרד הביטחון מול הענקים שנוצרים כתוצאה מהמיזוג — הן מבחינת המחירים שבהם המשרד רוכש מוצרים ביטחוניים, והן מבחינת איכות המוצרים.

בשנים שחלפו מאז אותם דיונים אלביט התעצמה אף יותר. היא רכשה חברות ביטחוניות נוספות והפכה דומיננטית מאוד בשוק. למרות זאת, נראה כי באופן עקרוני, הממונה על ההגבלים העסקיים לא צפויה להתנגד לעסקה.

שטרום אישר השבוע כי משרדו אכן התנגד לעסקה כזו בעבר: "התנגדנו למיזוג בגלל לקחים ברורים מההיסטוריה של המיזוגים של תעשיות ביטחוניות בארה"ב", אמר ל-TheMarker. "הניסיון האמריקאי לימד שלמיזוגי ענק בתעשייה הביטחונית בארה"ב היתה השפעה שלילית על החדשנות. כשמדובר על מיזוגים כאלה, הטיעון הקלאסי של המצדדים בהם הוא שמי שעומד מול הספקים הם מדינת ישראל הגדולה ומשרד הביטחון — שתמיד יהיה גדול וחזק מהם. אבל המציאות מלמדת שכשיש גורם חזק מאוד בתחום, עלולים להיווצר קשרים בעייתיים של שבי רגולטורי בין חברות הענק לאנשי מערכת הביטחון, מה שמוביל לעיוותים בהזמנות ולפעמים גם בסדרי עדיפויות".

דרור שטרום
תומר אפלבאום

ואולם ירון סבור כי מדובר בטעות. "זו היתה טעות לא לקדם את המיזוג כבר אז - יכולנו לגמור את הסיפור הזה כבר לפני עשר שנים. התחרות לחברות הביטחוניות היא גם ככה לא בישראל אלא מחוץ לארץ. הרוב המכריע של המוצרים שלהן נמכר בחו"ל. כשאלביט מוכרת בחו"ל היא מתחרה מול עשרות חברות. נכון שבישראל הם יחידים בהרבה תחומים, אבל בארץ הם חייבים לפתח את המוצרים הכי טובים — אחרת לא יהיה להם שוק.

"המדינה הזו קטנה מדי מכדי לפצל את האיכות האנושית בין כמה חברות", מוסיף ירון. "גם ההשקעה בציוד ובמעבדות עולה הון תועפות, בזמן שבחלק מהמוצרים החברות עושות את אותה פעילות. תראה כמה חברות מייצרות מל"טים. בכל מה שקשור להנעת טילים, יש פה תשתיות תעשייתיות כפולות ומשולשות. אני גם טוען שצריך לאחד את תעשייה אווירית ורפא"ל. זה בזבוז אדיר. בסוף גם זה יגיע, ככל שתקציבי הביטחון יירדו והשווקים יהיו קשים יותר".

לדברי ירון, משרד הביטחון יודע כיצד להתמודד עם הכוח של החברות הממוזגות. "המשרד מאורגן להתמודדות עם ספקים יחידים. לפני 15 שנים משרד האוצר מנע זאת ממני. לקח לו 15 שנים להבין שצדקתי. אני אפילו רציתי לעשות את המיזוג הזה בצורה הרבה יותר טובה. לתעש יש למשל מפעל תחמושת קלה בנצרת — למה להכניסו למכרז? תמכור אותו לכל המרבה במחיר. עכשיו אלביט יעשו את מה שרציתי שהמדינה תעשה. הם ישתלטו על תעש וימכרו את המפעל הזה במחיר הרבה יותר גבוה. הצעתי אז שניתן לאלביט את כל הרכיבים בתעש שיש להם סינרגיה עם אלביט. למשל, בטנק המרכבה תעש מייצרת את הברזלים, השלדות והתותח, ואלביט מייצרת את השכל של הטנק - את בקרת האש והכוונות. אמרתי: את זה ניתן לאלביט, וחלקים כמו מפעל התחמושת הקלה נמכור במכרז למרבה במחיר. זה לא קרה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#