מי צריך את המשרד לענייני ירושלים?

הקמת משרדים אזוטריים משיקולי אגו וכבוד היא הוצאה כספית מיותרת. לכסף הזה אפשר למצוא מטרות יעילות יותר

אבי ביצור
אבי ביצור
השר להגנת הסביבה, לירושלים ולמורשת, זאב אלקין
השר להגנת הסביבה, לירושלים ולמורשת, זאב אלקיןצילום: אמיל סלמן
אבי ביצור
אבי ביצור

משרד האוצר מגבש בימים אלה את תוכניותיו לקיצוצים במסגרת תקציב 2019 שיאושר בקרוב. תוכניות האוצר כוללת מהלכים רבים להגבלת הגידול בהוצאות הממשלה ותקציב הכנסת, לשליטה בדרישות הכספיות שמעלים ח"כים מהקואליציה וסעיפים רבים נוספים. אחד מהסעיפים שעלה עוסק בקיצוץ קטן יחסית: צמצום או סגירת משרדי ממשלה אזוטריים כמו המשרד לענייני ירושלים, שבראשו עומד השר להגנת הסביבה זאב אלקין, המשרד לענייני מודיעין, שעליו מופקד ישראל כ"ץ שר התחבורה והמשרד לעניינים אסטרטגיים, בראשות השר לביטחון פנים גלעד ארדן.

שלושת המשרדים, המעסיקים מנכ"לים, מנהלים ועובדים, הוקמו במטרה לספק כיבודים לשרים מכהנים וכדי לפצותם על אי־מינויים לתפקידים בכירים יותר שציפו לקבל. לחילופין, הקמתם איפשרה להרחיב את הקואליציה ולספק מינויים לאנשים נוספים. המשרד לענייני מודיעין למשל הוקם ב–2009. המשרד עוסק במודיעין, אבל אף אחת מהרשויות העוסקות במודיעין לא הוכפפה אליו. שירות הביטחון הכללי והמוסד כפופים למשרד ראש הממשלה, אמ"ן (אגף מודיעין) פועל בצה"ל, וגוף מודיעין נוסף — המרכז לחקר מדיני — פועל במשרד החוץ. בנובמבר 2014 החליטה הממשלה לאחד את המשרד לענייני מודיעין עם המשרד לנושאים אסטרטגיים. במאי 2015 התחרטה הממשלה ופיצלה אותו שוב לשני משרדים משיקולים של צרכים פוליטיים וכיבודים.

המשרד לענייני ירושלים והמורשת הוקם בנובמבר 1990, ונסגר כעבור כשנתיים. בשל צרכים פוליטיים — וללא קשר לשיקולים כלכליים — המשרד הוקם מחדש ב–2015, לאחר שסמכויותיו המעטות, שחולקו בין משרדי ממשלה שונים מאז שנסגר, הוחזרו למשרד.

תרומתם של משרדים אזוטריים לכלכלת ישראל עד היום היתה שולית, אם בכלל, ולרוב גרמה להוצאה תקציבית מיותרת. גם אם למנגנונים של משרדים אזוטריים יש תרומה ציבורית מסוימת, אין שום הצדקה כספית שהם יהיו משרדים ממשלתיים במקום מחלקות בתוך משרדים קיימים. שיקולי אגו וכבוד בהקמת משרדים כאלה הם הוצאה כספית מיותרת. לכסף המוקצה למשרדים האזוטריים אפשר למצוא ודאי מטרות כלכליות וחברתיות יעילות יותר.

בממשלות ישראל סגרו בעבר משרדים מיותרים על בסיס שתי גישות: שיפור השירות או התאמת פעילות המשרד לתקופה המודרנית. מדדים מהותיים לתפקוד משרדי הממשלה לא היו שיקול מרכזי בסגירת משרדי ממשלה. לכן, כוונת האוצר לסגור או לצמצם את שלושת המשרדים האזוטריים האלה היא צעד נכון בצמצום תקציב הממשלה ובמניעת שימוש לצרכים פוליטיים בעתיד על ידי ראש הממשלה. בהנחה שהאוצר יצליח במהלך בתקציב 2019, נותר רק לקוות שבעתיד משרדים אלה לא ייפתחו או יורחבו בהתאם לאגו ולצרכים פוליטיים מזדמנים. זה חיסכון קטן יחסית — אבל יש בו סמליות ציבורית ומשמעות רבה.

ד"ר ביצור הוא מרצה בכיר במרכז ללימודים אקדמיים — מל"א, לשעבר מנכ"ל משרד הגמלאים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker