"פתאום מישהי אמרה לי 'נעים מאוד'" - היום שבו שמואל האוזר פגש את סטלה הנדלר בקניון - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
ראיון פרישה

"פתאום מישהי אמרה לי 'נעים מאוד'" - היום שבו שמואל האוזר פגש את סטלה הנדלר בקניון

יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר חושב שהאופציות הבינאריות הן אסון ("זה ליבה אנטישמיות, מישהו התאבד"), מזהיר שוב מהביטקוין ("מטבעות דיגיטליים - הסיכון הכי גדול"), מדבר על נתניהו וקובי מימון - ומגלה מה חושבת חמותו

14תגובות
שמואל האוזר. ציין כי חברה שהשירותים שלה הם בעיקר מטבעות דיגיטליים לא תיסחר בבורסה
אייל טואג

את יום שישי שחתם את השבוע שבו התפוצצה פרשת בזק בילה יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, בקניון רמת אביב. "פתאום חלפה מולי מישהי ואמרה לי, 'נעים מאוד, מה שלומך?'", הוא נזכר. בהתחלה, הוא בכלל לא קלט במי מדובר. חלפו כמה רגעים עד שהבין כי זוהי מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר.

עבור האוזר, שבדיוק באותם ימים הורה לחקור את הנדלר, המפגש פנים מול פנים היה לא פשוט. "אמרתי שאני בסדר, והשיחה הסתיימה", הוא אומר. ימים ספורים קודם לכן התדפקו חוקרי רשות ניירות ערך על דלתה של הנדלר ועיכבו אותה לחקירה. במשרדי הרשות היא נחקרה בחשד לביצוע עבירות על חוקי ניירות ערך. אחרי החקירה הראשונה חזרה הנדלר לניהול בזק, שכן באותם ימים עדיין לא הוטלו עליה הגבלות ממשיות. כל זה השתנה כמה שבועות מאוחר יותר, כשהנדלר נהפכה לאחת החשודות המרכזיות בפרשה, ועוכבה שוב לחקירה באזהרה — שבסיומה נשלחה למעצר בית ממושך.

"כל החלטה כזאת של פתיחה בחקירה פלילית היא החלטה קשה. זה היה לי עצוב, ואני אומר את זה בכנות. מקרים כאלה גורמים לתחושת מיאוס בשוק. אנשים אומרים, 'כולם כאלה, כולם גנבים'", אומר האוזר בראיון ל-TheMarker. "אבל חצי הכוס המלאה היא שאף אחד לא חסין, ואם מישהו עושה את זה, הרשות תתפוס אותו במוקדם או במאוחר", הוא מוסיף מיד. מבחינתו, מה שחשוב הוא ההרתעה שפרשות מהסוג הזה יוצרות בשוק. "לפני חודשיים סיפר לי דירקטור באחת החברות שהם התלבטו אם להקים ועדה בלתי־תלויה. היו להם המון ויכוחים בנושא, אבל אז התפרסם סיפור בזק והכל הסתדר - אף אחד לא התווכח, והיה ברור שיש צורך בוועדה בלתי־תלויה. מבחינתי, זה המסר הכי חשוב".

סטלה הנדלר
ינאי יחיאל

חקירת בזק נערכה במהירות שיא. ארבעה חודשים וחצי בלבד חלפו מהיום שבו פשטו חוקרי רשות ניירות ערך על משרדי בזק במגדל המשולש במרכז עזריאלי בתל אביב ועיכבו לחקירה את בעל השליטה, שאול אלוביץ', ועד שהוגשו מסקנות החקירה לפרקליטות מיסוי וכלכלה. "החלק הכי קשה בחקירות הוא להתמודד עם כל המידע שנאסף. מדובר בהרים של חומר, שחלקו במדיה דיגיטלית, אבל יש לנו מערכות טכנולוגיות שיודעות לקחת את כל המידע ולעבד אותו בתוך זמן קצר", מסביר האוזר. ואכן, החקירה כללה עדויות שנגבו ממאות מעורבים ועדים, ובהם דירקטורים בבזק בעבר ובהווה.

מסקנותיה של רשות ניירות ערך הועברו לפרקליטות בנובמבר, עם המלצה להעמיד לדין פלילי בין היתר את אלוביץ', הנדלר וגם את מנכ"ל משרד התקשורת המושעה, שלמה פילבר. ממצאי החקירה הראו כי פילבר הדליף לבזק מידע בנוגע לתהליכים רגולטוריים במשרד התקשורת. החוקרים הציגו לנחקרים בין היתר הודעות ווטסאפ ותכתובות אי־מייל בין פילבר לאלוביץ'.

אלא שהחקירה הסתיימה עם סימן שאלה אחד ענקי שמרחף מעליה, הנוגע למעורבותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהוא החוט המקשר בין אלוביץ' לפילבר — שני הגיבורים המרכזיים בפרשה. מצד אחד, פילבר הוא איש אמונו הוותיק של נתניהו, שמונה על ידו לתפקיד מנכ"ל משרד התקשורת. מצד שני, אלוביץ' מצוי בקשרי ידידות עם נתניהו. בלי מעורבותו של נתניהו, קשה להבין מה היה המניע של פילבר להדליף מידע לאלוביץ'. אבל למרות כל סימני השאלה, חקירת הרשות הסתיימה בלי שראש הממשלה נחקר או אפילו תושאל בעניין.

לאורך כל הראיון אתו, האוזר מסרב בתוקף להתייחס לשאלה הזאת ומתחמק שוב ושוב. "אני לא יכול להתייחס לעצם העניין הזה, אבל אגיד שכל מה שעשינו מתבסס על ראיות. כל ההחלטות שלנו נעשות על סמך ליווי של היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות. הם שומרי סף חשובים שעובדים אתנו בשיתוף פעולה. אנחנו מתואמים לחלוטין, והכל נעשה בצורה זהירה מאוד ולא מתפשרת".

בנימין נתניהו
מארק ישראל סלם

ההמלצה שלכם להגיש כתב אישום בפרשה לא כללה את שמות החשודים. למה? מי נתן את ההוראה הזאת?

"זה לא משהו חדש. אנחנו אף פעם אנחנו לא מפרסמים את שמות החשודים".

הופעלו עליכם לחצים פוליטיים?

"בכלל לא. אפילו לא מלה. לא הופעל עלינו לחץ פוליטי, אף אחד לא אמר לי 'אל תעשו את זה'. יכול להיות שאנשים חושבים שהתדמית של הרשות היא שאין עם מי לדבר".

ובכל זאת נתניהו לא נחקר, ואפילו לא זומן לתת עדות.

"זה לא קשור ללחץ פוליטי".

ואם כבר מדברים על נתניהו, השבוע הוא התייחס לשליטתו של קובי מימון באקויטל כעובדה מוגמרת, וכך גם שר האוצר, משה כחלון, שהודיע כי יימנע מעיסוק בנושא הגז עקב יחסי החברות שלו עם מימון. למרות זאת, בעל השליטה ביח"ק השקעות, השולטת בפירמידת הגז והנדל"ן אקויטל, הוא חיים צוף. הרשות בודקת את הדברים?

"השאלה הזאת היא שאלה של עובדות שאפשר לבסס אותן, ולא שאלה עיתונאית או אם פלוני אמר או אלמוני אמר משהו. רשות ניירות ערך בדקה את הנושא כמה פעמים עוד לפני תקופתי, וגם בתקופתי — ולא נמצאו ראיות לבעייתיות. אם מישהו יכול להצביע על ראיות כאלה, שיביא לי, ואני אדע לטפל בזה. בכל מקרה, אני לא יכול לפרט מה אנחנו עושים, אבל אני כן יכול להגיד שאפשר להניח שכל מידע שמופיע בעיתון ידוע גם לנו, ואפשר גם להניח שבכל מקום שחשבנו שיש בעייתיות זה בא לידי ביטוי באכיפה שלנו ובדרישות לדיווח".

"להקים מוסד לפיקוח על רואי החשבון"

בשנים האחרונות ראינו איך טייקונים גדולים כמו נוחי דנקנר ואליעזר פישמן נופלים בזה אחר זה. איך אתה מסביר את זה? האם מדובר בדפוס?

"יש כאלה שנפלו, ויש אחרים שלא נפלו, כל אחד וסיבותיו הוא. אני לא רואה משהו מאחד בין כולם. מבחינה היסטורית, זה משהו שקורה באופן טבעי בכל תקופה של עשור או קצת יותר. בכל מקרה, אנחנו רואים שזהות האנשים שמובילים את הכלכלה משתנה. בשנים האחרונות האנשים שמובילים את הטכנולוגיה והיזמות הם אלה שמובילים את הכללה — הם הטייקונים החדשים של הדור החדש".

ואיפה הרשות בכל הנוגע לאכיפת יועצים, רואי חשבון ומעריכי שווי?

"רואי החשבון הם שומרי סף ממדרגה ראשונה, גם במקרים שבהם לא עשו את עבודתם כפי שצריך, גם שם הפעלנו אכיפה נגדם. אני חושב שיש מקום להקים מוסד לפיקוח על רואי החשבון, שיאפשר לנו לפקח עליהם באופן ישיר. כיום הפיקוח שלנו עקיף".

ובכל זאת, בשנים האחרונות היו לא מעט כישלונות של דירקטוריונים, כמו טבע, בזק ואי.די.בי. הדירקטורים עושים את העבודה כפי שצריך?

"האם אני חושב שההתנהלות מושלמת? לא. אבל יש מאות חברות שעושות את העבודה כמו שצריך, ולאלה שלא אנחנו מגיעים. אנחנו צריכים לעקוב אחריהם, אבל אני לא חושב שהבעיה היא בחקיקה. מערכת החקיקה בישראל היא בין המתקדמות בעולם בהגנה על המשקיע. מה שצריך זה אכיפה, ואנחנו עושים את זה. אנחנו לא יכולים לא לתת לדירקטוריונים שיקול דעת ולהכתיב להם את כל כללי המשחק, אנחנו צריכים לתת להם אחריות. יש כיום אנשים עם חשש גדול לשמש דירקטור. יש אכיפה, ואנחנו מענישים בקנסות והרחקת כהונה. יש כאלה שאומרים שזה משתק אותם, כי יכול להיות שלא יהיה להם ביטוח".

קובי מימון
מוטי קמחי

ובכל זאת, יש לא מעט כישלונות.

"אני לא תמים לחשוב שדברים כאלה לא יקרו. אנשים הם אנשים, ולפעמים שוכחים את עצמם. ידיד אמריקאי סיפר לי שחברה ישראלית גדולה גייסה אותו כדירקטור בגלל הניסיון שלו. הוא סיפר לי שהוא היה בהלם מהדירקטוריון, הוא חשב שהגיע למדינת עולם שלישי. באירופה ובארה"ב כל הדירקטורים יושבים מנומסים בשקט כשמנכ"ל מדבר, ובישראל יש ההתנפלות וצעקות. אבל אחרי חצי שנה הוא בא ואמר לי שהממשל התאגידי בישראל הוא הכי טוב, ויש בו חופש להביע את דעתך. אז למרות הביקורת, אל נקל ראש בדירקטוריונים בישראל. זו עבודה רצינית, והיא בוודאי טובה יותר ממה שהיתה בעבר".

האם חוק הריכוזיות הוכיח עצמו? האם בדיעבד הוכח שהפירמידות סיכנו את שוק ההון הישראלי?

"חוק הריכוזיות בא לפתור בעיה שנגעה ליכולת לשלוט בחברות עם מעט הון נזיל. רוב הבעיה נפתרה, פירמידות הושטחו. היו בערך 65 חברות שהיו צריכות להתקפל, ונשארו עשר. מהבחינה הזאת החוק השיג את מה שהיה אמור להשיג. אבל האם זה פתר את כל הבעיות? לא. אפילו בשכבה אחת אפשר לומר שיש בעיה, כי אם יש בעל שליטה שמחזיק 51% ושולט באופן טוטאלי בחברה אבל השקיע בהון רק 51%, הבעיה לא יכולה להיפתר באופן מוחלט על ידי חוק הריכוזיות.

"יש חוקים בישראל שקשורים ליכולת של המיעוט בעיקר בעסקות עם בעלי עניין, חוקים שנותנים זכות וטו והם משמעותיים, ויש גם את הממשל התאגידי והאחריות שמוטלת על הדירקטורים, שאמורים לעשות את העבודה. אני משוכנע שהעבודה שנעשית היום הרבה יותר טוב מלפני חמש שנים. יש עדיין מה לעשות, זה התפקיד שלנו, אבל זה התפקיד במיוחד של אותן חברות להכיר בעובדה שיש להן שותפים ושהן צריכות לגלות אחריות כלפי כלל בעלי המניות".

