ראש המטה למען עתיד חריש: "במקום יישוב פלורליסטי - אנו מקבלים עיר ענקית לחרדים" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ראש המטה למען עתיד חריש: "במקום יישוב פלורליסטי - אנו מקבלים עיר ענקית לחרדים"

לאחר שכבר דווח על צמצום התוכניות בעיר חריש, כעת מקודמות שוב תוכניות להרחבת היישוב לכ-150 אלף איש ■ התהליך מקודם למרות מחאות של תושבים באזור וארגונים סביבתיים החוששים מההשלכות הסביבתיות והחברתיות שיהיו לעיר החדשה

תגובות

>> השאיפות המוצהרות של שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, להציף את השוק בעשרות אלפי דירות חדשות כדי לגרום להורדת מחירי הדיור עדיין לא מורגשות, אבל בשטח כבר מוצאים משרדי ממשלה ופוליטיקאים דרכים שונות לזרז בניית דירות למגזר החרדי. בשבועות האחרונים הם עושים זאת באזור ואדי ערה שבו מקדמים בקצב מהיר את תוכנית העיר חריש המיועדת לאוכלוסייה החרדית. התהליכים מקודמים למרות מחאות של תושבים באזור וארגונים סביבתיים החוששים מההשלכות הסביבתיות והחברתיות שיהיו לעיר החדשה.

העיר החרדית החדשה אמורה להיות הרחבה של היישוב הקיים חריש שבו מתגוררים כיום 1,200 תושבים, רובם המכריע חילונים. ביישוב עברו לגור גם משפחות ערביות מיישובים באזור. התושבים בחריש חוששים מאוד שלא יוכלו להמשיך ולגור בעיר המיועדת לחרדים. היישוב נמצא מעל ואדי ערה והתשתיות בו נותרו בלתי מפותחות ומוזנחות. יש במקום שירותים בסיסיים, אבל תשתיות התחבורה ואזורי התעסוקה פותחו באופן חלקי ביותר.

בימים אלה עדיין נמשכת עבודת ועדה מיוחדת לבדיקת גבולות השיפוט של חריש שמינה שר הפנים, אלי ישי, אך כבר עתה החל הליך אישור תוכנית המתאר של העיר שאותו מקדמת ועדת התכנון של חריש הנהנית מסמכויות של ועדה מקומית ומחוזית. עוד בטרם אושרה תוכנית זו, הזדרז משרד הבינוי והשיכון לקדם גם תוכנית מפורטת להקמת השכונות הצפוניות של העיר בהיקף של 5,600 יחידות דיור.

על פי התכנון המקורי של משרד הבינוי והשיכון, העיר החדשה היתה אמורה להיות מיועדת ל-150 אלף תושבים ואמורה לכלול שטחים לבנייה בהיקף של 5,000 דונם, בנוסף ל-3,650 דונם שכבר אושרו בעבר לבנייה במקום. היקף בנייה זה עורר את חששם של ארגונים ירוקים שטענו שהעיר החדשה תחסל את עתודות השטחים הפתוחים באזור. ארגונים חברתיים חששו שהיא תגביל את יכולת ההתפתחות של יישובים ערבים באזור ואדי ערה ותערער את האיזון בין האוכלוסיות השונות.

בסופו של דבר אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה לפני כשנה הוספה של 1,000 דונם בלבד. על פי ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה, שר הבינוי והשיכון הודיע שבאזור תוקם עיר עבור 50 אלף תושבים ולכן הוא החליט שלא להתנגד לתוכנית.

כעת מתברר שבמסגרת הדיונים בוועדת הגבולות, שוב דנים בהצעות להגדלה ניכרת של שטח העיר. כמו כן, על פי פרוגרמה שצירף משרד הבינוי והשיכון לתוכנית הבנייה של השכונות הצפוניות, יעד האוכלוסייה המקורי לא השתנה, והפרוגרמה קובעת שיעד האוכלוסייה של חריש הוא 137 אלף תושבים. שדה כבר פנה לאטיאס וביקש ממנו לקבל הבהרות לגבי היקף העיר המתוכננת.

על האופי המיועד של העיר ניתן ללמוד מכך שהפרוגרמה כוללת תוכניות להקמת עשרות מוסדות חינוך עבור האוכלוסייה החרדית, אך לא מוסדות חינוך שיתאימו לאוכלוסייה אחרת. למשל, גני הילדים מתוכננים על פי הפרדה למינים, מה שלא מתאים לכל סוגי האוכלוסייה. בנוסף, על פי התוכנית אמורים לקום בעיר 45 בתי כנסת.

