"המפולת תגיע בשנתיים הקרובות - צריך לשבת בצד עם מזומן ולחכות" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המפולת תגיע בשנתיים הקרובות - צריך לשבת בצד עם מזומן ולחכות"

לפני חמש שנים פרש יעקב וינשטיין, אחד האנשים המוכרים בשוק ההון בישראל, מתפקידו כמנהל ההשקעות הראשי במגדל - ועזב ללונדון ■ היום הוא מנהל שתי קרנות גדולות, ויש לו כמה הצעות מה לעשות עם הכסף

65תגובות
"היכולת לבחור מניות תהיה חשובה יותר מהשקעה דרך מדדים"
תומר אפלבאום

יעקב וינשטיין שימש במשך שמונה שנים מנהל ההשקעות הראשי של מגדל שוקי הון, בית ההשקעות של חברת הביטוח מגדל. וינשטיין הגיע למגדל אחרי שב–2005 רכשה מגדל את חברת ניהול התיקים והקרנות שלו — אפיקים — תמורת רבע מיליארד שקל. באותה תקופה חברות הביטוח רדפו אחרי נכסים מנוהלים ואחרי דמויות מוכרות ומוערכות בתחום ניהול ההשקעות.

עדכונים ראשונים ודיווחים מהירים - חפשו את הערוץ של TheMarker בטלגרם

לוינשטיין היה את שניהם — קרנות של כשלושה מיליארד שקל ומוניטין שנבנו בעקבות פעילות של שנים בשוק ההון הישראלי. אלא שעם תום תקופת ההסכם ביניהם ב–2013, ועם ירידת רמת התחרות בתחום ניהול ההשקעות בחברות הביטוח, פרש וינשטיין ממגדל, העתיק את מקום מגוריו ללונדון, ונעלם ממפת שוק ההון הישראלית.

מה אתה עושה היום?

"אני מנהל השקעות בקרן בקבוצת ספרה — ספרה מאקרו השקעות, שפועלת על בסיס השקעות מאקרו־כלכליות גלובליות. בנוסף, אני פאנד מנג'ר בקרן קרוקסטון (Croxton), שבה אני גם הבעלים. שתיהן מנוהלות לפי אותה תפישת עולם השקעתית".

וינשטיין מסרב לדבר על תשואת הקרן שבבעלותו, שהחלה להיסחר באמצע 2015, והניבה למשקיעים בה עד היום תשואה של כ–48%, כלומר 17.5% בשנה — תשואה גבוהה ממרבית מדדי הבורסה בתקופה הדומה.

אתה מספיק עשיר כדי לא לעבוד.

"הדבר שהכי מעניין ומרתק אותי הוא לעסוק בנושאים האלה ולנהל כסף בינלאומי. זה גם הכי מתגמל, ואמשיך בכך כל זמן שאוכל לעשות זאת".

למה לא בישראל?

"כי אסור לי. אחד הסעיפים בעסקת מכירת אפיקים היה סעיף אי־תחרות, ויש לי עוד הרבה שנים עד לביטולו, כך שהמקום היחיד שבו אני יכול לנהל השקעות הוא בחו"ל. חוץ מזה, כשאתה נכנס לפעילות בקרנות בינלאומיות, אי־אפשר לחזור אחורה ולהתעסק בשוק המקומי".

אז בוא נגיע לעיקר, מה עושים עם הכסף בימים כאלה, שבהם השווקים קרובים לשיא, הריבית עומדת לעלות והחשש מירידות גובר?

0% בשנתיים וחצי
קרן קרוקסטון, בדולרים

"רגע. לפני שנגיע לאיך להשקיע את הכסף, חשוב יותר לומר מה הולך להיות".

מה הולך להיות?

