דרור שטרום: "המעבר לסליקה יומית הוא צעד נכון - אבל לא לפני 2021" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דרור שטרום: "המעבר לסליקה יומית הוא צעד נכון - אבל לא לפני 2021"

שטרום טוען כי "עד שההפרדה בין ישראכרט ולאומי קארד לבין הפועלים ולאומי לא תושלם, אסור לשנות את תנאי המשחק שנקבעו", וכי קביעת מתווה ההפחתה של העמלה הצולבת לתקופה ממושכת של שש שנים היא "צעד מרחיק לכת לטובת הבנקים"

4תגובות
דרור שטרום
תומר אפלבאום

"יש כאן סימפטום של חוסר תיאום בין הרגולטורים. אנחנו נמצאים בימים אלה במהלך מרכזי של הרפורמה — מכירת חברות כרטיסי האשראי ישראכרט ולאומי קארד — ויש ציפייה לצירוף של שחקנים חדשים לתחרות. אז במצב כזה, כל מה שיכול לפגוע במהלך הזה צריך להידחק לאחור" — כך טוען דרור שטרום, שעמד בראש הוועדה להגברת התחרות במערכת הבנקאות, שהמלצותיה אושרו בכנסת לפני שנה (חוק שטרום).

שטרום מתייחס למהלך שמקדמת בימים אלה רשות ההגבלים העסקיים למעבר להתחשבנות יומית בין מנפיק כרטיסי האשראי לסולק של העסקות בכרטיסים.

בדיוני ועדת שטרום, חברי הוועדה השתכנעו כי אין צורך להחיל כעת את הסוגיה של התחשבנות יומית. למה רשות ההגבלים העסקיים התעוררה דווקא עכשיו?

"מדובר בצעד נכון של הרשות, והיה על כך כמעט קונצנזוס בין חברי הוועדה. העניין הוא העיתוי של הוצאה לפועל של צעד כה משמעותי".

למה אתה מתכוון?

"מדובר בצעד נכון משום שיש פה שאלה מי צריך לממן את האשראי הזה שהצרכנים מקבלים, של כ–17 ימי אשראי בממוצע בחודש. אין ספק שהדבר האחרון שכולם רוצים הוא שבתי עסק יממנו את האשראי הזה. יש פה מס שמוטל על בתי עסק, פוגע בתחרות, ובסוף מתגלגל לצרכנים, שמשלמים יותר עבור המוצרים. מה הפלא שאחרי זה מתפלאים מדוע בישראל מחירי המוצרים גבוהים ב–20%–30% מב–OECD. האשראי העודף הזה הוא מתנה שלא בטוח שכולם רוצים בה, ולא בטוח שהיא אינה עולה לצרכנים יותר מהעלות הישירה של המעבר להתחשבנות היומית".

אם זהו פתרון טוב כל כך, צריך ליישם אותו במהירות. לא?

"לא. יש לי הסתייגות מנושא העיתוי. כל עוד חברות כרטיסי האשראי שייכות לבנקים, הן תורמות לתחרות מדרגה שלישית. שכן התחרות היחידה היא על המועדונים החוץ־בנקאיים ולא על הצרכנים, ואני לא בטוח שמי שמימן את כל זה עד כה היו הצרכנים, כך שבעניין זה מדובר בהחלטה נכונה, אבל צריך ליישם אותה חצי שנה או שנה לאחר השלמת הליך ההפרדה של חברות כרטיסי האשראי (שאמור להסתיים עד תחילת 2021; מ"ר), כדי לא ליצור בלבול במהלך ההפרדה.

"אין מה לעשות. עד שההפרדה לא תושלם, לא צריך לשנות בצורה גסה את תנאי המשחק שנקבעו. אין מחלוקת על כך שעסקים קטנים ובינוניים לא צריכים לממן את אותם ימי האשראי בחינם. מי שרוצה את האשראי הזה, שייקח — אבל שיידע לממן אותו. שוחחתי עם האנשים הבקיאים בתחום, ומהיכרותי עם רשות ההגבלים העסקיים, מה שחשוב לה זה לקבוע עיקרון של מעבר להתחשבנות יומית, ולא שזה ייעשה מחר".

בכירים בחברות מעלים תהיות לגבי נחיצות ההליך, שכן לטענתם תהיה להם בעיה להתמודד עם מקורות המימון. הם טוענים שהרגולטורים מתחרים ביניהם מי יהרוג קודם את החברות המופרדות — הבנקים הורגים אותן, שיעור העמלה הצולבת צולל. כבר נשמעות טענות כי אולי עדיף להשאיר את החברות בבנקים, לפגוע בכולם, ואז כל הרגולטורים יהיו מרוצים. מה דעתך?

"אני מסכים עם זה שיהיה קשה מאוד לחברות המופרדות להתממן ולפעול באמצעות התחשבנות יומית לפני שמבטלים את חוק נאווי, שמגביל גיוס חוב ציבורי ל–2.5 מיליארד שקל.

