"עיר על סף פיצוץ": האנשים והאינטרסים במלחמת השבת באשדוד - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"עיר על סף פיצוץ": האנשים והאינטרסים במלחמת השבת באשדוד

הסכסוך עם סגן ראש העיר, המכתב שהקפיץ את האוכלוסיה החרדית, התנועה למען מדינה יהודית ועורך הדין הירושלמי שהצית את האש. מאחורי הקלעים של מלחמת השבת באשדוד

76תגובות
הפגנה של הציבור החילוני באשדוד, בשבת האחרונה
אילן אסייג

שלשום, אחרי שבועות של שתיקה, כתב ראש העיר אשדוד יחיאל לסרי פוסט בפייסבוק שבו התבטא סוף־סוף בנוגע למשבר השבת בעיר. באותם שבועות שבו נדם חילקו פקחי העירייה דו"חות לעסקים שפתוחים בשבת, תושבים חילונים ומסורתיים יצאו להפגין — והחרדים, מצדם, הגבירו את הלחץ על לסרי לסגור עסקים בשבת.

"למרבה הצער, התפתחויות חדשות בחיי העיר בשנים האחרונות הובילו להפרת האיזון באופייה של השבת באשדוד, ואני נחוש להשיב את המצב על כנו ולהחזיר את העיר לשביל הזהב ולשקט הפנימי המאפיין אותה, תחת הפשרות וההסכמות שהיו מקובלות בעבר", כתב לסרי. הוא גם לא היסס לסגור חשבון עם הפוליטיקאים (מבלי לנקוב בשמם) שהצטרפו למאבק — אביגדור ליברמן ויאיר לפיד, שהגיעו לעיר בשבת האחרונה — ועם חברי האופוזיציה העירונית. "אני קורא לכל אותם גורמים המבקשים לקושש מנדטים על חשבון תושבי אשדוד, לחפש להם זירות אחרות לפעולה. העיר ותושביה לא יהיו כלי משחק בידיכם. הניחו לנו לפעול בהידברות ובאחריות להשבת השקט לעירנו האהובה", כתב לסרי.

הפוסט של יחיאל לסרי, ראש עיריית אשדוד - דלג

אשדוד אכן היתה בשנים האחרונות מודל לעיר מסוג אחר. בעיר החמישית בגודלה בישראל מתגוררות זו לצד זו אוכלוסיות שונות, בהן קהילות גדולות של יוצאי בריה"מ וחרדים. החלוקה הגיאוגרפית לרובעים הקלה על מצב זה, אבל דומה שגם משהו באופייה המנומנם של העיר איפשר את מצב העניינים הזה.

כך, למרות חוק עזר עירוני מ–1976 הקובע שאסור לפתוח חנויות בשבת, אלא אם כן מדובר במסעדות ובבתי קפה, נשמר במשך השנים סטטוס־קוו בעיר שלפיו חנויות בשולי אזורי מגורים יכולות לפעול. שני המתחמים העיקריים שבהם פעלו חנויות בשבת היו מתחם הסטאר סנטר בדרום העיר וחוף הים. מדיניות זו קיבלה משנה תוקף כשלסרי נכנס לתפקיד, בתחילת 2009, וכרת ברית עם ש"ס, יהדות התורה וסיעה חרדית מקומית, שכעת מהוות רוב בקואליציה העירונית — עשרה חברי מועצה חרדים מתוך 18, בזמן שבמועצת העירייה יש 27 כיסאות.

שר הביטחון אביגדור ליברמן באשדוד, בשבת. קונה בדוכן
אילן אסייג

עם זאת, מספר החנויות הפתוחות בשבת בעיר גדל. אם ב–2008 היה מדובר ב–50 חנויות בלבד, הרי שכיום פתוחות בעיר כ–230 חנויות, כ–100 מהן במרכז ביג שנפתח ב–2016. שינויים אלה לא נעלמו מעינם של גורמים מסוימים בקרב החרדים.