"אנחנו בעיצומו של השוק הפרי הגדול בהיסטוריה (שוק פרי הוא שוק עולה). השוק הפרי הקודם הגדול היה בשנות ה–20, לפני המפולת של 1929, ויש הרבה מאוד מאפיינים דומים. למשל, אחרי מלחמת העולם הראשונה היתה המון התחדשות עד 1929. הפעם, העליות התחילו בסיום המפולת של 2008, והבחירה בטראמפ נתנה עוד פוש.

"בעקיפין, המפולת הכלכלית של 2008, הורדת הריבית המסיבית וההזרמות של הבנקים המרכזיים יצרו את הבסיס לעליות. הכל התחיל באצטלה האידאולוגית שאומרת: 'הבנקים המרכזיים רואים בעלייה בשוקי המניות דחיפה כלכלית. כלומר, ככל שהרווחים משוק ההון יגדלו, אפקט העושר יגרום לפעילות כלכלית גדולה יותר. אלא שחלק גדול מזה לא קרה. הציבור לא נהנה מהורדות הריבית".

מי כן נהנה?

"האנשים עם הכסף בשוק ההון ובנדל"ן — כך קיבלו הבורסות את הדחיפה הגדולה ביותר. גם הורדת המסים של טראמפ והשקעה בתשתיות אמורים קודם כל לעזור לשווקים הפיננסיים, וספק אם הציבור שאינו מושקע בנדל"ן או בשוק ההון ייהנה מכך".

אז נחזור לשאלה — מה עושים עם הכסף?

"יש שני תסריטים. אחד אופטימי יותר והשני פחות. בכל מקרה, שניהם מדברים על המשך העליות של השווקים הפיננסיים בשנתיים הקרובות".

שנתיים זה הרבה זמן. אתה אופטימי כי אתה מדבר מהפוזיציה, לא?

"ממש לא. אני לא מושקע במניות. הקרנות שאני מנהל משקיעות בכל דבר שאינו מניות. קרן מאקרו היא ביסודה קרן שמשקיעה במכשירים פיננסיים שיושפעו מתהליכים כלכליים, כלומר מטבעות, סחורות, אג"ח ועוד. מבחינה היסטורית, שוק לא מפסיק להיות פרי כתוצאה ממחירים גבוהים מדי של המניות, אלא מיוזמה של בנק מרכזי, שמעלה את הריבית וגורם לצמצום כמות הכסף — פעולה הפוכה ממה שהם עושים כיום. העלאת הריבית גורמת ליציאת הכסף משוק המניות. וכשמתחילות ירידות, אתה פתאום מגלה שאין מספיק קונים, עד שחוזרים לאיזון, כפי שראינו בימים אחרונים".

המפולת הזאת היתה קצרה מאוד.

"זה היה תיקונצ'יק, כרטיס צהוב לשווקים ותזכורת למה שיקרה במפולת".

תהיה מפולת?

"השאלה הקשה היא מתי תגיע המפולת. כדי שהיא תגיע לשווקים, צריכה להיות האטה כלכלית עולמית, וזה יקרה בעוד כמה שנים. להערכתי, בעוד שנתיים־שלוש. הבסיס להאטה יהיה הפתעה לרעה מרמת האינפלציה או בקצב העלאת הריבית בארה"ב".

למה אתה חוזה ההאטה כלכלית?

"בשנים האחרונות היה נראה שחל מיצוי ואין קטר חדש שימשוך את המשק הגלובלי, אך בכל פעם היה אירוע שנתן דחיפה. הדחיפה האחרונה היתה קשורה מאוד לשינויים טכנולוגיים מדיניים ומדיניות מרחיבה. אבל בשנתיים־שלוש הקרובות, בגלל הצעדים המוניטריים (של העלאת ריבית), המשק העולמי ייכנס להאטה.

"להערכתי, הכל יתחיל בארה"ב, אבל גם לסין יש תרומה לא קטנה. האינפלציה בסין עלתה מדרגה, ואם בעבר היא ייצאה דפלציה, עכשיו היא מייצאת אינפלציה, כתוצאה ממעבר מכלכלה יצרנית לכלכלה צרכנית. מקובל להניח שכשליש מעליית מחירי היבוא מחלחלים למדד המחירים לצרכן, ובחודש האחרון הופתענו מאינפלציה גבוהה יותר ונמשיך להיות מופתעים לרעה בתחום האינפלציה. בנוסף לאינפלציית המחירים, יש סימנים ראשונים לאינפלציית שכר, שמתבטאת בין היתר בירידה באבטלה ובמחסור בעובדים, אך עוד לא ראינו גידול בקצב עליית השכר ובהעלאות השכר".

וזה התסריט האופטימי?

"לא. זה התסריט האופטימי פחות. עדיין יש לפנינו עליות במניות. השאלה היא מה יגרום להן להפסיק לעלות בתוך שנה או שלוש שנים. המימוש יכול להיות נקודת המשך לעליות, ואז נקבל בתוך זמן קצר מימושים שיחזירו אותנו לנקודה הנמוכה של המימוש האחרון. השאלה היא מה השוק יעשה — ימשיך לעלות או יישבר כלפי מטה, ואז יתרחש מימוש גדול יותר.

"המשקיעים מאבדים אמון בדולר"

"הכל תלוי באינפלציה ובריבית, ובמידת ההפתעה מהעלייה באינפלציה ובמספר העלאות הריבית. השווקים הפנימו את כל הורדות המסים ואת ההשקעות בתשתיות, אבל אין תשובה לאינפלציה, לריבית ולצמצום הכסף בשוק. האמריקאים נמצאים כבר בעיצומו של טפרינג (Tapering), כלומר מוכרים או שלא מגלגלים אג"ח שהגיעו לפדיון. בינואר, הסכום של איגרות החוב שלא גולגלו הגיע ל–18 מיליארד דולר, וזה רק ילך ויגדל".

למה? תשואות האג"ח בארה"ב עלו והגיעו כבר ל–3%. זה לא רע.

יפרצו את ה 3%- ?
התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים

"התשואה משקפת את מה שהבנק המרכזי עושה. יכול להיות שהוא לא יעלה את הריבית כמו שהוא רוצה, והשוק יכריח אותו, על ידי קביעת התשואה בשוק. כרגע לא נראה שזה יפרוץ את קו ה–3%. אבל אם תהיה הפתעה משמעותית מאוד של האינפלציה, ובהיעדר העלאת ריבית, היא יכולה לפרוץ. המשקיעים בשוק האג"ח ב–2018 לא יצליחו להשיג תשואה ריאלית על כספם, אם ההפתעה באינפלציה והעלייה בקצב העלאת הריבית תהיה גדולה יותר מהמצופה. קשה לי לראות רווח למי שישב באג"ח בכזאת תשואה".

מה לגבי הדולר?

"הכל שזור יחד. כל הנושא של אג"ח ממשלתיות, ריבית ואינפלציה קשורים לדולר. עד עכשיו ראינו שהמשקיעים מאבדים אמון בדולר. כל הנתונים של הדולר הם מתכון למטבע חזק, אבל בפועל הוא נחלש. המשקיעים לא סומכים על התשואה; היא לא משקפת את החוב הגדול בארה"ב ואת אובדן העשתונות הפיסקלי מצד האוצר האמריקאי. הוא מדרבן כלכלה צומחת, הוא נותן תמריצים ליציאה ממיתון, אך לא תמריצים למשק, שנמצא אחרי המשבר, כמו המשק האמריקאי".

איפה הבעיה העיקרית?

"האובדן של האמון. אני, בתור מחזיק מטבע אמריקאי, לא מאמין ליכולת של הממשל לממן את ההרפתקאות הפיסקליות שלו, אלא בדרך של הדפסה, שתוביל בהכרח להיחלשות המטבע. יש מדינות שבהן אתה רואה יציבות ואחריות מצד האוצר כמו יפן. גם שם הריבית לא גבוהה, ומדפיסים יינים, אבל המטבע נשאר חזק כי יש אמון".

