"אם הזלזול במערכת החינוך יימשך - המצב יהיה הרבה יותר גרוע" - הייטק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אם הזלזול במערכת החינוך יימשך - המצב יהיה הרבה יותר גרוע"

פרופ' מיכאל רבין , אחד ממדעני המחשב המובילים בעולם וזוכה פרס דן דוד ל-2010, נזכר בימים בהם בבתי הספר לימדו פרופסורים מהטכניון, ומודאג מהאפשרות שאנו חיים על חשבון העבר ■ "החוקרים המוצלחים הם תוצר של מערכת החינוך מלפני 20-30 שנה" ■ בכל זאת, הוא מוצא נקודות אור בחזרתם של דוקטורנטים מארה"ב ובחוצפה הצברית שעוזרת לנו להצטיין

21תגובות

>> הראיון עם פרופ' מיכאל רבין, אחד ממדעני המחשב החשובים בעולם, נערך בבניין הפקולטה לכלכלה באוניברסיטת תל אביב - פקולטה שהיתה בעבר פאר האקדמיה הישראלית בעולם, אך בעקבות בריחתם של מיטב המוחות, זוהרה הועם. רבין מאמין שהגורל של מדעי המחשב יהיה שונה, על אף הנתונים המדאיגים.

"יש דור של דוקטורנטים מוכשרים באופן בלתי רגיל שרובם חוזרים מאמריקה לישראל", אמר רבין. "ככל הידוע לי, יש מעט מאוד מדענים במדעי מחשב ומתמטיקאים שנמצאים באופן קבע בארה"ב, וזאת בניגוד לכלכלנים הבולטים שעזבו. אני לא יכול להסביר את זה. ברור שלהיות כאן ולא באמריקה כרוך בהקרבה כספית, אבל יש דברים יותר חשובים מכסף בעולם".

רבין בכל זאת מודאג לעתיד החינוך, המדע והטכנולוגיה בישראל. יום העצמאות ה-62 נמצא בפתח, ורבין מאמין שהחוקרים הבולטים של ישראל בתחומי המדע והטכנולוגיה הם תוצר של מערכת חינוך שזכתה בעבר להרבה יותר השקעה. "אני למדתי באחד משני בתי הספר הטובים של ישראל - בית הספר הריאלי העברי בחיפה", אומר רבין ומתגאה ש"מי שלימד אותנו מתמטיקה ופיסיקה - היו פרופסורים בטכניון".

"לא מעט מהחוקרים והמדענים המצטיינים של היום בענף מדעי המחשב והמתמטיקה למדו בבית הספר הריאלי בחיפה או בגימנסיה העברית הרצליה. אנחנו מדברים על אנשים שכיום הם בני 45-50 לפחות. מה יהיה בעוד 20 שנה אם הזלזול במערכת החינוך יימשך? ייתכן שהמצב יהיה הרבה יותר גרוע. קח את פינלנד מול ישראל לדוגמה. בפינלנד שמים דגש חזק על הוראה תיכונית - ובמבחנים הבינלאומיים הם מצטיינים. אצלנו חלה הידרדרות. השאלה איזו מערכת חינוך תהיה בישראל היא שאלה חשובה ממדרגה ראשונה עבורנו כחברה ותרבות".

הראיון הנוכחי מתקיים לרגל זכייתו של רבין בפרס דן דוד 2010 בתחום המחשבים והטלקומוניקציה. נדמה שקצרה היריעה לפרט את כל הפרסים וההישגים שבהם זכה רבין עד היום, כולל זכייתו ב-1976 בפרס טיורינג - הנחשב בעיני רבים למקבילה של פרס נובל בתחום מדעי המחשב. אחת מתרומותיו המשפיעות ביותר במחקר היא בתחום שימוש של רנדומיזציה במחשבים. שימוש שהוביל ליצירת אלוגריתמים יישומיים לפתרון בעיות שאינן פתירות בכל דרך אחרת. מחקר זה נחשב כיום לאבן יסוד בתחום התקשורת המאובטחת.

פרס דן דוד היוקרתי יוענק לרבין בטקס שייערך ב-9 במאי 2010 באוניברסיטת תל אביב במעמד נשיא המדינה שמעון פרס. חתני הפרס מתחלקים לשלוש קטגוריות המבוססות על הישגים בממדי העבר, ההווה והעתיד. רבין נבחר להיות חתן הפרס בממד העתיד הודות לתגליותיו פורצות הדרך שהכשירו את הקרקע לפיתוחים מהפכניים נוספים. בנימוקי ההחלטה להענקת הפרס נכתב כי רבין זכה בו בעיקר בזכות "התוצאות החשובות של מחקריו, שהשפיעו באופן משמעותי על עיצובה של טכנולוגיית המחשבים והתקשורת, ובעיקר על עבודתו לשיפור הפרטיות וליצירת דרכים להצפנת נתונים באופן בלתי ניתן לפענוח, בעולם שבו סודיות והגנה על הפרט הופכות לצורך חברתי חיוני".

