"שכר רו"ח בשירות המדינה צריך להיות לפחות 300 שקל בשעה" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"שכר רו"ח בשירות המדינה צריך להיות לפחות 300 שקל בשעה"

רו"ח איריס שטרק, סגנית יו"ר לשכת רואי החשבון, רוצה להיות האישה הראשונה שתעמוד בראש הלשכה ■ היא מציעה לרענן את תוכנית הלימודים, מבקרת את שכר הטרחה שמקבלים רואי חשבון, ותוקפת את הזלזול הקיים לדבריה במוסד הביקורת

19תגובות
איריס שטרק
עופר וקנין

רו"ח יזהר קנה, נשיא לשכת רואי חשבון, חושש כי בקרוב יתחילו משרדי ראיית החשבון לחוש מחסור גדול של בוגרים, בשל עצירה בהרשמה ללימודי ראיית חשבון. מול התחזיות האפוקליפטיות האלה טוענת סגניתו, רו"ח איריס שטרק, את ההפך בדיוק.

"נכון שכיום קיימת ירידה גדולה מאוד בהרשמה לאוניברסיטאות והמכללות, אבל ההיסטוריה מוכיחה שלאורך זמן הביקוש וההיצע מוכיחים את עצמם, והשוק מתאזן", אומרת שטרק, המעוניינת להפוך לאישה הראשונה בתפקיד נשיאת הלשכה. "רק באחרונה הצטרפו עוד 1,800 רואי חשבון צעירים לשוק, ואני מברכת על העובדה שכל כך הרבה צעירים מצטרפים למקצוע, כי אנחנו צריכים את כולם".

הבעיה האמיתית, סבורה שטרק, אינה במחסור ברואי חשבון חדשים שיגיעו בעתיד, אלא באלה שלמדו אך לא נשארים במקצוע. שטרק, בעלת משרד בינוני המעסיק כ–40 עובדים, טוענת כי מקצוע ראיית החשבון עובר בשנים האחרונות מהפך שאינו בהכרח חיובי. לדבריה, "קיימת זילות בערך הביקורת — אותה עבודה על הדיווח הכספי הנכון, שעליו מתבססות כל המערכות, שהיא לב לבו של המקצוע — נתפשת לא פעם כמו קנס, ולא כמו ערך מוסף. מדובר בבעיה תדמיתית".

הדימוי הירוד, היא סבורה, נובע מתפישה חדשה של הלקוחות וגם מתשלום נמוך מדי בעבור השירות הזה. "הלקוח היום רוצה שרואה החשבון שלו יהיה יועץ עסקי, שיחסוך לו במס, שישיג תמריצים מהרשויות השונות, יסייע בנושא מימון, וייתן עצות לגבי התנהלות פנימית, כוח אדם או אפילו ממשל תאגידי ושקיפות", היא אומרת. "זה מצוין, אבל כל אלה יכולים להיעשות גם על ידי מי שאינו רואה חשבון. הביקורת, לעומת זאת, מתייחדת לרואי החשבון, והמותג הזה לא זוכה לכבוד המגיע לו, מה שמתבטא בין היתר בשכר הטרחה".

לדברי שטרק, בחברות ציבוריות שכר הטרחה נע בין 50 שקל ל–200 שקל לשעה, במקרה הטוב, ובשוק הממשלתי המחירים הם 100–180 שקל לשעה, בעוד התעריף למהנדסים או עורכי דין גבוה יותר.

"אם אתה רוצה לקבל ביקורת איכותית, אתה לא יכול לשלם סכומים כאלה", היא אומרת. "בחו"ל משלמים פי חמישה. אי־אפשר לשמר עובדים בעלי ניסיון בתחום הביקורת, כשאי־אפשר לשלם את מה שמגיע. לא פלא, לכן, שבעלי הנסיון בורחים לתחומים אחרים: חשבות, ביקורת פנים, עבודות כלכליות, סמנכ"לי כספים או שירותים אחרים כמו ייעוץ עסקי. אנחנו רואים, לצערי, איך משקל הביקורת יורד, והשירותים הנלווים עולה".

הפתרון, לדבריה, מתחיל בהעלאת שכר הטרחה, "שלא יכול להיות פחות מ–250–300 שקל בשעה" היא אומרת כי. "יתרה מכך, כיום המדינה מנצלת את התחרות ולא מבינה שאי־אפשר לתת את אותו ערך של ביקורת בתעריף כזה, לכן גם פוחתים והולכים המתמודדים על עבודות שמציעה המדינה. מכרזים של המדינה צריכים לתת הרבה יותר משקל לאיכות מאשר למחיר".

שטרק גם מציעה להפחית חסמים המונעים ממשרדים קטנים לעמוד בתנאי הסף של מכרזי החשב הכללי באוצר. "לפעמים מתפרסם מכרז שעבורו נדרשים שלושה רואי חשבון, אבל תנאי הסף קובעים 20 איש", היא אומרת. "למה? ככה. מהניסיון שלי, דו־שיח עם משרדי הממשלה, בעיקר החשב הכללי ורשות החברות, יכול בהחלט להוביל לשינוי משני הכיוונים — הדרישות הלא רלוונטיות לתנאי סף במכרזים, ונושא שכר הטרחה ההוגן".

