"ועדות התכנון המהיר הן הגוף הכי פשיסטי בישראל" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ועדות התכנון המהיר הן הגוף הכי פשיסטי בישראל"

לאיתן אטיה, מנכ"ל פורום ה-15, יש הרבה טענות על האופן שבו מתוכננות ערים בישראל. לדבריו, מגדלי המגורים הם פיקציה שהורסת ערים, לרשויות המקומיות אין מספיק סמכויות, והפתרון לערי השינה הוא עירוב שימושים

21תגובות
עופר וקנין

איתן אטיה, מנכ"ל פורום ה–15, מה דעתך על חוק המרכולים?

"מה זה עניינו של שר הפנים מה קורה ביום שבת בכל עיר? לכל קהילה יש זכות לקבוע לעצמה את אורחותיה. החוק הוא התערבות בוטה של השלטון המרכזי בהתנהלות של הרשויות המקומיות, בניגוד גמור למגמה עולמית, שלפיה מעניקים לקהילה המקומית יותר סמכויות".

שינוי החקיקה שהעביר שר הפנים, אריה דרעי, גורם לשינוי בשטח?

"כן. עיריות כמו אשדוד כבר קיבלו עתירות, ונאלצו להתחיל לחלק צווי סגירה למקומות שהיו פעילים בשבת. נוצר אבסורד שבו תל אביב — שאישרה חוק עזר עירוני לפני חוק המרכולים ופועלת כאילו בניגוד לו — מוגנת, ואילו יתר הערים שבהן הופעלו עסקים בשבת יצטרכו לשנות זאת".

ניסיתם להתערב בעניין?

"פנינו עם מרכז השלטון המקומי לדרעי, וניסינו להפעיל לחץ, אבל זה לא הצליח. במקביל, ניסינו לקדם חוקי עזר מקומיים בראשון לציון, חולון ומודיעין. השר צריך לאשר אותם, אבל הסיכוי שזה יקרה אפסי. קריאות ההרגעה שבאו מדרעי ומאחרים, שלפיהן הסטטוס קוו לא ייפגע הן מזויפות ולא שוות הרבה מול העתירות שאזרחים יכולים להגיש".

עופר וקנין

מה בעצם התפקיד של פורום ה–15?

"לאגד, לייצג ולפתח את הערים הגדולות והבינוניות העצמאיות, שאינן מקבלות מענקי ייזום ופיתוח מהמדינה ומתנהלות כמשק עצמאי כמעט סגור. אנחנו מייצגים את האינטרסים של הערים הגדולות בנושאי חקיקה, רגולציה ותכנון ארצי מול ועדות הכנסת והממשלה, ומפתחים מיזמים לקידום איכות חיים וקיימות".

למה הן צריכות אתכם?

"הפוליטיקה הלאומית מתערבת ויורדת לתוך הערים. יש כיום הפרדה מגזרית, ויש כל מיני כתות שמנסות לקדם את עצמן על חשבון הממלכתיות הרחבה. זה מביא למצב שההתנהלות היא לא תמיד מקצועית ולא תמיד מונעת משיקולים ראויים לטובת הכלל".

למה אתה מתכוון?

"ערים חלשות שחייבות לחזר על פתחיהן של משרדי הממשלה כדי לקבל תקציבים. כשראש עיר בא לשר מסוים או למשרד מסוים ומתחנן לתקציבים — יכול להיות מצב היפותטי שהוא צריך לתת משהו בתמורה".

למה ישתנה? לשלטון הכללי המצב הזה נוח.

"כל שרי שזה הפנים וראשי הממשלה שפגשנו לאורך שנות פעילותנו סיפרו כמה חשוב לתת לשלטון המקומי עצמאות כשנכנסו לתפקיד. אבל לאט־לאט כמעט כולם נכנסו לאזור הנוחות, ובמהלך כהונתם האמירות התפוגגו. כיום על כל כביש שרוצים לשפץ — חייבים לקבל אישור מגופים ממשלתיים. גם אם בתקציב השנתי אושר לשפץ כיכר בעיר, אין לערים קרנות פיתוח משלהן, והן נאלצות לקחת הלוואה מהבנק ולאשר אותה מול הממונה במשרד הפנים. כך כל פעולה דורשת חודשים רבים".

זה לא תפקיד המדינה לפקח, בעיקר במערב הפרוע של ראשי הערים?

"אי אפשר לנהל ככה חיים בעיר מודרנית. 225 רשויות מתוך 250 רשויות חייבות אישור מגוף ממשלתי על כל כוונה, מחשבה או התחלה של תכנון. זה מצב בלתי אפשרי, שמאריך כל פרויקט בשנתיים לפחות. במדינות סקנדינוויה כספי משלם המסים מתחלקים חצי־חצי בין הרשות המקומית לשלטון המרכזי. בישראל הרשויות המקומית מקבלות 7%–8% מההכנסות. אנחנו מנסים להגדיל את הסמכויות של השלטון המקומי".

ואז השחיתות ברשויות המקומיות תיעלם?

"לא. כיום חוקרים מה קורה בין קבלני הקולות לראש העיר, ומה היה בין ראש העיר לבין קבלן מסוים. לא בודקים מספיק את מה קורה בין ראש העיר לבין פקידים בממשלה ושרים".

כמו במקרה של ראשון לציון ודוד ביטן?

"מכיוון שהדברים עדיין נחקרים, אני מעדיף לא להתייחס אליהם כרגע".

אתה אומר שההתנהלות הממשלתית מעודדת שחיתות?

"אני אומר שבמקום לתת עצמאות לרשויות, השיטה נשמרת עוד מימי המנדט הבריטי, וגורמת למצב שבו העירייה כפופה לחסדי השלטון המרכזי. זה עלול להוביל לדברים לא תקינים. הפוליטיקאים בממשלה הם בעלי המאה ובעלי הדעה — ובתמורה לזה הם מבקשים טובות ותפקידים. הוותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור, שהוקמה כגוף תכנוני שמטרתו לאשר תוכניות נרחבות בזמן קצר) היא דוגמה נהדרת לדריסת סמכויות מקומיות".

למה?

"זה הגוף הכי פשיסטי בישראל. אזרחים כמעט לא יכולים להתנגד בוותמ"ל. בעידן שבו אנחנו חיים כל התוכניות חייבות להיות בתהליך אמיתי של שיתוף הציבור מההתחלה, ולא רק יידוע ציבור בסוף הדרך. בנוסף, כל הוותמ"לים פעלו נגד תוכניות מתאר שערים עשו בשנים האחרונות — אף שהמדינה הורתה לערים הגדולות לעשות את תוכניות המתאר. העיריות השקיעו הון, אבל הוותמ"לים פשוט תקעו להן שכונות. חדרה למשל, תיכננה תוכנית עם התושבים, ואז הוותמ"ל הוסיפה 2,000 יחידות דיור במנותק מהעיר.

מה צריך כדי לקיים עיר חזקה?

"תמהיל טוב, יצירת צפיפות ושמירה על עירוב שימושים. צפיפות בהיבט התכנוני היא חלק מהתכונות החיובית של עיר שמקבצת אוכלוסיה רבה. כך נוצר שפע במשרות, במגזרים, בפעילויות, בשירותים ועוד".

שכונה בראש העין
עופר וקנין

מגדלי מגורים הם גורם מסייע או מעכב בדרך לעירוניות טובה?

"המגדלים בישראל הם פיקציה. יש כיום שכונות שלמות המתוכננות בשיטה של העתק הדבק. מגדלים גבוהים על רחוב בצורת חצי סהר, חניונים תת־קרקעיים גדולים, מרכזים מסחריים מרוחקים והכל סוגד ונתמך על הרכב הפרטי. ככה הורגים עיר לאט ובהתמדה.

"אנחנו מעבירים את אנשי התכנון בערים קורס, שבו מדגימים איך אדריכל יכול לתכנן שכונות שינה גנריות בתוך רבע שעה. אין שום ייחודיות וקשר לצרכים של העיר, לאופי שלה ולהיסטוריה שלה. שכונות משעממות ומדכאות שאינן מעודדת עירוניות".

מה אתה חושב על עומסי התנועה בשכונות החדשות ובמרכזי הערים?

"התחבורה הציבורית בישראל מפגרת ב–100 שנים לעומת מה שמקובל בעולם המערבי. כבר לפני יותר מעשור אמר רון חולדאי, יו"ר הפורום וראש עיריית תל אביב, שאנחנו חייבים להקים רשויות תחבורה מטרופוליניות לפי ארבעה אזורים: חיפה, תל אביב, ירושלים ובאר שבע. הממשלה צריכה לתת לרשויות האלה את סמכויות הפיתוח, הניהול, הבקרה והתפעול. חייבים גם לפעול לקידום פיתוח שבילי האופניים בכל הערים ולצמצום השימוש ברכב הפרטי".

דודו בכר

מהם האתגרים של הערים בישראל בשנים הבאות?

"ברמה הלאומית עוד לא הופנם האתגר האמיתי של ישראל — הדמוגרפיה. אין מחלוקת שישראל תהיה המדינה היחידה שתשלש את אוכלוסיתיה עד סוף המאה הנוכחית. הוויכוח הוא באיזה עשור זה יקרה".

ערים חכמות הן חלק מהתוכניות?

"הטמעת מערכות של עיר חכמה תסייע להתמודד עם הגידול באוכלוסיה באופן נכון, בלי שהשירותים והמערכות העירוניות יקרסו. הציבור מחזיק כיום בגישה להרבה ידע שפעם היה שמור רק ליודעי ח"ן. אי אפשר להמשיך לתכנן מעל הראש של התושבים. אני מעריך שבתוך עשר שנים מהיום לא תהיה תוכנית בניין עיר שלא תתוכנן עם התושבים".

יוותרו על ועדות התכנון ועל ראשי הערים?

"בעתיד יכול להיות שנראה שינויים יסודיים במודל השלטון המקומי, ואולי ראשי עיר וחברי מועצה ייעלמו. בעזרת הטכנולוגיה התושבים יוכלו להיות שותפים בכל החלטה. כיום כל הערים מחפשות דרכים לשפר את הקשר הישיר עם התושב. התושבים יהיו מנהלי הערים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#