50 שקל לשעה לפני הגיוס: התוכנית שמלמדת תיכוניסטים להיות מומחי סייבר צבאיים - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

50 שקל לשעה לפני הגיוס: התוכנית שמלמדת תיכוניסטים להיות מומחי סייבר צבאיים

שגיא בר אחראי על תוכנית מגשימים, שתכשיר השנה 400 תלמידי תיכון מהפריפריה ליחידות טכנולוגיות בצה"ל ולהשתלבות בהיי־טק ■ "הפער בין תל אביב לבין יישוב שנמצא שעתיים נסיעה ממנה גדול. מדינה שרוצה להיות מעצמה טכנולוגית לא יכולה לספוג את זה"

18תגובות
חניכי תוכנית מגשימים
ליאור אביטן

יחידה 8200 הצבאית נהפכה בשנים האחרונות לפופולרית במיוחד בשיח הישראלי. הספרות שמייצגות את יחידת האיסוף של חיל המודיעין נהפכו לשם נרדף להסללה לעתיד "מסודר" בהיי־טק. אבל לא רק בוגרי 8200 זוכים בצה"ל להכשרה מקצועית המתאימה לשוק העבודה העכשווי והעתידי — יש עוד כמה יחידות טכנולוגיות המעניקות הכשרה דומה.

עדכונים ראשונים ודיווחים מהירים - חפשו את הערוץ של TheMarker בטלגרם

המשרתים ביחדות אלה עוסקים בטכנולוגיה מתקדמת ומקבלים יתרון אדיר בשוק העבודה. למעשה, כבר ביום השחרור מצה"ל הם בעלי יכולת השתכרות כפולה ואף משולשת מזו של מקביליהם יוצאי גולני או הנח"ל.

היוקרה של יחידות אלה, שנהפכו למוכרות גם מעבר לים, עוררה לא פעם ביקורת בישראל. אחת הטענות היא ששיעור המשרתים בתפקידים טכנולוגיים שגדלו ומתגוררים במרכז הארץ גבוה באופן ניכר מחלקם היחסי באוכלוסיית החיילים — ובכך למעשה מחזק צה"ל את החזקים.

כדי לנסות לתקן את העיוות הזה, הוקמו בשנים האחרונות כמה יוזמות לעידוד צעירים מהפריפריה וממעמד סוציו־אקונומי נמוך להשתלב באפיקים שייעדו אותם ליחידות הטכנולוגיות של צה"ל. אחת מהן היא תוכנית מגשימים, הקיימת כבר שמונה שנים. מטרת התוכנית היא להכשיר תלמידי תיכון מיישובי פריפריה להיי־טק בכלל ולסייבר בפרט, באמצעות גיוסם ליחידות טכנולוגיות בצה"ל.

"השנה מסיימים 400 בוגרים את התוכנית — כפול מאשר בשנה שעברה. יש לנו 150 מדריכים שהם סטודנטים בתארים רלוונטיים, ומנטורים מגוגל, רפאל, צ'ק פוינט וחברות נוספות", אומר שגיא בר, מנהל המרכז לחינוך סייבר של קרן רש"י, המפעילה את תוכנית מגשימים. המרכז לחינוך סייבר הוקם על ידי הקרן, משרד הביטחון ומערך הסייבר הלאומי.

הגידול בביקוש לעובדים באבטחת מידע וסייבר, 2017-2018

ענף הסייבר הוא מהמתפתחים ביותר בתעשיית ההיי־טק בישראל. לפי נתוני חברת התוכנה SQlink, כ–9% מכלל המועסקים בהיי־טק בישראל עובדים באבטחת המידע והסייבר. האתגר הגדול שעומד בפני מגזר ההיי־טק הוא היצע כוח אדם מיומן. יניב בן ישי, סמנכ"ל השיווק בקבוצת SQLink, אומר כי "בשנה החולפת ראינו עלייה מרשימה במספר החברות שצמחו בתחום — וכולן נאבקות על אותה קבוצת מועמדים קיימת. גם בוגרי היחידות הטכנולוגיות שמשתחררים מצה"ל אינם מצליחים לענות על הביקוש".

בר מסביר כי "היו שני מניעים להקמת התוכנית. מצד אחד יש רצון של הצבא להגדיל את מספר המומחים שהם מגייסים לשירותיהם בכל שנה; ומצד שני, המניע של המדינה וקרן רש"י היה חברתי — שילוב של בני הפריפריה בנושאים טכנולוגיים, כדי לגרום למוביליות חברתית ולהביא הזדמנויות לעוד אוכלוסיות.

“קרן רש"י וצה"ל הבינו כי אם יוצרים שונות באנשים שקולטים, צה"ל יפעל, נכון יותר וגם החברה הישראלית. הפער בין תל אביב לבין יישוב שנמצא שעתיים נסיעה ממנה הוא גדול מאוד. מדינה שרוצה להיות מעצמה טכנולוגית — אינה יכולה לספוג את זה. זה פער שצריך לגשר עליו".

בר מוסיף כי עם השנים מספר בני הנוער המתחילים את התוכנית עולה. החניכים הם תלמידי כיתה י' מכל יישובי הפריפריה בישראל, המוגדרים מתחת לרמה 6, לפי המדד החברתי־כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לדבריו, בתוכנית משתתפים בני יישובים דרוזים, ובשנים האחרונות מתקבלים גם תלמידים מיישובים ערביים. עם זאת, מרבית התלמידים מגיעים מיישובים שאינם ערביים, בין היתר עקב דרישת משרד הביטחון שהחניכים יהיו בעלי פוטנציאל לגיוס. לפיכך, מגשימים עוזרת רק במעט בצמצום הפער מול החברה הערבית במקצועות הסייבר.

