קיץ 2015: יאיר נתניהו מגבש השקפת עולם כלכלית - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קיץ 2015: יאיר נתניהו מגבש השקפת עולם כלכלית

איש אינו יודע אם יאיר נתניהו היה בגילופין ומה היתה, אם היתה, רמת האלכוהול בדמו. אבל הציטוט המדויק שלו - "אבא שלי סידר לך עכשיו 20 מיליארד דולר...אתה לא יכול לפרגן לי ב–400 שקל?" - לא משאיר מקום לספק

183תגובות
יאיר נתניהו עם אביו. האם ראש הממשלה יודע היכן מבלה בנו?
אי־אף־פי

1. העולם הכלכלי המודרני מורכב. האינטרנט מאפשר נגישות חסרת תקדים למידע, נתונים, ניתוחים ודעות — אבל הקוראים המוצפים צריכים לקרוא, להתעמק ולגבש דעה.

כשעל הפרק נמצאת סוגיה הנוגעת ישירות לכיסו ולחייו של הקורא והוא יכול להשפיע במעשיו על התוצאות, הוא ינסה ללמוד ולהתייעץ לפני שיגבש דעה ויקבל החלטה. לעומת זאת, כאשר מדובר בסוגיה פוליטית או כלכלית הנוגעת למיליוני אזרחים, התמריץ של האזרח, הצרכן הבודד, להקדיש לנושא מזמנו וממרצו הוא אפסי.

>> האזינו: גיא רולניק על הקלטות יאיר נתניהו, מתווה הגז ויחסי רה"מ עם אלוביץ'

השבוע | פרק 11 | 9.1.2018 - דלג

אסדרת מדיניות האנרגיה בישראל במסגרת החקיקה הידועה כמתווה הגז נופלת בקטגוריה השנייה: הסוגיה מורכבת מאוד, העלות או התועלת שיניב המתווה מתחלקת בין מיליוני אזרחים וההשפעה של האזרח הבודד עליה קרובה לאפס.

בעוד התמריץ של מיליוני אזרחים ללמוד, לקרוא, לאסוף מידע ולהתעמק נמוך, הרי שמולם נמצאת קבוצה קטנה עם אינטרס עצום. היא תעשה כל שביכולתה כדי לשכנע את מקבלי ההחלטות לקדם את ענייניה. מיליארדים מונחים על הכף. התועלת אדירה ומרוכזת בידי מספר קטן של מוטבים.

ב–2015 התחולל בישראל מאבק חסר תקדים בנושא קביעת כללי המשחק בשוק האנרגיה בישראל. באיחור רב לאחר מציאת תגליות הגז מול חופי ישראל נדרשה הממשלה לקבל החלטות כיצד להסדיר את שוק האנרגיה.

בשק הרעיונות והדעות הישראלי הוצעו לאזרח, למשלם המסים, לעובד ולצרכן הישראלי מידע, רעיונות, סיפורים וזוויות רבות. אפשר לחלק אותם לשני נרטיבים מרכזיים:

הנרטיב הראשון, שאותו גיבשו והפיצו ראש הממשלה, שר האנרגיה, חברות הגז ורוב כלי התקשורת בישראל, הציג שישה עקרונות מרכזיים:

הפגנה נגד מתווה הגז, 2015
אייל טואג

■ בכלכלת שוק מתקדמת יזמים לוקחים סיכונים ומסכנים את כספם, ויש לפצות אותם על כך. יזמי קידוחי הגז הישראלים השקיעו מיליארדים, ועכשיו הם קוצרים את פירותיהם. אם הממשלה תתערב בפעולת השוק — ההשקעות ייעצרו והיזמים יברחו.

■ סל החוקים והרגולציות הידוע בשם מתווה הגז נועד להבטיח שהגז שנמצא בקידוחים ייצא מהאדמה.

■ הודות למתווה הגז יקבלו אזרחי ישראל מאות מיליארדי שקלים, שבהם תשתמש הממשלה כדי להרחיב את ההשקעות בחינוך, בריאות ורווחה.

■ מתווה הגז קריטי לאינטרסים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. הוא יקדם את הסכמי השלום עם מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית, הזקוקות לגז הישראלי, ואת מארג יחסי החוץ עם מדינות אירופה.

■ מחיר הגז הגבוה שמקבע מתווה הגז לא צריך להטריד את האזרח, הצרכן ומשלם המסים, משום שוועדת ששינסקי הקדימה וקבעה ש–60% מההכנסות על קידוחי הגז יחזרו אליו.

■ אנחנו תלויים ביזמים ובכדאיות הכלכלית שלהם לשהות כאן. לריבון אין שוט ממשי, ולכן עלינו לרצותם. הממשלה לא פותחת חוזים ולא מנהלת עליהם משא ומתן מחודש — רק ליזמים מותר לעשות זאת.