"אולי היה צריך לבטל את המגבלה הזאת בחוק ההסדרים, כי לא היה לה מקום בעבר וגם אין לה מקום כיום. בבנק ישראל הכניסו את חוק נאווי מתוך חשש ליצירת בנקאות צללים, אבל חברות כרטיסי האשראי הן גופים מפוקחים הפועלים עם ממשל תאגידי ברור ומוגדר, ואין שום סיבה להחליש אותן עוד יותר. זה מנוגד למטרת רפורמת שטרום, וזה יוצר קו התחלה בעייתי מאוד לתחרות, עוד לפני שראינו שהדברים זזים בשטח".

ומה דעתך על כך שבסופו של דבר הבנקים יתחזקו בעקבות חוק שטרום, שכן הם ינפיקו כ–85% מכרטיסי האשראי — לעומת המצב כיום שבו הם מנפיקים כ–70% — בעוד חברות כרטיסי האשראי המופרדות יקטינו את חלקן לכ–15%, לעומת 30% כיום?

"לא צריך להתרגש מזה, שכן היקף השימוש בכרטיסי האשראי הבנקאיים גבוה יותר מהיקף השימוש בכרטיסים חוץ־בנקאיים, וזה בסוף מה שקובע. מה שכן נכון הוא שבנק ישראל יצר הפרדה מסוימת בתקופת המעבר בין הנהלות הבנקים פועלים ולאומי לבין ישראכרט ולאומי קארד, אבל הנכסים הללו עדיין נמצאים בשליטת הבנקים.

"בטווח המיידי, כל עוד הבנקים שולטים בחברות כרטיסי האשראי, החברות יפסידו בגלל העדפה מובנית ובגלל שליטת הבנקים בהן. במקום שבו הבנקים שולטים, יש חשש שהפועלים ולאומי ינתבו את האשראי הפחות טוב לחברות כרטיסי האשראי שבשליטתם — הם הרי יודעים שהם מוכרים את החברות הללו, ולכן הם יעדיפו להישאר עם האשראי הטוב יותר".

מה שבסוף יקרה הוא שהבנקים כנראה דווקא יתחזקו.

"מרגע שהמדינה מחליטה לפעול, לוקח זמן עד שהדברים מיושמים, ולכן עדיין מוקדם לקבוע אם הבנקים יתחזקו. אבל בהחלט ניתן לומר שהבנקים לא סובלים מאי־קבלת ההחלטות ומהסיטואציה הנוצרת, ובטח שלא בוכים על כך".

ומה דעתך על פרמטר משמעותי שישפיע על שווי חברות כרטיסי האשראי — שיעור העמלה הצולבת שקבעו המפקחת על הבנקים ונגידת בנק ישראל, שיירד בתוך שש שנים מ–0.7% ל–0.5%?

"מתווה ההפחתה של העמלה הצולבת היה בידיים של המפקחת על הבנקים, ולמתוח את תקופת ההפחתה כפי שנקבע — זה מאוד מרחיק לכת לטובת הבנקים. המפקחת על הבנקים יצאה עכשיו לשימוע, וצריך לקצר משמעותית את התקופה. המישור הטכנולוגי מתפתח בקצב מהיר מאוד, כך שהעלויות יקטנו, ולכן מיותר למתוח את זה על פני שש שנים. בתוך שלוש שנים צריך להגיע ל–0.5%".

במהלך הדיונים של ועדת שטרום המלצתם כי שיעור העמלה הצולבת יירד ל–0.3%?

"נכון שחשבנו יותר על מספרים כמו באירופה, אבל מה שנקבע מציב אותנו במקום סביר. אני מבין את הרציונל של המפקחת על הבנקים, שלא רוצה להטיל זעזוע נוסף על עולם כרטיסי האשראי והבנקים, אבל אין סיבה להשתהות עם זה עד כדי שש שנים".

מה המסקנות שלך מהאירועים האחרונים ומקצב ההתקדמות של חוק שטרום?

"המפקחת על הבנקים והממונה על ההגבלים העסקיים — או נציגיהן — היו צריכים לשבת בחדרים סגורים ולסגור את שתי הסוגיות הללו של ההתחשבנות היומית ושל העמלה הצולבת עד שייצא עשן. אחרת, זה ירחיק את הקונים של חברות כרטיסי האשראי, וזה יוכרע על ידי גורמים אחרים, אבל אז זה ייקח עוד כמה חודשים. אפשר היה לצפות שאנחנו נהיה כבר מאחורי זה, ואני שואל את עצמי מה עשינו בעצם עד עכשיו. סוגיות כבדות כמו ביטוח הפקדונות והמכרז על מערכת המחשוב עדיין לא יצאו לפועל, וטוב היה אילו זה כן היה קורה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#