הישראלים שאוכלים צהריים עם אסטרונאוטים של נאס"א בתוכנית הלימודים היוקרתית בעולם - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הישראלים שאוכלים צהריים עם אסטרונאוטים של נאס"א בתוכנית הלימודים היוקרתית בעולם

מאות סטודנטים מנסים לתפוס את 80 המקומות בקורס בן 10 שבועות שעולה 25 אלף דולר ■ הסטודנטים הישראלים באוניברסיטת סינגולרטי מדווחים: "מצפים מאתנו לגדולות" ■ "אני מסיים לשמוע הרצאה של מדען מבריק, אוכל עם אסטרונאוטים של נאס"א ומנהל שיחה מדעית עם הרופא שסייע למגר את האבעבועות השחורות" ■

תגובות

בבסיס נאס"א בעמק הסיליקון, קליפורניה, מפתחים 80 מדענים את ההמצאות שישנו את העולם. יש בהם גנטיקאים, מהנדסי ננוטכנולוגיה, מומחים לבינה מלאכותית, יזמים, פעילים חברתיים ואנשי עסקים, שנבחרו בקפידה מתוך 1,600 מועמדים מכל העולם. שלושה מהם הגיעו מישראל: ארז ליבנה עובד על טיפול מדעי יוצא דופן לאיידס; רונן עמית מאמין שהפיתוח הטכנולוגי שעליו הוא עמל ב-12 השנים האחרונות יאפשר לנו לתקשר עם המחשב כפי שאנחנו מתקשרים זה עם זה; ושרון ניב מפתחת שיטות מדעיות שיאפשרו לאנשים להיות שמחים יותר, באמצעות שימוש בטכנולוגיות ביו-פידבק. 80 בני המזל האלה משתתפים בתוכנית ייחודית של אוניברסיטת סינגולרטי הנמשכת כחודשיים וחצי. התוכנית מתקיימת בבסיס "איימס" של נאס"א, וממומנת על ידי נאס"א, גוגל וגופים נוספים. מטרתה של האוניברסיטה היא לחשוף את המשתתפים בתוכנית לטכנולוגיות המתקדמות ולמחקרים העדכניים ביותר בשלל תחומים, ולעזור להם להרים פרויקטים המכוונים לפתרון האתגרים הגדולים בתחומים כגון מים, מזון, אנרגיה וחלל. בשנה שעברה השתתפו בה שלושה ישראלים: יונתן אדירי, יועץ לנשיא שמעון פרס; ד"ר יצחק שוורץ, מומחה לקרדיולוגיית ילדים; ושי מכנס, פיסיקאי ישראלי המתמחה במחשבים קוונטיים. ישראלי נוסף, איתן אלירם ממשרד החוץ, השתתף במסלול מקוצר המיועד למנהלים.

המושג סינגולריות פרץ לתודעה הציבורית רק בשנים האחרונות. הממציא והוגה הדעות ריי קורצווייל מייצג את התורה שעומדת מאחורי הרעיון, שתואר בראשונה על ידי הסופר ורנור וינג'י ב-1982. קורצווייל קידם אותו בספריו "עידן המכונות הרוחניות" (The Age of Spiritual Machines) מ-1998 ו"הסינגולריות קרבה" (The Singularity Is Near) מ-2005, ומשך עשרות אלפי מאמינים.

על פי קורצווייל, ב-2045 יחדלו אנשים למות ממחלות ומזקנה, והטכנולוגיה תגיע לנקודה שבה בני אדם ומכונות חושבות ישתלבו לבסוף לישות מאוחדת. אוניברסיטת סינגולרטי מייצגת את ההיבטים המעשיים יותר של הסינגולריות, ומתמקדת בהצגת טכנולוגיות מבטיחות ליזמים.

מאות סטודנטים מרחבי העולם מנסים לתפוס את 80 המקומות הפנויים בקורס מתקדם בן עשרה שבועות, שעולה 25 אלף דולר; מנכ"לים, משקיעים ואנשי אקדמיה מתחרים על מקום בתוכנית המנהלים בת תשעת הימים שמספר המתקבלים אליה קטן יותר. שני הקורסים כוללים מפגשים עם הוגים מובילים בעולם בתחומי הננוטכנולוגיה, הבינה המלאכותית, האנרגיה, הביוטכנולוגיה, הרובוטיקה והמחשבים.

"גוגל הוא כמה נערי קולג'"

באמצע יוני התחילו ליבנה, עמית וניב את הלימודים באוניברסיטת סינגולרטי. ביום הראשון עלו על הבמה שועי העולם המדעי והטכנולוגי. "אני לא מתכוון לדבר אתכם על השאלה אם תשנו את העולם, אלא איך תשנו אותו", אמר ד"ר לארי בריליאנט, אחד ממנהיגיה של התוכנית העולמית למיגור אבעבועות שחורות.

אחריו עלה לבמה לארי פייג', אחד מהמייסדים של גוגל, ואמר: "אתה שואל אנשים: 'האם אתם עובדים על משהו שבאמת ישנה את העולם?' כמה אנשים יכולים להשיב על כך: 'כן'? אני מאוד נרגש בשבילכם. אם הייתי סטודנט, זה המקום שבו הייתי רוצה להיות".

פיטר דיאמנדיס, יו"ר האוניברסיטה, המייסד שלה ומי שעומד מאחורי פרויקט X-Prize (אתגר נושא פרס בן 10 מיליון דולר לקידום טיסות פרטיות לחלל), נשא אף הוא דברים: "מדוע אנחנו כאן? ברור שיש אוניברסיטאות מדהימות בכל העולם. המשמעות היא לא לשכפל את המאמץ אלא לספק משהו ייחודי וליצור שיחה שלא מתרחשת במקומות אחרים".

דובר נוסף שעלה לבמה הוא האיש שיצר את החזון, ריי קורצווייל , שאמר: "כלים כמו יצירתיות, חדשנות ופריצת דרך נמצאים בידיים של כל אחד. והם לא יקרים. גוגל הוא כמה נערי קולג' שיצרו אותו באמצעות מחשב".

בתחילת הדרך טועמים הסטודנטים קצת מכל תחום, לאחר מכן נערכים הקורסים ולקראת אמצע וסוף הקורס עמלים הסטודנטים על פרויקטים קבוצתיים. המטרה שאפתנית להחריד: הסטודנטים צריכים לבחור פרויקט שישפיע על לא פחות מאשר מיליארד איש תוך עשר שנים.

ב-2009 נולדו ארבעה מיזמים שהתחילו שם: הראשון, CiviGuard, מנסה לייצר פרדיגמה חדשה למענה למקרי חירום באמצעות פתרונות חדשניים; השני, ACASA, מנסה לפתח טכנולוגיות שיאפשרו לבנות ולעצב בתים במדינות מתפתחות באמצעות טכנולוגיות שונות; השלישי, GETTAROUND, הוא זירה שיתופים להסעות; הרביעי, One Global Voice, מייצר כלי תוכנה שמאפשרים לכל אדם ליצור אפליקציה בתחומי המסחר והחינוך.

מבול של גנים

"נחשפתי לאוניברסיטת סינגולרטי בראיון שנערך עם ריי קורצווייל לפני כשנה, בזמן ששקלתי להתחיל דוקטורט בביואינפורמטיקה באוניברסיטת בר אילן", נזכר ארז ליבנה, בעל תואר שני בביואינפורמטיקה ממכון ויצמן. "בעיני, הוא סוג של נביא מודרני. הוא מאמין שהאנושות צועדת לעבר גל עצום של קדמה, שנקרא סינגולריות. בעבר הטכנולוגיות החדשות נוצרו אחת לכמה שנים, ואילו כיום אנחנו מגיעים לתקופה שבה טכנולוגיות ישתנו מהקצה לקצה תוך ימים ספורים. המין האנושי משנה את פניו".

ליבנה מכנה את עצמו "מתכנת בשירות הביולוגיה". "אם עד לפני עשור וחצי מדענים היו חוקרים גן אחד או כמה גנים, כיום - בעקבות ריצוף הגנום האנושי - נחת עלינו מבול של גנים. בין 30 ל-100 אלף, תלוי איך מגדירים גן. הכלים המדעיים הקלאסיים של הביולוגיה כבר לא מתאימים לחקר כמות גדולה כל כך של גנים. אפשר להתמודד עם נחשול כזה רק באמצעות מחשב".

לאחר שליבנה החליט להשתתף בקורס של אוניברסיטת סינגולרטי, הוא החל במסע מיונים מפרך. "עברתי שלושה שלבים, עם הרבה שאלות ותחקירים. הסלקציה מחמירה. אחוזי הקבלה נמוכים יותר מאלה של בית ספר למינהל עסקים בהרווארד. נתבקשתי לכתוב חיבור שעוסק בסוגיה מהם לדעתי האתגרים הגדולים ביותר שהאנושות מתמודדת עמם. נתבקשתי להסביר מדוע אני חושב שאני מומחה וכיצד אוביל שינוי במדינה שבה אני חי. בכל יום עסקתי בהליך המיון כמה שעות, אבל ידעתי למה אני נכנס".