אם מנסים לבחון מדוע כעת התחיל המשבר, נראה שכמה גורמים חברו ליצירת מסה קריטית. ראשית, הבחירות המוניציפליות בסוף 2018, שמעליהן מרחפת האפשרות של בחירות כלליות במדינה. באופן טבעי, לקראת הבחירות כל צד מנסה לחזק את קהל התומכים שלו — הפוליטיקאים החרדים קשובים יותר לתחושות בקרב הציבור שלהם, וגם בציבור החילוני לא יכולים לעבור בשתיקה על שינויים שמתרחשים לרעתם.

"כוחם הרב של החרדים במועצה נובע מכך שבציבור הזה יש כמעט 100% אחוזי הצבעה, לעומת החילונים והמסורתיים, ששיעור ההצבעה אצלם הוא 30%–40%", אומר הפעיל החברתי ותושב העיר סער גינזבורסקי. "בסופו של דבר, חלק מהמטרה של כל ההפגנות האחרונות של החילונים זה להזיז את הציבור החילוני מהאזור שלו ולגרום לו לצאת להצביע. בבחירות הקודמות הפער בין לסרי לשני המתמודדים שהיו מולו היה 6,000 קולות בלבד. כלומר, אם הרבה חילונים ייצאו להצביע ויהיה מועמד מוסכם, הרי שאפשר לנטרל בבחירות את כוחם של החרדים".

הדבר השני שעזר להצית את המהומה בעיר הוא חוק המרכולים שנחקק באחרונה בכנסת. בשנים האחרונות, בשתי עתירות משפטיות שנגעו למצב השבת באשדוד טענו נציגי העירייה שכל עוד המדינה לא החליטה על מדיניות רשמית בנושא השבת, הרי שהעיר יכולה להתנהל בהתאם לסטטוס־קוו מקומי שמתעצב עם הזמן. חוק המרכולים, על אף שמבחינה רשמית לא אמור לשנות דברים בעיר, לא איפשר ללסרי להמשיך עם הטענה, בעיקר כלפי החרדים, שהסטטוס־קוו המקומי נובע מכך שהמדינה לא מחליטה.

חרדי מתפלל בעצרת תפילה באשדוד
אילן אסייג

בהקשר זה, נראה שמדיניותו של לסרי, שניסה כל השנים להלך בין הטיפות ולרצות את כולם, עומדת בפני שוקת שבורה. לדברי חברת האופוזיציה הלן גלבר, שלה שאיפות להתמודד על ראשות העיר, "לסרי לא יודע לנהל. יש לו נטייה להסית את המגזרים בציבור אלה נגד אלה לצורך רווח פוליטי. כשאתה משחק בצורה הזאת, לפעמים זה מצליח ולפעמים כל העיר על סף פיצוץ", היא אומרת.

"הסיפור הזה פשוט מאוד והוא פוליטי", אומר שמעון כצנלסון, יו"ר האופוזיציה העירונית, שעתיד להתמודד על ראשות העיר. "זה הכל עניין של העיתוי וזה שלסרי לא עומד בלחץ. מנהיג אמיתי צריך לדעת לחבר את כל השכבות בעיר. חיי העיר ותושביה לא אמורים להיות מסלול הישרדות של ראש העיר, אבל לצערי זה מה שקורה עכשיו".

"טעמים קואליציוניים"

בפוסט שפירסם שלשום לסרי הוא נימק את החלטתו למתן צווים לחנויות שפתוחות בשבת במאבק משפטי שבו הפסידה העירייה לפני שנתיים. "על פי החלטת בית המשפט היה עלינו לצאת לדרך הזו על ידי אכיפה כוללת ושוויונית ברוח חוק העזר העירוני שבתוקף", כתב.

