פרופ' חיים אביב חוזר לסיבוב נוסף: "חטיף הבריאות שפיתחתי יכבוש את האמריקאים" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרופ' חיים אביב חוזר לסיבוב נוסף: "חטיף הבריאות שפיתחתי יכבוש את האמריקאים"

פרופ' אביב, האיש שייסד את חברת פארמוס, פיתח ב-2004 תרופה חדשנית המבוססת על קנביס - והצליח להלהיב את המשקיעים ■ אבל אז הכל התרסק, מיליארד שקל נמחקו ואביב נעלם מהתודעה הציבורית ■ כעת הוא מציג חטיף בריאות שמיועד לשוק האמריקאי ■ "למדתי לקח", הוא משוכנע, "עכשיו אני רואה הזדמנות"

תגובות

>> רק לפני שבע שנים היה פרופ' חיים אביב האיש החתום על המניה הישראלית הכי חמה שהצליחה להלהיט את הרוחות - ממש כמו מניית גבעות עולם בשבועות האחרונים.

זו היתה המניה של חברת פארמוס, שפיתחה את התרופה דקסנבינול לטיפול בפציעות ראש. התרופה המבטיחה, שהתבססה על צמח הקנביס, שווקה לציבור הרחב כתרופה שעשויה להיות פורצת דרך - בלוקבסטר עולמי שימכור במאות מיליוני דולרים ויותר. חלום ההתעשרות הגדול של הישראלי המשקיע בבורסה נראה קרוב מתמיד. המניה שנסחרה בנאסד"ק הצליחה לסחוף אחריה עדר של משקיעים שהאמינו בחברה, בתרופה ובאביב עצמו. עד שביום אחד בדצמבר 2004, הכל התרסק בדרמטיות: תוצאות השלב השלישי והמכריע של הניסויים הקליניים התפרסמו וגילו - התרופה אינה יעילה. עוד באותו יום צללה המניה ב-70%, ועמה מיליארד שקל מכספם של המשקיעים המאוכזבים.

אביב, היזם, הבעלים והפנים של פארמוס, נהפך בן לילה מהתקווה הגדולה של המשקיעים מטרה לחציהם: הם זעמו על כך שזמן לא רב לפני פרסום תוצאות הניסוי המכריע, מכר יחד עם בכירים נוספים חלק ממניותיו בחברה - ובמילים אחרות, נהג כמי שאינו מאמין בחברה שהוא עצמו ייסד וטיפח. הוא נתבע על ידי משקיעים שהאשימו אותו בהטעיה, נשאר בחברה עוד כשנתיים עד שלבסוף פרש ממנה וכמעט נעלם מהתודעה הציבורית.

אבל כיום, שש שנים לאחר מכן, אביב חוזר למרכז הבמה. בראיון ל-TheMarker הוא מגלה כי חזר לעשייה עם החברה הוותיקה שבבעלותו, הרבמד, עם רעיון ומוצרים חדשים: חטיפים ומוצרי מזון "תומכי בריאות" המבוססים על ראיות מדעיות.

"בשנה האחרונה פרשתי מעיסוקים שונים כך שיש לי יותר זמן", הוא אומר. "אני עושה טרנספורמציה של הרבמד. החברה עוברת גיבוש של התפישה, פיתוח מוצרים המגובים בראיות מדעיות שמיועדים לבעיות בריאות מסוימות, ושיווקם לקהל הרחב, לא רק לפריקים שמחטטים בחנויות הטבע".

לאחר חמש דקות של פגישה עם אביב, לשומע כבר ברור: למרות אכזבת פארמוס, למרות הגיל המתקדם (70), הפנסיה והתוכניות לפרוש ולכתוב ספר על חייו - חיידק היזמות לא נותן לאביב מנוח, וכמו בעבר, הוא מדבר במונחים גרנדיוזיים. הפעם היעד הוא ללמד את האמריקאים לצרוך חטיפי בריאות מתוחכמים, ולכבוש שוק של מיליארדי דולרים שצומח בקצב מסחרר. "אני חי בתחושה של לחץ זמן: אם רואים הזדמנות - צריך ללכת עליה חזק", הוא מנמק.

החטיף שנלחם בכולסטרול

את השוק הישראלי, וחשוב מכך - האמריקאי, מתכוון אביב לכבוש עם סדרה של חטיפים ומשקאות שמבטיחים, לטענתו באופן מוכח מחקרית, לשפר את בריאות האוכלים, ואף למנוע מחלות. אביב ממש לא מנסה להנמיך ציפיות. "זו קטגוריה חדשה במזון ובבריאות", הוא מכריז. "המטרה היא להביא רמה הרבה יותר גבוהה של מזון בריאות מזו שקיימת כיום, מזון שיהיה מבוסס על הבנה מדעית, מחקרים והתאמות טכנולוגיות. אלה יאפשרו להגיש לציבור מוצרים המיועדים להשפיע לטובה על הבריאות. בנוסף יש לנו פטנטים שמאפשרים ספיגה טובה יותר של החומרים בגוף".

קו המוצרים המתוכנן כולל ארבעה-חמישה חטיפי בריאות ומספר דומה של משקאות בריאות אישיים (בדומה לאקטימל - ר.ל.ג), וכן קפסולות של קו-אנזים Q10 עם יכולת ספיגה גבוהה. עלות הפיתוח של קו המוצרים הזה היא 3-4 מיליון דולר, כאשר המשקיע העיקרי הוא אביב עצמו. "בנוסף יש קבוצת משקיעים פרטיים קטנה", הוא אומר, בלי לפרט. מנכ"ל החברה, אלון לוי-נחום, לשעבר מנהל הטריידמרקטינג בתנובה, מסביר: "אנו רוצים להגיע לאוכלוסייה הבריאה לצורך מניעת מחלות, וכן לקבוצות סיכון".

המוצר הראשון שהחברה מתכוונת להתחיל לשווק בישראל כבר בשבועות הקרובים, ובהמשך בארה"ב, הוא חטיף הדרים המבוסס על מיצוי של תפוזים - הפרי, הקליפה והחומר הלבן - ומבטיח להוריד את רמת הכולסטרול ולשפר את היחס בין הכולסטרול ה"טוב" (HDL) לכולסטרול ה"רע" (LDL).

אביב מספר כי החטיף נבדק מחקרית לפני שבע שנים במרפאתו הפרטית של ד"ר גדעון עירון על קבוצה של 113 נבדקים בעלי רמת כולסטרול גבוהה, שאכלו את החטיף פעמיים ביום במשך ארבעה חודשים. התוצאות עליהן הוא מדווח מרחיקות לכת: "הכולסטרול שלהם ירד ב-30%, והיחס בין ה-HDL ל-LDL השתפר משמעותית". בנוסף, לפי הנתונים שמציג אביב, בתחילת הניסוי ל-96% מהנבדקים היתה רמת כולסטרול גבוהה מ-240, ובסופו רק ל-45% מהם היתה רמה גבוהה כזו.

לדברי ד"ר עירון, "הממצאים של המחקר משמעותיים כי מדובר במזון ולא בתרופה. גם אנחנו וגם החולים עצמם הופתענו מהתוצאות, שכן חוץ מאכילת החטיף הם לא שינו שום דבר באכילה או בהתנהגות שלהם באותה תקופה".

עם זאת, המאמר המדעי על המחקר עדיין לא פורסם (בחברה מסבירים כי "מאמר על המחקר נשלח לכתב העת 'פיטומדיסין' וככל הנראה יתפרסם בקרוב"), ועדיין לא בוצעו מחקרים נוספים לאחר שדרוג החטיף. אביב מצהיר כי בכוונתו לערוך בקרוב ניסוי מחודש בהיקף גדול יותר, וכי "מאז הניסוי, ההרכב של החטיף עבר שיפור, הן מבחינת הטעם והן מבחינת הפרמקולוגיה".

למה לרכוש חטיף כזה ולא פשוט לאכול תפוזים?

אביב: "כי אי אפשר לאכול תפוז על קליפתו והחומר הלבן שבו, זה מר וחריף כדי שזה יהיה אכיל זה חייב לעבור שדרוג. זה אתגר רציני מבחינה טכנולוגית להביא את המוצר הזה למצב שיתאים לקטגוריית המזון - שיהיה טעים, לעיס, שלא יהיה קשה מדי או רך מדי, ושיהיה ניתן לייצר אותו בתעשייה במכונות המתאימות".

ומה היתרון של חטיף כזה על פני נטילת ויטמינים בטבליות?

לוי-נחום: "אוכלוסייה שתופשת את עצמה כבריאה וצעירה לא רוצה לצרוך קפסולות, ויש לזה משמעות רבה. לעומת זאת, קחי לדוגמה גבר בן 40 עם כולסטרול גבוה שהתחיל לרכוב על אופניים. הוא ממילא אוכל חטיפי בריאות. אז בחטיף שלנו הוא מקבל משהו שגם מועיל לו רפואית, מסייע לו להוריד את הכולסטרול".

