"ויתרנו על אקזיט בחצי מיליארד דולר": קלטורה הישראלית מתכננת את המסלול לוול סטריט - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ויתרנו על אקזיט בחצי מיליארד דולר": קלטורה הישראלית מתכננת את המסלול לוול סטריט

השם והלוגו שנקבעו עוד לפני שהוחלט באיזה תחום תעסוק החברה, והמאבק על העובד הבכיר שקיבל הצעה מפייסבוק ■ ד"ר שי דוד - ממייסדי קלטורה, שפיתחה מערכת לניהול וידאו המשרתת את דיסני, הרווארד ונאס"א - מספר על הדברים שלמד ב–11 שנות פעילות החברה ועל התוכניות להנפקה

51תגובות
מנהלי קלטורה
שירן ליה שמש

לסיליקון ואלי של ניו יורק קוראים סיליקון אלי, והוא ממוקם בדרום מנהטן. במשרדי קלטורה שברחוב פארק, ובמרחק של 10 דקות הליכה לכיוון צ'לסי מרקט, כמעט בלתי־אפשרי לא להיתקל בהיי־טקיסטים הישראלים, שרבים מהם עוסקים בתחומי המדיה והפרסום. יותר מ–320 סטארט־אפים ישראליים פועלים בעיר. ואולם ד"ר שי דוד, אחד מארבעת מייסדי קלטורה (Kaltura), הוא מהשרידים הבודדים מהתקופה שבה מרבית הישראלים שפעלו בעיר התעסקו בנדל"ן ולא בתוכנה.

בדצמבר 2005, בגיל 33, הוא וחברתו הקרובה מהלימודים האקדמיים, ד"ר מיכל צור, ישבו במסעדת אסיה דה קובה בעיר וחגגו את המכירה המוצלחת של סאיוטה הישראלית ל–RSA. גם סאיוטה הוקמה על ידי ארבעה מייסדים, וצור היתה אחת מהם. מייסד נוסף היה נפתלי בנט, שהתגורר בניו יורק באותה העת, אך נעדר מהמפגש בשל כניסת השבת. "אני זוכר את היום הזה היטב כי במשך שנים הייתי צמחוני, וביום הזה ישבנו לאכול סטייקים", מספר דוד. "באותה ארוחת ערב החלטנו שנקים סטארט־אפ חדש, ושנעשה את זה ביחד".

בקיץ 2006, לאחר שצור סיימה את התחייבויותיה לסאיוטה ולאחר חודש של התלבטויות בנוגע לפעילות של החברה החדשה, החליטו מייסדי קלטורה שהם מעוניינים לעשות מהפכה בתחום שהיה חדש להם — וידאו באינטרנט. קלטורה החלה את דרכה בתחום שיתוף הווידאו, ועברה לפיתוח פלטפורמה עמוקה לניהול וידאו לחברות מדיה, ארגונים ואוניברסיטאות. אחרי כ–12 שנים, הברית שנרקמה באותה ארוחת ערב הפכה לחברה שמגלגלת הכנסות של 100 מיליון דולר בשנה.

חברות היי־טק ישראליות כמעט לא הנפיקו בשנים האחרונות — כחלק ממגמה עולמית שבה חברות פרטיות קיבלו הערכות שווי גבוהות יחסית, שבעבר היו מקבלות רק אחרי הנפקה. הדוגמאות הבולטות הן חברות כמו WeWork ו–Gett. החברות כבר לא מתייחסות להנפקה כיעד אלא כעוד אמצעי לגיוס הון, שכיום יש לו חלופות רבות יותר בשוק הפרטי בהשוואה לעבר. ואולם בקלטורה כבר סימנו את הכיוון בבירור, והם מקווים להנפיק את החברה ב–2020. "כאשר הנתונים הפיננסיים יתאימו להנפקה לפי שווי שקרוב למיליארד דולר", אומר דוד. בראיון שקיימנו במשרדי החברה בניו יורק הוא מספר על אבני הדרך בפעילות החברה.

1. מה"מאפיה" של התיכון בפאלו אלטו למרתף של יוצא ICQ

"הקמנו את החברה ארבעה יזמים, והיום, 11 שנים אחרי, אנחנו עדיין מנהלים אותה יחד עם חברים טובים", אומר דוד. "רון (יקותיאל) ואני חברים מהתיכון, שני האבות שלנו עבדו ברפאל והיינו בילדות בנסיעות הלוך־חזור לארה"ב. אבא של רון עשה מחקר בסטנפורד ונאס"א, ואבא שלי היה נציג של ישראל בארגון הלוויינים הבינלאומי. היינו חלק מהמאפיה הישראלית של התיכון Gunn בפאלו אלטו שבסן פרנסיסקו. גם לצבא התגייסנו באותו יום — רון היה טייס מסוקים, ואני הייתי מפקד חטיבה במזל"טים.

"תמיד רצינו לעבוד ביחד, ובהזדמנות הראשונה הקמנו חברה בשם דסטינייטור טכנולוג'יס שפיתחה מערכות ניווט (GPS). כאשר החברה התמזגה לתוך חברה ציבורית קנדית, פרשנו לכמה שנים למנוחה באקדמיה. את מיכל הכרתי בפוסט־דוקטורט בייל. שלושתינו נולדנו בחורף 73 בהפרש של שלושה שבועות וכולנו חגגנו עכשיו 45.

"כשהתחברנו והחלטנו לעשות משהו ביחד, אמרנו שצריך עוד חיזוק טכנולוגי. פניתי ליאיר גולדפינגר (ממייסדי מיראביליס, שפיתחה את תוכנת ICQ ונמכרה בעסקת ענק ב–1998 ל–AOL) והוא אמר לי לפגוש את ערן איטם, שהוא המקודד הטוב בישראל. כשפגשתי את ערן ראיתי שהוא כותב על מקלדת שחורה ללא אותיות — הוא כותב כל כך מהר ומסודר והסימנים פשוט מאטים אותו.

"בחרנו שם שמבוסס על המלה 'תרבות' ולוגו עם מגוון צבעים שמתכנסים פנימה שמלווה אותנו עד היום, וזה עוד לפני שידענו אם נעשה חומרה, תוכנה או רכב — אבל בחרנו אחד את השני וידענו שאנחנו רוצים לעשות את זה ביחד. אני חושב שארבעה זה מספר יותר יציב משלושה. בשניים, יש סיכון שאחד יעזוב. ולעשות את המסע הזה לבד — עם כמות אדירה של טיסות, כישלונות, משברים ומחלות — זה כמעט בלתי־אפשרי. ישבנו במרתף של ערן בתל אביב. המרתף לא היה מרופט כי הוא בכל זאת היה מצוות המקימים של ICQ".

מייסדי קלטורה
Bob McClenahan
פיתוח: מערכות לניהול וידאו הקמה: 2006 עובדים: 450 (250 בישראל). מייסדים: רון יקותיאל, מיכל צור, שי דוד, ערן איטם. גיוסי הון: 165 מיליון דולר. שווי בגיוס האחרון (הערכה): 500 מיליון דולר הכנסות ב-2017: 100 מיליון דולר. משקיעים בולטים: גולדמן סאקס, Mitsui ,Sapphire

2. הקוד פתוח, רק צריך היררכיה

"הדוקטורט שלי היה מחקר שניסה להבין איך קבוצות גדולות של אנשים בונות טכנולוגיות. המסקנה העיקרית היתה שמערכות פתוחות שמצליחות הן אלה שמוצאות איזון נכון בין שלד יציב יחסית לבין גמישות ארגונית ויכולת לתת לאנשים שונים ובעלי מוטיבציות שונות לתרום. מערכות פתוחות הן מערכות שההגדרות והממשקים שלהן פתוחים. האייפון, למשל, עד הדגם השלישי שלו היה סגור, והוא הפך לפתוח כשהוסיף את חנות האפליקציות, שאיפשרה למפתחים לפתח תכנים עבור המכשיר.

"המוטיבציות של אנשים לתרום לפיתוח יכולות להיות מגוונות — יכול להיות שאני עושה את זה כי אני מובטל ואני רוצה לאותת לשוק שאני מתכנת טוב; ויכול להיות שכבר פרשתי ועשיתי את שלי ואני רוצה לתרום כדי להישאר צעיר לנצח. אבל צריך מנגנון שמתעל את התרומות האלה ומייצר בהן סדר והיררכיה.

ד"ר שי דוד, ממייסדי קלטורה
Robert Barker / Cornell Universi

"זה לא במקרה שאנחנו רואים שחברות טכנולוגיה גדולות כמו Airbnb, פינטרסט (רשת חברתית, בעיקר לאמנים; ר"ל) וקיקסטארטר (פלטפורמת מימון המונים; ר"ל), שאף שבליבת הפעילות שלהן הן מבוססות קהילה, הבסיס שלהן הוא מבני והיררכי.

"הרבה פעמים נמתחת ביקורת על פלטפורמות כאלה, שמסתמכות על תוכן גולשים אבל מנוהלות על ידי אחרים, ויש איזו תפישה שכדי שמערכת תהיה פתוחה — הכל צריך להיות פתוח. אבל זה מתכון לכאוטיות. כדי שקיקסטארטר יצליח חייב להיות מנגנון שמבוסס על איך אוספים את הכסף, מה נותנים ומי אחראי על מה.

"מנגד, כשההיררכיה שתלטנית מדי ולא נותנת למספיק אנשים להשתתף — המערכת יכולה להיכשל, או להפוך למערכת סגורה. דוגמה מאוד מעניינת לכך היא מההיסטוריה של ויקיפדיה: בעבר הם שכרו מומחים כדי שיובילו כל מיני תחומים, ואיפשרו רק להם לערוך. הרעיון לפתוח את האנציקלופדיה לעריכה על ידי הקהל הרחב היה סוג של הרמת ידיים. המון חברות שמעלות פרויקטים באתר גיטהאב (שירות אחסון למיזמי קוד פתוח) ומצפות שהקהילה תתרום להן לקוד מגלות שאם הן לא נותנות לאנשים תחושת שייכות ויכולת לתרום באופן אמיתי — הם לא יתרמו להן כלום.

"בקלטורה החלטנו מראש שהקוד שלנו יהיה פתוח. הקמנו סביבנו קהילה שעזרה לנו לפתח את המערכת, ואנחנו עדיין מתנהלים כך. התרומה של הקהילה לא היתה משמעותית לליבת המוצר, אבל כן לאינטגרציה שלו למוצרים אחרים כמו וורדפרס או דרופל. חברות יכולות היום לקחת קרוב ל–100% מהקוד שלנו בחינם. נאס"א ו'ניו יורק טיימס' עושים זאת. אבל רוב החברות בוחרים לשכור אותו בתור שירות. תוכנה בחינם זה כמו כלב בחינם — זה שקיבלת את הכלב מהשכנים שנולדו להם הרבה גורים לא אומר שאתה לא צריך לקחת אותו לווטרינר, לקנות לו אוכל ולהוציא אותו לטיולים. לרוב החברות אין את הקשב, המשאבים או הכסף כדי לנהל את התוכנה בעצמם".

>> רוצים להמשיך לדבר על קוד פתוח? הצטרפו לאקוסיסטם של דה-מרקר

3. כשפייסבוק עוד לא חשבה על וידאו

"בתחילת הדרך פיתחנו קונספט שהעיתונות קראה לו 'ויקיפידיה פוגשת את יוטיוב'. הרעיון היה פשוט: לאפשר לאנשים לעשות שיתופי פעולה בווידאו — ליצור וידאו, להעביר אותו ולשתף אותו.המערכת הראשונה שהוצאנו לשוק היתה סוג של iMovie בענן, והיא איפשרה לקבוצות של אנשים להעלות סרטונים, לבצע עליהם במשותף עריכה בסיסית, ולשתף אותם. היום זה נשמע לגמרי טריוויאלי, אבל ב–2007 זה לא נשמע כך. מכרנו עשר מערכות כאלה ב–100 אלף דולר למערכת. בין השאר למייג'ור ליג בייסבול.

"מייג'ור ליג הקימו רשת חברתית עבור קבוצות הספורט של הנערים. זו תעשייה של 10 מיליארד דולר שמוחזקת עם מגנטים על המקרר — תחשבי על כל המדיה שההורים צוברים מאירועי הספורט של הילדים שלהם. הדבר המעניין הוא שאף אחת מהרשתות החברתיות לא תמכה בתקופתו במולטימדיה — לא פייסבוק ולא מייספייס.

"אחרי השנתיים הראשונות של קלטורה הבנו שלאנשים יש נכונות לשלם על מערכת שתיתן להם אפשרות לנהל אינטראקציות ושיתופי פעולה ביצירת וידאו, ושזה נחמד ובר־קיימא כעסק — אבל התחדד לנו שיש בעיה מהותית יותר, והיא עלתה מתוך הקשבה ללקוחות. יש עולם שלם של טיפול במולטימדיה — אחסון, ניוד, אבטחה, הגבלות גישה — והוא נוהל במערכות תוכנה כבדות שהתנהלו כמו ספריות, רק במחשב, ולא לקחו בחשבון את המהפכה של האינטרנט. התוכנות לא התממשקו לתוכנות אחרות בארגון ולא אפשרו לערוך או לצפות בתוכן במכשירים שונים".

משרדי קלטורה
Roy Eldar

4. בעיה של 1,200 מתכנתים

"כיום כל אחד, גם אם הוא מוכר שירותי ייעוץ או מלפפונים, מחנך אנשים או מוכר שירותי בנקאות — רוצה להתחבר עם הקהל שלו. לכן, הצורך לייצר, לאסוף ולהפיץ תכנים — גם באופן פנים־ארגוני, וגם מחוץ לארגון — הופך אותך בהגדרה לחברת מדיה.

"ולכן ל–100% מהחברות בעולם יש את הבעיה, שמתחילה ברמת התשתית — איפה מאחסנים את התוכן ומעבדים אותו כך שיהיה אפשר להפיץ אותו במקום הנכון, בפורמט הנכון ובזמן הנכון כדי שהכל יהיה שם כשהמשתמש ירצה ללחוץ פליי; עוברת ברמת הפלטפורמה — איך מנהלים את התוכן, מונעים גניבה שלו, מגבילים גישה למשתמשים מסוימים או אפילו למדינות מסוימות, בהתאם לזכויות ההפצה; ומסתיימת ברמת התוכנה למשתמש, שצריכה לעבוד עם מערכות שונות בארגון — אם את ככתבת מייצרת סרטון, את רוצה שמחלקת המדיה תוסיף לו כתוביות ושהעורך ישלב אותו בקלות לכתבה שתעלה באתר.

"המערכת שלנו מנהלת את כל הווידאו של רשתות כמו טרגט ואיקאה. Airbnb משתמשת בה עבור הדרכות והכשרות. יש לנו לקוחות כמו אינטל, בנק אוף אמריקה, אורקל וטבע, ואנחנו עובדים עם יותר מ–700 מוסדות חינוך, ובהן האוניברסיטאות הפרטיות המובילות בארה"ב — הרווארד, סטנפורד, קולומביה, פרינסטון וקורנל, וגם 2U — חברה שהונפקה בנאסד"ק בשנה שעברה ומספקת פלטפורמת שיעורים מקוונים לאוניברסיטאות מובילות. עם הלקוחות שלנו נמנות חברות המדיה וורנר ברדרס, ויאקום, וודאפון, טרנר, ABC ,HBO ודיסני.

"את התשתית אנחנו שוכרים בעיקר מאמזון, וחלק קטן יותר ממיקרוסופט. חלק מהתשתית הקמנו בעצמנו — יש לנו חוות שרתים בפאלו אלטו, בניו ג'רזי ובאתרי הלקוחות ברוסיה ובהודו.

"אנחנו מספקים ללקוחות שכבה אחת, שתיים או שלוש, לפי צורכיהם — תוכנה, פלטפורמה ותשתית. השכבה העליונה היא כמובן הרווחית ביותר, ואני חושב שבין שתי השכבות האחרונות נעול בין שליש לחצי מהכסף.

"חברות כמו נטפליקס, יוטיוב והולו בנו את כל המערך הזה בעצמן. לכל אחת יש 1,000 מהנדסים, אך הן לא מציעות את השירותים האלה לחברות אחרות. אנחנו כיום כבר מונים 450 עובדים ועוד לא סיימנו לפתור את הבעיה. זה לא ביזנס שאפשר לנצח בו עם כמה מאות אנשים. אנחנו מגייסים מתכנתי דוט.נט, ג'אווה ומובייל למשרדים בישראל, אבל מסתכלים גם על אפשרויות צמיחה בצורה לא אורגנית באמצעות רכישות. מהרכישה של טיוינצ'י (TVinci) ב–2014, שאיפשרה לנו להציע את קלטורה גם לחברות טלקום, נשארו כמעט כל 60 העובדים, וגם המנהלים הבכירים והיזמים עדיין אתנו".

משרדי קלטורה
Roy Eldar

5. "ננפיק בשווי של מיליארד דולר"

"לקלטורה הכנסות שנתיות של כ–100 מיליון דולר, שצומחות ב–25%–35% משנה לשנה. אנחנו מנהלים את החברה במתכונת של שתי חטיבות עסקיות — חטיבת הארגונים והחינוך (Enterprise and learning) וחטיבת המדיה והטלקום. הראשונה רווחית כבר כמה שנים, ובשנייה אנחנו עדיין במצב השקעה. אנו מעריכים שהחברה כולה תעבור לרווחיות עד סוף 2018.

"לפני שנתיים היתה לנו הצעה קונקרטית על השולחן למכור את החברה ב–500 מיליון דולר, במקום זה יצאנו לגייס 50 מיליון דולר מגולדמן סאקס והשתמשנו בהצעה בתור עוגן לשווי בגיוס. עד היום גייסנו כ–165 מיליון דולר.

"אנחנו מדברים על הנפקה כבר כמה שנים, ובשנה שעברה גייסנו עבור זה את סמנכ"ל הכספים ירון גרמזי, שכבר ניהל שש הנפקות של חברות בנאסד"ק. מעבר להחזר למשקיעים וליזמים, הנפקה היא אקט פיננסי וצריך לחשוב עליה לא כאקזיט, אלא כעסק שפתאום ביום אחד מקבל זריקה גדולה של מזומנים וצריך לדעת איך משתמשים בהם כדי ליצור ערך, לרכוש חברות ולהמשיך לגדול.

"לחברה כרגע לא חסר כסף, ואנחנו צריכים לוודא שאנחנו עושים את זה ברגע הנכון. חברת SaaS (תוכנה כשירות) כמונו שרוצה להנפיק יכולה לקבל מכפיל של 6 על ההכנסות שלה, כך שאם אנחנו מסתכלים על הנפקה ב–2020 — נוכל לקבל שווי של מיליארד דולר.

"אזורי ההשקעה שמעניינים אותנו הם האנליטיקס לווידאו — מערכות שיבינו לעומק מה התוכן הפופולרי, מי רואה מה ומתי, ומה כדאי להמליץ לו ובאילו שעות. חוויית המשתמש גם היא מעניינת אותנו — ממשק ויזואלי ואולי גם תקשורת קולית עם המוצר. תחום נוסף שמעניין אותנו הוא תקשורת דו־כיוונית בווידיאו — מערכות שידור שיתממשקו עם מערכות תקשורת כמו סקייפ וגוגל הנגאוטס. אנחנו תמיד מעדיפים חברות ישראליות, כי אז גם משיגים את כוח האדם הישראלי".

6. "שכר המתכנתים הוא כשל שוק"

"אנחנו מאוגדים בדלאוור בארה"ב, ומרכז הפיתוח שלנו הוא בישראל. יש לנו צוותי פיתוח גם באוקראינה ובבלארוס ואנחנו בשלבי הקמה של צוות פיתוח בהודו. הרבה מהצרכים של הלקוחות שלנו הם כאלה שדורשים התאמה והטמעה של המערכות שלנו אצלם, וזו הסיבה שאנחנו צריכים כוח עבודה גדול שעוסק באינטגרציות ובבדיקות ושיהיה מפוזר בעולם. אבל את הליבה של כוח האדם ההנדסי אנחנו מחפשים בישראל, שכידוע נמצאת במחסור של מפתחים מנוסים ולפיכך גם בשיאי טבלאות השכר.

"את אומרת שיש בישראל מתכנתים חסרי ניסיון שזמינים לעבודה ובעיה של מיעוט משרות התחלתיות בתעשייה — אבל אני חושב שהבעיה היא דווקא לא במספר המשרות האלה, אלא בכך שאנשים בארץ לא מוכנים לעבוד תמורת 12 אלף שקל בחודש, גם לא בתחילת דרכם. לכל אחד יש שכן או חבר שעבד בגוגל או היה ב-8200 והם מדברים על שכר והוא חושב שהוא נדפק.

"האנשים שאנחנו שוכרים כיום בישראל הם ברמות השכר הגבוהות וברמות הביצועים הגבוהות שמצדיקות אותן, ואם אני רוצה לשמור על מבנה עלויות סביר אני חייב להוציא את משרות הבסיס החוצה. המצב בארץ הוא של שוק לא יעיל שהרגולטור צריך להתערב בו. בשביל לממש את הפוטנציאל של ההיי־טק המקומי המדינה צריכה לייצר רפורמה בחינוך, שתוביל להכשרת מסה של מתכנתים ולמנעד רחב יותר של רמות שכר. יש עוד מנגנונים שאפשר לחשוב עליהם: בתקופת העלייה מברית המועצות, למשל, ניתנו תמריצים ממשלתיים לחברות שהעסיקו עולים חדשים. אך גם התעשייה לא צריכה להתנער מהאחריות שלה — חברות כמו אמדוקס, צ'קפוינט או קלטורה צריכות להשתתף במאמץ להכשיר עובדים.

"בינתיים אנחנו נאבקים בכל החברות הרב־לאומיות שמגיעות לארץ במטרה לגייס את אותם האנשים שאנחנו מעוניינים בהם. באחרונה הפסדנו אדם מאוד משמעותי לצוות שלנו, שהלך לצוות הרחפנים של אמזון.

"רק כדי להבהיר את רמת התחרות אספר סיפור: לפני שנה, שמעתי על ראש צוות מעולה בתחום פיתוח המובייל ואמרתי שאעשה ניסיון ואעקוף את כל מערכות ה–HR (משאבי אנוש) בחברה ובאופן אישי אסדר לו ראיון עבודה. בתוך 10 ימים — שליש מהזמן הרגיל — כבר נתנו לו חוזה עם הצעה, והוא הספיק להתראיין בעוד שני מקומות ולקבל הצעה מגוגל ומפייסבוק. באחת מהחברות הציעו לו מענק חתימה. אנחנו חברה עם 450 עובדים ומעולם לא שילמנו מענק חתימה — זה כסף שניתן ביום הראשון לעבודה, שנשאר אצלך בכיס גם אם את עוזבת אחרי חודש. החלטתי שאני נאבק בזה עד הסוף, שילמתי וקיבלתי אותו והוא כבר שנה אצלנו כמנהל צוות ושווה כל שקל.

"בהיי־טק מבינים שלאינדיבידואלים יכולה להיות השפעה מהותית, אם אני מעסיק ראש צוות מעולה שמסוגל להוציא מוצר לשוק חודש לפני ראש צוות אחר, זה שינוי דרמטי על התוצאות העסקיות של החברה".  



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#