עלות הקורס היא כ-100 אלף שקל, וליבנה זכה לסיוע חלקי מהקרן על שם אילן רמון ומקרן של האוניברסיטה. את שאר הסכום, עשרות אלפי שקלים, הוציא מכיסו. "מדובר בהוצאה ניכרת, גבוהה מכפי שהייתי מוכן לשלם בדרך כלל, אבל לא הייתי מוכן לוותר על הזדמנות כזאת. שמתי את החיים שלי בהפסקה. לא הייתי אומר שאני מקריב משהו בכך שאני נמצא כאן, כי מדובר בהזדמנות נהדרת ובחוויה מעשירה. כל מי שמגיע לכאן עוצר את החיים שלו ונכנס לעולם אחר לגמרי - עולם עתיר טכנולוגיה".

ליבנה, שמשוחח אתנו באמצעות סקייפ כמה ימים לאחר שהחל את הקורס, נשמע נרגש מאוד. "קשה לי לתאר עד כמה החוויה הזאת ייחודית. אני מסיים לשמוע הרצאה של מדען מבריק בתחום מסוים ולאחר מכן אוכל ארוחת צהריים עם אסטרונאוטים של נאס"א. אני לוחץ את ידו של הרופא שסייע למגר את האבעבועות השחורות ומנהל אתו שיחה מדעית. לפני כמה ימים שוחחנו עם באז אולדרין, האדם השני שצעד על הירח, שקפץ הנה לביקור.

"יש כאן מדענים שכל אחד מהם הוא משכמו ומעלה. מדובר באנשים מתחומים שונים: מומחים לבינה מלאכותית, לדי.אן.איי, לננוטכנולוגיה. שיחות המסדרון כאן הן אינטר-דיספלינריות. פיסיקאי פוגש ביולוג ומומחה לבינה מלאכותיות, ותוך כמה דקות הם מגלגלים שיחה ותוהים איך לפתור בעיה מסוימת, וכל אחד מביא את המומחיות מהתחום שלו. בכל יום שחולף אני לומד כאן המון".

ליבנה מתמקד בטיפול חדש לאיידס, ושואף להפוך אותה לנגיש בעולם השלישי. "הטיפול הנוכחי בווירוסים מתמקד במתן חיסון, אבל אין חיסון לאיידס. לכן מרכיבים כמה תרופות אנטי ויראליות ויוצרים קוקטייל שמסוגל לטפל במחלה. הבעיה היא שהווירוסים מפתחים עמידות לתרופות, שהתרופות האלה יקרות ולא לכולם יש נגישות אליהן, ושמדובר בטיפול תובעני ולא נעים.

"אני מציע אסטרטגיה שונה לחלוטין. אני לא מפריע לווירוס. להפך, אני נותן לו בדיוק את מה שהוא רוצה. אני יוצר אסטרטגיה של הטעיה ובונה מלכודות וירוסים. גופים מיקרוסקופיים שמתחזים לתאים יציגו על פני השטח שלהם את כל מה שדרוש לווירוס. הוירוס יטעה לחשוב שמדובר בתא אמיתי, ייכנס למלכודת וייהרס. הווירוס יכול להזריק את המטען הגנטי שלו לתוך התא רק פעם אחת, כך שהוא ייטפל לתא הלא נכון וכך יהרוס את עצמו. מדובר בטכנולוגיה פורצת דרך שתוכל להציל מיליוני אנשים. אני לא מכיר גישה טיפולית דומה במחקר המדעי כיום בעולם.

"אני רוצה לקדם את הגישה הטיפולית הזאת באופן חברתי ולא מסחרי, לעזור לכמה שיותר אנשים. זה לא שלא ארשום על כך פטנט, אבל אני רוצה להשתמש בידע שלי כדי לרפא אנשים. אני לא מתנגד לכך שאנשים מתעשרים באמצעות המדע, אבל יש דברים שצריכים להגיע לכמה שיותר אנשים - וזה אחד מהם".

אתה מרגיש כשליח מטעם ישראל?

"בהחלט יש כאן גם עניין של ייצוג מדינת ישראל בכבוד. אנחנו מסתובבים עם תגי שמות ודגלים, וכולם יודעים שאני ארז ליבנה מישראל. בין השיחות המדעיות מדברים גם על המצב במדינות שמהן אנחנו מגיעים. האנשים כאן מסבירי פנים ורוצים לדעת מה קורה בישראל ומה ההווי כאן. יש פה אנשים שאין להם מושג איך נראה אורח החיים הישראלי, ורק במפגש בין-אישי אפשר לספר להם.

