החוקרים שמספקים לח"כים מידע אמין ולא מגמתי: "הלוביסטים של הציבור" - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החוקרים שמספקים לח"כים מידע אמין ולא מגמתי: "הלוביסטים של הציבור"

מרכז המחקר והמידע של הכנסת מנפיק למחוקקים כ-500 מסמכים בשנה - תשובה למבול הנתונים והדו"חות שמעניקים לח"כים גורמים אינטרסנטיים במשק ■ מנהלת המרכז, שירלי אברמי: "בלי המסמכים שלנו עמדת הציבור לא מובאת לח"כים"

תגובות

<< חברות חיפושי הגז חטפו בשבוע שעבר סטירת לחי: מרכז המחקר והמידע של הכנסת פירסם דו"ח מעודכן על חלקה של ישראל בהכנסות ממכירת אוצרות הטבע שלה, שלפיו השתתפות המדינה ברווחי הגז נמוכה ממה שפורסם עד כה.

המחקר המעודכן נעשה לאחר שקבוצת דלק שללה את תוצאות המחקר הקודם שערך המרכז לפני חודשיים, וממנו עלה כי חלקה של המדינה בהכנסות מתגליות הגז גבוה ב-3%-8% מהנתונים העדכניים. לא זו בלבד שהמחקר החדש סותר את טענות קבוצת דלק, אלא שהוא מגלה כי שיעור ההשתתפות של המדינה בהכנסות ממכירת גז טבעי ירד מ-39% ב-98', ל-32% ב-2007 - בעוד שמדינות המערב העלו את חלקן ממכירת משאבי הטבע שבשטחן משיעור ממוצע של 49% ל-53%. מרכז המידע והמחקר של הכנסת הוא משענת למרבית הח"כים, שמוצפים בנתונים ובדו"חות על ידי חברות ענק וגורמים אינטרסנטים המסתייעים בסוללה של עורכי דין, יועצים כלכליים ולוביסטים. הח"כים נהפכים בעצם לאובדי עצות, ואינם יכולים לבדוק את הממצאים שמוצעים להם על ידי בעלי העניין. מרכז המידע פועל להעניק להם את התמונה האמיתית לא רק מול ממצאי החברות במשק, אלא גם לעומת נתונים שאותם מציגים נציגי הממשלה, ובראשם משרד האוצר.

מרכז המחקר הוא בעצם הגוף האובייקטיבי העצמאי ההודף את הטענות שלוחשים נציגיהם של הטייקונים על אוזנם של הח"כים. כך יוצא שקבוצה קטנה של חוקרים היא ההודפת העיקרית של הלחצים והנתונים של האינטרסנטים והלוביסטים המסתובבים בכנסת.

עדכון המחקר על תמלוגי הגז הוא רק דוגמה אחת לחיוניותו של מרכז המחקר והמידע בכנסת בהצגת נתונים מהימנים, אובייקטיביים ומקצועיים בפני המחוקקים. המחקרים של המרכז מעוררים תשומת לב בקרב החברות שמושפעות מהנתונים שמוגשים לח"כים. בשנים האחרונות התחזק מעמדו של המרכז, לנוכח ריבוי הפניות של ח"כים וועדות הכנסת לקבלת מחקרים מקצועיים ותהודה שלהם הם זכו בכלי התקשורת, והדו-השיח שנוצר בעקבות כך עם החברות בעלי העניין, כמו במקרה של חברת דלק. מסמכים נוספים של המרכז שעוררו תהודה היו בנושא הריכוזיות במשק, הצעת החוק להגבלת שכר הבכירים ובחינת שוק כרטיסי האשראי.

הח"כים, כך מתברר, מתבססים על המודלים המוצגים להם על ידי המרכז בהגישם הצעות חוק. כך למשל, יו"ר ועדת המשנה לביטוח, ח"כ פאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו), הגישה באחרונה הצעת חוק לשינוי הרגולציה בשוק ההון, והסתמכה על סקירה משווה על עצמאות הממונה על שוק ההון והביטוח שערך המרכז.

שומרים על אובייקטיביות

הרעיון להקמתו של מרכז המחקר והמידע הועלה ב-2000 על ידי יו"ר הכנסת דאז, ח"כ אברהם בורג, שסבר כי הח"כים זקוקים לנתונים מהימנים, אובייקטיביים ולא מוטים לצורך ביצוע עבודתם הפרלמנטרית.

במרכז, המכונה מ.מ.מ (מרכז המחקר והמידע), עובדים 25 חוקרים, כולם בעלי תואר שני ומעלה. בראש המרכז עומדת ד"ר שירלי אברמי. כל עובד במרכז עובר תהליך קליטה הכולל עשר פגישות המיועדות ללימוד השימוש במאגרי מידע ומנועי חיפוש.

"בשונה משאר מקורות המידע שנמסר לח"כים, אנו מוסרים להם מידע אובייקטיבי. זוהי גולת הכותרת של העבודה שלנו", אומרת אברמי. "מטרתנו היא להציג את התמונה הרחבה ביותר בפני המחוקקים, והמדיניות שלנו היא לא להציג את עמדתו של הכותב בתוך המסמך. אנו בעצם הלוביסטים של הציבור. לחברות רבות ובעלי ההון במשק יש לוביסטים המציגים את עמדותיהם בפני הח"כים. ואולם יש חלקים גדולים בציבור שאין להם נגישות אל המחוקקים ולכן, בלא המסמכים שלנו, עמדתם לא מובאת בפני הח"כים. אנו נציג את כל העמדות, אבל נשמור על אובייקטיביות".

אברמי מספרת כי "פעילות המרכז מחולקת לשלושה: מחלקה לפיקוח תקציבי העוסקת בכל ההיבטים הכלכליים; צוות למחקר משפטי משווה - שאינו מגבש חוות דעת משפטיות, אלא בודק את המצב בחוקות במדינות אחרות; ושני צוותים רב תחומיים הבוחנים סוגיות רחבות, החל ברווחת התרנגולות המטילות וכלה בבג"ץ עמנואל".

חוקרי המרכז מנפיקים כ-450-500 דו"חות בשנה, שנערכים לפי בקשת הח"כים או ועדות הכנסת. תקציב המרכז הוא כ-800 אלף שקל בשנה, לא כולל סעיף השכר והעסקת העובדים. הדו"חות של המרכז מועברים למזמיניהם - הח"כים והוועדות, והם מפיצים אותם כראות עיניהם. ואולם יש הטוענים בכנסת כי חסר נוהל מוסדר ואחיד לגבי הפצת מסמכי המרכז.

"העבודה מול הח"כים נעשית כך שהח"כ מבקש מסמך ומסביר למתי הוא צריך אותו. מתקיים שלב של תיאום ציפיות שבו החוקרים יושבים עם הח"כ המזמין וממקדים את נושא הבקשה כדי שהעבודה שתוגש תתאים באופן מיטבי לצרכיו. משם ניגשים להכנת המסמך", אומרת אברמי.

לקוח נוסף של המרכז הן ועדות הכנסת. רפרנט של המרכז מופקד על כל ועדה והוא עובד באופן שוטף מול מנהל הוועדה או היו"ר.

יש מקרים שבהם הוועדות מבקשות מהמרכז להכין דו"חות בתוך שבועיים. "אנו עובדים במגבלות זמן קשות, מתמקדים בעיקרי הדברים ומאמינים שהמועט עדיף על המרובה", אומרת אברמי. "החשיבות העיקרית היא שהמידע בעבודה יהיה מדויק כדי שיהווה כלי עבודה לח"כים בבואם לקבל החלטות. עם זאת, יש דו"חות כבדים, למשל, על משק המים בישראל, שהכנתו ארכה כחודשיים".

אברמי מוסיפה כי "הדו"חות שאנו מחברים מצוטטים בהרחבה על במות מכובדות: פסיקות בג"ץ, דו"חות בנק ישראל, דו"חות מחלקת המדינה האמריקאית, כנס קיסריה ועבודות דוקטורט של סטודנטים. אנו מקבלים הרבה פניות של אזרחים המבקשים פרטים נוספים על הדו"חות שלנו".

"לאחר קבלת ההתייחסויות מהגורמים הכלכליים השונים, אנו מצליבים נתונים, מאמתים אותם ומשתמשים במקורות מידע של בנק ישראל, הלמ"ס, דו"חות OECD ומבקר המדינה", מוסיפה אברמי. "המקורות הממשלתיים אינם תמיד בחזית אחת. לפעמים אנו מציגים בפני המחוקק נתונים סותרים משני משרדים או מגורמים שונים באותו משרד. אין זה תפקידנו לשפוט מי צודק".

אילנית בר, כלכלנית במחלקה לפיקוח תקציבי, מסבירה את אופן העבודה: "כל מסמך מופץ לחוקר ולשאר אנשי המרכז. במידה שיש למישהו מידע בנושא, הוא מסב את תשומת לבנו. במהלך הכתיבה יש התייעצות עם החוקרים השונים והפרייה הדדית. כל מסמך מופץ רק לאחר קבלת אישור ראש הצוות או מנהל המחלקה הרלוונטית המופקד על איכותו".

מאזנים את התמונה

לדברי עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, "בכל מחקר אנו פונים לממשלה ומבקשים את האומדנים שלה ואת התייחסותיהם של משרדי הממשלה".

צדיק מוסיף כי "לעתים גם שרים פונים אלינו בבקשה להכנת מסמכים. כעת, למשל, אנו מכינים מסמך לשרת הקליטה סופה לנדבר (ישראל ביתנו) לגבי התרומה הכלכלית של העלייה מבריה"מ. השרים מציינים בפניותיהם כי היו שמחים אם במשרדם היו יכולים לקבל שירותים של מחקר ומידע, בדומה לשירות העומד לרשות הח"כים".

"בכנסת הקודמת תוקן חוק הכנסת והוטלה חובה על משרדי הממשלה והגופים המבוקרים להעביר אלינו מסמכים ונתונים בהתאם לבקשות הח"כים", אומרת אברמי. זאת ועוד, לעתים ח"כים שינו את הצעות החוק שתיכננו להגיש בעקבות תיאום ציפיות שערכו עם חוקרי המרכז.

"בשנים האחרונות מרכז המחקר הכין מסמכים בנושא ריכוזיות ענפית, כמו בענף הבנקאות, כרטיסי האשראי והדלק. בסוף 2009 התחלנו במחקר מקיף בנושא הריכוזיות, ונמצא כי לריכוזיות במשק יש השפעה גבוהה על יכולת הצמיחה של המשק, הרווחה החברתית ועל שיגשוגו של מגזר העסקים הקטנים שבישראל הנתח שלו קטן לעומת המדינות המפותחות", אומר צדיק.

צדיק מוסיף כי המחלקה עוסקת בעיקר בשלושה נושאים. האחד מתמקד בתקציב המדינה ובנתוני מקרו של המשק; השני הוא עריכת מסמכים כלכליים בנושא שווקים בודדים כמו כרטיסי אשראי; והשלישי הוא אומדן עלות של הצעות חוק פרטיות. בהקשר זה מזכירה אברמי כי "בכנסת ה-16 התקבל תיקון לתקנון הכנסת שלפיו ח"כ יכול לבקש מהמרכז אומדן עלות חלופי לזה שמציגה הממשלה, והוועדה שבה נדונה הצעת החוק יכולה להחליט באיזה אומדן היא בוחרת". צדיק מסביר כי "הוועדה רשאית לבקש אומדן עלות עצמאי של הכנסת להצעות חוק שנדונות. כשיש חילוקי עם האוצר על אומדן העלות, הוועדה רשאית לבקש אומדן ממרכז המחקר".

אחד המקרים קשור באומדן הטבות מס ההכנסה לעובדים בעיר אילת. רשות המסים העריכה את עלות ההטבות ב-100 מיליון שקל, ואילו כלכלני המרכז פסקו שהעלות היא 30 מיליון שקל בלבד. "חישבנו ומצאנו כי הטבת המס הזו תקזז הטבת מס שקיימת למעסיקים. ועדת הכספים דנה בנושא והחליטה לקבל את האומדן שלנו", אומר צדיק.

הפער הזה שגילו עובדי המרכז אינו תופעה ייחודית. כשמשרדי הממשלה נאלצים לממן הצעות חוק פרטיות הם נוהגים לעתים "לנפח" את העלות כדי להפחיד את המחוקקים ולהתריע מפני חוסר משאבים למימונה. לשם כך, מאזנים כלכלני המרכז את התמונה.

הבדלי עמדות עם הממשלה

כיום, כתוצאה מהצעת חוק פרטית, מוטלת חובה לתעד באופן חזותי חקירות של חשודים בעבירות קשות. המשמעות: עריכת תמלול של החקירות המתועדות.

כמו תמיד, משרדי הממשלה, במקרה זה האוצר והמשרד לביטחון פנים, התווכחו ביניהם מי יממן את העלות. שני המשרדים הציגו אומדן עלות לחוק של 240 מיליון שקל וביקשו להקפיאו. ואולם מבדיקה שנערכה על ידי המרכז מול מינהל בתי המשפט התברר שהעלות היא כ-20 מיליון שקל בלבד. בעקבות סדרת דיונים שנערכו בוועדת החוקה הורידו נציגי הממשלה את אומדן העלות ל-60 מיליון שקל. לבסוף הושגה הסכמה בין המשרדים לכנסת, שלפיה העלות היא 20 מיליון שקל בלבד, תוך צמצום תחולת החוק והיא תחולק שווה בשווה בין שני המשרדים.

דוגמה נוספת להבדלי עמדות עם הממשלה הוא "חוק חפציבה" שהוגש בקדנציה הקודמת. לפי החוק, תוקם יחידה במשרד הבינוי והשיכון שתפקח על היזמויות בענף הנדל"ן למגורים ותטיל פיקוח על כספי הרוכשים. משרד האוצר טען שעלות הקמתה והפעלתה של היחידה החדשה היא 7-8 מיליון שקל בשנה.

אם עלותה של הצעת חוק פרטית עולה על 5 מיליון שקל בשנה, היא מוגדרת כ"הצעת חוק תקציבית" שטעונה אישור של יותר מ-50 ח"כים. מצב שכזה העמיד בספק את סיכוייה של הצעת החוק לעבור. בסופו של דבר, התקבלה עמדת מרכז המחקר, שלפיה העלות נמוכה מ-5 מיליון שקל, והצעת החוק התקבלה ברוב קולות.

בעוד חילוקי הדעות עם משרדי הממשלה מתייחסים בעיקר לאומדן העלות ולפיקוח על התקציב כחלק מפיקוח הכנסת על עבודת הממשלה, אזי המחלוקות עם החברות נוגעות גם לפעילותן העסקית. בסוגיית תמלוגי הגז שעומדת כעת במוקד הדיון הפרלמנטרי, התבקש צדיק על ידי הח"כים שלי יחימוביץ' (עבודה) וכרמל שאמה (ליכוד) להגיש סקירה משווה על גובה התמלוגים בעולם.

"בדיון שנערך בוועדת הכלכלה בעניין התמלוגים הוצג דיווח של הממונה על חיפושי הנפט במשרד התשתיות, ובמקביל התבקשנו לחבר מסמך", מספר צדיק. "ניסינו להסביר שתמלוגים אינם חזות הכל. בבריטניה ובנורווגיה החברות לא מחויבות בתמלוגים, אבל קיים בהן מס מיוחד שמוטל על רווחים בחברות. בנושא הפקת הנפט צריך להסתכל על כל המטרייה ובכלל זה התמלוגים, המיסוי המיוחד וגם הטבות מס שמקזזות חלק מהתמלוגים. בחנו את הנושא בכמה מדינות מפותחות בעולם והפצנו שאלון שחיברנו במיוחד בבריטניה, בארה"ב, בקנדה, באוסטרליה, באירלנד ובנורווגיה כדי לקבל מידע".

חברות הגז לא אהבו, בלשון המעטה, את התוצאה הסופית. בכנסת אומרים שערעורה של קבוצת דלק על המסמך לא עזר לה במיוחד. ההפך הוא הנכון - יש ח"כים שחיזקו עמדתם נגדה בעקבות ממצאי המחקר.

ומה הלאה? אברמי מצפה שמרכז המחנקר יגדל בהדרגה, ואומרת: "ככל שהח"כים מגלים את חשיבותם של הנתונים לצורך עבודתם הפרלמנטרית גובר שטף הבקשות למסמכים, ועולה הצורך בהרחבת השורות כדי להעצים עוד את כוחה של הכנסת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#