"למדתי לא להתערב בפוליטיקה"

בשבוע הבא צפוי האוזר לפרוש מתפקידו כיו"ר רשות ניירות ערך אחרי כהונה של כמעט שבע שנים בקדנציה וחצי. הוא מונה במאי 2011 כמחליפו של זוהר גושן. בשנה שעברה הודיע כחלון על הארכת כהונתו בקדנציה נוספת של שלוש שנים, כפי שמאפשר החוק, אבל האוזר לא חיכה לסיומה, והודיע במפתיע על פרישתו שבועיים אחרי סיום חקירת בזק.

האוזר טוען שהפרישה המוקדמת היא לא דרמה. "כשהתחלתי את הכהונה השנייה שלי, אמרתי מראש שאני רוצה רק להשלים דברים שהתחלתי. אני מאמין שלכל אחד צריכה להיות תקופה קצובה. הרשות נמצאת כיום בשיאה, יש הכרה מקצועית בעבודה שלה ויש לה תרומה משמעותית להחזרת אמון הציבור בשוק ההון", הוא מסביר.

בשנים האחרונות נהג האוזר להתייצב מדי יום במשרד כבר ב–7:00 בבוקר, וסיים את היום רק בשעות הערב המאוחרות. "להיות יו"ר הרשות זה לעלות על רכבת הרים שאתה יורד ממנה רק בסוף הכהונה", הוא אומר. "יש הרבה אירועים והחלטות שצריך לקבל, וצריך הרבה תעצומות נפש".

נוחי דנקנר
ניר קידר

אחד השיאים בכהונתו היה כשהורה על פתיחת חקירה פלילית נגד נוחי דנקנר ב–2012. דנקנר, שבאותם ימים נחשב לאחד האנשים החזקים במשק, נחשד על ידי הרשות בהרצת מניות החברה שבה שלט, אי.די.בי. החקירה הובילה לגזר הדין המהדהד שנתן השופט חאלד כבוב מבית המשפט המחוזי לפני שנה, שגזר לדנקנר שנתיים מאסר.

הישג נוסף שבו האוזר מתגאה הוא שינוי מבנה הבורסה, שאושר השנה על ידי הכנסת. הצעת החוק שהוביל כחלון לפי תוכנית של הרשות כוללת הפרדה בין בעלות לחברות בבורסה. "צריך הרבה סבלנות כדי להעביר תהליך כזה. זו דוגמה לעבודה יסודית מאוד. זה התחיל בתהליכי חשיבה, אחר כך ועדה, עבודה של מקינזי, יציאה להערות הציבור והתייעצות עם כל העולם", הוא אומר.

שיתוף הפעולה שלו עם כחלון היה מוצלח, לדבריו. "רוב החקיקה שלנו עוברת דרך משרד האוצר, ואם לא אז דרך משרד המשפטים. מה שעשינו בשנה האחרונה מבחינת חקיקה היה מדהים — העברנו כל מה שרצינו. אתם אולי מחפשים לשמוע משהו צהוב, אבל זו האמת".

כרגולטור, איך היתה ההתמודדות עם המערכת הפוליטית?

"אני למדתי דווקא לא להתערב בפוליטיקה, ולהישאר במישור המקצועי. כשאתה במישור המקצועי אתה מקבל תמיכה. קיבלתי תמיכה מדהימה בוועדת הכספים ובוועדות אחרות בממשלה. למשל, הממשלה אמרה שהם רוצים להוריד את עלויות הרגולציה, ואותנו הזמינו כדוגמה איך לעשות את זה".

מה אתה מחשיב כהישג הגדול ביותר שלך?

"הדבר שאני הכי גאה בו הוא שהצלחנו ליישם מדיניות של מקל וגזר. מצד אחד אנחנו רוצים שוק פעיל, שוקק חיים, נושם, שרוצים לתת לו לעבוד ולמצוא תשתית נכונה של עבודה. מצד שני אנחנו מבהירים למי שמתכנן לעבור על החוק שאנחנו נהיה הכי לא רחמנים שיש ונביא אותו לכיכר העיר. ולא מדובר רק באכיפה כמו בפרשות של אלוביץ' ודנקנר, אלא גם בשוטף. כיום יש הכרה בכך שחברות ומשקיעים מרגישים שיש רגולטור שהוא לא קשור וחסר פשרות בכל מה שנוגע לאכיפה. זה עשה שינוי משמעותי בכל מה שנוגע לאמון הציבור. דיברנו שנים על זה שהבורסה מתייבשת, ותראו מה קורה בשנה האחרונה — מדברים על מבול של הנפקות".

