יצחק שרם, ההבטחה של המשק הישראלי: מ-2 מיליארד שקל ל-20 מיליון בפחות מ-20 שנה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יצחק שרם, ההבטחה של המשק הישראלי: מ-2 מיליארד שקל ל-20 מיליון בפחות מ-20 שנה

יצחק שרם היה השם החם של מדורי הכלכלה בשנות ה-90 - ההבטחה הגדולה שמומשה כאשר הביא את קונצרן כלל להצלחות מרשימות. היום שרם נמצא בשולי עולם העסקים, ובעל שליטה בחברה ששווי השוק שלה הוא 20 מיליון שקל בלבד. מדוע לא הצליחה ההבטחה הגדולה להתרומם לדרגת טייקון של ממש?

2תגובות

הרושם שעולה מעיון בתיק ארכיון העיתונות של יצחק שרם מתחילת שנות ה-90' הוא שב-2010 הוא אמור היה להיות איש עסקים בסדר הגודל של יצחק תשובה או נוחי דנקנר. ב-1991 כאשר פרש מתפקידו כמשנה למנכ"ל קונצרן 'כלל', הוא היה השם החם של מדורי הכלכלה: ההבטחה הגדולה שמומשה כאשר הביא את קונצרן כלל להצלחות מרשימות בעבודה משותפת עם אהרן דברת ז"ל, המנכ"ל המיתולוגי של החברה והאיש שגילה וטיפח אותו.

אבל היום יצחק שרם נמצא בשולי עולם העסקים: אם בשנות התשעים הוא חלש על קבוצת חברות ששווי השוק שלהם הגיע לשני מיליארד שקלים, כיום הוא מנכ"ל ובעל שליטה בחברה ששווי השוק שלה הוא 20 מיליון שקל בלבד, ועיקר פעילותה נובעת מהיותה בעלת מניות מיעוט בחברת האחזקות לידר שאת השליטה בה איבד בעקבות הסדר-חוב שחילץ את החברה מחובות של מאות מיליוני שקלים. בשוליים, נותר שרם לבדו. במשך עשרים השנים האחרונות שמו היה הצמוד לבוגרי 'כלל' אחרים: דברת-שרם הפך לשרם-פודים-קלנר ובשנים האחרונות לשרם-פודים. לפני כחודשיים פרש יאיר פודים מהחברה שנקראת כיום בפשטות SR.

שרם נחשב לאחד המוחות המבריקים שצמחו בכלכלה הישראלית. איש שהאמביציה הגבוהה שלו נבעה לא רק מהרצון לעשיית רווחים, אלא גם מהאתגר של מציאת פתרונות מורכבים בתחום הפיננסי והמצאת יש מאין של מסלולי השקעה מקוריים, דבר שזיכה אותו בכינוי 'המהנדס הפיננסי'. כשמנסים להבין מדוע לא הצליח להתרומם לדרגת טייקון של ממש עולים, כמו במקרים של כישלונות אחרים, סיבות של תזמון, מזל וניצול הזדמנויות.

אך במקרה של שרם נראה שיש לתת את הדעת גם למושג החמקמק שנקרא פוטנציאל. את היכולות הגבוהות שלו מימש שרם בתוך החממה של קונצרן כלל ובתחום שוק-ההון, דבר שאולי עמד בעוכריו כאשר יצא לדרך חדשה. "הוא אף פעם לא ידע לנהל אנשים. מצד שני, היה לו ביטחון עצמי רב דבר שגרם לו, לפני המשבר האחרון, לקחת הלוואת גדולות במינוף-יתר, שאותן התקשה להחזיר", מסביר בכיר בשוק-ההון. "הוא היה צמוד כל הזמן למסכים והראה ניצוצות של גאוניות בכל הקשור למסחר בבורסה, אבל תחומים כמו נדל"ן או היי-טק לא היו תחום המומחיות שלו", מסביר בכיר לשעבר ב'כלל'. "אנשי עסקים צריכים להתעסק במה שהם מבינים. בשוק-ההון הוא הבין יותר מכולם, בדברים אחרים הוא כנראה הבין פחות", מסכם אהוד ליבמן, בכיר לשעבר בקבוצת שרם-פודים.

שרם, כלכלן בהכשרתו, החל את הקריירה בשנת 1970 במחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט וכעבור שש שנים עבר ל'כלל'. ב-1980 הפך להיות סמנכ"ל הקונצרן ומי שאחראי על חטיבת שוק-ההון. ההישג העיקרי שלו היה פיתוח הפעילות של חברת הברוקרים בטוחה (היום אילנות-בטוחה) שהפכה בתקופתו לחברת הברוקרים הגדולה במדינה. לשרם היו גם זכויות בפיתוח תחום הביטוח של כלל והפיכת החברה לגורם הביטוח הגדול בארץ. הפריחה של כלל בלטה על רקע המכה הקשה שספגה המתחרה, קונצרן כור ההסתדרותי, במפולת הגדלה של הבנקים ב-1983. כלל, מנגד, היתה נזילה ומלאה במזומנים מכיוון שמכרה את מניות הבנקים שלה לפני המפולת ופיזרה את השקעותיה בענפים רבים. הנזילות הושגה, בין היתר, על-ידי הנפקות של החברות של כלל בבורסה, צעד שאותו יזם שרם.

יצחק שרם

גיל: 63

מקום מגורים: רמת-השרון

מצב משפחתי: נשוי + 3

עוד משהו: זכה בעבר לכינוי 'מהנדס פיננסי'.

ב-1989 החלו לצוץ סדקים ראשונים בסיפור ההצלחה. זאת, עקב סדרת כתבות תחקיר שפרסם העיתונאי יואב יצחק בעיתון 'מעריב' שהפכה יותר מאוחר לספר בשם 'עגל הזהב'. יצחק טען בתחקיריו שדברת ושרם ביצעו עבירות שונות על חוק ניירות ערך. 'פרשת כלל' הסעירה את שוק-ההון הישראלי וההערכה הרווחת באותה תקופה הייתה שליצחק ותחקיריו היה חלק בהחלטה של שרם ודברת לפרוש מכלל תקופה קצרה לאחר מכן. השניים, שהכחישו לחלוטין את כל טענותיו של יצחק, הכחישו גם טענה זו. נגד דברת ושרם נפתחה חקירה של הרשות לניירות-ערך אך התיק נגדם נסגר. אל דברת ושרם הצטרף מייד בתחילת הדרך, כשכיר, יאיר פודים, אף הוא בוגר 'כלל'. הציפיות בשוק-ההון היו שהקבוצה תהפוך לאחת מהחברות הגדולות במשק.

ואכן, ההתחלה נראתה מבטיחה: השלושה הצליחו לגייס עשרות מיליוני דולר ממשקיעים שונים ובתוך זמן קצר הפכה דברת-שרם לגורם מרכזי בשוק-ההון. בימים ההם עסקה דברת-שרם בעיקר בפעילות פיננסית: ניהול תיקי השקעות וייעוץ להנפקות של חברות אחרות. שרם יזם את הקמת בית-ההשקעות ד"ש (כיום ד"ש-אייפקס), שנחשב לסיפור הצלחה ונמכרה כעבור מספר שנים למשקיעים אחרים. שרם נתפס באותה תקופה כמי שמכניס רוח של רעננות לשוק-ההון, גם בזכות החדרת מושגי עבודה אמריקאיים שלא היו מוכרים עד אז בארץ. כך לדוגמא, חברת הבת לידר-הנפקות עסקה בייעוץ להנפקות של חברות אחרות וגבתה דמי הצלחה - שיעור מסוים בהפרש בין מחיר המינימום בהנפקה למחיר המקסימום. שרם גם נתפש כחדשני בתחום ההיי-טק כאשר היה מעורב בהקמת קרן-הון הסיכון פיטנגו, קרן הון-הסיכון הפרטית הראשונה בישראל. שרם גם אימץ את מודל התגמול האמריקאי של אופציות נדיבות, משכורות גבוהות למנהלים, וחלוקת דיבידנדים. בימים של גאות התייחסו להתנהגות זו בסלחנות אולם בימי משבר, ובאופן חריף ביותר במשבר האחרון, הוא זכה לביקורת קטלנית בשל כך.

1996 סימנה את תחילת העיסוק של דברת-שרם בהשקעות ריאליות. בשנה זו החברה קנתה את חברת פועלים השקעות שלה היו אחזקות בתחום הנדל"ן, התעשייה, ההי-טק והתקשורת ושינתה את שמה לפולאר השקעות. המהלך התאפשר בזכות ועדת ברודט ששנה קודם לכן קבעה שהאחזקות של הבנקים בחברות ריאליות לא יעלו על 20%. ב-1996 חווה שרם גם את הכישלון המהותי הראשון שלו, כאשר נסגר היומון הכלכלי "טלגרף" אותו הקים שלוש שנים קודם לכן יחד עם דברת ויועץ קרנות הגידור אבי טיומקין ( שייעץ לשנים גם כאשר עבדו בחברת כלל). הכישלון גרם להפסדים של 60 מיליון שקל, ונחשב עד היום כאחד הפלופים הגדולים בתחום העיתונות.

בשנת 1998 עזב דברת את הקבוצה בטריקת דלת ולא דיבר עם יצחק שרם, לו נהג לקרוא 'הבן המאומץ שלי', עד יום מותו לפני כשנתיים. עד היום לא ברורה לחלוטין סיבת הסכסוך בין השניים, אך ההערכות הן ששרם נפגע מדברים שאמר דברת בראיון ל"ידיעות אחרונות". "המנכ"לים של חברות גדולות עוסקים היום יותר מדי בהנדסה פיננסית, בלוליינות כספית ובורסאית, ופחות מדי בניהול של ממש", אמר דברת במה שנתפש כביקורת כלפי שרם וכדברים שפוגעים בלקוחות החברה שהגיעו לשרם כדי שיבצע עבורם תכנונים פיננסיים שונים. אחד ממקורביו של דברת מעריך ששרם, עם רוח גבית של יאיר פודים ואביגדור קלנר, בוגר 'כלל' נוסף שהחל לעבוד בחברה, החליט לנצל את ההזדמנות ולהיפרד. "דברת היה אז בטיול של כמה שבועות בהודו לרגל יום-הולדתו, ובזמן הזה הם החליטו שהם כבר לא צריכים אותו", אומר המקורב, "הוא, שבנה את כולם. כשחזר, הוא נדהם ממה שהם עשו לו - חבורה של תלמידים שהחליטו שהוא זקן מדי. אבל, ההצלחה העסקית שלו עם הבן, שלמה, היתה עבורו הנקמה המתוקה ביותר".

מנגד, בכיר בשוק-ההון המכיר את פרטי המקרה מסביר שהמתיחות בין השניים נבעה מקנאה שהחל לפתח דברת כלפי שרם. בכל מקרה, אומר הגורם, שרם החליט על הפרידה בלית ברירה מכיוון שהנסיבות השתנו. "שרם נאלץ להיפרד כי דברת לא הבין שהעולם הפך להיות אכזרי ופיננסי, והפסיק להיות עולם של חברים", הוא אומר. כיום, ההערכה המקובלת היא שהפרידה מדברת הזיקה לשרם, בשל הידע הרב והניסיון של דברת בתחום הריאלי. לאחר שדברת עזב נמכרו מניותיו בין שרם, יאיר פודים, אביגדור קלנר ואיש העסקים מיכאל שטראוס, שהחזיק 8% מהמניות. כך, הפכה החברה לשרם-פודים-קלנר (קלנר עצמו עזב כעבור עשור בשל הסתבכותו בפרשת רשות המסים).

מלבד פרשת טלגרף, המשבר הכלכלי של השנים 2001-2002 היה הפעם הראשונה שבה שרם נאלץ להתמודד עם קשיים של ממש. אם בשנת 1996 שרם וחבריו רכשו את השליטה בפולאר לפי שווי של 1.1 מיליארד שקל, הרי שב-2003 נסחרה החברה לפי שווי של 136 מיליון שקל בלבד. לשרם, כך נראה, היה חלק לא מבוטל בהידרדרות. בתקופתו הוקמה שלוש מהאחזקות הבעייתיות בקבוצה: חברות פולאר תקשורת, פולאר נדל"ן וקונרס (שעסקה בתחום היי-טק), חברות שצברו הפסדים רבים. כשתם המשבר החברה התאוששה והצליחה להחזיר חובות. עם זאת, בדצמבר 2006, כשאיש העסקים זיל פלדמן רכש 40% מהחברה והפך לבעל-שליטה, שיקפה העסקה שווי של 517 מיליון שקל, סכום הנמוך מחצי משווי החברה עשור קודם לכן. "ההצלחה האדירה של כלל נבעה מכך שהיא ידעה להימנע מהמפולת בימי שפל אבל בגאות היא הרוויחה כמו כולם. בקבוצה של שרם זה לא קרה", אומר בכיר בשוק-ההון שעבד בעבר עם שרם, "במבט לאחור, לא בטוח שהוא באמת היה כזה גאון כמו שכולם מתארים אותו. מי שבאמת הבין בניהול היה דברת. אבי טיומקין הבין יותר משרם בפיננסים. הבעיה היא שלאור ההצלחות שרם התחיל לייחס לעצמו תכונות שאין לו".

באמצע העשור האחרון, אחרי משבר אחד ובזמן שבמשק קמות קבוצות גדולות כמו אי.די.בי או דלק, שרם הוא כבר לא הכוכב הגדול של תחילת שנות התשעים. אולם בשוק-ההון הוא עדיין שמר על שמו כמי שיודע להניב תשואה עבור המשקיעים. אחרי מכירת השליטה בפולאר הוא מיקד את הפעילות הריאלית בחברת לידר אחזקות ופיתח את חברת הבת לידר שוקי-הון, שעסקה בתחום הפיננסי והצליחה גם בימי המשבר הקשים. עם זאת, דווקא בשנות השגשוג האלו הוא כרה לעצמו את הבור לנפילה הכואבת מכולם. זאת, לאחר שחברות-בת של לידר השקיעו הון רב בנדל"ן בעייתי במרכז ומזרח אירופה, פרויקטים שמסבים לחברה הפסדים עד היום, כששרם הוא כבר לא בעל השליטה. החובות של לידר למחזיקי איגרות-החוב ולבנקים הובילו לפני שנה להסדר-חוב שבמסגרתו הועברה השליטה לאיש העסקים דן דוד.

בדרך, שרם נאלץ לספוג האשמות קשות ביותר מציבור המשקיעים על המשכורות הגבוהות שמשך לעצמו. בין 1999 ל-2009. לדוגמא, היתה עלות השכר הכוללת של שרם כ-6 מיליון שקל בשנה. "אם מסכמים שנים של פעילות של שרם ופודים, נדמה לי שאפשר לסכם את זה כאנשים שהשמידו ערך בצורה דרמטית לבעלי המניות בחברות שונות שלהם", אמר אבנר סטפק, מנכ"ל חברת ההשקעות מיטב, באסיפת נושים של חברת לידר שהתקיימה בדצמבר לפני שנה, "אלו אנשים שמשכו משכורות עתק ובונוסים שמנים ואסור לתת להם לצאת לפנסיה עם פטור מתביעות. יש מקרים שבהם אתה אומר 'בן אדם נפל וטעה', אבל האנשים האלה הרוויחו הרבה יותר מדי כסף ביחס למה שנשאר למשקיעים". דברים אלו נאמרו חצי שנה אחרי ששרם ניסה להתגונן באחת מאסיפות הנושים של לידר. "כל העליהום על המיליונים שלקחנו - לא לקחתי כלום. את כל הבונוסים שקיבלתי השקעתי בחזרה בחברה", אמר למשקיעים הזועמים.

מלבד מחזיקי האג"ח, הועלו טענות כלפי שרם מצד משקיעים פרטיים של החברה שהלוו לה כספים להשקעות בחו"ל. כך לדוגמא במקרה של יעל אחיעז, אשת הטייס אהרון אחיעז ז"ל, מי שהיה עבר יו"ר יבואניות המכוניות קמור. אחיעז, שהשקיעה במשך שנים אצל שרם ופודים תבעה את חברות הבת של לידר, באמצעות עורך-הדין עודד גבעון, בדרישה לקבל בחזרה 5.7 מיליון שקל. לטענתה בכתב-התביעה, השכנוע שלה להשקיע בפרויקט נעשה "שלא בתום לב, תוך העלמת חלק מהעובדות וטשטושם... והצגת מצג שווא כאילו מדובר בחבורת מקצוענים מומחים לנדל"ן במזרח אירופה". התביעה של אחיעז נגעה לשני פרויקטים בריגה שבלטביה ובעיירה וולנטר שברומניה, והיא רק אחת משורה של תביעות שהוגשו נגד חברות בקבוצת שרם-פודים בגין פרויקטים במזרח-אירופה, תביעות בסך כולל של כשלושים מיליון שקלים.

כיום, כאמור, מנהל שרם את חברת SR. במקביל, הוא משמש יו"ר של קרן ההשקעות הפרטית ספרה. מבחינתו, ימי הפנסיה רחוקים והוא ימשיך לפעול במרץ בשווקים הפיננסים על-אף האקורד הצורם של השנתיים האחרונות. עם זאת, בשוק-ההון מעריכים שנמוכים הסיכויים לכך שבעתיד יהיה קמבק משמעותי של שרם. "לפני כמה שנים פגשתי אותו והיתה לי תחושה שזה לא אותו יצחק שרם שהכרתי", אומר גורם בשוק-ההון, "הוא דיבר במושגים לא רלבנטיים והיתה לי תחושה שהוא פחות מחובר למה שקורה בשוק. לא נראה לי סביר שהוא יחזור להיות מה שהיה פעם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#