הנרטיב הנגדי הציג גם הוא שש טענות, חלקן שונות מהותית:

■ בתחום משאבי הטבע, המעורבות של הממשלה בקביעת כללי המשחק היא אדירה והכרחית: הממשלה מחלקת רישיונות, הממשלה היא הקונה הגדולה והדומיננטית של הגז.

הפגנה נגד מתווה הגז
תומר אפלבאום

■ ההשקעות בתחום הגז מתחלקות לשתי תקופות: ההשקעה עד לתגלית וההשקעה אחריה. הסיכון בחלק הראשון הוא גבוה וההשקעות נמוכות. הסיכון בתקופה השנייה נמוך וההשקעות עצומות. בתנאים המוצעים במתווה הגז יחזירו היזמים את ההשקעה במהירות עצומה, והרווח הכלכלי שלהם, בניכוי הסיכון האמיתי, יהיה כפול או משולש מהמקובל בשוק האנרגיה.

■ סל החוקים והרגולציות הידוע בשם מתווה הגז וההחלטות בוועדת צמח שהיתה לפניו תפורים בעיקר לאינטרסים של חברות הגז ומזניחים את האינטרסים של צרכן החשמל, מפעלי התעשייה הזקוקים למקורות אנרגיה נקיים וזולים, הסביבה הישראלית שמשוועת למעבר לאנרגיות ירוקות והביטחון האנרגטי הישראלי הזקוק ליתרות גז גדולות לשימוש מקומי.

■ מחיר הגז הגבוה שמקבע מתווה הגז מרוקן מתוכן את מסקנותיה של ועדת ששינסקי מ–2011, שהתאימה את משטר המיסוי על משאבי טבע למציאות החדשה בשוק האנרגיה. לא רק שחברות הגז הצליחו להחזיר לעצמן באמצעות מחיר גז גבוה את מה שהפסידו כתוצאה ממשטר המיסוי של ששינסקי, אלא שיש סיכוי גבוה שהן ייהנו מרווחים מהירים של מיליארדים במשך שנים ארוכות, בעוד הציבור ייאלץ להמתין שנים ארוכות ויהיה חשוף לתכנוני מס שיסכנו את התמורה לקופת המדינה.

■ הלחץ הציבורי האדיר שקם לאחר המחאה החברתית הביא את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לאמץ את מסקנותיה של ועדת ששינסקי, שפגעה בחברות הגז, אבל מתווה הגז מסמן שינוי חד בגישתו של נתניהו, והוא יניב רווחים אדירים לקבוצה קטנה של אנשים הנהנים מקידוחי הגז.

■ אחד המוטבים העיקריים ממתווה הגז יהיה מימון. הרישומים במסמכי החברות הציבוריות ששולטות בישראמקו מראים כי השותף הוא מזויף במקרה הגרוע או מלאכותי במקרה הטוב: חיים צוף הוא הזרוע הארוכה של מימון.

אם איבדתי חלק מהקוראים בעשר הפסקאות האחרונות, אני יכול לבוא בטענות רק לעצמי על השפה, הסגנון והתכנים שבחרתי כאן. התמריץ של רוב הקוראים להתעמק בסוגיות האלה אינו גבוה. התוצאות בקיץ 2015 היו בהתאם: רוב הציבור גילה עניין מועט בסוגיית הגז, תומכי נתניהו אימצו ברובם את הנרטיב שלו ושל חברות הגז, ואילו מתנגדי נתניהו נטו לגלות אדישות או לאמץ את הנרטיב השני — שהוצע על ידי עיתון זה.

בינואר 2018 מתרחשת תקלה נדירה: קלטת שבה נשמעת שיחה בין בנו של ראש הממשלה לבנו של מימון מגיעה לתקשורת. אף שהשניים יוצאים לערב במועדון חשפנות, בנו של ראש הממשלה לא נותן להורמונים ולהתרגשות האוחזת בו להפריע לו לעסוק באסדרת משק האנרגיה. הוא מסביר לבנו של הטייקון שהמיסוי שנקבע בוועדת ששינסקי אכן "דפק" את מימון, אבל לאחר מכן אביו "סידר" למימון 20 מיליארד דולר.

איש אינו יודע אם יאיר נתניהו היה בגילופין ומה היתה, אם היתה, רמת האלכוהול בדמו. אבל הציטוט המדויק שלו — "אבא שלי סידר לך עכשיו 20 מיליארד דולר...אתה לא יכול לפרגן לי ב–400 שקל?" — לא משאיר מקום לספק: אלה אינם מלמולים של אדם שאינו שרוי ומצוי בסוגיית הגז, אלא טקסט המשלב תפישה ברורה לגבי תפקיד הממשלה בשוק האנרגיה, השינוי במדיניות הממשלה בנושא אסדרת משק האנרגיה לאורך זמן וזהות הנהנים העיקריים ממנה.