לא היה לציבור אמון בבורסה בעבר?

"השינוי הכי משמעותי הוא בדיבור. הדיבור לא היה רק שהבורסה מתייבשת, אתה מדבר עם עורכי דין ורואי חשבון שאומרים תתרחקו מהבורסה בתל אביב. הציבור עצמו הביע את דעתו שזה פחות מעניין אותו והוא לא רואה את החשיבות בבורסה. עבדתי על זה באופן אינטנסיבי לא רק בשינויי חקיקה, אלא גם בדבר עם משקיעים, עם עורכי דין ורואי חשבון ועם חברות, ולהגיד להם תשנו את הדיבור שלכם כי הוא מעצים את עצמו. אם אתה אומר זה רע, זה רע, זה רע, כולם נדבקים. ובדיוק להיפך כשהדיבור חיובי. אם תדבר עם חתמים הם יגידו לך שהגיעו אליהם המון חברות".

בטח, הם הרוויחו חצי מיליארד שקל השנה.

"אתם מסתכלים על זה, ואני מסתכל על כך שהגיעו 31 חברות חדשות לבורסה בתל אביב".

ועם כל החברות שהגיעו אתה שלם? זכורה לנו הקריסה של חברת אורבנקורפ הקנדית בערב פסח 2016, זמן קצר אחרי שגייסה 180 מיליון שקל בבורסה בתל אביב. זה היה אירוע משמעותי וטראומתי בשוק האג"ח המקומי.

"אורבנקורפ זה יוצא מהכלל שמעיד על הכלל. אחרי הפרשה הזאת צלצלתי לנאסד"ק ושאלתי כמה פעמים זה קורה להם. הם הסבירו לי שיש בנאסד"ק שלוש מדינות עם הכי הרבה חברות: סין, שיש לה 120 חברות, לקנדה יש 55 חברות ולישראל יש כמעט 90. הם אמרו לי שאף פעם לא היתה להם בעיה עם חברה ישראלית וקנדית, אבל ל–20% מהחברות הסיניות היתה בעיה בנאסד"ק. זה אמנם לא דבר שצריך לקרות, אבל אלה דברים שקורים. זה מצער אבל יש עשרות חברות שזה קורה להן, ואצלנו זה נדיר".

אז אתה מרוצה מהתמהיל של הבורסה כיום?

"הבורסה נמצאת במקום הרבה יותר טוב מזה שהיתה במשך שנים. יש לה מנכ"ל מצוין שעושה עבודה מצוינת, היא השתחררה והולכת להשתחרר באופן סופי בשנה הבאה מהשליטה של הבנקים ובתי ההשקעות — זה יאפשר לה לשתף פעולה עם בורסות אחרות ולפתח פעילויות שלא היו יכולים לפתח קודם. אני משוכנע שהיא נמצאת בנקודת זינוק מצוינת להיות הרבה יותר טובה, מודרנית ומתחרה עם בורסות אחרות בעולם".

אלן ססקין, לשעבר בעלי אורבנקורפ
מוטי מילרוד

"הסיכון הגדול ביותר - מטבעות דיגיטליים"

כשהאוזר נכנס לתפקידו כראש הרשות, הביטקוין היה בחיתוליו, ומאז הספיק המטבע הדיגיטלי להפוך לדבר הכי חם בשוק. כולם מדברים עליו. אבל האוזר אף פעם לא הסתיר את החששות שלו מפני המטבעות הדיגיטליים. בכנס בנושא צמיחה וחדשנות שהתקיים בדצמבר הוא הודיע כי לא יאפשר לחברות שערכן מבוסס על ערך הביטקוין להיכלל במדדים של בורסת תל אביב. "נשקול גם לא לאפשר לתחפושות של ביטקוין ודומיו להיכנס בדלת האחורית למסחר בבורסה, עד אשר נמצא מסגרת רגולטורית מתאימה למוצרים פיננסיים כאלה" אמר.

מה יש לך נגד ביטקוין?

"הסיכון הגדול ביותר שאני רואה כיום הוא מטבעות דיגיטליים, אבל זה גם הפוטנציאל הכי גדול. אני חושב שהנושא הזה מעורר שאלות כבדות, ולי עדיין לא ברור מה הכלכלה שם. אני חושב שאני מבין מעל האדם הממוצע בכלכלה. ישבו איתי אנשים שעוסקים בזה, והם חושבים שזה העולם העתידי. כשאני שואל אותם מה הכלכלה שם? הם אומרים לי 'נטוורקינג', אבל האם זה שווה 20 אלף דולר למטבע?"

