כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית" - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כשהמים בברזים שלנו יפסיקו לזרום: "היו שני אסונות כאלה ב-100 שנה - אנחנו בדרך לפעם השלישית"

מנהל רשות המים, גיורא שחם, לא חושב שישראל היתה יכולה להיערך למצב הקיצוני של חמש שנים שחונות, מתריע מהתייקרות המים ומודאג מהיובש בירדן וברשות הפלסטינית: "הבצורת תערער את היציבות הביטחונית. העולם ילחץ עלינו לספק להם"

73תגובות
התייבשות ימת הכנרת
גיל אליהו

הגשמים שיורדים בימים אלה אמנם ממלאים מעט את הכנרת ואת מאגרי המים, אבל המשק הגיע לרמות מלאי מסוכנות. אם לא תחול תפנית בתחזית עד מארס 2018, המדינה תכריז על שנת בצורת חמישית ברציפות. החקלאים ייערכו לקיצוץ מכסות המים שלהם, ובממשלה כבר נערכים לאפשרות של תשלום לחקלאים כדי שיוותרו על מכסות וידחו נטיעות חדשות.

את חוסר ההיערכות למצב מסביר מנהל רשות המים, גיורא שחם, בכך שמדובר בתרחיש קיצון, וגם משקים בכל העולם לא נערכים לתרחישים כאלה בגלל ההשקעות הגדולות הכרוכות בכך וההשפעה הסביבתית שלהן. "מצב של חמש שנות בצורת הוא כה נדיר, שסבירותו היא 2% בלבד", אומר שחם. "היו שני מקרים כאלה בלבד במאה השנים האחרונות, בשנות ה-30 וה-50, ואנחנו על סף הפעם השלישית. משק מים לא יכול להיערך להסתברויות נמוכות כל כך. אם המדינה היתה נערכת לאירוע שההסתברות שלו היא 2%, ההשלכות היו בלתי־נסבלות. זה מצריך לקחת מאות או אלפי דונמים של חוף לטובת הקמת מתקני התפלה. ומי ישלם על זה?"

מכיוון שמשק המים בישראל סגור, מימון התוכניות להגדלת היצע המים צפוי להגיע מהצרכנים. אמנם, אם יהיו פרויקטים שאינם קשורים לצרכני המים באופן ישיר, תיבחן האפשרות לממן אותם מתקציב המדינה. עם זאת, ככלל, עלות ההשקעות במשק המים צריכה - לפי החוק - להשתקף במחיר המים. העלייה שתיגרם במחיר המים, אומר שחם, "תפגע אנושות בכלכלת הבית, בכלכלה הלאומית ובהיבטים סביבתיים".

מנהל רשות המים, גיורא שחם
מגד גוזני

שחם משוכנע שיוכל להתמודד עם המחסור במים השנה באמצעות שורת צעדים, כמו טיפול בבארות ומסע פרסום לחיסכון במים שמתוכנן לעלות בפברואר או מארס. "לא יהיה קיצוץ מים בבתים, אלא בחקלאות", אומר שחם כשהוא נשאל על החודשים הקרובים. "נצא בקמפיין אגרסיבי להוריד 5%–7% מהשימוש הביתי, שהם כ–50 מיליון מ"ק, כמות השווה לחצי מתקן התפלה, ונשמיש קידוחים שהתיישנו ונסגרו, משום שלא היתה דחיפות לטפל בהם".

תוכנית משרד האנרגיה לטיפול במשק המים

שחם סבור כי המדינה צריכה לפצות את החקלאים ולגשר על השנה הקשה. "זה אירוע שאפשר להכריז עליו אסון טבע  ואז המדינה צריכה להתגייס ולעזור, לא מתקציב משק המים אלא מתקציב חיצוני", הוא אומר. "עליה לסייע לחקלאים להישאר עם הראש מעל המים, ולתת פיצוי על נזקי הבצורת".

במשרד האוצר לא ממהרים לשלוף את פנקס הצ'קים, אבל ברשות המים ובמשרד החקלאות מזכירים שני מסלולי תמיכה ששימשו במקרים דומים בעבר: מסלול שבו חקלאי שיוותר מרצון על המים ועל הגידולים לשנה יקבל פיצוי, ומכסת המים שלו יועברו לחקלאי אחר; ומסלול של פיצוי לחקלאי שתיכנן להגדיל את המטעים, ויסכים לדחות את התוכנית.

בדיונים שנערכו בסוף 2017 דרש משרד החקלאות, בין השאר, העברת תמיכות לחקלאים בדומה למתווה מ–2009, בסך 645 מיליון שקל. לגישתו, הסכום יוקצה לפעולות כמו שימור יכולת הגידול, שמירת הקרקע, כיסוי הוצאות בלתי־נמנעות בהיעדר הכנסות, פיצוי לחקלאים שיוותרו מרצון על מים ומעבר לגידולים אחרים.

עוד דרש המשרד תוספת של 60 מיליון מ"ק מים מותפלים לחקלאות ואי־הגדלה של העברות המים לירדן ולפלסטינים מעבר להסכמים החתומים. בלחץ משרד האוצר ובניגוד לעמדת החקלאים, שדרשו ודאות בתכנון והחלטה מיידית, הוחלט להמתין לסוף מארס כדי לדון בפיצוי לחקלאים, שיתבסס על מצב הגשמים בפועל.

בינתיים הגדילה הממשלה את רכישת המים המותפלים ב-70 מיליון מ"ק. שחם סבור שלא תהיה לכך השפעה גדולה על מחיר המים, מכיוון שהכמות אינה גדולה ביחס למחזור המכירות השנתי, המסתכם בכ-2 מיליארד מ"ק.

הקיצוצים המתוכננים בשלב זה הם של כ-80 מיליון מ"ק לחקלאות, ובנוסף כ-13% (15 מיליון מ"ק) בהקצאות לגינון עירוני. "הקיצוץ העירוני יוצר תסיסה, כי זו שנת בחירות בשלטון המקומי, שאני קורא לה שנת הפטוניות", אמר שחם. הקיצוצים מתבססים על משקעים במות של 70% מהממוצע השנתי. אם יירד פחות גשם, הקיצוץ יגדל.

התייבשות הכנרת. ישראל מספקת לממלכת ירדן מים מהכנרת, מתוקף הסכם השלום
גיל אליהו

"תכנון מואץ של מתקני התפלה"

שחם מוטרד גם ממצב המשקעים ב-2019 - ובמקרה זה הוא מדבר על השלכות שעלולות להיות חמורות יותר. "אם גם 2019 תהיה שנת בצורת", הוא אומר, "תהיה בעיה באספקת מים גם לבתים. השאלה היא מה קורה אם הבצורת הופכת למגמה רב שנתית, ולא לאירוע נדיר של פעמיים במאה שנה. מחקרים אקלימיים גלובליים על התחממות כדור הארץ מראים שאנחנו בתהליך התייבשות. אם זו מגמה, ולא אירוע נדיר, אנחנו נהיה בעולם אחר של תגבור מאסיבי של מתקני התפלה - הרבה מעבר למתוכנן בגידול מודולרי לפי הגידול באוכלוסייה".

כאן כבר נראה שישראל בפיגור אחר המצב בשטח, מכיוון שהקמת מתקן התפלה אורכת כחמש שנים, לרבות התכנון וההליכים הסטטוטוריים. "אנחנו נכנסים לתכנון מואץ של מתקן התפלה נוסף בגליל המערבי, של 100 מיליון מ"ק", מספר שחם. "צריך להתחיל בתכנון סטטוטורי. נעביר החלטה למינהלת ההתפלה להתחיל להכין את מסמכי המכרז. אנסה להעביר החלטת ממשלה שתחזק את מינהל התכנון. עשיתי מאמצים להידבר עם התושבים ולשכנע אותם שהמיקום המיועד (מול קיבוץ לוחמי הגטאות; א"ק) מבטא פגיעה מינימלית".

לדבריו, אם הבצורת תתברר כתרחיש קבע, מתקן אחד לא יספיק, ויהיה צורך לקבל החלטה ממשלתית כבדת משקל על הקמת כמה מתקנים. "זו צריכה להיות החלטה ממשלתית", אומר שחם, "כי להחליט היום להקים עוד מתקן של 200–300 מיליון מ"ק זה צעד משמעותי מבחינה סביבתית וכלכלית ומבחינת תעריפי המים. הקמת מתקן של 100 מיליון מ"ק עולה 3 מיליארד שקל, וכל מתקן הוא גם מזהם אדיר.

