למרות ההבטחות ובניגוד לחוק: הממשלה לא הקימה את המועצה לגיל הרך - חינוך - TheMarker

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למרות ההבטחות ובניגוד לחוק: הממשלה לא הקימה את המועצה לגיל הרך

החוק להקמת המועצה לגיל הרך עבר ביולי, והמועצה היתה אמורה להתחיל לפעול בינואר; ואולם, במשרד החינוך החליטו לדחות את הקמתה ב-3 חודשים ■ המועצה היתה אמורה לפעול על בסיס תקציב מיוחד, אך מאחר שתקציב 2019 כבר הוגש, תפקיד המועצה יעוקר

תגובות
שר החינוך, נפתלי בנט
אילן אסייג

ביולי האחרון אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את החוק להקמת המועצה לגיל הרך. החוק היה אמורה לקבוע מדיניות ארוכת טווח בנוגע לחינוך ולטיפול בילדים בגילי 6-0 בישראל ולקדם אותה בין כל משרדי המשלה, על רקע הזנחת החינוך בגיל הרך בישראל והפיגור באיכות הטיפול בארץ בהשוואה למדינות המערב.

החוק עבר פה אחד ובתמיכת שר החינוך, נפתלי בנט, שלפי החוק היה עליו למנות את חברי המועצה עד לסוף ינואר. עם זאת, המועצה לא מונתה עד היום ואינה פועלת, ובמשרד החינוך החליטו לדחות את הקמתה בשלושה חודשים עד מאי.

לפי החוק, על בנט לכהן כיו"ר המועצה ועליו למנות כסגנו אדם המומחה בחינוך לגיל הרך שישמש בתפקיד הפעיל במועצה. מלבדו, יש למנות 21 נציגים נוספים שיכהנו בה בהתנדבות מטעם משרדי הממשלה השונים, כמו כמו משרד החינוך, האחראי על חינוך התלמידים מגיל 6-3; משרד הרווחה, האחראי על המעונות בגילי 3-0; משרד הבריאות, האחראי על נושאי התפתחות הילד בגיל הרך ובריאותו. לצדם יכהנו גם מומחים לחינוך מטעם מוסדות להכשרת מורים, נציגי ועדי ההורים והרשויות המקומיות, שיפעלו לקידום שיפור החינוך והטיפול בגיל זה, שנחשב לקריטי ביותר בהליך התפתחותם.

חוק המועצה להשכלה גבוהה מאפשר לשר החינוך לדחות את הקמת המועצה בשלושה חודשים, בצו שיוציא באישור ועדת העבודה של הכנסת. ההקמה נדחתה ללא צו, ומבלי שניתן אישור של הוועדה. רק בשבוע הבא ייערך בוועדה דיון בעניין. בדברי ההסבר של הצו שפורסמו אתמול כתבו במשרד החינוך: "בשל מורכבותו של הליך מינוי המועצה לגיל הרך, הכוללת חברים ממגזרים שונים, ומייצגים אוכלוסיות שונות, וכן משרדי ממשלה ורשויות מקומיות, וכן בשל חשיבותה של המועצה, והאיזונים הנדרשים במינויה, נדרשת אורכה קצרה לסיום הליכי המינוי".

גורמים במערכת החינוך הביעו ביקורת על העיכוב ביישום החוק, ואמרו כי הוא עלול לפגוע בסמכויות ובפעילות המועצה, שהיתה אמורה לפעול על בסיס תקציב מיוחד שישוריין לצרכיה מתקציבי משרד החינוך והרווחה, ובין היתר ישמש גם להקמת מכון מחקר שיפעל בתחום ויסייע בקביעת המדיניות.