חנות בקניון ביג באשדוד
אילן אסייג

לסרי התכוון למהלך שהעירייה ביצעה לפני שלוש שנים, כאשר ניסתה לסגור חמישה מרכולים שפעלו בשבת. היו אלה חנויות גדולות יחסית, שפירסמו בעיתונות המקומית את העובדה שהן פתוחות בשבת. אלא שבפסק דין חריף ממאי 2016 דחה בית המשפט לעניינים מקומיים בעיר את בקשת העירייה בטענה שמדובר באכיפה בררנית, כלומר העובדה שהעירייה לא פועלת באותו אופן נגד עסקים אחרים בעיר שפתוחים בשבת.

לסרי אף עלה להעיד באותו משפט, עדות שממנה אפשר להבין את המדיניות האמיתית שלו לגבי השבת. בקצרה, אפשר לכנות את עדותו "מאלתרים — וכל עוד החרדים שותקים, הכל בסדר". כלומר, מתקבלות החלטות אד־הוק, ללא כל שינוי בחוק העזר העירוני, או החלטה רשמית שמפורסמת ברבים.

לדוגמה, בעדותו אמר לסרי כי "המנכ"ל שלי, שלא על דעתי, החליט ב–2010–2011 להוריד את רמת האכיפה בסטאר סנטר ולא התערבתי, כי לא היתה תביעה או בקשה מהצד החרדי". בהמשך הדיון סיפר לסרי על הסיבה שבגללה החליט לסגור את אותם חמישה מרכולים: "הוספנו עוד אלמנט — איפה שהמקום גדול ובולט, ניקח את זה כקריטריון להחמרה נוספת... אמרנו ניקח מספר עסקים שעונים לקריטריונים האלה, גדולים עם בולטות ופרסום וניקח אותן כבוחן ונגיש בקשה (לסגירה)".

אלא שבמקרה הבוחן הזה העירייה נכשלה לחלוטין. התברר שכל חמשת העסקים שאותם העירייה ביקשה לסגור היו כאלה שגם מכרו בשר חזיר. כלומר, באופן סמוי העירייה הוסיפה קריטריון לסגירה, בלי כל הסתמכות בחקיקה או אפילו במדיניות של סטטוס־קוו. מנכ"ל העירייה, אילן בן עדי, אף היה עוד יותר מפורש בעדותו במשפט: "לשאלת בית המשפט מה קרה באחרונה אני משיב כי לפחות שני עסקים...לא רק שנפתחו בשבת ולא רק שהבליטו את מכירת החזיר בשבת...הדבר יצר אי־שקט גדול מאוד, זה שבר את אותו שקט שהצלחנו לשמר לאורך שנים".

שר הביטחון אביגדור ליברמן באשדוד, בשבת
אילן אסייג

בפסק הדין, שבו העירייה הפסידה, השופט יהודה ליבליין לא חסך את שבטו מהעירייה: "קשה להשתחרר מן הרושם כי 'מדיניות' האכיפה החדשה של העירייה התמקדה בעסקים המנוהלים על ידי עולים יוצאי מדינות חבר העמים, ואשר מרכולתם כוללת מזון לא כשר", נכתב בפסק הדין.

בהמשך אמר השופט: "אילו היתה מצהירה המבקשת (העירייה; ש"ש) בריש גלי, כפי שראוי היה שתעשה, כי תבחין זה היווה נימוק מרכזי להוצאת צווי הפסקה למשיבים, אזי ברור שדין הבקשות היה להידחות על הסף, שכן על פני הדברים, סעיף 249 לפקודת העיריות אינו מסמיך את העירייה לשקול שיקולי 'כשרות' בכל הקשור בימי ובשעות פעילותם של בתי עסק הפועלים בתחומה".

עם זאת, במהלך הדיונים העירייה העלתה נימוק נוסף, שלפיו המקומות שבהם פתוחים עסקים בשבת — בעיקר מתחמי סטאר סנטר וחוף הים — מרוחקים ממקום מגורים, ולכן אין לסגור אותם בשבת. ואולם השופט בעצמו עשה סיור בשכונות העיר וקבע שהעובדה שכביש רחב מפריד בין סטאר סנטר לבין רובע ג' (שבו מתגוררים חרדים), לא אומר שהם מרוחקים ממקום מגורים.