לתוכנית המתאר המפורטת של השכונות הצפוניות הוגשו עד עתה 1,500 התנגדויות ובהן כאלו של יישובים רבים באזור. כמו כן, הוגשה התנגדות מטעם התארגנות של תושבים הנקראת "המטה למען עתיד חריש". לדברי ראש המטה, חמי בר-אור, "על משרד הבינוי והשיכון והשר אטיאס לבדוק מהם הצרכים האמיתיים בשטח וגם אלו של המגזר החרדי. במקום לפתח את חריש כיישוב פלורליסטי, המיועד גם לחרדים ומתחשב בסביבה, אנו מקבלים תוכנית לעיר ענקית המיועדת לחרדים בלבד".

"בזבוז של משאבי ציבור"

עמותת "אדם טבע ודין" תקפה בהתנגדות שהגישה את הליך התכנון שאותו כינתה "מרוץ תוכניות". בעמותה טוענים שמדובר במהלך המעקר מתוכן את הליך התכנון המסודר של תוכנית מתאר שאמורה לתת התייחסות כוללת לעיר המתוכננת, ורק אז ניתן לגזור ממנה תוכניות מפורטות.

"התוכנית להקמת העיר הזו היא בזבוז משווע של משאבי ציבור", מציינת יעל דורי, מתכננת ב"אדם טבע ודין". "לוקחים אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי נמוך וזורקים אותה במקום שאין בו תשתיות ציבוריות מתאימות לתעסוקה או תחבורה. איפה הם יעבדו? ואיך הם יגיעו לעבודה?"

לגבי ההשלכות הסביבתיות מציינת דורי שעיר כה גדולה תצריך הקמה מחודשת של מרבית התשתיות שקיימות כיום בחריש. משמעות הדבר היא עבודות פיתוח נרחבות על חשבון שטחים פתוחים. "העיר הזאת תתרחב לכיוון גדר ההפרדה ובכך תיצור קיטוע מוחלט של רצף השטחים הפתוחים באזור", היא הוסיפה. "אנחנו בעד הקמת שכונות המותאמות לצרכי אוכלוסייה חרדית אבל בצמוד לערים קיימות ולא כעיר חדשה".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר בתגובה שהליך התכנון הנוכחי תואם את החלטות המועצה הארצית לתכנון ובנייה. המהלך של דיון בתוכנית מתאר ובמקביל קידום תוכנית מפורטת הוא על פי המשרד הליך מקובל. "אם תוכנית המתאר לא תאושר, ממילא לא תאושר התוכנית המפורטת, ואם תאושר תוכנית המתאר, יהיה ניתן, כחלק מהמלחמה בביורוקרטיה, להתקדם במהירות גם עם התוכנית המפורטת", נאמר בתגובת המשרד.

לגבי הרחבה נוספת של העיר טען המשרד ש"כיום אין לכך מעמד תכנוני או סטטוטורי, והוא מטפל רק בתכנון השטח שכבר אושר. בשטח זה כבר נעשו רוב עבודות התשתית בעבר. לכן, הקמת העיר לא תביא לפגיעה בטבע ויש בה יתרון כי היא מנצלת שטח שכבר מיועד לפיתוח".

על פי המשרד, השר אטיאס נתן הנחיה לתכנן את העיר כך שלא ייפגע אורח חיים של התושבים החילונים המתגוררים כיום במקום. תכנון זה כולל גם כבישי גישה שיהיו פתוחים בשבתות וחגים כדי לאפשר חיים רגילים.

באשר לאפשרויות התעסוקה והתחבורה בעיר, טוען משרד הבינוי והשיכון שבעיר חריש יהיו כמה סוגים של אזורי תעסוקה ובהם מבני תעסוקה המשולבים במרקם אזורי המגורים, ומקומות תעסוקה במרכז העסקים הראשי (המע"ר) של העיר. בנוסף יוקם לא רחוק מהעיר אזור תעשייה משותף לכל יישובי האזור. החיבורים למערכת הכבישים האזורית יאפשרו לטענת המשרד גישה לאזורי תעסוקה ביישובים סמוכים. באשר לתחבורה בעיר עצמה, מבטיח משרד הבינוי והשיכון שהאוכלוסייה החרדית, המתבססת ברובה על תחבורה ציבורית, תזכה בעיר החדשה למסלולים מיוחדים לתחבורה זו בכבישים הראשיים ולמסוף תחבורה שיאפשר חיבור עם יישובים נוספים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#