4 חודשים לפני הפתיחה: הנתיב המהיר לתל אביב בסכנת ביטול - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

4 חודשים לפני הפתיחה: הנתיב המהיר לתל אביב בסכנת ביטול

תקדים בישראל: שפיר הנדסה מבקשת להכריז על ביטול הסכם זיכיון - זכות השמורה רק למדינה ■ החברה השקיעה בפרויקט כבר 170 מיליון שקל מהונה העצמי ■ הבנקים המממנים נתנו 120 מיליון ■ בשנה האחרונה הופסקו העבודות בעקבות שורה של מחלוקות בין שפיר למדינה ■ מעלות כבר חתכה את דירוג החוב של מגדל ובנק לאומי עקב חשש לביטול הנתיב

תגובות

דרמה חסרת תקדים בענף התשתיות בישראל: זכיינית פרויקט הנתיב המהיר לתל אביב, שפיר הנדסה, ביקשה בסוף השבוע להתיר לה לבטל את חוזה הזיכיון שעליו חתמה מול המדינה לביצוע הפרויקט - כך נודע ל-TheMarker.

זאת, שנתיים לאחר שהחלה בעבודות להקמת הפרויקט בהיקף של כ-500 מיליון שקל וארבעה חודשים לפני שהנתיב היה אמור להיפתח לתנועה. מדובר בפעם הראשונה שבה זכיין פרויקט בשיתוף פעולה ציבורי-פרטי (P.P.P) מבקש לאפשר לו להכריז על ביטול הסכם זיכיון (Termination) - זכות השמורה למדינה בלבד. הבקשה של שפיר הכתה בתדהמה את משרדי האוצר והתחבורה, שאנשיהם נפגשו ביום חמישי עם פרקליט בכיר במשק, כדי לשכור את שירותיו עבור גיבוש תגובתם וייצוגם בהמשך.

בתוך כך, נודע כי חברת הדירוג S&P מעלות חתכה בימים האחרונים את דירוג החוב של הפרויקט מ-A פלוס לטריפל C, והכניסה אותו לרשימת מעקב. משמעות דירוג זה היא ששפיר לא תוכל לעמוד בפירעון המלא של החוב או במועדו, וכי לרשות שני הצדדים עומדים 60 יום למציאת פתרון כדי למנוע את נטישת המממנים.

במימון הפרויקט נושאים חברת הביטוח מגדל (75%) ובנק לאומי (25%), שהזרימו עד כה כ-120 מיליון שקל. המממנים הפסיקו את הזרמת הכספים לפני שנה, בעקבות המחלוקת הנמשכת מול המדינה על השלכות טעות תכנונית על הפרויקט. שפיר המשיכה לממנו מהונה העצמי, והשקיעה עד כה מכיסה 170 מיליון שקל.

שינויים מהותיים בפרויקט

הבקשה שהפנתה שפיר היא לקבלת סעד הצהרתי, שלפיו השינויים שעשתה עד כה המדינה בפרויקט הם בגדר שינויים מהותיים, כלומר הפרות הסכם המסכנות את מימון הפרויקט - ושבגינן רשאית שפיר לבטל את הסכם הזיכיון. הבקשה הופנתה, באמצעות עו"ד יהושע (שוקי) חורש, ממשרד ש. הורוביץ ושות', אל צוות הבוררים המלווה את הפרויקט, בראשות השופט בדימוס ורדי זיילר, ולצדו עוה"ד מרים רובינשטיין, המשמשת בוררת מטעם המדינה, ופרופ' אוריאל פרוקצ'יה, המשמש בורר מטעם שפיר.

מקורבים לקבוצת שפיר טענו בסוף השבוע כי הקבוצה מעוניינת בפרויקט, וניסתה להביא את כל הצדדים לכדי פתרון. ואולם משכשלו ניסיונות אלה ודירוג החוב ירד, נטען כי לא נותרה בידי הקבוצה ברירה, אלא לפנות לבוררים כדי שיכריעו בסוגיות הפתוחות.

מנגד טענו גורמים מטעם המדינה כי באחרונה נסוגה שפיר בעצמה, ובמפתיע, מן ההבנות שאליהן הגיעו המדינה והלווים הפיננסיים בתום משא ומתן ממושך, וכי החברה גררה את המדינה במשך שבועיים כשהבהירה כי בכוונתה להמשיך בביצוע הפרויקט. גורם באוצר מסר בסוף השבוע בתגובה כי "טענות שפיר אינן ברורות, וכך גם הדרך שבה הועלו והעיתוי שלהן. המדינה תבחן את תגובתה בימים הקרובים".

בין המדינה לקבוצת שפיר ולמממנים נדונו בשנתיים האחרונות מחלוקות רבות - תכנוניות, הנדסיות ופיננסיות - שעוד לא באו לפתרונן. אלה הביאו עוד באוקטובר 2008 להפסקת המימון לפרויקט ולהפסקת העבודות בשטח לפני כחודש. באוגוסט 2007 חשף TheMarker כי כשל תכנוני היסטורי ימנע מהמדינה להסב את 600 המטרים האחרונים של הנתיב המתוכנן (סמוך לכניסה למחלף קיבוץ גלויות) לנתיב אגרה, ובין המדינה לזכיין פרצה מחלוקת על השלכות קיצור הנתיב על תזרים ההכנסות הצפוי מהפרויקט. המדינה הסכימה להעניק רשת ביטחון, ואולם אז הודיעה מגדל כי אין בכוונתה לאשר את ההסדר, ודרשה שינוי מנגנון הריבית בהסכם המימון של הפרויקט.

לאחר משא ומתן ממושך גובשה טיוטת הסכם, אך עם הגשת הנוסח הסופי שלו, שוב צצו חילוקי דעות בין שפיר למדינה. בעקבות זאת, ביקשה שפיר מהמדינה לדחות את מועד השלמת הפרויקט בחצי שנה - לאוקטובר 2010.

שפיר נמצאת כיום בדין ודברים מול המדינה גם בפרויקט כביש הרוחב 531, שם נדחה מועד הסגירה הפיננסית, ובאחרונה ספגה החברה קנס של מיליון שקל בגין איחור בהגשת התוכניות. גם בפרויקט זה, בהיקף של כ-2.4 מיליארד שקל, אמור בנק לאומי להוביל את המימון.

נתיב אגרה בהשקעה של 580 מיליון שקל

>> פרויקט הנתיב המהיר לתל אביב הוא פרויקט B.O.T בהיקף של 580 מיליון שקל (כולל התייקרויות), שיסב את הנתיב השמאלי בכביש ירושלים-תל אביב, בקטע שבין מחלף לוד למחלף קיבוץ גלויות (13 ק"מ) לנתיב אגרה. במקום הנתיב ייסלל נתיב ימני לשימוש התנועה השוטפת.

יזם הפרויקט יקים חניון חנה-וסע ללא תשלום לכ-2,000 כלי רכב באזור מחלף שפירים, ומשם יפעיל מערכת הסעות מיוחדת (שאטלים) בחינם לאזור הקריה בתל אביב ולאזור הבורסה ברמת גן.

הסגירה הפיננסית של הפרויקט הושלמה באוגוסט 2007, והעבודות לביצוע הפרויקט היו אמורות להימשך 30 חודשים. במכרז לביצוע הפרויקט זכו ב-2006 קבוצת שפיר נתיב מהיר, שכללה את חברת שפיר הנדסה, חברת נהור (חברה בת של דן) ואת סימנס. זאת, לאחר שהציעו לשלם למדינה תמלוגים בהיקף של 182 מיליון שקל בגין הפעלת הפרויקט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#