"בכל מקום אחר זה היה נשמע כמו סיסמה שחוקה, אבל כאן הרצון לשנות ולשפר את האנושות הוא אמיתי. יש כאן אנרגיה, מוחות, קשרים וכסף - שאין בשום מקום אחר. כאן המטרה היא לפעול למען עשייה אמיתית ולדבר על העניינים הכי רציניים: לדאוג לאספקת מים טריים לכל כפר בעולם שלישי, למצוא מקורות אנרגיה חלופיים, ליישב את החלל ולפתח שימושים בפסולת תעשייתית כדי ליצור מוצרים חדשים".

איך ההרגשה לפגוש אישים מפורסמים?

"זה מאוד מרגש בהתחלה. בשלב מסוים, לאחר שאתה רואה אותם יום-יום, אתה מפסיק להתרגש. בהתחלה אתה אומר, 'וואו, הנה המייסד של גוגל' או 'הנה האסטרונאוט שהיה ארבע פעמים בחלל', אבל לאחר מכן יוצא לך לשבת אתם בחדר האוכל ולנהל שיחה על איך לשפר את העולם. הם לבביים, מדברים בגובה העיניים ומקשיבים. הם מתעניינים במה שיש לנו לספר להם".

עם מי אתה לומד?

"עם אנשים מכל העולם: אתיופיה, דנמרק, קנדה, ארה"ב, איטליה, הונג קונג, ירדן, ניו זילנד ואוסטרליה. אלה אנשים שמתמחים במגוון דברים. לכל אחד שמגיע לכאן יש לפחות שניים-שלושה כישורים. יש כאן יזמים, מהנדסים ומדענים מכל הסוגים, אבל גם אנשי עסקים שהקימו את העסק הראשון שלהם בגיל 15. יש כאן יזמים שהקימו 10-20 חברות, שחלקן מגלגלות מיליונים. יש כאן פעילים חברתיים מתחומים שונים, כמו פעילה חברתית מניגריה שמפעל החיים שלה הוא לקדם את מעמד האשה ואת תחום החינוך. יש כאן פעיל מברזיל שהקים מפעל חינוכי שהשפיע על 80 מיליון איש. לומדים כאן אנשים שאתה מקבל הלם כשאתה קורא את קורות החיים שלהם".

איך נראה היום-יום שלך כעת? מה לומדים באוניברסיטה?

"מרכז המחקר איימס הוא עיר קטנה, ומכל מקום אתה יכול לראות האנגר ענקי. התנאים הם תנאי אכסניה צנועים. אני חולק חדר עם מהנדס עירוני מגרמניה שעוסק בטכנולוגיית המידע. הימים שלנו די עמוסים. מהבוקר ועד הערב יש לנו הרצאות או פאנלים של סיעור מוחות. אנחנו גם מנהלים כל הזמן שיחות מסדרון. למעשה, מההשכמה ועד לשינה אנחנו עוסקים בעשייה מדעית וחברתית. זה מפרך, זה מופלא, זה מדהים ומעשיר. אני לא מתלונן על החוויה הנהדרת הזאת".

לא חוסכים דבר

לא מכביד לחשוב שמצפים ממך לפתח המצאה שתשנה את האנושות?

"לא חוסכים מאתנו דבר, כך שבהחלט מצפים מאתנו. יש כאן רשת מומחים ומשאבים כספיים. כמעט כל אדם שאנחנו רוצים להכיר - מקשרים אותנו אליו. כגודל ההשקעה בנו, כך גודל הציפייה. מצפים מאתנו לגדולות. אלה דרישות גבוהות אבל אני מאמין שאנחנו מסוגלים לעשות את זה. הדינמיקות שנולדו כאן תוך שבוע הן מדהימות".

על אילו המצאות שישנו את האנושות אתם מדברים?

"על תוכנות מבוססות בינה מלאכותית שיחליפו רופאים; על טכנולוגיות שייתנו אבחון ראשוני, כמו אפליקציה באייפון שתחליף את הרופא; אנחנו מדברים על רפואה אישית: לא עוד תרופה אחת לכולם אלא תרופה שמתאימה ספציפית לאדם מסוים מבחינת המינון, ההרכב הכימי ויכולת הספיגה; אנחנו מדברים על ננוטכנולוגיה: על רובוטים בקנה מידה זעיר שיטפלו בסרטן. אלה לא סיפורים או דיבורים - כאן נמצאים המדענים שעוסקים בעניינים האלה".

עד כמה זה באמת אפשרי?