בחירות לשכת רואי החשבון בגני התערוכה
דניאל בר און

קושי נוסף שעומד מול רואי החשבון נובע מהעבודה מול שלטונות המס. "מס הכנסה עשה הרבה למלחמה בהון השחור — זה מבורך, אבל בד בבד צריך לפשט את מערכות המסים", היא אומרת. "רואי חשבון פונים לרשויות המס ומקבלים תשובות לעתים אחרי חודשים, אם בכלל. ברשויות המס קיים מחסור גדול בכוח אדם ולא מעט ביורוקרטיה, כולל שימוש בפקסים, הנעשה גם כיום. לרואי החשבון צריך להיות מסלול ירוק משמעותי דרך ממשק דיגיטלי ורגולציית מענה מהיר. אנחנו חיים בעולם מודרני".

לשטרק גם הצעה לשימור עובדים העוסקים בעיקר בביקורת: "מעסיקים צריכים לגוון את עבודת אנשי הביקורת, וכך למנוע שחיקה. כולנו זקוקים לאנשי ביקורת בעלי ראייה רחבה וניסיון".

המבחן קשה, האקדמיה לא הבינה את השינוי

שטרק מייצגת את לשכת רואי חשבון במועצת רואי החשבון שבמשרד המשפטים — המועצה המנהלת את מבחני המועצה לסטודנטים לראיית חשבון. במועד האחרון של המבחנים, לא מעט סטודנטים התלוננו על אורך המבחנים ורמת הקושי שלהם, איימו לפנות לבתי המשפט ואף זכו לפקטורים משמעותיים.

"נעשה ניסיון מבורך לשנות את המבחנים מדרישת שינון לניתוח, אבל בדרך היו חולשות", אומרת שטרק. "האקדמיה לא מספיק הבינה את השינויים מצד אחד, והמבחנים שנכתבו היו קשים מדי מהצד השני. פעלנו יחד עם המועצה להוביל להקלה משמעותית, שהיתה בלתי־נמנעת".

מי אשם בתהליך הזה? מי יכול היה לעשות עבודה טובה יותר?

"אני חושבת שבקרת המבחנים צריכה להיות יותר קפדנית יותר. במקביל צריך לחשוב היטב על שינוי בתוכנית הלימודים. היום חסרים שם לא מעט תחומים, למשל כל התקינה הישראלית. הסטודנטים לומדים את התקינה הבינלאומית, אבל רוב הדו"חות בישראל מבוססים על תקינה ישראלית. נדרשת הרחבה בתחום המסים והביקורת הפנימית.

"במקביל נדרשים תרגול של חשיבה מחוץ לקופסה, עידוד חקרנות וחיזוק האתיקה. הסטודנטים צריכים להגיע למשרדים עם תובנות יותר עמוקות על המקצוע, והשוק ירוויח מזה. אגב, המפגש בין האקדמיה והלשכה חשוב מאוד, וצריך לחזק אותו".

"מספר השותפות במשרדים נמוך"

באחרונה הכריזה שטרק כי תתמודד על נשיאות הלשכה. עוד הכריזו על התמודדותם חן שרייבר וג'ק בלנגה. הבחירות יתקיימו בספטמבר או אוקטובר הקרובים.

אף שהלשכה הוקמה לפני 87 שנה, מעולם לא עמדה בראשה אישה, ושטרק מקווה להיות הראשונה. "נשים נמצאות כיום בכל תחומי המקצוע ומהוות כ–30% מכלל רואי החשבון. עם זאת, מספר השותפות במשרדים נמוך באופן מיוחד", היא אומרת. "בראש הפירמידה יושבים עדיין גברים, ונשים עדיין צריכות לפרוץ את תקרת הזכוכית. נשים צריכות לרצות ולדרוש לטפס במעלה הסולם תוך הבנה שמחויב איזון מול הבית, מה שנכון לגברים ונשים כאחד. עם זאת, נדרשת גם דחיפה רגולטורית. כיום מונחת על שולחנה של שרת המשפטים, איילת שקד, הצעה לחייב ייצוג של 40% לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, והיא חושבת על זה. לטעמי נדרשים גם תמריצים, למשל הקלות לחברות שימנו מספר גבוה של נשים".

צפוי לך מאבק קשה על התואר נשיאת הלשכה ראשונה.

"נכון, אבל אני מוכנה אליו. כבר הייתי אישה ראשונה בתפקיד כשמוניתי ליו"ר נמל אשדוד עם יציאת הרפורמה לדרך ב–2004, וזה לא היה פשוט. עשיתי שם שינויים מפליגים תחת לעג, מחאה ואיומים, בסביבה הכי דורסנית שיכולה להיות. יצאתי משם אדם אחר. המאבק ההוא הבהיר לי שכשאתה לא יכול להגיע בנועם, אתה צריך ללכת בעוצמה, לא להסס ולא לפחד ממאבקים. למדתי שכשאתה נחוש ברור ועקבי — אנשים מתיישרים אתך".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#