דווקא יפן, שיש לה חוב גדול כל כך?

"אחת השאלות בהבנת התרחשויות מוניטריות גדולות היא מדוע למרות כל ההדפסות הגדולות האינפלציה לא צמחה? התשובה היא שהגלובליזציה וטכנולוגיות, והמסחר החדש בהשפעת האינטרנט (כמו אמזון), שינו את ההשפעה של הדפסת הכסף. מצד שני, רוב הדפסות הכסף לא הגיעו לכיס של הצרכן. הן נעצרו בידי הבנקים והחברות המסחריות. הבנקים המרכזיים לא הצליחו להגיע ליעד האינפלציה".

איך בדיוק אמזון ודומותיה שינו את האופן שבו משפיעה הדפסת הכסף?

"עידן המכירות באינטרנט הוריד את המחירים. יש כל מני דברים שקרו בעולם, ובעיקר, הכלי המוניטרי של 'הדפסת הכסף' המסיבית לא הביא לאינפלציה. במקביל, סין עזרה לייצא דפלציה, כלומר היא תרמה לתופעת המחירים הנמוכים".

אתה יושב בלונדון. איך הברקזיט משפיע על אירופה?

"מקובל לחשוב שבריטניה הולכת להיפגע לא מעט מהברקזיט, וזה נכון, אבל חלקית. זה יהיה נכון לשנים הראשונות, אבל גם גוש היורו ייפגע. הכלכלה הבריטית שקולה כנגד הכלכלות של 20 המדינות החלשות בגוש היורו. משקלן של 20 המדינות האלה יהיה גדול הרבה יותר משהיה לפני שבריטניה עזבה את הגוש. גם מי שרוצה להצטרף לגוש היורו הן מדינות עם כלכלה חלשה, כמו מונטנגרו. הן ישאבו יותר כספים מהאיחוד ממה שהן יתרמו לו".

יש סיכוי שהברקזיט לא יקרה?

"קשה לי להאמין שהמצב בר שינוי. הסכנה הכלכלית בבריטניה כרגע, כמו שאני רואה אותה, היא שייערכו בחירות חדשות ומפלגת הלייבור תעלה לשילטון — זאת תהיה מכה לכלכלה הבריטית, מכה חזקה יותר מהברקזיט. בעבר זה לא היה מתקבל על הדעת, אך כיום זה אפשרי".

כל כך הרבה דיבורים, ועוד לא אמרת מה עושים עם הכסף.

"זה לא קל לנהל כסף כיום. ברור ש–2018 תאופיין בתנודתיות משמעותית וגדולה יותר ממה שהיינו עדים לה בשנתיים האחרונות. אם בשנתיים האחרונות ניהול הכסף הפאסיבי (באמצעות השקעה בתעודות סל על מדדים) הניב תשואה גבוהה יותר, להערכתי, היכולת לבחור מניות תהיה חשובה יותר מהשקעה דרך מדדים".

באילו מניות אתה מציע להשקיע?

"מניות גדולות, בנקים, פיננסים, מניות תעשייתיות ומניות טכנולוגיה גדולות, הן אלה שימשיכו לעלות".

מה עם מניות השורה השנייה?

הפעם זה רק תיקון
מדד דאו ג'ונס, בנקודות

"אין לי דעה משמעותית לגביהן. בשלב הזה צריך להתרכז בחברות הגדולות, ולו לשם הביטחון. שוק הסחורות לא צפוי להיכנס לעדנה ארוכת טווח, אלא יותר לכיוון של תיקון לירידות הגדולות שהיו בעבר. הדולר צפוי להתייצב אחרי הירידות של 2017 ושל תחילת השנה".

אז לא להשקיע בסחורות?

"לא".

במה עוד לא להשקיע?