אולי ההתנגדות שלך נובעת מכך שאתה לא מבין את התחום?

"אני מבין מעל הבן אדם הממוצע. בביטקוין יש את כל הסממנים של בועה. אם אני לא יודע, שלפחות הציבור שקונה שידע. זה לא עיסוקי, אני אומר את זה כאזרח מודאג, ואני שמח שאמרתי את זה ואני חושש מהמחירים. דברו גם עם מומחי הביטקוין שיגידו לכם שגם הם לא יודעים מה עומד מאחורי המחיר, ומחר זה יכול לרדת ב–90%. עיסוקי זה חברות שעוברות דרך הבורסה, ואם מדובר בחברות שזה עיקר פעילותן — אני רוצה לעשות הפסקה כדי להחליט מה צריך לעשות".

ואולי עולם הכלכלה כפי שאתה מכיר אותו פשוט משתנה?

"לכן זה אולי הפוטנציאל, אבל ברציונל הכלכלי אני לא מבין את המחיר שאליו הגיעו. למה זה הגיע ל–20 אלף דולר? שאלתי מישהו שעוסק בזה אם יש לו ביטקוין. הוא אמר שכן. שאלתי אותו אם הוא קונה עכשיו, והוא אמר לי 'אני לא מוכר'. זאת תשובה שיש בה היגיון, אבל היא חצי מתחמקת. הוא לא קונה כי הוא חושב שזה יקר. שאלתי אותו אם זה יכול לרדת ל–1,000 דולר, והוא השיב שכן. אני, כאיש פרטי, מצטער שלא קניתי ביטקוין כמו שאני מצטער שלא רכשתי לוטו".

ומה לגבי בלוקצ'יין, טכנולוגיית אבטחת מידע שבינתיים לא ניתנת לפריצה?

"כל מה שאמרתי לא חל על הבלוקצ'יין, אלא על מטבעות דיגיטליים ו–ICO's. אבל כשבאה חברה כמו משאבי טבע ואומרת שהיא מתארגנת למיזם עם חברה קנדית כדי לכרות ביטקוין, אני אומר שלא כל המידע שם ברור לי. שנית, נניח שזה היה ברור, הם לקחו את השלד של החברה וכל הערך שלו ייגזר מערך הביטקוין — יש לזה היגיון? יצאתי חוצץ ואמרתי שזה בועתי, אמרתי שאני רוצה לעצור את זה, כי אני רוצה לראות מסגרת רגולטורית מתאימה ושאנשים יבינו שהם יודעים לקראת מה הם הולכים".

מה לגבי פעילות של ביטקוין בשלדים בורסאיים?

"אולי לא נאשר להכניס ביטקוין לשלדים, כי אין שם מספיק מידע. יש כאן שאלות כבדות משקל, כמו מה החשבונאות אשר עומדת מאחורי זה, האם הם מוגנים מפני פריצות סייבר. אנחנו מתכוונים להוציא את השאלות הללו להערות הציבור, אבל אפריורי, לדעתי, אנחנו צריכים לגלות מידה של פטרנליזם בנושא הזה".

אז למה במקרה של חברת "שלנו" שתכננה לגייס 200 מיליון שקל לפי שווי של 700 מיליון שקל, אמרת שמספיק הגילוי שהחברה נותנת?

"בגלל שבמקרה של 'שלנו' יכולנו לדעת בדיוק את כל הפרטים וכל הכלכלה שעומדת מאחורי ההנפקה. יכולנו לדעת גם מה הרווחיות שלהם ואיך הם מדדו. השאלה היא האם יש את כל המידע לגבי הביטקוין - אני לא בטוח בזה".

ואנחנו מזכירים שלמרות זאת, בסופו של דבר ההנפקה נכשלה כישלון חרוץ. למה אתה מחיל על ביטקוין כללי גילוי שאתה לא מחיל על חברות אחרות?

"בכל חברה אני יודע את הכלכלה אם יהיה משהו שלא דיווחו זה יהיה על אחריותם. אבל אז ברור לי מה המידע שקשור לפעילות העסקית. גם צריך לשים לב להבדל שלד בין חברת שלד ל-IPO. בהנפקה ראשונית אנחנו יכולים שלא לאשר עד שתנוח דעתנו, ונשאל את כל השאלות".