בהמשך מתכוון אביב לייצר גם חטיף ומשקה אישי ("סינגל שוט") המכילים את הקו-אנזים Q10, שמיוחסות לו תכונות כמו הגנה על הלב, הורדת לחץ דם, האטת תהליך ההזדקנות ועוד; מוצר מצמחי צבר שמשפיע על מערכת השתן; ומוצרים נוספים שאביב ולוי-נחום לא מוכנים עדיין להרחיב את הדיבור עליהם, מטעמי סודיות.

אתם מסבירים כי היתרון היחסי של מוצרי הרבמד הוא הביסוס המדעי שלהם, אבל עד היום נעשה ניסוי קליני רק במוצר אחד. איך זה מסתדר עם קו המוצרים המתוכנן?

"כל מוצר של הרבמד שיושק יעבור ניסוי קליני, ולחלופין, ייעשה בו שימוש בחומרים פעילים שהוכחו מדעית".

מכירות ברוסיה ובאוסטרליה

אביב, ממקימי תעשיית הביוטכנולוגיה בישראל, הוא יזם סדרתי שהחל לפעול עוד הרבה לפני שמישהו בישראל הכיר את המושג סטארט-אפ. הוא נולד ברומניה ועלה לישראל בגיל 10. את הדוקטורט שלו בביולוגיה מולקולרית עשה במכון ויצמן, ואת הפוסט-דוקטורט במכוני המחקר היוקרתיים של ארה"ב, ה-NIH. לאחר מכן כיהן במכון ויצמן כחוקר בדרגת פרופסור בכיר. בתחילת שנות ה-80 נשאב לתחום הביו-טכנולוגיה וההנדסה הגנטית. בתחילה עסק בכך במכון ויצמן, אך מהר מאוד פרש מהמכון והקים את חברת ביוטכנולוגיה כללית - החברה הראשונה בישראל להנדסה גנטית, שקיימת עד היום. כיזם סדרתי בנשמתו אביב לא נשאר באותו מקום הרבה זמן, ולאחר מכן הקים סדרה של חברות ביו-טכנולוגיה - שהידועה שבהן היא פארמוס.

את חברת הרבמד הקים אביב כבר לפני כעשור, אך לדבריו, היא הוקמה טרם זמנה. "ההבנה שלי שלפיה יש חומרים טבעיים שיכולים להשפיע לטובה על מערכות פיסיולוגיות, אך חסר גיבוי מדעי לכך, קיימת כבר הרבה שנים", הוא מסביר. "באותה תקופה הציבור לא העריך את זה ואי אפשר היה לגבות פרמיה על הביסוס המדעי". אביב מציין כי כיום החברה פועלת על אש קטנה ומוכרת בכמיליון דולר בשנה, בעיקר מוצרי מזון המכילים את הקו-אנזים Q10 ברוסיה ובאוסטרליה. בינתיים, כל מרצו מושקע בפריצה לשוק האמריקאי עם הקו החדש של החטיפים.

כיום, לדבריו, הצרכן הרבה יותר מתוחכם ומודע, והביקוש למזון מהסוג הזה אדיר: "סקרים מראים ששיעור גבוה של הצרכנים בריאים אך חוששים לבריאותם בעתיד, ומוכנים להשקיע בה כסף. זה חלק ממגה-טרנד שבו אנשים נוטלים אחריות על הבריאות שלהם", הוא מסביר. לדברי לוי-נחום, "יש 50 מיליון אמריקאים בני 50 ויותר. אם רק 10% מהם יקנו, מדובר ב-5 מיליון אנשים - שכל אחד מהם יוציא על המוצרים הללו לפחות 1-2 דולרים ליום. זה מגיע למכפלות של מאות מיליונים ואף מיליארדים. זה לא שוק אזוטרי, ולכן תעשיית הפארמה והמזון מתעניינות יותר ויותר בתחום".

ההתעניינות הגוברת של חברות הפארמה (התרופות) והמזון היא בדיוק הפוטנציאל שמזהה אביב עבור החברה שלו: "חברות התרופות כמו טבע, פייזר וגלקסוסמית' קליין פוזלות לכיוון הזה, אבל מפחדות להיות מזוהות עם משהו שהוא לא פארמה קלאסי. לכן זה תהליך של חברות יזמיות. זה דומה למה שקרה עם תעשיית הביוטק: כשהתחילה התעשייה הזו, שהייתי אחד ממייסדיה ב-1975, חברות התרופות לא רצו לשמוע עלינו - וכיום הן רוכשות חברות ביוטכנולוגיה.