"זה לא הזמן להשקעה באג"ח, למרות תשואה של 3%. השוק הפרי באג"ח הממשלתיות נגמר. השאלה היא בכמה הוא עוד יירד. לדעתי, התשואה באג"ח אמריקאיות לעשר שנים צריכה להיות גבוהה יותר מ–3%, גם במתכות יקרות כמו זהב. אמנם המתכות היקרות ייהנו מההפתעה באינפלציה, אבל מחיר הזהב ייכנס לשוק פרי רק אם הבנק המרכזי יהיה אגרסיבי בהעלאות הריבית, ואם הדולר ייחלש. בשביל שהזהב יעלה מעל ליותר מ–1,375 דולר לאונקייה צריך הפתעה אינפלציונית, הפתעה מהבנק המרכזי וירידה בדולר. שניים מהשלושה צריכים להתרחש, ואם זה יקרה, מחיר הזהב יכול להגיע ל–1,900 דולר לאונקיה".

"הם ייכנסו לפאניקה כשיתחילו הירידות"

מה עושה משקיע סולידי כמוך?

"למשקיע הסולידי בכל העולם אין חיים פשוטים. חלק גדול מהמשקיעים הסולידיים הסיטו כספים והפרו את היחס מסורתי של 60% מניות ו–40% אג"ח, ל–70% מניות ו–30% אג"ח. המשקיע הקטן, שנגרר בניגוד לעבר להשקעות עם סיכון גבוה, שהוא לא מבין את הסכנות שבהן, לאור העליות שהיו לאחרונה. יש סוג גדול של קרנות שנקראות 'ריסק פריטי' (Risk parity), שהפרו את היחס המסורתי של מניות מול אג"ח.

"יש עוד סכנה גדולה, כי חלק גדול מהמניות נקנו על ידי תעודות סל. רק בינואר נכנסו לתעודות הסל 55 מיליארד דולר. העובדה שיותר משקיעים לא מנוסים נכנסו למניות מגדילה את הסיכון, כי הם ייכנסו לפאניקה כשיתחילו הירידות, ואז הירידות יחריפו".

אז אין מה לעשות?

"אין מה לעשות ברגע זה. צריך לשבת בצד עם מזומן ולחכות. אולי יתברר שהעולם נכנס להאטה הדרגתית, שתעצור את העלאות הריבית, כך שיהיה אפשר לחזור לאג"ח בתשואות גבוהות או לחכות בצד עד שהתמונה תתבהר. אירופה בכלל בפאזה אחרת עם ריבית שלילית, כך שההשקעה באג"ח באירופה ויפן היא עוד יותר מסוכנת מהשקעה באג"ח בארה"ב".

קצת מדכא.

"מה אני יכול לעשות. בדרך כלל המושג מדכא קשור לכך שהמניות יורדות, וזה לא הולך לקרות".

לפני חמש שנים אמרת לא לגעת בביטקוין ועכשיו תראה אותו, מה השתנה מאז?

"כיום אני לפחות מבין מי נגד מי. הביטקוין כיום הוא נכס מסחר בלבד. כלומר נכס שרק קונים ומוכרים אותו. אפשר לקרוא לו 'סרדינים למסחר' כי הוא נועד רק למסחר ולא לאכילה. אני לא רואה את השימוש בביטקיון כשימוש מטבעי שהוא חלק ממסחר עתידי. אני רואה בו טריידינג, שכוחות השוק מנסים להגיע אתו לאיזון. בשיא, תעשיית הביטקוין ריכזה 400 מיליארד דולר, ויחד עם שאר מטבעות הקריפטו כל השוק הזה נע סביב 800 מיליארד דולר. זה מוצדק למטבעות האלה? לא".

הוא יכול לעלות?

"כן, הוא יכול לעלות גם ל–20 אלף דולר ויותר, אבל נראה לי שזה יסתיים בירידות גדולות. המחיר הסביר הוא 2,000–3,000 דולר. כל היתר זה ספקולציה, ואין לי את היכולת להצדיק שווי כזה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#