"אני לא רואה את עצמי נדבק לכיסא"

"למדתי בשנות ה-50 מתמטיקה באוניברסיטה העברית והבנתי שעולם המחשבים הולך להיות דבר חשוב", מספר רבין איך החל הרומן שלו עם עולם המחשבים. "אחר כך נסעתי לאוניברסיטת פרינסטון ושם למדתי אצל מרצה גדול ודגול: אלונסו צ'רץ', שהיה אחד משלושת האנשים הראשונים שעסקו בתיאוריה של החישוביות. בפרינסטון עשיתי את הדוקטורט שלי, ומאז בעצם אני עובד על ההיבטים התיאורטיים והמעשיים של עולם המחשבים".

ב-1958 חזר רבין לאוניברסיטה העברית כמרצה בכיר, וב-1970 הקים יחד עם פרופ' אלי שמיר את המחלקה למדעי המחשב. "עסקתי לא מעט בפיתוח אלגוריתמים ושיטות חישוב. פיתחתי שיטה מהירה לקבוע מהם מספרים ראשוניים, הבסיס לכל תורת ההצפנות המודרנית. כל אלגוריתם מודרני של הצפנה משתמש בצורה כזו או אחרת במספרים ראשוניים גדולים, ולכן יש חשיבות לגלות אותם", הוא מסביר על רגל אחת את הבסיס למחקריו.

בין 1972 ל-1975 שימש רבין רקטור האוניברסיטה העברית, ומ-1980 עבר לארה"ב ללמד באוניברסיטת הרווארד במשרה מלאה. כיום מתגורר רבין בקיימברידג'. "רציתי להיות קרוב יותר למרכז הטכנולוגי של העולם", הוא מסביר מדוע עבר."לימדתי בישראל עד הפרישה, ובגיל 68 עזבתי את האוניברסיטה העברית. יש גם צד חיובי לכך שאתה פורש ומפנה את הכיסא, למרות שאין דבר דומה בהרווארד. אתה מפנה את הבמה לאנשים צעירים. אני לא רואה את עצמי נדבק לכיסא, גם לא שם.

אחד היישומים האפשריים למחקר של רבין בתחום תורת ההצפנות נוגע לתהליכים פיננסיים המתנהלים במכירות פומביות. רבין הצליח לפתח שיטה חישובית שמאפשרת למנהל מכירה פומבית להוכיח לכל המשתתפים במכירה שאכן התוצאות שהתקבלו הן אמיתיות, מבלי לחשוף את ההצעות של המשתתפים. במקרה שמדובר בכמה מכרזים, הדבר מאפשר למשתתפים שלא לגלות את אסטרטגיית ההצעות שלהם במכרזים השונים. "אין לכך עדיין יישום בפועל, אבל יש כבר סטודנט בהרווארד שמתכנת את זה. אולי יהיה לזה יישום בעתיד", מקווה רבין.

יישום אחר של מחקרו עשוי להיות רלוונטי גם לבתי השקעות וקרנות גידור, הוא מסביר: "לאחר שליהמן ברדרס הסתירה את המצב הפיננסי שלה, וגם קרנות גידור לא חשפו את הסיכונים הבלתי סבירים שהן לקחו על עצמן במשבר האחרון, דובר על יישום רגולציה שתמנע מקרן גידור להחזיק יותר מאחוז מסוים של מניות מסוכנות, או לבצע מינופים גדולים מדי. מצד שני בתי ההשקעות וקרנות הגידור נלחמים באותה רגולוציה כי הן לא מעוניינות שידעו מה האחזקות שלהן. האלגוריתימים שפיתחתי מאפשרים לקרנות גידור להוכיח לרגולטור שהן עומדות בכללי הרגולציה, מבלי לגלות את הערכים המספריים של ההשקעות".

חשיבות המצטיינים

מה דעתך על רמת מדעי המחשב באקדמיה הישראלית, ובכלל על ישראל בתחום הטכנולוגי?