סיפור השלדים לא חדש. איפשרתם את זה במשך שנים.

"עניין השלדים הוא לא פשוט. לא הגענו למסקנה חד משמעית שצריך לבטל את השלדים אבל עשינו הרבה הגבלות. אין לי סמכות לעצור את זה. אנחנו מבקשים סמכות לעצור הוראה לזמן קצוב כדי שנחשוב מה נכון לבקש מהשלד, נוציא את זה להערות הציבור ואז נחליט מה אנחנו עושים".

"האופציות הבינאריות ליבו אנטישמיות - קיבלנו אלפי תלונות מאזרחים ועשרות פניות מרגולטורים בחו"ל"

אחד ההישגים ששמואל האוזר חתום עליהם הוא חיסול ענף האופציות הבינאריות. באוקטובר 2017 אישרה מליאת הכנסת את החוק שאוסר על שיווק המכשיר הפיננסי הזה על ידי חברות ישראליות. החוק העניק כעת סמכות בידי רשות ניירות ערך, המשטרה ורשות המסים לחסל את הענף.

האוזר היה מי שיזם את החוק, לאחר שלא מעט אנשים ברחבי העולם נפלו בפח. "ברגע שקיבלנו את הסמכות אסרנו את האופציות הבינאריות בחוק. זה לקח כמה חודשים. מה שעשינו בחקיקה היה חריג, כי עד היום ההגנה היתה על ישראלים, ולא בחו"ל", הוא אומר.

האופציות הבינאריות גרמו לישראל נזק תדמיתי בעולם?

"הופעלו עלינו לחצים רבים ממדינות זרות לטפל בנושא. זה היה גורם מלבה אנטישמיות, וקיבלנו אלפי תלונות מאזרחים, וגם עשרות פניות מרגולטורים בחו"ל. הייתי בכנס של רשות ניירות ערך בחו"ל, והם עמדו בשורה, רגולטורים מאירופה, קנדה וארה"ב שאמרו לי 'אתם חייבים לעשות משהו כי היזמים הם ישראלים'. גם קיבלנו המון פניות לחיקורי דין. באירופה אפילו הקימו צוות לטפל בבעיה, ולא איפשרו לנו להשתתף כי אמרו לנו 'אתם הבעיה'. בקנדה זה נהפך לעניין פוליטי, כי מישהו התאבד בגלל זה".

ומה לגבי מקבלי ההחלטות בישראל?

"היתה הסכמה רחבה שיש לעצור את התופעה. זה אמנם לקח זמן, אבל כולם אמרו שהם בעד. אמרנו שהם קוראים לזה אופציה בינארית, אבל זה הימור. החברות האלה העלו חשש מכך שהחקיקה מנוסחת בצורה רחבה מדי וכוללת גם פעילות לגיטימית כמו פורקסים, ושאנחנו משמידים את העשייה וההיי־טק. היה דיון בנוגע לניסוח, וזה מה שלקח זמן".

כמה לחצים פוליטיים הופעלו עליך כדי לרכך את החוק?

"היו הרבה שאלות, לא היו לחצים, ובסוף קיבלו את דעתנו. השינוי היחיד היה שהגדרנו את זה בצורה מדויקת יותר, שנותנת לי את האפשרות עדיין לקבוע מתי זה אופציה בינארית בצורה מדויקת, ולא ההגדרה הקיצונית שהיתה לפני כן. דברים מהסוג הזה קורים כל הזמן — מעלים שאלות ואנחנו עונים עליהן".

בדקתם אם ח"כ דוד ביטן היה מעורב בחברות של אופציות בינאריות?

"אני לא יכול להשיב על זה".

שרי אריסון
משה מילנר / לע"מ

"חמותי אומרת שאף אחד לא יעסיק אותי"

אילו לבטים יש בתפקיד יו"ר רשות ניירות ערך?

"הלבטים הם אם זה מגן על המשקיע או לא מגן על המשקיע. למשל, יכול להיות שמגיע מידע על חברה שנראה חשוב על פניו אבל משפטית הוא צריך לקבל גילוי לציבור, אז אין שם שאלה; אבל אם זה עניין של פרשנות, צריך לשאול אם בסוף זה ישפיע על פעולה של משקיע או לא. השאלה שנשאל את עצמנו היא האם זה משפיע על עבודתה של החברה ועבודת הדירקטוריון. ככל שזה נוגע לגופים מפקחים אחרים, אז אנחנו עושים את הדברים בתיאום — למשל, הסוגיה של ההטרדה המינית בבנק הפועלים. זה משהו שאנחנו עושים בשיתוף פעולה עם בנק ישראל, שאמר שהוא מטפל בזה".

שרי אריסון מנהלת מגעים עם משקיעים מחו"ל לכניסתם לגרעין השליטה בבנק הפועלים, דרך אריסון אחזקות. למה אתם מאפשרים לה לא לחשוף את זהותם?

"עד שהעסקה לא סגורה, לא בהכרח חשוב הגילוי. אולי זה מוקדם מדי. אנחנו לא חושפים משהו ומשפיעים על השערים בלי שיש עסקה שהשתכללה. לכאורה אפשר לפרסם כל מידע, אבל יש מידע שעלול להשפיע לרעה, כי העסקה בסוף לא משתכללת.

"בסיפור של דנקנר, כשהוא חיפש השקעות ונסע לאדוארדו אלשטיין, לא ביקשנו ממנו דיווח כל זמן שזה לא היה ברור. מתי ביקשנו? כשהתחילו לדבר על זה ונוצרה אי־ודאות בשוק אז כללי המשחק השתנו ודרשנו גילוי. אף שגם בגילוי עצמו יש מידה של אי־ודאות. אנחנו לא נוקטים עמדה קיצונית של 'ליתר ביטחון'".

יש שמועות שאתה מתכנן לרוץ לפוליטיקה.

"צילצל אלי עיתונאי ואמר, 'אני הולך לכתוב שאתה הולך לפוליטיקה'. אמרתי לו שזה מאוד יפה שאתה הולך לכתוב, אבל אף אחד לא פנה אלי ואני גם לא מעוניין. הוא אמר לי, 'לא חשוב — יפנו אליך, ואני הולך לכתוב'".

אבל אם יפנו?

"אני לא בעניין. שואלים אותי אם אני באס"ק (אווירת סוף קורס), אבל העבודה כל כך אינטנסיבית שאפילו לא התפניתי לחשוב לעצמי מה אני הולך לעשות. הדבר היחיד שהחלטתי זה שאני הולך להתחיל כל יום בלעשות ספורט. אני גם רוצה לקחת את הבן שלי בן ה–4.5 לגן ולהחזיר אותו, וכמובן שאני מתכנן גם לחזור לאקדמיה, שזה המקום שממנו באתי, אבל אפילו שם לא סגרתי כלום".

קודמיך הלכו על שיטת הדלת המסתובבת - חלקם בחרו לעבוד אצל בעלי ההון. זה לא מפתה?

"לאורך כל התקופה הקפדתי שלא להיות מעורב, לא הלכתי לשום מסיבה, אני לא מכיר אף אחד וגם לא הכרתי. יש לי תקופת צינון של שלושה חודשים ואני הולך להרחיב אותה. בתור התחלה, אני חושב לקחת שבתון ולבקר בניו יורק, אולי בהרווארד. בכל הנוגע לפן המעשי, אני רוצה להתרחק. חמותי אומרת לי שאף אחד לא יעסיק אותי אחרי שאעזוב את הרשות, מפני שלא עשיתי הנחות לאף אחד".

יש דברים שעשית ואתה מתחרט עליהם?

"יש שני דברים שלא הצלחתי להשלים, והם הורדת מס בבורסה ו'הודנה' רגולטורית. אלה שני דברים שהיו יכולים לשנות את כללי המשחק".

יש מקרים שפעלתם בצורה מסוימת ובדיעבד התברר שטעיתם.

"לא".

אבל בטח יש חקירות שאתה מצטער עליהן.

"אין פרשה פלילית שפתחנו והפסדנו בה. אנחנו עושים עבודה יסודית ומשוכנעים במה שאנחנו עושים. יש אנשים ספציפיים שזוכו בפרשות מסוימות, אבל אין פרשה שלמה. היו מקרים שבהם הועלו ספקות על ידי אנשים מסוימים, אבל כשאני מחליט אין לי שום ספקות".

ולסיום, אנחנו מניחים שיש לך עצת זהב למחליפה שלך, שכנראה תהיה ענת גואטה?

"שתנסה לחסוך הרבה שעות שינה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#