"השנה אנחנו עושים קידוחי בצורת כדי להגדיל מלאים גם לשנה הבאה. אם הבצורת תימשך, יהיה ב–2019 קיצוץ נוסף לחקלאים ואולי גם בבתים, כמו שקרה ב-2001. יצטרכו לייבש גינות פרטיות. ביולי־אוגוסט נצטרך להחליט אם הולכים על מתקן נוסף של 100–250 מיליון מ"ק".

ההקצאות ל–2019 עדיין לא נדונו, ויהיו תלויות בכמות המשקעים ובמצב של מאגרי המים. עם זאת, בתחילת השבוע הציג צוות הבצורת במשרד האנרגיה את תוכנית העבודה ל–2018–2019. התוכנית כוללת השקעות של כ-870 מיליון שקל, שמקורן התקציבי לא ידוע בשלב זה, לצד הקמת שני מתקני התפלה - האחד בגליל, שעליו דיבר שחם, ומתקן נוסף שמיקומו הסופי עוד לא נקבע, אך ייתכן שיהיה בשורק. הצעדים כוללים רכישות מוגדלות של מים מותפלים, חיבור קידוחים של מים שפירים למערכת הארצית והגברת הפקה מהם, הזרמת מים מותפלים לכנרת, הקמת מפעלי קולחין לחקלאים וחלוקת אמצעי חיסכון במים לבתים.

בתום הדיון הוחלט כי רשות המים תגבש תוכנית להתמודדות עם בצורת גם בשנים הבאות, ותעסוק בפיתוח תשתיות מים לפי לוחות זמנים והסרת חסמים העומדים בפני משק המים. מנכ"ל משרד האנרגיה, אודי אדירי, יגבש הצעת החלטה לממשלה שתעמיד את המשאבים הדרושים להתמודדות עם הבצורת המתמשכת.

תפילה לגשם בכותל המערבי
אמיל סלמן

"מעבירים את הביוב של עזה לטיהור"

בכך לא מסתכמות הבעיות הניצבות בפני משק המים. "יש דבר מסוכן וחמור יותר משנה חמישית של בצורת בישראל", אומר שחם. "המדינות סביבנו סובלות מאותה שנה שחונה וממחסור חמור במים, ולא מסוגלות לעמוד בעלויות של מים מותפלים. אנחנו חייבים להיות ערים לכך שהמצב החמור בירדן וברשות הפלסטינית מסכן את היציבות הביטחונית שלהן ושלנו. הלחץ הבינלאומי עלינו לוותר על מים טבעיים (לא מותפלים; א"ק) לטובתן יגרום לנו לאבד את המים הטבעיים".

מים טבעיים זולים ממים מותפלים. ישראל מספקת לירדן 50 מיליון מ"ק מים מהכנרת, לפי הסכם השלום. מתוקף הסכם תעלת הימים, ישראל מחויבת להעביר לירדן 50 מיליון מ"ק נוספים, לאחר שירדן תקים מתקן התפלה בעקבה כחלק ממערכת תעלת הימים.

ואולם שחם סבור כי "אם הבצורת תימשך, לא תהיה ברירה - נצטרך להעביר את המים הנוספים גם אם ירדן לא תקים את מתקן ההתפלה. המציאות תכתיב לחץ חיצוני להעביר מים זולים. בירדן אין מים טבעיים, האוכלוסייה גדלה, והחקלאות חייבת להתקיים, כי זה הבסיס הכלכלי שלהם. הירדנים קלטו 1.5 מיליון פליטים בצפון המדינה, שצריכים גם לשתות. מחסור ובצורת יוצרים מצב מסוכן מבחינה פוליטית, שיכול לערער את יציבות השלטון בירדן".

לדברי שחם, גם מצב המים ברצועת עזה מזמין לחצים על ישראל. בעזה שאבו את מי התהום - ומי הים נכנסו לאקוויפר המים המתוקים. בנוסף, השפכים זורמים ברחובות. מכיוון שהמים אינם מכירים בגבולות מדיניים, המצב מסכן גם את מתקן ההתפלה בנחל חנון, שעובר דרך שדה הקידוחים של שקמה ומפיק מים טובים מאוד. "אנחנו עושים מהלכים הירואיים - עוצרים את הביוב על הגדר ומזרימים אותו למתקן טיהור השפכים של שדרות", אומר שחם.

המצב הפוליטי והביטחוני של ישראל מייקר את המים פעם נוספת - בשל הצורך לבנות מערך אספקה מעבר לקו הירוק, למתנחלים ולרשות הפלסטינית. "אנחנו בונים תוכנית במאות מיליוני שקלים להולכת מים בקווי אספקה ענקיים למתנחלים ולרשות", אומר שחם. אף שהצריכה לנפש ברשות הפלסטינית היא רבע מהצריכה הישראלית, שר האנרגיה, יובל שטייניץ, קבע כי תכנון התשתיות יתבסס על צריכה זהה. המשמעות היא שהקווים הורחבו משמעותית, והבריכות גדלו פי שניים־שלושה, וכך גם מספר תחנות השאיבה.

"בגלל החלטה מדינית, התוכנית מתייקרת פי שניים וחצי", אומר שחם. "העלות הנוכחית היא 500–600 מיליון שקל, וכל המים יבואו ממתקני התפלה. המחיר האמיתי שלהם יהיה 3.60 שקלים למ"ק, אבל ישראל מסבסדת אותם, כי זה משק מים תעריפי (שבו כל מקורות המים מחושבים כאילו היו בבריכה משותפת, ותעריפי המים נגזרים מעלויות ההפקה; א"ק)".

זרימה לכנרת
גיל אליהו

בשנות ה–90, בעקבות החתימה על הסכם אוסלו, הוקם פורום המדינות התורמות לרשות הפלסטינית, שנועד לממן פיתוח חברתי־כלכלי. הפורום מימן מדי שנה חלקים ניכרים מהתקציב הפלסטיני, לצד מיזמי תשתית. בשנים האחרונות פחתה במידה רבה הנכונות של המדינות התורמות לממן את הפלסטינים ואת מה שנותר מפעילות השלום באזור. לכן הסיכוי שהן יתמכו בהסדרי המים של ישראל עם ירדן והפלסטינים נראה קלוש.

עם זאת, שחם סבור כי "פיתוח מקורות מים נוספים כדי לסייע לירדן, לעזה ולרשות צריך לבוא משאר העולם. אנחנו לא יכולים לשאת את כל צער העולם על כתפינו". לדבריו, לצורך אספקת 100 מיליון מ"ק מים מותפלים לירדן נדרש מימון של 400 מיליון שקל בשנה, או 8 מיליארד שקל ל-20 השנים הבאות. "אם מדינות היו אומרות שהן מממנות ב–2 מיליארד דולר את המים לירדן, אפשר היה לתת לירדנים מים מותפלים", הוא אומר. "אבל במקום זה הן אומרות לנו למכור להם מים זולים מהכנרת תמורת 4 סנטים למ"ק.

"למדינות התורמות נמאס מהרשות הפלסטינית", אומר שחם. "יש פרויקט ענקי שאני מקדם בכל הכוח - לסלק את הביוב הזורם מנחל קדרון בירושלים לים המלח. ירושלים חוברה לה יחדיו, ולישראל יש אחריות לכל העיר. מתאם הפעולות בשטחים עזר והגיע להסכם עם הרשות הפלסטינית על פרויקט משותף, שבו מים יוזרמו מזרחה למתקן טיהור ליד יריחו, וישמשו למטעים של הפלסטינים. העלות היא חצי מיליארד שקל והמימון כולו ישראלי, מתעריף המים של הגיחון. מ–150 מיליון דולר השקעות, החלק הפלסטיני הוא 20–30 מיליון דולר. ניסיתי לקושש את הסכום באחרונה בוועידת התורמות שנערכה בארה"ב, והן לא כל כך התלהבו. אבל אני לא מרים ידיים - הצבתי לעצמי מטרה שבמשמרת שלי ייפתר עניין הקדרון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#