"ישראל היא ממש מעצמה בכל הקשור למחקר בסיסי במדעי מחשב וטכנולוגיה יישומית. אתה מסתובב בכנסים הכי חשובים בהם מאות חוקרים מנסים להציג מאמרים שכתבו, ותמיד יוצא ששליש מהמרצים הם חוקרים ישראלים. זה דבר מדהים. גם בהיבט של החידושים הטכנולוגיים שיצאו מכאן יש לישראל במה להתגאות. ההשפעה והנוכחות הישראלית היא הרבה מעבר לגודלה של החברה הישראלית וביחס למספר המהנדסים כאן.

"יש כאן מסורת ארוכה של עיסוק במתמטיקה, שממנה צמח תחום מדעי המחשב - וזאת על אף התלונות על ירידת הרמה בבתי הספר. מה שכן, יכול להיות שאנחנו חיים על חשבון העבר. אותם חוקרים מוצלחים הם תוצר של מערכת החינוך מלפני 20-30 שנה. לימדתי מלבד בהרווארד, גם ב-MIT, בברקלי ובאוניברסיטאות מובילות אחרות. הסטודנטים הישראלים הכי טובים - כמו הסטודנטים באוניברסיטאות המובילות".

מה יותר חשוב לישראל - להשקיע בהפיכת יותר סטודנטים למצטיינים או להעלות את הרמה הממוצעת של כלל הסטודנטים?

"הקשר בין חדשנות לרווחה כלכלית של מדינה כבר הוכח בעבר. היום מקובל לחשוב שמה שקובע רווחה כלכלית של מדינה הוא דווקא חוד החנית של חדשנות טכנולוגית. אם אתה מחדש וממציא - אתה יכול בשנים הראשונות לגרוף רווחים גבוהים. כך שבסופו של דבר מה שבאמת מוביל לעושר וצמיחה כלכלית זו חדשנות טכנולוגית. לכן האנשים החשובים הם אלה שבצמרת".

"זה לא שבהודו אין מהנדסים טובים", הוא מוסיף, "אבל שם הם כותבים תוכנה בשביל דברים שהמציאו באמריקה או בישראל. לכן, להצטיינות יוצאת דופן של אותם 5% שנמצאים בקצה העליון של החברה, יש משמעות כלכלית. "אתה זקוק לאנשים כמו גיל שוויד שבנו את צ'ק פוינט או דב מורן עם אם-סיסטמס", מוסיף רבין. "אתה זקוק למיכאל סלע ורות ארנון שהמציאו את הקופקסון. מה שכן, אתה זקוק לא רק למחוננים אלא גם להעלות את הממוצע הכללי, אלא גם לכל האנשים האחרים שיישמו את ההמצאות".

אנחנו דומים לארה"ב

לדעת רבין, אין משהו שישראל יכולה לעשות כדי שיגדלו כאן יותר אנשים מצטיינים. "זה משהו שנולדים איתו. אבל יש מרכיב נוסף שקיים בתרבות הישראלית שעוזר לנו להצטיין - החוצפה הצברית. אתה לא חייב להיות אגרסיבי ולא נעים, אך לחוצפה יש גם מרכיב חיובי שתורם לחדשנות. אנחנו דומים במובן הזה לארה"ב, בניגוד למדינות עם מסורות אחרות. לארי פייג' וסרגיי ברין התחילו עם גוגל כי היתה להם חוצפה לחשוב שצריך מנוע חיפוש אחר. מארק צוקרברג הקים את פייסבוק כי היתה לו חוצפה חיובית לעשות את זה".

ישנם עוד דברים שהמדינה יכולה לעשות כדי לטפח מצוינות?

"האוניברסיטאות כאן נחנקות מבחינה תקציבית. צריך לבטל את הקיצוצים הכספיים שחלו עליהן בעשור האחרון. שהייתי רקטור האוניברסיטה העברית מ-1972 עד 1975, אני זוכר שלפני הדיונים עם שר האוצר על התקציב, הייתי הולך ומתווכח עם פקידי האוצר אם יגדילו את תקציב האוניברסיטאות ב-2% או ב-5%. זה היה הוויכוח - בכמה יגדילו".

אולי האשמה בכך תלויה באוניברסיטאות בישראל - בעובדה שהתקציבים מופנים לשכר מרצים שקופאים על השמרים ולא מתחלפים?

"ישנם מרצים שאכן קופאים על השמרים ויש כאלו שיותר דינמיים. אי אפשר לומר שיש רק אנשים מצויינים. אבל זה קיים בכל ארגון, גם אצלך בעיתון. יש מצטיינים ויש כאלה שפחות. אני מאמין שמערכת האוניברסיטאות בישראל היא אחת מהמערכות הנקיות במדינה".