השופט קבע כי כל עוד חוק העזר העירוני בתוקפו, העירייה צריכה לאכוף אותו באופן שוויוני. זאת, בדומה למצב המשפטי שהיה באותה עת בתל אביב, לפי פסק דין שנקבע בתגובה לעתירת סוחרים, שעל העירייה לאכוף את חוק העזר העירוני (כיום המצב בתל אביב שונה: העירייה שינתה את חוק העזר — והוא מתיר פתיחת 164 מרכולים בשבת).

הפגנה של הציבור החילוני באשדוד
אילן אסייג

הפסקה המסיימת את פסק הדין מ–2016 מתכתבת עם המציאות העכשווית באשדוד: "אכיפת חוק עזר שנחקק ב–1976 ותוקן בפעם האחרונה ב–1981, אשר יכול ואינו מתאים למציאות החיים ב–2016, מעוררת קושי. על פני הדברים, אין בו את האיזון הנדרש בין הצרכים של האוכלוסיות השונות המתגוררות בעיר. המבקשת (העירייה) מסרה כי החלו דיונים בעניין תיקונו של חוק העזר באופן שיתאים למציאות העכשווית בעיר, אך נמסר כי מהלך זה איננו מקודם 'מטעמים קואליציוניים'".

מלחמות החרדים

סביר להניח שמעטים מתושבי אשדוד מכירים את עו"ד אורי פז, תושב העיר שעבר לפני כמה שנים להתגורר בירושלים. פז הוא עורך הדין של עמותת התנועה למען מדינה יהודית, המנהל בשנים האחרונות מאבק משפטי כדי שהעירייה תאכוף את חוק העזר העירוני ותגרום לסגירת חנויות בשבת.

באפריל 2016 הגיש פז עתירה מינהלית נגד עיריית אשדוד, ראש העיר לסרי ועסקים גדולים אחרים, בהם רשת טיב טעם שלה חנות גדולה במתחם סטאר סנטר. הטענה שהציג היתה דומה לזו של בעלי המרכולים הקטנים בתל אביב — פגיעה כלכלית בהם לאור העובדה שהם לא יכולים לפתוח בשבת. אלא שמאז שהוגשה העתירה התברר שכמעט כל העותרים שאותם התיימר פז לייצג לא התייצבו בבית משפט ולא הגישו תצהירים המפרטים מדוע הם, באופן אישי, נפגעים.

ראש העיר אשדוד, יחיאל לסרי
תומר אפלבאום

לאור התנהלות זו, העסקים שהיו משיבים לעתירה לא היססו להצביע על הגורם האמיתי שעומד מאחוריה. "העותרים הפרטיים מהווים כסות לזהותו של הגוף האמיתי העומד מאחורי העתירה — התנועה למדינה יהודית", גרסה טיב טעם, טענה שאותה העלו גם עסקים אחרים. במלים אחרות, העתירה היא ניסיון לכפייה דתית והדתה של גוף שמגיע בכלל מחוץ לאשדוד.

התנועה למען מדינה יהודית מזוהה עם תנועת הגרעינים התורניים. היו"ר שלה, ישראל זעירא, עבר מהתנחלות בגדה המערבית לתל אביב, כחלק מכוונת הגרעינים התורניים "להתנחל בלבבות" בערים הגדולות במרכז הארץ. ברזומה של העמותה יש כבר מאבקים בענייני השבת. בין היתר, היא זו שהגישה בג"ץ כדי למנוע קיום משחקי כדורגל בשבת. התנועה אכן היתה מעורבת במהלך הסוחרים באשדוד, כאשר פנתה ללסרי כבר ב–2015 בדרישה שיאכוף את חוק העזר העירוני במלואו.