כמו כן, שיעור הנשים בתוכנית הוא 27% בלבד. לדברי בר, "יש המון עשייה במטרה להגדיל את שיעורן בתוכנית".

שגיא בר
אייל טואג

רוצים לדבר עוד על הכשרות טכנולוגיות? הצטרפו לקבוצת הפייסבוק שלנו, האקוסיסטם 

מה עם חרדים?

"קשה לשלב אותם, מפני שנדרש רקע לימודי של אנגלית ומתמטיקה ברמה גבוהה".

"משלבים לימודים, כיף ואהבת הארץ"

במגשימים לא חשפו את התקציב המדויק של התוכנית. עם זאת, לפי הערכות, הוא מסתכם בעשרות מיליוני שקלים. לפי מגשימים, מחצית מהתקציב מגיעה ממשרד הביטחון והמחצית השנייה מקרן רש”י ושותפיה — הקרנות הפילנתרופיות דניאל, דוידסון ואדליס. "עשירי העולם מבינים כי חינוך טכנולוגי הוא מנוף חזק לשינוי פני החברה בישראל", טוען בר.

איך מתקבלים? כיצד נעשה האיתור?

"אנחנו פונים ל–580 בתי ספר — שזה רוב בתי הספר בפריפריה — ולתלמידים. הם עוברים תהליך מיון בעל שלושה שלבים, הבוחן מוטיבציה ופוטנציאל. לא נשענים על ציונים והמלצות של בית הספר. בוחנים כל מי שרוצה ומראה נכונות".

מה הם לומדים אצלכם?

"יש שני מפגשים בשבוע במשך שלוש שנים, שבהם יש הכשרת סייבר ברמה גבוהה ולא מעט כיף. הם לומדים אצלנו בערך שש שעות בשבוע, ובנוסף יש כשמונה שעות של שיעורי בית בשבוע. יש הרבה עיסוק בלימודים וכן בכיצד ללמוד בכלל ואיך ללמוד לבד בפרט. מבחינה ערכית, יש חשיבות למקום שבו אנחנו חיים ולאהבת הארץ. השילוב יוצר את התוכנית. בקיץ יש האקתונים (מרתון תכנות) במשך שבוע שלם. פעם בחודש אנחנו מעלים אתגר ומחלקים פרסים. מאוד מעניין להם".

מה בדיוק לומדים?

"הם מתחילים בלמידת שפות התכנות פייתון ו–C++ ברמה גבוהה. הם לומדים פרוטוקולים שונים של עבודה באינטרנט ומבנה מערכות המחשב. בכל הרבדים יש מיקוד בממד האבטחתי. הלימודים יישומיים מאוד. אלה שיעורים שקיבלנו מ–8200 ומאגף התקשוב של צה"ל. בשיעור הראשון הם מתחילים לתכנת — וזה מאוד שונה מהאקדמיה. כמו כן, פיתחנו מערכת הבודקת אוטומטית את מערכי התוכנה שהם בונים, והיא מאפשרת לנו לבדוק אותם ברמה גבוהה מאוד".

"50 שקל לשעה — לפני הגיוס לצה"ל"

במגשימים יציינו היום את הצטרפות החניך ה–1,000 לתוכנית באירוע בנוכחות שר האוצר, משה כחלון; ראש מערך הסייבר הלאומי, יגאל אונא; הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר קרן רש"י, גבי אשכנזי; ומנכ"לית הקרן, מיכל כהן.

"בשנה האחרונה אנחנו רואים פה התחלה של מהפכה", אומר בר. "השנה 61 צעירים השתלבו עוד לפני הצבא בתעשייה, בחברות כמו רפאל, סייאקטיב, דויטשה טלקום וצ’ק פוינט. בחברת אקווה סקיוריטי, למשל, עשרה מתוך 70 העובדים הם בוגרי מגשימים לפני גיוס. תלמידים רבים המסיימים את התוכנית משתלבים בתעשייה כל שנה, אפילו רק לחצי שנה. זה מכניס הרבה אנרגיה צעירה. הם באים ללא תבניות, והם מאוד נמרצים.

סקר שערכו במגשימים באחרונה בקרב 220 מבני נוער העובדים בתעשייה גילה כי השכר הממוצע שלהם גבוה כמעט פי 2.5 מזה של בני גילם העוסקים בעבודות מזדמנות. לפי הממצאים, ממוצע השכר של הנערים בחברות השונות הוא 50 שקל לשעה.

הביקוש לתוכנית גדל?

"כן. בשנה שעברה כבר הוגשו 3,400 בקשות, ומתוכם 700 התקבלו. בשנה הראשונה היו רק 60. ההצטרפות היא בכיתה י’, והמסלול מסתיים בסוף י”ב. כ–75% מהחניכים מצליחים לעבור את כל המסלול. הסיבות לנשירה מגוונות. אנחנו מקבלים את ההחלטה עם החניך, או שהוא וההורים מבינים שהמעמסה גדולה מדי. זה גיל שבו בני נוער מבולבלים מאוד, ואנחנו רוצים לעזור ולא לבלבל יותר".

בר, ששירת שנים רבות ביחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין והשתחרר בדרגת סגן אלוף, מספר כי חניכי התוכנית מרגישים שהיא עזרה להם להבין מה הם רוצים לעשות, והתעשייה מרוויחה מכך. כראש מחלקת סייבר בקרן רש"י המתפקדת כעמותה - עלות שכרו היא כ-453 אלף שקל בשנה. "יכולתי לעשות דברים נוספים ולהרוויח יותר כסף", הוא אומר, "אבל אני קם בכל יום ומחייך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#