"הנפקת השנה": פתאל נכנסת לבורסה לפי שווי של 3.85 מיליארד שקל - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"הנפקת השנה": פתאל נכנסת לבורסה לפי שווי של 3.85 מיליארד שקל

המצב השברירי בשווקים אמנם הוריד את השווי לפתאל, אך יומיים של התאוששות בבורסות העולם תרמו להשלמת שלב המכרז למשקיעים מוסדיים בהצלחה רבה ■ החברה קיבלה ביקושים בהיקף של יותר מ-900 מיליון שקל – מהם גייסה החברה כ-385 מיליון שקל

6תגובות
דוד פתאל
עופר וקנין

חרף המצב השברירי בשווקים, שהוריד את שווי החברה בהנפקה ועם רוח גבית של יומיים של עליות רשת המלונות פתאל נכנסת לבורסה לפי שווי של 3.85 מיליארד שקל "לפני הכסף". הרשת, שבשליטת דוד פתאל וגרושתו הדסה (81.5%), השלימה אמש את שלב המכרז למשקיעים מוסדיים, שבו גייסה כ-385 מיליון שקל עבור הנפקה של 10% ממניותיה. בגיוס נרשמו ביקושים גבוהים של מעל כ-900 מיליון שקל שקל.

השווי בהנפקה – שמשקלל עמלת התחייבות מוקדמת ("הנחה") למוסדיים בשיעור של 2.5% - נמוך ביחס לשווי ראשוני של 4.5 מיליארד שקל, שבו החלה פתאל את ה"רואד שואו" בשוק ההון. השווי מגלם מכפיל של 11-12 בין הרווח התזרימי התפעולי (EBITDA) המוערך ל-2017 לבין לשווי הפעילות (EV). מדובר במכפיל הדומה למכפילים שבהם נסחרות רשתות מלונות באירופה.

השווי בהנפקת פתאל – שנחשפה לראשונה ב-TheMarker לפני כמה חודשים - מגלם למניותיה של משפחת פתאל שווי אישי של 3 מיליארד שקל, לא כולל דיווידנד של 230 מיליון שקל שחולק למשפחה ב–2017. כלומר, בתוך כ-20 שנה בלבד מאז הקמת הרשת, דוד פתאל הצליח לייצר ערך עצום.

בשלב במכרז המוסדי השתתפו גופים מוסדיים מרכזיים, בהם אלטשולר שחם, ילין לפידות, פסגות והראל. בימים הקרובים צפויה פתאל לבצע את שלב המכרז לציבור, שבו היא עשויה לגייס עוד כמה עשרות מיליונים – ובסך הכול פתאל תנפיק כ-10% ממניותיה (לציבור ולמוסדיים). לאחר ההנפקה, שווי החברה צפוי להגיע ל-4.3 מיליארד שקל ("לאחר הכסף").

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

רשת פתאל מנהלת 168 בתי מלון (129 בחו"ל ו-39 בישראל) וכ-32 אלף חדרים. פתאל פועלת תחת המותגים לאונרדו (Leonardo), יו (U), הרודס (Herods), ניקס (NYX) ועוד. עיקר פעילותה הינה ביבשת אירופה – ומיעוטה בישראל. הרשת מתכוונת להשתמש בהון שגייסה לשם המשך מימון ההתרחבות באירופה, שמהווה מנוע הצמיחה של הרשת. פרט למשפחת פתאל, הרשת מוחזקת על ידי חברת הביטוח מגדל (18.5%), שהשקיעה בה לפני כעשור.

נקודת חולשה: הפעילות בישראל

מלון פתאל בברלין

באופן יוצא דופן, ההנפקה של פתאל לוותה בקפמיין פרסומי בטלוויזיה – תחת הסלוגן "160 מלונות. 17 מדינות. בית אחד. פתאל — בית של מלונות בארץ ובעולם". רשות ני"ע אוסרת על בעלי מניות להתראיין בתקשורת במקביל להליכי הנפקה או למסור מידע לציבור שלא בדרך של תשקיף.