זעירא, מצדו, מכחיש את הדבר. בתצהיר שהגיש לבית המשפט באוקטובר 2017 בעניין עתירתו של פז, הוא טען כי רק סייע לסוחרים בפנייתם ללסרי, ואולם העמותה החליטה שלא להעלות שלב ולתמוך בעתירה משפטית, בשל מחסור במשאבים ורצונה להתמקד בזירה הארצית. בסופו של דבר, אחרי שנה וחצי של דיוני פרוצדורה הקשורים לזהות העותרים, העתירה נמחקה לפני שבוע. לדברי פז, זאת משום שהשופטת לא איפשרה לו למחוק את שמונת בעלי העסקים מהעתירה, והם לא יכולים לנטוש את העסק ולהגיע לדיונים ולא יכולים לעמוד בהוצאות בית משפט המושתות עליהם. "אני עומד להגיש את העתירה מחדש", אומר פז, "הסיפור הזה כלכלי בלבד. אין כאן קשר לסוגיות של דת ומדינה".

לעומת הכישלון של פז בזירה המשפטית, הרי שבזירה הציבורית הוא הצליח הרבה יותר. למעשה, הוא זה שהניע את כדור השלג שהביא למשבר השבת הנוכחי. באמצע דצמבר האחרון הוא שלח מכתב חריף לחברי המועצה החרדים באשדוד, ובו פירט את העלייה במספר החנויות הפתוחות בשבת לצד הירידה באכיפה העירונית. ב–2008, למשל, חולקו רק 1,325 קנסות בעיר, וב–2013 העירייה חילקה 150 קנסות בלבד.

עצרת תפילת חרדים באשדוד
אילן אסייג

המכתב הזה, שבא בסמיכות לדיונים בכנסת על חוק המרכולים, הוביל לכינוס חירום של רבנים חרדים בעיר שיצאו בקריאה לראש העיר לסגור עסקים בשבת. הישיבה הזו דווחה כעבור שבועיים בעיתון החרדי "המודיע", שם גם דווח על הממצאים של פז. לדברי מקורבים לנושא, בעצם כתיבת הידיעה היה משום ביקורת סמויה בעיקר כלפי הרב מוטי ליברמן, סגן ראש העיר וחבר המועצה, שהוא נציג חסידות גור, על כך שאינו נאבק מספיק למען סגירת מקומות בשבת וחלוקת קנסות במתחם ביג. לליברמן יחסים מתוחים עם כותב הידיעה, ישראל הרשקוביץ', עורך המקומון החרדי "אשדוד בכותרות", שבמקביל משמש עיתונאי ב"המודיע". במלים אחרות, יריבויות פנים־חרדיות באשדוד הן גם חלק ממאבקי השבת הנוכחיים.

"לידיעה ב'המודיע' היה אפקט מטלטל", אומר מקור בציבור החרדי באשדוד. "ליברמן רצה מצד אחד להמשיך את הקשר הטוב עם לסרי, ומצד שני לא לאבד אחיזה של הציבור החרדי באשדוד. אז הוא לחץ על לסרי, והנה הוא שולח כמה פקחים לאכוף. החילונים מסתכלים על כל זה ומיד מקימים קול צעקה, והנה לך סיפור שיוצא מכלל שליטה".

מקור אחר בעיר מוסיף: "כולם באשדוד שואלים את עצמם למה מהומות השבת התחילו עכשיו. לדעתי, זה משום שבמשך שנים היתה פה מסכת של השתקה בין העסקנים החרדים לבין לסרי, כי היתה להם ברית בעניינים שוטפים, כמו תקצוב מוסדות חינוך ודברים אחרים. בשלב מסוים לציבור החרדי נמאס מהתעצמות המסחר בעיר. לסרי לא ניצל את ימי השקט כדי לפתור את הבעיה בחוכמה, באמצעות חקיקת עזר או רעיון יצירתי אחר. עכשיו הוא צריך לעשות את זה מתוך משבר, כאשר אף אחד בעיר לא מרוצה ממה שקורה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#