מבקר המדינה: הגירעון של הבית היהודי עלול לסכן את המשך קיומה - חדשות - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מבקר המדינה: הגירעון של הבית היהודי עלול לסכן את המשך קיומה

יוסף שפירא הטיל קנס של 180 אלף שקל על המפלגה: "הסיעה ניהלה את חשבונותיה לא לפי ההנחיות" ■ המפלגה נקנסה בעבר ארבע פעמים, בחלק מהמקרים עקב חריגות דומות ■ הבית היהודי: "נלמד את הדו"ח וניישמו"

14תגובות
שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד, בחודש ספטמבר באוניברסיטת בר־אילן
דודו בכר

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, הטיל קנס בסך 180 אלף שקל על סיעת הבית היהודי, מכיוון שחרגה מחוק מימון המפלגות - כך עולה מדו"ח שהוא מפרסם היום.

"הבית היהודי ניהלה את חשבונותיה לא לפי הנחיות מבקר המדינה. הדבר התבטא בעיקר בכך שהסיעה לא שמרה על בידיה את מלוא הפירוטים והאסמכתאות בנוגע לחלק מהוצאותיה; בכך שהסיעה לא כללה בחשבונותיה הוצאות בסכום ניכר בגין תשלומים לרשויות המס שמקורן במערכות בחירות קודמות (...) ובכך שלא כללה בחשבונותיה יתרות זכות שמקורן במערכות בחירות קודמות...", כתב המבקר בדו"ח, המתייחס לדו"ח על הניהול הכספי של המפלגה בין 1 באפריל 2015 ל-31 בדצמבר 2016.

שפירא גילה כי הסיעה קיבלה באפריל 2015 הלוואה מקופת המדינה בסך 8 מיליון שקל, לאחר שהכנסת החליטה אז שמפלגות לא יטלו הלוואות מהבנקים, אלא מהמדינה. ערב קבלת ההלוואה מהמדינה הודיעה הסיעה לחשב הכנסת כי קיימות לסיעה הלוואות לטווח ארוך מאחד הבנקים בסך 3 מיליון שקל. הסיעה הציגה תוכנית מפורטת לפירעון ההלוואות עד לדצמבר 2018 בתשלומים חודשיים.

ואולם לפי הדו"ח הכספי של הסיעה, החזרי ההלוואות האמורות הוקפאו ב-2016, ולמעשה הסיעה חדלה מלפרוע את חובותיה כלפי הבנק. רק בעקבות הערת המבקר הודיעה הבית היהודי ליו"ר הכנסת על הקפאת החזרי ההלוואות, וטענה כי להבנתה לא היתה צריכה להודיע על כך.

המבקר לא קיבל את ההסברים של המפלגה וקבע כי "החוק אמנם אינו מתייחס למצב שבו חל שינוי בתוכנית הפירעון, אבל השכל הישר וההגינות מחייבים שאם הצגת תוכנית לפירעון ההלוואה היתה תנאי בל יעבור לקבלת הלוואה מכספי הציבור, הרי ששינוי מהותי מחייב את הסיעה ליידע באופן מיידי את יו"ר הכנסת - וקל וחומר אם הפירעון היה נפסק כליל". המבקר אף הדגיש: "אני סבור שעל המחוקק לתת דעתו לנושא, כדי למנוע הישנות מקרים כגון אלה".

"קבלת תרומה מאולצת"

לפי הדו"ח, הבית היהודי לא פרעה עדיין חובות ממערכות בחירות קודמות, ובהן זו שהיתה ב-2008. לדברי המבקר, כשסיעה אינה פורעת את חובותיה בתוך כשנתיים יש לרשום את החוב כהכנסה שהתקבלה מתרומה ולבדוק אם התקבלה כדין.

המפלגה התייחסה ליתרות אלה שהסתכמו ב-569 אלף שקל ומסרה למבקר כי "אלה חובות שלא ברור מדוע נרשמו. ברור שאין להם דורש". המפלגה ביקשה למחוק אותם, מאחר שלטענתה בעלי החוב לא דרשו את פירעון החוב, ואין באפשרותה לאתר את הזכאים. הסיעה לא הציגה בפני המבקר מסמכים המאמתים את דבריה.

מבקר המדינה, יוסף שפירא
אוליבייה פיטוסי

בדו"ח המבקר נכתב כי "מניתוח היתרות עולה כי בחובות כלולים חובות לתאגידים ויתרות זכות של עובדים ופעילים בסכומים העולים על סכום התרומה המרבי המותר לסיעה. כמו כן, יש יתרות שאינן מתייחסות באופן פרטני לזכאים השונים וליתרה המגיעה לכל אחד ואחד מהם.