ניר מימון, בנו של קובי מימון
חדשות ערוץ 2

נתניהו הצעיר, כטוב לבו באלכוהול וברעות המשונה שפיתח עם בנו של מימון, שלכאורה אין להם שום דבר משותף בהיסטוריה המשפחתית, יכול היה לבחור בנרטיב הראשון: "ידידי מימון הצעיר, אני רוצה להזכיר לך שאני בנו של ראש הממשלה, האיש שהבטיח את הוצאת הגז הישראלי מהאדמה, שיביא מאות מיליארדי שקלים לאזרחי מדינת ישראל בחינוך, רווחה ובריאות. נפל בחלקך לבלות עם נצר למנהיג הכלכלי הטוב ביותר שקם לישראל — שכל מעייניו נתונים לטובת משלמי המסים והאזרחים".

אבל הוא בחר בנרטיב השני, הדומה לטענות שהעלה עיתון זה ב–2015 — נתניהו "דפק" את מימון בששינסקי, אבל "סידר" לו 20 מיליארד דולר במתווה הגז.

מאין לקח נתניהו הצעיר את הרעיון שאביו הוא זה ש״סידר״ למימון מיליארדים — ולא הכישרון, היזמות ונטילת הסיכונים של האחרון? אפשרות אחת היא שהוא בילה את 2015 בקריאת טוריו של אבי בר־אלי וצוות הכתבים של עיתון זה (כדאי לזכור שבמועד המדובר אימצו רוב העיתונים בישראל את הנרטיב של נתניהו וחברות הגז בצורה מלאה או חלקית).

אפשרות אחרת היא שהוא שמע בבית שיחות על מתווה הגז. הקוראים יחליטו.

2. השאלה מדוע אימץ בנו של ראש הממשלה נרטיב מפתיע בשיחה אקראית עם בנו של טייקון הגז היתה יכולה להיות הזדמנות לפתוח מחדש את הדיון הציבורי באירועים של 2015 ו–2016 סביב אסדרת משק הגז. לפני שנתיים גילתה רוב המערכת הפוליטית עניין מוגבל בנושא.

ואולם אסדרת משק הגז אינה השאלה היחידה שיכולה לעלות מפרסום הקלטת המפתיעה. לפחות שלוש סוגיות נוספות עולות מהקלטת:

■ מדוע רשות ניירות ערך אינה פותחת בחקירה לבירור זהותו של בעל השליטה בקבוצת החברות השולטת בישראמקו, השותפה בקידוחי הגז האסטרטגיים והחשובים ביותר בתולדות ישראל? זאת אינה רק שאלה של משטר תאגידי באחת החברות הגדולות ביותר בישראל, שמיליארדים מכספי הציבור מושקעים בה; לכאורה, הרגולציה על זהות בעלי שליטה במקור אנרגיה צריכה להיות חמורה במיוחד לאור החשיבות שלהם לכלכלה ולביטחון.

■ מדוע רשות המסים לא משלימה את החקירה שפתחה נגד מימון? מדוע מימון עזב את ישראל? האם הוא מבוקש בגין חשדות מסוימים? האם הוא צפוי להיחקר? האם הוא צפוי להיעצר אם יגיע חזרה ארצה? האם מתנהלים מגעים סודיים בין עורך דינו, פיני רובין, לרשויות החוק, שיאפשרו לו לנוע בחופשיות? מדוע המידע מוסתר מהציבור?

שר האוצר משה כחלון (מימין) עם קובי מימון בחופשה בטוסקנה

■ כיצד הכירו בנו של ראש הממשלה ובנו של מימון? מה עומק ההיכרות שלהם? מדוע דווקא השניים האלה יוצאים יחדיו לבילויים משותפים מהסוג הנחות והמפוקפק ביותר? מה מחבר ביניהם? לכאורה, לביוגרפיה שלהם ושל משפחותיהם אין שום נקודת השקה. מימון האב הוא אחת הדמויות האפלות והשנויות ביותר במחלוקת בעולם העסקים הישראלי. חלקים רבים מהקריירה העסקית שלו חסרים ולא ברורים, ויש אי־בהירות משפטית סביב עסקיו ונכסיו.

■ מדוע מאבטחים במימון משלם המסים צריכים ללוות את בנו של ראש הממשלה ביוצאו למועדון חשפנות? האם ראש הממשלה יודע היכן מבלה בנו? האם סוג הבילויים של בנו במימונו של משלם המסים נראה לו? מדוע ראש הממשלה מתעלם מהסוגיות האלה? מדוע האזרחים שבחרו בנתניהו לראשות הממשלה אינם דורשים ממנו תשובות לסוגיות האלה? האם נראה להם סביר שבנו של ראש הממשלה, שבגיל 26 בוחר לא לעבוד ולגור בבית הוריו, יקבל שירותי תחבורה ואבטחה במימון משלם המסים לביצוע תחביביו?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם