ג'אדה זועבי: "הדיסאינפורמציה הזו הורגת אותי" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ג'אדה זועבי: "הדיסאינפורמציה הזו הורגת אותי"

ג'אדה זועבי מקבלת הצעות רבות למכירת פורטל האינטרנט בערבית שהקימה, אבל אקזיט לא מעניין אותה ■ טלוויזיה אינטרנטית דווקא כן

תגובות

>> המפגש עם היזמת ג'אדה זועבי מנפץ בשניות כל סטיגמה אפשרית. היפהפייה בת ה-32 מתחזקת בלונד מטופח, מבט חודר כחול-ירוק ולבוש אופנתי העוטף גזרה דקיקה שלא מסגירה שלושה הריונות. משרדי החברה שהקימה מעוצבים להפליא. ההון שהשקיעה מתחיל במיליונים, וסביבתה המקצועית מבוססת על טכנולוגיה מתקדמת. היא מוסלמית מנצרת ואין לה רגשי נחיתות.

פמיניסטית היא דווקא לא. מה פתאום? היא פשוט חושבת שחייבים לחתור לשוויון בין גברים ונשים, ולא מפסיקה להזכיר את בעלה התומך - באופן פיננסי ומוסרי. בבוקרא, פורטל האינטרנט בערבית שהקימה ב-2006 ושבו היא משמשת גם עורכת ראשית, עובדות 19 נשים מתוך 37 עובדים, רובן בתפקידים הבכירים ביותר. היא לא חושבת שמדובר בעניין משמעותי. היא התחתנה בגיל 24 ("לא 17 ולא 18"), ואין לה שום בעיה לזרוק לחלל האוויר משפטים כמו "אחרי שלושה ילדים עצרנו", וגם "היום בוקרא הוא הילד הרביעי שלי".

זועבי היא הפנים של המגזר הערבי הצעיר, המשכיל, זה שלא מוכן להיות קורבן של הנסיבות. "הדיסאינפורמציה הזו הורגת אותי", היא אומרת בחיוך כעוס, כשעולות תהיות לגבי המגזר שאליו היא משתייכת. "קיימת תפישה שגויה במגזר הציבורי, הכללי (היא לא משתמשת במושג המגזר היהודי, טח"ס), שאצלנו זה רק חומוס, נשים עם רעלות, עשרה ילדים במשפחה וגברים מובטלים. המגזר הערבי בישראל מלא בגברים ונשים מצליחים, מתקדמים, אנשי העולם, שמספרם גדל כל הזמן. 75% מהמגזר הערבי הוא מתחת לגיל 35, אלה אנשים שגדלים אחרת מהדור הקודם". לא פוגשים הרבה נשים יזמיות ערביות, בוודאי שלא בתחומים טכנולוגיים.

"יש הרבה יותר ממה שחושבים", היא אומרת.

תרצי - תצליחי

כיום היא נשואה לבן משפחה מאצולת נצרת. בעלה, באהר, הוא איש עסקים מוכר המחזיק, בין היתר, חברת פרסום וחברה גדולה לשלטי חוצות. אבל לא תמיד זה היה ככה. זועבי נולדה בחיפה, היא ואחיה התאום הם הצעירים מבין עשרה אחים ואחיות. אביה ז"ל עבד בחקלאות ואמה היתה עקרת בית. הערכים שעליהם התחנכה היו השכלה ושוויון.

"יש לי אח תאום, אבל אף פעם לא הרגשתי שאנחנו שונים. גם ברמת הדחיפה והציפיות", היא מספרת. "כולנו אקדמאים, ולכולנו היה ברור תמיד שאם אתה חולם ומתעקש - תצליח". היא למדה בבית ספר ערבי-אורתודוקסי בחיפה שלימד בעברית, וסיימה בגרות במגמת ביולוגיה וכימיה.

בגיל 18 החלה ללמוד ספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה במטרה להיות מורה, אבל התשוקה שלה היתה תקשורת. הרהיטות, הנחישות וגם המראה, הביאו אותה לקול ישראל בערבית, שם הגישה כמה שנים תוכניות שונות. בגיל 19 כבר נשלחה למצרים לראיין את עמרו מוסא, מי שהיה אז שר החוץ. "גרתי בחיפה, אבל הייתי מגיעה לכל מקום באוטובוסים. יצאתי בחמש בבוקר כדי להגיע לתל אביב או ירושלים, והכל במקביל ללימודים. לא הסכמתי ששום דבר יפריע לי, והיתה לי תמיכה מלאה מההורים".

עם פרוץ האינתיפדה הראשונה והקיצוץ בתקציבי קול ישראל הפכה זועבי לרלוונטית פחות. היא המשיכה לעבוד עם חברות שהפיקו תוכניות טלוויזיה בערבית, ומכרו אותן בישראל ובעולם, אך חיפשה את דרכה.

2006 היתה נקודת המפנה, ליתר דיוק מלחמת לבנון השנייה. זועבי, בחודש התשיעי להריונה היתה אצל הוריה כשהחלו ליפול הרקטות. "הרבה ערבים, כולל שכן קרוב שלנו, נהרגו כי הם פשוט לא היו מעודכנים במה שקורה בחוץ", היא מספרת. "מי שנזקק למידע בערבית קיבל מעט מאוד בטלוויזיה, אבל לא מעיתונות שיוצאת בעיקר בסופי שבוע. מי שלא קרא אתרי אינטרנט בעברית גם לא קיבל מידע בזמן אמת. לא האמנתי שזה קורה. פתאום ראיתי מול העיניים את הצורך בפורטל שפונה למגזר הערבי, מכיר אותו וממלא את הצרכים האמיתיים שלו". במקביל, הגיע גם צורך אישי. עם הריונותיה הפכה זועבי למשתתפת פעילה בפורומים שונים לאמהות, אך כולם היו בעברית.

העיתונאית שבה התעוררה אחרי כמה שנות הפסקה, והכיסים העמוקים של המשפחה סייעו. היא אספה סביבה צוות קטן מאוד של עורכים וכתבים, מינתה מנהלת שיווק ובהשקעה של מיליון שקל הקימה את הגירסה הראשונה של בוקרא, פורטל חדשות ובידור עצמאי בערבית. לשם הפורטל הגיעה משום "שאנחנו כל הזמן מסתכלים על מחר".

באחרונה עלתה הגרסה השנייה, בהשקעה של 2 מיליון שקל. זועבי בטוחה כי בתוך שנתיים, ואולי אפילו קודם, היא תכסה את ההשקעה הראשונית, תתאזן ואף תתחיל להרוויח. "2010 היא שנת הפריצה", היא אומרת. "מפרסמים מעבירים תקציבים יותר גדולים לאינטרנט, יש הבנה גדולה יותר של המגזר הערבי כמגזר צרכני שהפוטנציאל שלו עוד לא מוצה, ולנו יש פלטפורמה טכנולוגית חדישה במיוחד".

עתיד האינטרנט - בטלוויזיה

לא מעט פרדוקסים סובבים את קיומו של בוקרא. הוא מוסד עצמאי לחלוטין שאינו נתמך, כמו רוב אתרי התוכן האחרים, על ידי עיתונים בערבית, אך מצליח להביא מהשטח לא מעט ידיעות ותמונות שאתרים בעברית משתמשים בהם. הוא ישראלי, אך פוזל חזק לכיוון מדינות ערב כי "שם נמצא השוק הגדול באמת".

הפורטל מתגאה בפלטפורמה חדשנית שמאפשרת לו, למשל, להחזיק ספריית מוסיקה עצומה בערבית, אך לא מתחזק פורומים מקצועיים. הוא מתגאה בגולשים צעירים ומשכילים, אך לא מקושר לפייסבוק או טוויטר. יש לו מדורים פורצי דרך במגזר הערבי, כמו זהירות בדרכים והריון ולידה, אך אינו זוכה להתייחסות מיוחדת במגזר הכללי.

זועבי היא הראשונה להודות כי על אף הצעדים המרשימים, הפורטלים בערבית עדיין לא יישרו קו עם העולם. בדבר אחד היא בטוחה - העתיד הוא בטלוויזיה. בקרוב תעבור החברה לבניין אחר, שם מוקם בימים אלה אולפן טלוויזיה חדש ומצויד. "ניתן אלטרנטיבה לטלוויזיה בערבית," היא מצהירה. "העתיד הוא שם ואנחנו מתכננים להיות בו בגדול".

חשבת אולי להתחבר עם גורם תוכן נוסף? להימכר ולהרוויח על ההשקעה שלך?

"לא! אנחנו כל הזמן מקבלים הצעות, אבל אין לי שום כוונה כזו. אנחנו כאן כדי ליהפך בתוך חמש שנים לגורם מוביל באינטרנט בערבית, בישראל ובעולם".

yazam@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#