"זה לא עניין של ספקולציה. מספיק לקרוא ספרי מדע בדיוני שנכתבו לפני שני עשורים ולראות שהספרות חזתה את האינטרנט, את הטלפון הנייד ואת היווצרות הכפר הגלובלי. אנחנו לא מדברים כאן על תיאוריות, אלא על האופן שבו אפשר לפתח את ההמצאות בפועל".

איך תיראה האנושות עוד 40 שנה? מה תהיה תוחלת החיים? האם העולם שלנו יהיה טוב יותר?

"הנבואה ניתנת לשוטים, אבל אם בכל זאת לנסות ולנבא, אזי תוחלת החיים תמשיך לעלות ונחצה את מחסום 100 השנה. קורצווייל מדבר על הבסה מוחלטת של המוות. אם נבין היטב את הגנים ואת המוח, נוכל לתקן כל מה שהתקלקל. בשלב מתקדם יותר נוכל להקליט כל אטום ולטעון את המידע למחשב. נוכל לשמור את עצמנו על המחשב ומאותו הרגע לא נמות. לגבי לקויות, היה לנו פאנל מעניין עם דן ברי, אסטרואנאוט שטס לחלל כבר ארבע פעמים. אחת התיאוריות שעליהן מדברים כיום היא האפשרות לחיות בכוח משיכה אפסי, שיאפשר לאנשים עם לקויות ולקשישים עם שיגרון לנוע בקלילות באמצעות דחיפה קטנה של אצבע. לרגליים לא תהיה משמעות. זה יסייע לחולי ניוון שרירים וטרשת נפוצה, שמידת העצמאות שלהם מוגבלת.

"אנחנו מדברים הרבה מאוד על איכות הסביבה ועל מיחזור פסולת. האנושות צריכה להבין שמשאבי כדור הארץ מתכלים, ואם נזהם ונכלה אותם - נהיה בבעיה. אנחנו מדברים על אנרגיה נקייה ועל תחליפי אנרגיה, שואלים מה יקרה ביום שבו ייגמר הנפט, איך משתמשים במקורות אנרגיה שלא מזהמים את האדמה. איך דואגים שלכל אדם בעולם יהיו מים נקיים גם אם הוא גר במקום מרוחק באפריקה. אחד הרעיונות שעלו כאן הוא להקים בניינים רבי קומות של שדות חקלאיים - לגדל גידולים חקלאיים בתוך מבנים עירוניים.

"לא חסרה לנו אנרגיה בעולם. כמות האנרגיה שמתקבלת מחשיפה לשמש גדולה פי 5,000 מהצריכה של העולם כולו - ואנחנו לא מנצלים זאת. האנושות חיה בעולם של שפע, הכל נמצא ומחכה שנדע להשתמש בו בצורה נבונה. זה נכון לא רק לגבי כדור הארץ, אלא גם לחלל החיצון. האדם הראשון שיקים מכרות בחלל החיצון יהיה מיליארדר".

לא מפריע לך שמיזם כזה מתקיים רק פעם בשנה, ביוזמת חברות פרטיות? זה לא תפקידן של ממשלות העולם?

"האנשים שלומדים כאן אינם נאיבים - אף על פי שהם אידיאליסטים. הם מבינים מהו טבע האנושות, מה אפשר לעשות ומה אי אפשר. אין ספק שהטכנולוגיה מתקדמת יותר מהתבונה, ושהאנושות מתנהגת לעתים כעדר המתקדם מבלי לחשוב לאן. למרות כל זאת, אנחנו רוצים להוביל את הציבור למקומות בריאים וטובים יותר, כדי שבעוד כמה עשורים נשפיע ונוכל לדעת שעשינו את המיטב.

"יש בעולם מגמה כללית - כוחן של הממשלות פוחת וכוחן של יזמויות פרטיות מתחזק. היו בעבר ממשלים שניסו לעצור את הקדמה ונכשלו. ממשל בוש, למשל, ניסה לעצור את המחקר בתאי גזע עובריים. האם זה עזר לממשל האמריקאי? להפך. הצעד הזה הותיר את המדע האמריקאי מאחור בתחום הזה, וישראל ואירופה התקדמו בו מאוד".

מה החידושים הצפויים בשנים הקרובות בננוטכנולוגיה?

"כרגע מדברים הרבה על האופן שבו רקמות יכולות להתחבר למחשב או לסוללה, למשל מתקן שיבדוק את רמת הסוכר של חולי סוכרת ואז יזריק להם אינסולין. וזאת נחשבת לרמה הפשוטה של ננוטכנולוגיה. אנחנו מדברים על מכונות שישחו בתוך הגוף שלנו, שישתמשו בסוכרים במחזור הדם כסוג של דלק; על מכונות שמתקנות את הגוף ומשמידות פולשים; ובשלב מתקדם יותר, מכונות מיקרוסקופיות שיוכלו ליצור כל דבר - מזון, מכשור ומכונות נוספות כמותן".

מה לגבי בינה מלאכותית?

"גם בסוגיה הזאת התקיימו לא מעט דיונים, למשל בשאלה מהי תבונה, מתי מכונה נהפכת לתבונית, האם לרובוט יש זכויות אדם. כשעוסקים בהתקנת טכנולוגיות בתוך גוף האדם, צריך לשאול אם זה לא יוצר בעיות אתיות וחברתיות. הציבור צריך להבין שאנחנו לוקחים ברצינות את ההשלכות האתיות. אנחנו לא דוהרים בכוונה אל עתיד טכנולוגי שייצור בעיות, אבל את הרכבת הזאת אי אפשר לעצור - ולכן צריך לכוון את הנחשול לכיוונים רצויים.

"אנחנו מבינים טוב יותר את הגנים בגוף. כבר עכשיו המושג 'תרפיה גנטית' הוא לא מדע בדיוני. בעתיד הלא רחוק, אדם שייוולד עם מחלה מסוימת, למשל סיסטיק פיברוזיס, יקבל זריקה של הגן המתוקן ויחלים. מחלה גנטית כבר לא תהיה גזירת הגורל". "תחום חשוב נוסף הוא המחשבים הקוונטיים, חומרה שמדברים על קיומה כבר שנים ועוד לא הצלחנו לבנות אותה. ברגע שנצליח לבנות מחשבים קוונטיים, כל מה שאנחנו יודעים כיום על מחשבים יהיה לא רלוונטי, אפילו בהשוואה למחשבי העל של ימינו. הם יאפשרו לנו כוח מחשוב גדול כל כך, שהשמים הם הגבול. גם אם נמשיך לפתח את המחשבים הקיימים, נגיע לכוח חישוב של 'מחשב על' במחשב בגודלה של קוביית סוכר. לא נשתמש במקלדת, אלא נדבר למחשב".

מה דעתך על בריחות המוחות מישראל?

"זאת טרגדיה, אבסורד. במשך שנים מכשירים אנשים איכותיים, מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל הם ברמה גבוהה, מהטובים בעולם, אנחנו נמצאים בחזית העולמית בתחומים מסוימים - ובסוף למדענים הישראלים אין לאן לחזור. זה פשוט ליקוי ברמה של המדינה. אנחנו מדינה בלי הרבה משאבים, והמשאב העיקרי שלנו הוא אנשים מוכשרים - והם עוזבים אותנו בלית ברירה".

לכוון גבוה

רונן עמית, 48, למד מחשבים בטכניון, ומאז עבד בתחום התוכנה באוסטרליה, בניו זילנד, בדנמרק ובארה"ב. באחרונה השלים את תוכנית קלוג-רקנאטי בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. הוא השתתף בהקמת חברות הטכנולוגיה טופאי וסיו, וב-12 השנים האחרונות הוא עמל, עם אחרים, על פיתוח טכנולוגיה חדשה שלטענתו עשויה לחולל מהפכה בעולם התוכנה.

"הטכנולוגיה הזאת נוגעת לאוטומציית ידע. המטרה היא להפוך את התכנים והמשאבים השונים באינטרנט למעין 'מוח קולקטיבי' אחיד מבחינה סמנטית על בסיס משמעות, שאתו אפשר לתקשר כפי שאנחנו מתקשרים זה עם זה - בשאלות ובבקשות בשפה טבעית. הטכנולוגיה הופכת אוטומטית כל שאלה ובקשה לאפליקציה סמנטית ייחודית שמיצגת באופן מלא את משמעות השאלה או הבקשה. זאת מעין מכונת הסקה וירטואלית. האפליקציה שנוצרת משתמשת באותה שכבת מוח קולקטיבי כבמערכת הפעלה, ומשלבת שליפת מידע, חישוב והסקה, ואפילו לימוד, הכל בזמן אמת, במידה רבה בדומה למה שמתרחש בראשינו כשמישהו 'מחפש' אותנו - שואל שאלה או מבקש בקשה המכוונת לדליית המידע שברשותנו או לניצולו. הטכנולוגיה מאפשרת לימוד אוטומטי ממקורות שונים, כגון תיאור חופשי בשפה טבעית, תצפיות שנאגרו בבסיסי מידע ולימוד ישיר ממומחה".

עמית הגיע לאוניברסיטת סינגולרטי אחרי שקרא עליה באינטרנט. "כל מי שמתעדכן בעולם הטכנולוגיה וקורא בלוגים שומע עליה. אני עדיין מנסה לתפוש מה קורה כאן - זה כמו לשתות מברז כיבוי. הידע שנשפך כאן עצום. יש כאן חבורה מדהימה של אנשים".

את מי אתה פוגש?

"האוכלוסיה מתחלקת לשני סוגים עיקריים: מדענים, רובם עם תואר דוקטור, ויזמים עסקיים וחברתיים. הקבוצה השנייה כוללת אנשים שאין להם תואר מתקדם אבל יודעים להזיז דברים, ורובם כבר הזיזו הרים. יש כאן יזם מצ'ילה שהקים ארגון המטפל ב-40 מיליון איש מ-18 מדינות, על בסיס מודלים עסקיים יציבים ולא תרומות חד פעמיות, המכוונים לאוכלוסיות חלשות כאל שוק לכל דבר. הכרתי פה בחור בן 20 שהקים ארגון המחבר אלפי סטודנטים מכל העולם לראשי החברות הגדולות בעולם, כגון בואינג ודופונט, המשמשים לסטודנטים כמנטורים. אני חולק חדר עם אסטרונאוט דרום-קוריאני שהוא גם אלוף איגרוף, מטפס הרים ומומחה למדע קוגנטיבי".

באיזה פרויקט תרצה לעסוק?

אני עדיין מתלבט. אני מאמין שארצה לעבוד על הפלטפורמה הטכונולוגית שאני עוסק בה ב-12 השנים האחרונות כדי לפתור את האתגרים הגדולים שעמם מתמודדת האנושות. בינתיים אני מנהל שיחות ושומע רעיונות. אנשים יושבים כאן עד השעות המאוחרות של הלילה וחושבים על מדע, על טכנולוגיה ועל רעיונות. רוח המקום היא שלמרות הקשיים - אם תתעקש, בסוף תצליח. דן בארי, ראש הפקולטה שלנו, ניסה להתקבל לתוכנית החלל במשך 15 שנה, שנה אחרי שנה, לא ויתר, ובסוף התקבל ויצא לכמה משימות בחלל. זאת ההשראה. מלמדים אותך לכוון גבוה ולא לפחד להיכשל, כי רק כך אפשר ולהרים פרויקט שבאמת משנה את חייהם של רבים".

אפשר לעזור לפסיכולוגים

שרון ניב, 26, הגיעה לאוניברסיטת סינגולרטי אחרי שעשתה תואר ראשון בנוירוביולוגיה באוניברסיטת ברקלי ותואר שני בפסיכולוגיה קלינית. כעת היא נמצאת בשנה השלישית ללימודי הדוקטורט באוניברסיטת דרום קליפורניה. ניב חוקרת התנהגות קרימנלית ומתמקדת בהפרעות אישיות ובהתנהגות קרימינלית אנטי סוציאלית.

"ארגז הכלים שבו משתמשים פסיכולוגים קליניים הוא ישן ומתרכז בעיקר בשיחה עם המטופלים. אנחנו לא משתמשים בידע שיש לנו על המוח כדי לפתור בעיות. אני מציעה לנסות ללמד את האדם להפעיל גלי מוח מסוימים כדי להרגיש טוב יותר. זהו סוג של ביו-פידבק. המטרה היא למצוא שיטות שיאפשרו למטפל להפעיל אצל המטופל את אותו ביו-פידבק שמוביל לאושר ומפחית דיכאון".

ניב אומרת כי אפשר לשפר את מצב הרוח באמצעות יוגה ונשימות מודרכות, אך גם בעזרת טכנולוגיות מציאות וירטואליות והדמיית תהודה מגנטית (MRI) שיכולות לסייע למטפלים לטפל במטופלים. למשל, לאפשר למטפלים לצפות בפעילות מוחית בזמן אמת וכך לנסות לשנות דפוסי חשיבה מוכרים. טכנולוגיית מציאות וירטואלית, טוענת ניב, טובה לטיפול בפוביות. ביו-פידבק, המבוסס על הדמיית תהודה מגנטית, יכול לסייע לסובלים בדיכאון.

"חלק מהמטפלים עושים שימוש בשיטות מהסוג הזה, אבל לא רבים. אני תוהה אם אפשר לקחת את הכלים האלה, להפוך אותם לפשוטים יותר עבור פסיכולוגים, שהם בדרך כלל אנשים עם יכולות טכנולוגיות ממוצעות, ולאפשר להם להציע טיפול יעיל יותר למטופלים. גילינו במחקר שגלי מוח בהמיספירה השמאלית - שנוצרים באמצעות תרגילי הרגעה, נשימות ויוגה - עוזרים למטופל להרגיש טוב יותר. כשמטופלים לומדים להגיע להרפיה הזאת, הם גם יוצאים מהדיכאון. הרבה פסיכולוגים קליניים לא יודעים להשתמש בביו-פידבק וללמד את המטופלים להיעזר בשיטה. מחקר שנערך בקרב נזירים בודהיסטים שכל אחד מהם תירגל 10,000 שעות מדיטציה גילה שהם מאושרים יותר מ-99% מהאנשים. אני לא אומרת שאני ממליצה לכל אחד לעשות מדיטציה בהיקף כזה, אבל זה מוכיח שיש לנו עוד הרבה עבודה עם המוח".

אז למה פסיכולוגים קליניים לא מציעים למטופלים שלהם שיטות הרגעה כמו ביו-פידבק?

"כולם יודעים שהשיטה קיימת אבל לא ממליצים עליה. למה? לא ברור. אני חושבת שזה עניין חשוב, ולכן חוקרת אותו. מה חשוב יותר מלחיות חיים מאושרים? לדעתי בעוד 10-15 שנה יהיו לנו מאמני מוח, כפי שכיום יש מאמנים פרטים לכושר גופני".

איך את מסכמת את השבועות הראשונים באוניברסטת סינגולרטי?

"מדהימים. אני לומדת המון. יש הרבה תחומים שאני לא יודעת עליהם: ננו-טכנולוגיה, רובוטיקה, בינה מלאכותית. דברים שכנראה לא אבין לעומק תוך עשרה שבועות, אבל לפחות אכיר אותם".

איזה פרויקט את מתכננת?

"אני רוצה להשפיע על בריאותם הנפשית של אנשים רבים. גם אם זה לא פתרון לאנשים שגוועים ברעב באפריקה, זה עדיין יכול להשפיע על מיליונים".

שרון ניב

גיל: 26 ¨ מצב משפחתי: רווקה ¨ מגורים: לוס אנג'לס ¨ השכלה: תואר ראשון בביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת ברקלי, תואר שני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת דרום קליפורניה, עושה דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת דרום קליפורניה ¨ איזו דמות את מעריכה במיוחד? "פיטר דיאמנדיס, שמוכן להשקיע כסף בהתאם לחזון שלו ולהציע פרסים משמעותיים למען חדשנות במגזר הציבורי" ¨ איזו טכנולוגיה היית רוצה לחקור בעתיד? "גירוי מגנטי טרנסקרניאלי (הפעלה של שדה מגנטי מעל אזורים מסוימים בקרקפת); ניורו-פידבק לבדיקת תפקודים במוח; ומציאות וירטואלית" ¨ לאיזה הישג מדעי את שואפת להגיע? "להבין כיצד טכנולוגיות קיימות יכולות להיות מיושמות בתרפיה ולקדם אותן בקרב קהילת הפסיכולוגים" ¨ מוטו: "להיות מועילה לעולם הסובב אותי"

ארז ליבנה

גיל: 33 ¨ מצב משפחתי: רווק ¨ מגורים: פרדסיה ¨ השכלה: תואר ראשון במדעי החיים באוניברסיטת העברית, תואר שני בביואינפורמטיקה במכון ויצמן ¨ איזו דמות אתה מעריך במיוחד? "שמעון פרס, אדם חכם ביותר שתרם בהרבה אופנים לפיתוחה ולחיזוקה של ישראל" ¨ איזו טכנולוגיה היית רוצה לחקור בעתיד? "טכנולוגיה שתאפשר להבין את המוח, האיבר האחרון בגופנו שעדיין לא הבנו את פעולתו, ולטפל בו" ¨ לאיזה הישג מדעי אתה שואף להגיע? "תרפיה גנטית שתרפא אנשים מתסמונות גנטיות על ידי השתלת גנים תקינים" ¨ מוטו: "לשנות לטובה"

רונן עמית

גיל: 48 ¨ מצב משפחתי: רווק ¨ מגורים: תל אביב ¨ השכלה: תואר ראשון בהנדסת תוכנה בטכניון, בוגר תוכנית קלוג-רקנאטי בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב ¨ איזו דמות אתה מעריך במיוחד? "דן בארי, ראש הפקולטה באוניברסיטת סינגולרטי: כיוון גבוה, לא ויתר והצליח" ¨ איזו טכנולוגיה היית רוצה לחקור בעתיד? "בינה מלאכותית" ¨ לאיזה הישג מדעי אתה שואף להגיע? "פיתוח בינה מלאכותית" ¨ מוטו: "כוון גבוה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#