מהן לדעתך המגמות העתידיות בעולם המחשבים שצפויות להבשיל?

"עולם המחשבים כפי שאני מכיר אותו עבר כמה שלבים ומהפכות. המחשבים החלו בתור מכשירים לחישובים מדעיים ועיבוד נתונים. במשך שנים רבות זה היה תפקידם העיקרי. עכשיו הם יותר מכשירי תקשורת, בזכות הדואר האלקטרוני והאינטרנט. בעשור האחרון, בגלל עולם המחשבים, צמחו מאגרי המידע בעולם לממדים שאיש לא תיאר. זו מהפכה. גוגל וחברות אחרות מדברות על העברת כל הספרים הקיימים למאגרי מידע דיגיטליים. אתה יכול לברר כל פרט בזמן קצר מאוד. הדור הבא יהיה דור שיכלול מידע כללי עולמי עם יותר קהילות מומחים של ידע שיווצרו. שיטות החיפוש ישתכללו ויהיו עוד יותר אינטליגנטיות".

חזון בתחום הרפואה

רבין מרחיב את חזונו גם לתחום הרפואה וצופה שמאגרי מידע רפואיים ילוו אותנו כך שכל אדם יוכל לגשת למידע הרפואי שלו בלחיצת כפתור. "נוכל להיכנס לבית חולים ובתוך רגע לשלוף את ההיסטוריה הרפואית שלנו", הוא אומר. "תתפתח רפואה מרחוק - חולה יוכל ללבוש חולצה מיוחדת ובמרחק 1,000 ק"מ יוכל הרופא להקשיב ללבו כאילו הוא שם עליו סטטוסקופ בחדר. זה ישנה את האופן שבו אנשים מקבלים טיפול רפואי. אנשים שמתגוררים במקומות רחוקים יוכלו לקבל טיפול יותר טוב ממומחים שנמצאים במרכז.

"זה מוביל אותנו גם לשאלה של פרטיות", ממשיך רבין."מתעוררות שאלות רציניות ביותר בנוגע לחיסיון ושמירה על מידע. הטכנולוגיות בתחום ביטחון המידע הלכו והשתכללו אבל היישום שלהן עדיין חלש. חוקר פרטי יכול לתת למזכירה רפואית 100 דולר ולבקש ממנה להוציא עבורו מידע פרטי. השאלה היא מתי הציבור יתמרד כנגד ניצול המידע לרעה. אני מאוד מוטרד מבעיית הפרטיות, אבל חושב שיש כאן הזדמנות טכנולוגית גדולה. אני חושב שהמצב כיום לא טוב אבל לא מוכן לומר שהפרטיות מתה לגמרי."

יום העצמאות של מדינת ישראל בפתח - במה אתה גאה וממה אתה מודאג?

"נוצרו כאן חברות יוצאות מן הכלל ויצאו מכאן חידושים שמשפיעים על כל העולם. אני מצטער שבמקרים מסוימים הכלכלה הישראלית לא קוצרת את הפירות. לעיתים קרובות מפתחים המצאה, פותחים חברה ואז מוכרים אותה עם כל הידע לחברה זרה. בפינלנד למשל קצרו את מלוא ההצלחה על החידושים של נוקיה. האתגר הכי גדול שלנו הוא להפוך את כל חלקי האוכלוסייה לפרודוקטיביים, כולל האוכלוסייה החרדית והערבית. אני בא מבית דתי. אבי היה יהודי מלומד ולמרות זאת הכניס אותי לבית הספר הריאלי בחיפה. תסתכל מה קורה בברוקלין - רוב האברכים החרדים שם עובדים. אני מאוד רוצה שיותר מהם יעבדו גם כאן".

מערכת החינוך בישראל באנרכיה

פרופ' מיכאל רבין , אחד ממדעני המחשב המובילים בעולם וזוכה פרס דן דוד ל-2010, נזכר בימים בהם בבתי הספר לימדו פרופסורים מהטכניון, ומודאג מהאפשרות שאנו חיים על חשבון העבר: "החוקרים המוצלחים הם תוצר של מערכת החינוך מלפני 20-30 שנה". ובכל זאת, הוא מוצא נקודות אור בחזרתם של דוקטורנטים מארה"ב ובחוצפה הצברית שעוזרת לנו להצטיין

פרופ' מיכאל רבין: "אם הזלזול במערכת החינוך יימשך - המצב יהיה הרבה יותר גרוע"

TheMarker Online on Facebook



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#