"יש באי-פירעון החובות האלה במשך שנים כה רבות משום קבלת תרומות מאולצות, שבחלקן אינן עומדות בגבולות החוק מפאת סכומן ומקורן. לפיכך, החלטתי להטיל על הסיעה דו"ח שלילי גם בגיו יתרות אלה, שהסיעה לא ביררה את סיבותיהן ולא עשתה די להסדרתם". המבקר הוסיף כי אין בקביעתו למנוע מבעלי החוב לתבוע את תשלומו מהסיעה.

שפירא בדק את הוצאותיה והכנסותיה של הסיעה. לפי הדו"ח של רואה החשבון של המפלגה, גירעונה המצטבר בסך 28 מיליון שקל (עד לסוף 2016) עלול לסכן את המשך קיומה כעסק חי.

המבקר ציין כי "דו"חות קודמים שהגישה הסיעה למבקר המדינה לא היו שלמים ולא שיקפו את מלוא הוצאותיה. הכנסות הסיעה לא היו בגבולות שנקבעו בחוק. הדבר התבטא בכך שהסיעה קיבלה הכנסות שלגבי חלקן לא היה אפשר לקבוע את חוקיותן".

לא הפעם הראשונה שחסרים מסמכים

מבקר המדינה כבר קנס את המפלגה ארבע פעמים  בעבר בסכום מצטבר של מיליון שקל. בצירוף הקנס הנוכחי מסתכמים הקנסות שהטיל המבקר על הבית היהודי בכ-2.6 מיליון שקל.

באוקטובר 2016 קנס המבקר את הבית היהודי ב-1.85 מיליון שקל בעקבות התנהלותה הכספית במערכת הבחירות האחרונה ובקדנציה שקדמה לה. לפי המבקר, אנשי הסיעה לא ניהלו כראוי את הוצאותיהם בבחירות, השתמשו בכספי הפריימריז של יו"ר המפלגה, נפתלי בנט, למימון סרטוני בחירות בניגוד להנחיות, ולא שמרו חוזי שכירות למטות וקבלות על הוצאות המפלגה השוטפות בתקופה זו. משום כך, המבקר קבע כי אי-אפשר לאמת את הוצאותיה של המפלגה לאורך תקופה זו.

פריימריז בבית היהודי
מוטי מילרוד

"מערכת החשבונות של הסיעה לא היתה שלמה ולא שיקפה את כל הוצאותיה ופעולותיה הכספיות כנדרש, ואי-אפשר לקבוע את סך הוצאותיה בתקופת הבחירות", קבע המבקר גם אז. לדבריו, גם אז הסיעה לא הקפידה על שמירת קבלות, חוזים ואסמכתאות מפורטות בקשר להתקשרויותיה, וכללה בחשבונותיה הוצאות בלתי תקינות.

ב-2014 קנס המבקר את המפלגה ב-380 אלף שקל. הקנס שהוא הטיל אז על הבית היהודי נחשב חריג בחומרתו, וניתן מכיוון שהסיעה מסרה למשרדו מידע חסר בנוגע להוצאות בסך 9.6 מיליון שקל במערכת הבחירות. "לא ניתן היה לוודא כי מלוא ההוצאות נכללו בחשבונותיה", טען המבקר כבר אז.

בנוסף, בנט נקנס בנפרד. באוגוסט 2014 הוא נקנס ב-65 אלף שקל, מפני שלא דיווח בפירוט הוצאותיו לפריימריז על כך ששכר חוקר פרטי נגד יריביו, זבולון אורלב וח"כ ניסן סלומיאנסקי. כמו כן, בדו"ח על תוצאות ביקורת החשבונות של המתמודדים בבחירות המקדימות לתפקיד יו"ר הבית היהודי, שהתקיימו בינואר 2015, הוטל על בנט קנס בסך 30 אלף שקל.

מהבית היהודי נמסר בתגובה כי "המפלגה תלמד את דו"ח המבקר לעומק ותיישם אותו. זה מספר שנים שהמפלגה נמצאת בתהליך ייצוב כלכלי, עקב חובות שנוצרו במשך שנים רבות לפני 2013. גם במשרד המבקר מבינים שנעשתה כברת דרך, ואנחנו ממשיכים לפעול במרץ בנושאים השונים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#