טרם הגיוס בבורסה, משקיעים מוסדיים ציינו כמה נקודות חולשה, שלשיטתם הצדיקו הפחתה במחיר ההנפקה. בין היתר, הוזכר כי בניגוד לקבוצות מלונאות באירופה, לפתאל חשיפה לשוק התיירות הישראלי הבעייתי, שסובל ממחזורים של גאות ושפל, כנגזרת למצב הביטחוני.

נקודת חולשה שנייה - שאותה חשף רו"ח שלומי שוב בטור השבועי ב-TheMarker - מיוחסת לאופן ההצגה החשבונאי של הפעילות, שנתפש שלא שקוף מספיק. בפתאל בחרו שלא להפריד בדו"חות הכספיים בין פעילות הנדל"ן (פתאל היא הבעלים של חלק מהמלונות, בעוד אחרים היא שוכרת) לבין הפעילות המלונאית התפעולית. אי ההפרדה תרמה, לפי הערכות, לניפוח התוצאות התפעוליות.

בעיות אחרות בהנפקה הן הסחירות הנמוכה הצפויה בנייר לאור העובדה שפתאל מנפיקה כ-10% בלבד ממניותיה. עוד הוזכר כי המינוף של פתאל אינו נמוך (מכפיל של 4 בין ה-EBITDA לבין החוב הפיננסי נטו), במיוחד לנוכח צרכי ה-CAPEX של החברה – כלומר, ההוצאה ההונית הנדרשת לשימור הנכסים ולהתרחבות, ש"בולעת" חלק מהתזרים.

למרות נקודות החולשה, פתאל הגיעה אל שוק ההון בתזמון לא רע - קצת לאחר שהשווקים נגעו ברמות שיא, ובשעה שביצועיה התפעוליים מצוינים. ב-5 השנים האחרונות הציגה פתאל שיעורי צמיחה יוצאי דופן של כ-19% בשנה בהכנסות ו-16% ברווח התפעולי תזרימי (EBITDA). בתשעת החודשים הראשונים של 2017 ההכנסות הסתכמו בכ- 1.93 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.6 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2016. הרווח הנקי של החברה בתשעת החודשים הראשונים של 2017 הסתכם ב–153 מיליון שקל, לעומת 128 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב–2016 — גידול של 19%.

פרט לביצועים התפעוליים, לזכותו של פתאל עמד גם המוניטין החיובי. "אין ספק שדוד פתאל מבין את העסק בצורה יוצאת מן הכלל. הוא בנה את החברה בעשר אצבעות. ברור שהוא מקצוען אמתי מבחינת יכולות הניהול, ההתמצאות בשטח ואיתור הזדמנויות", אמר גורם מוסדי. "האיש התחיל לפני 20 שנה מאפס, והגיע לשווי אישי של 3 מיליארד שקל. זה מדהים. לפעמים כשאתה יושב ליד האנשים הנכונים – זה מספיק כדי לייצר ערך", הוסיף גורם מקורב להנפקה.

.

עם הפיכתה של הקבוצה לציבורית, פתאל צפוי להיכנס ישירות לטבלת שיאני השכר בבורסה. בתוקף הסכם שכר שנחתם ב–2010, חברת הניהול הפרטית של פתאל — פתאל השקעות, שמעניקה שירותי יו"ר ומנכ"ל — נהנתה ב–2014–2016 מתגמול של 9 מיליון שקל (בכל אחת מהשנים). פתאל השקעות זכאית לדמי ניהול של 3 מיליון שקל בשנה ול–10% מהרווח הנקי השנתי של פתאל, עד לתקרה של 5.8 מיליון שקל.

גרושתו של פתאל, הדסה פתאל – אם שלושת ילדיו - צפויה לסיים את ההנפקה עם מניות בשווי של כ-350 מיליון שקל. הדסה פתאל אינה מעורבת בניהול הרשת. זכויות ההצבעה שלה בחברה הועברו לדוד פתאל מכוח הסכמים שנחתמו בין השניים ב-2006. המניות של הדסה מוחזקות כיום בנאמנות על ידי עורכי דין, והן נחשבות לחלק ממניות השליטה בקבוצת פתאל.

נכון לסוף ספטמבר 2017 הונה העצמי של פתאל הסתכם ב–1.95 מיליארד שקל (מיוחס לבעלים), כ-35% מתוך המאזן – כך שההנפקה בוצעה לפי מכפיל של קרוב לפי שניים על ההון העצמי. את ההנפקה — שאינה מובטחת בהתחייבות חיתומית — מובילות לידר שוקי הון, אוריון, פועלים אי.בי.אי וברק קפיטל.

הירידות לא פגעו בהנפקה

הירידות בשווקים בימים האחרונים לא פגעו בהנפקת פתאל. ואולם, ייתכן כי הגיוס היה ננעל בשווי גבוה יותר לו היה נעשה במצב שוק אופטימלי. כבר בשעות הצהרים היום (ב') התקבלו אינדיקציות ראשוניות להיקף הביקושים בהנפקה. הביקושים נתמכו ברגיעה היחסית שנרשמה בשווקים; מדדי המניות בתל אביב נסחרו היום בעליות של עד 1% - ברקע למגמה החיובית הערב בוול סטריט.

זאת לאחר שבימים האחרונים הירידות החדות בשווקים דווקא השפיעו לרעה על שוק ההנפקות בתל אביב. חברת הנדל"ן האמריקאית סאות'רן פרופרטיז, שמנוהלת על ידי דניאל מוס, ביקשה אתמול לגייס עד 210 מיליון שקל (60 מיליון דולר) באמצעות סדרת אג"ח ב'. ואולם, בעקבות ביקושים נמוכים בשלב המוסדי, החברה הצליחה לגייס רק 123 מיליון שקל, בריבית גבוהה של 6.8%. יצוין כי סאות'רן דחתה את ההנפקה מיום רביעי שעבר לתחילת השבוע, על רקע המפולת בשוקי המניות והאג"ח הקונצרניות.

מלון פתאל במינכן

גם חברת הנדל"ן סאמיט, שבשליטת זוהר לוי, ביקשה לגייס עד 700 מיליון שקל באמצעות הנפקת אג"ח. אלא שגם החברה נתקלה בביקושים נמוכים (307 מיליון שקל), מהם גייסה 294 מיליון שקל בלבד, בריבית של 3.75% - מרווח של 2% מעל אג"ח ממשלתיות. האג"ח הינם למח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך של 7.7 שנים. שתי החברות יערכו בימים הקרובים את שלב המכרז הציבורי. ואולם, נראה כי הציבור לא צפוי להסתער ולייצר ביקושים משמעותיים.

אל מול הביקושים החלשים בלטה לחיוב הנפקת חברת הלוגיסטיקה אוריין, שבוצעה אף היא אתמול (א'). אוריין מתכוונת להנפיק סדרת אג"ח חדשה (ב') ולגייס באמצעותה כ-150 מיליון שקל. במהלך השלב המוסדי התקבלו ביקושים של כ-284 מיליון שקל. מתוך הביקושים החברה גייסה 120 מיליון שקל, בריבית של 3.25%. החברה צפויה לבצע בימים הקרובים את שלב המכרז הציבורי, שבו תנסה לגייס עוד כמה עשרות מיליוני שקלים.

מחר (ג') צפויה להיערך הנפקת האג"ח של גזית גלוב – ויהיה מעניין לראות מה יהיו תוצאות ההנפקה. החברה מתכוונת להנפיק אג"ח מסדרה יג' ולגייס של עד 450 מיליון שקל. לצד גזית גלוב. חברות נוספות שאמורות לבצע הנפקות בשבועות או בימים הקרובים: מליסרון, חג'ג' אירופה, אינטרנט זהב, מנורה, איילון, רמות בעיר, תיא, אלמוגים, להב, ביוקנסל, אלביט מדיקל, סטארווד, לייטסטון, פוסטאקיוט, ברנמילר, מודיעין וחנ"י.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#