בנוסף, אחד מהסעיפים המשמעותיים בחוק קבע כי המועצה תהיה בעלת הסמכות לשימוש בכל התקציבים התוספתיים שיוקצו עבור הטיפול בגיל הרך בכל שנה, עבור כל אחד ממשרדי הממשלה, והיא זאת שתקבע את אופן הקצאתם על פי סדר העדיפות שתציב – ותביא זאת לאישור ועדת שרים, הכוללת את שר החינוך והאוצר. זאת, כדי להמנע מבזבוז תקציבים ולרכז את המשאבים הקיימים, אי ניצולם, והקצאת תקציבים על פי לחצים פוליטיים.

עם זאת, מכיוון שהתקציב ל-2019 כבר הוגש, והשימוש לתוספות התקציב עבור משרדי החינוך והרווחה כבר נקבעו, תפקיד המועצה יעוקר והיא לא תוכל לפעול בתחום הזה, שאמור להיות האמצעי למימוש מדיניותה. בנוסף, לאחרונה הוחלט גם על שימוש כספי הרזרבה לתקציב 2018, וגם בהם לא נכללה המועצה לגיל הרך. עם זאת, במשרד החינוך אומרים כי הם לא צופים בעיה כשהמועצה תפעל באופן מלא בהתאם לסמכויותיה.

המועצה היתה אמורה לפעול במתכונת דומה לזו של המועצה להשכלה גבוהה, שמפקחת על מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ומתווה את מדיניותה. כיום המדיניות והאחריות על הטיפול בגיל הרך בישראל אינם אחידים, והם מפוזרים בין משרדי הממשלה השונים שאינם מתואמים ביניהם – זאת, בניגוד להמלצות ועדות מומחים שפעלו בישראל בעבר, ובניגוד להמלצות ארגון OECD, שהמליצו לרכז את המדיניות הממשלתית בנושא בידי גוף אחד.

המועצה אמורה גם לתאם את מדיניות החינוך בין משרד הרווחה למשרד החינוך, לאתר ילדים במצבי סיכון בשלב מוקדם, לאתר עיכוב בהתפתחות פעוטות, קשיים בתפקוד ההורים, וסיוע לילדים עם צרכים מיוחדים וילדים בעוני. בנוסף על המועצה לגבש המלצות לגבי איכות המטפלות, הסייעות והגננות בישראל.

הצעת החוק הוגשה על ידי חבר הכנסת לשעבר פרופ' מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) וח"כ אלי אלאלוף (כולנו) וקודמה על ידם יחד עם חברי הכנסת אורלי לוי-אבקסיס, יפעת שאשא-ביטון (כולנו), דוד אמסלם (ליכוד) ויו"ר ועדת החינוך יעקב מרגי (ש"ס).

המחקר בתחום החינוך מצביע על הגיל הרך כשלב החשוב ביותר בהתפתחותם של ילדים, ועל קשר הדוק בין איכות החינוך והטיפול בגיל זה להצלחה במשך החיים, התפתחות רגשית והישגיהם בעתיד. אך מדינת ישראל מזניחה את הטיפול בגיל הרך – מערכת החינוך בשלב זה מפוצלת בין משרדי הממשלה וסובלת מתת תקצוב ותנאים נמוכים, מחסור חמור במעונות, מטפלות ואנשי צוות.

כיום, רוב הילדים עד גיל 3 לומדים במסגרות פרטיות ולא מפוקחות, וגני הילדים בגילי 6-3 הם הצפופים ביותר מבין כל מדינות OECD. הארגון קבע ביוני האחרון כי הטיפול בגיל הרך בישראל מפגר אחרי העולם המערבי, וההשקעה הכספית בילדי הגיל הרך במעונות ובגני הילדים נמוכה ביחס לשאר מדינות הארגון. זאת, למרות ששיעור הילודה בישראל הוא הגבוה ביותר מבין כל מדינות הארגון.

במשרד החינוך הבהירו כי המועצה תוקם ואף תתוקצב. בימים אלה פועלים להשלים את מנוי את חברי הרכב המועצה. בהתאם לסעיף 21 לחוק, המשרד יאריך את המועד כדי שעד למאי 2018 הרכב המועצה ייצא לדרך.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#