"כאן קורה תהליך דומה: מצד אחד כיום קוקה קולה כבר קונה חברות יזמיות עם הצהרות (claims) בריאותיות, ומצד אחר נסטלה חטפה כבר שני מכתבי אזהרה מה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) על הצהרות בריאותיות מטעות, וכשהם חוטפים מכתב כזה - זה פרסום רע מאוד. לכן זה קלאסי שחברות יזמיות קטנות פורצות את הדרך".

"פארמוס לקחה אתגר גדול מאוד"

לבד מפעילותו בהרבמד, מכהן כיום אביב כדירקטור בידע, חברת מסחור הקניין הרוחני של מכון וייצמן, וכן כחבר בדירקטוריון של אוניברסיטת בן גוריון ושל עוד חברות בתחום הביוטכנולוגיה. לפרשת פארמוס הוא מסרב בתחילה להתייחס ישירות ("זה כואב וסבוך מאוד. נושא לשיחה נפרדת", הוא מתחמק), אבל חשוב לו להבהיר שהרבמד רחוקה מלהיות גרסה חדשה של פארמוס: "פארמוס לקחה על עצמה אתגר גדול - מוצרי הנדסה גנטית. זה היה אז חידוש גדול מאוד, תהליך יקר שממוקד במוצר אחד - אמנם עם פוטנציאל גדול, אך גם אתגר קשה. זה לא נגמר טוב, כי סיכויי ההצלחה לא היו גדולים מלכתחילה. זה לא עניין של רמאות".

באשר לתביעות שהוגשו נגדו ונגד החברה לאחר כישלון הניסויים, בטענה כי החברה פירסמה מידע מטעה שגרם לניפוח מחיר המניה, אומר אביב: "אם חברה מאכזבת, תמיד יש כאלה שמחפשים איך לתבוע ובסוף העניין תובעים את חברת הביטוח ומוציאים ממנה כמה לירות, אבל זה לא נגמר בשום דבר מעבר לזה".

הסיבוב החדש עם הרבמד, הוא מאמין, יהיה אחר: "בהרבמד יש יחס סיכון-סיכוי ולוחות זמנים שונים לגמרי. בתחום פיתוח התרופות, סל של חמישה מוצרים דורש מיליארדי דולרים ולמעשה אינו אפשרי. לעומת זאת, בתחום של מזון ייעודי העלויות קטנות יותר, ולוחות הזמנים קצרים יותר. בסכומים לא גדולים ניתן ליצור פורטפוליו של מוצרים שונים".

עד כמה העבר של פארמוס רודף אותך בעסקים החדשים שלך?

אביב: "זה סוג משקיעים אחר - עבור קרנות ההון סיכון הקלאסיות לא מדובר בטכנולוגיה מספיק מהפכנית שמתאימה להם. אך בשנים האחרונות הוקמו חברות השקעה ייעודיות לתחום הזה, שבהן מעורבות ענקיות מזון כמו יוניליוור ופפסיקו. התחלנו לגשש אצלן - יש שם הרבה מאוד כסף".

בתשובה לשאלה על לקחי הפרשה, מספר אביב את הסיפור הבא: "פארמוס פיתחה בין השאר גם תרופה לדלקות עיניים. לפני כשמונה שנים מכרנו אותה ב-30 מיליון דולר כדי לממן את פיתוח התרופה המרכזית שלנו לפגיעות ראש. לא מזמן שמעתי שהתרופה הזו נמכרת כיום ב-100 מיליון דולר. אם לא הייתי מחפש אתגר גדול יותר - לפארמוס היה יכול להיות היום מחזור של עשרות מיליוני דולרים. לא מזמן היתה לי דלקת עיניים, הלכתי לבית מרקחת וקניתי את התרופה שלי ב-50 שקל. זה עיצבן אותי!".

ובכל זאת, איזה לקח מהפרשה אתה לוקח אתך?

אביב: "אני מפיק לקח מכל דבר. גם פארמוס הוקמה על בסיס של לקח. אני חושב שיש פקטור של לוח זמנים - אם לפני 20 שנה יכולתי לחשוב על לוחות זמנים של 10-20 שנה, אז היום, בגילי הכרונולוגי, זה כבר לא כך, יש בגרות ושינוי. אבל אני לא יכול להתגבר על הרוח היזמית. אם אני רואה הזדמנות, אני לא יכול לשבת בספרייה. זו בהחלט בעיה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#