ביה"ד הארצי: אבות טריים אינם זכאים לתמריץ כספי כדי להישאר בעבודה - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ביה"ד הארצי: אבות טריים אינם זכאים לתמריץ כספי כדי להישאר בעבודה

פרקליט בשירות המדינה תבע את המדינה בעקבות סירובה להעניק לו את תוספת השכר המשולמת לאמהות שעובדות מעבר למשרת אם. בית הדין הארצי לעבודה הפך את החלטת בית הדין האזורי: "הענקת הזכות לגברים תביא לתוצאה הפוכה לעקרון השוויון"

תגובות

>> נשים בשירות המדינה החוזרות מחופשת לידה זכאיות לזכויות יתר. בניגוד להן, גברים שהופכים לאבות אינם זקוקים לתמריץ כספי על מנת לגרום להם להישאר שעות נוספות בעבודה. כך קבע השבוע בית הדין הארצי לעבודה בדעת רוב והפך בכך החלטה של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים.

אמהות עובדות בשירות המדינה, השבות מחופשת לידה, זכאיות בשנה הראשונה לאחר הלידה ליום עבודה מקוצר בשעה. אם הן נאלצות להישאר מעבר לשעות של יום העבודה המקוצר, הן מקבלות תוספת כספית של 100% בגין השעות העודפות.

עו"ד דן בהט, פרקליט בשירות המדינה, פנה למשרד המשפטים בדרישה לקבל את תוספת השכר המשולמת לאמהות העובדות, בעקבות לידת בנו. משנענה בשלילה, בהט תבע את המדינה בבית הדין האזורי. בהט, שייצג את עצמו, טען שקיימת אפליה פסולה בינו לבין אמהות עובדות הזכאיות לתוספת כספית עבור עבודה מעבר ליום העבודה המקוצר וכי מדובר בזכות יתר שאינה לגיטימית.

בית הדין האזורי בירושלים קיבל את תביעתו של בהט והורה לשירות המדינה לשלם לו תוספת שכר עבור השעות שמעבר ליום העבודה המקוצר. המדינה עירערה על פסק הדין. לטענת המדינה, שיוצגה על ידי עוה"ד ורד קינר ואורנה לין, המצב שבו אמהות עובדות בשירות המדינה מקבלות תשלום כפול עבור השעות העודפות נועד לקדם את מעמדן ולהגשים את השוויון בינן לבין העובדים הגברים. לפיכך, טענה המדינה, אין מדובר באפליה פסולה.

עוד טענה המדינה כי די בכך שהאבות העובדים זכאים ליום עבודה מקוצר ואין צורך לתמרץ אותם כספית בשל כך שהם אינם מנצלים את זכותם.

השופטת ורדה וירט-ליבנה, שקיבלה את ערעור המדינה, קבעה שמטרתה של "זכות היתר" היא לתמרץ אמהות עובדות בשירות המדינה להישאר בעבודתן לאורך שעות ארוכות ובכך לקדם את מעמדן ושכרן לעומת הגברים. זאת, לנוכח העובדה שבמציאות לא מתקיים שוויון מלא בשוק העבודה בין שני המינים.

"מתן זכות היתר לנשים בלבד מסייע להגשים את עקרון השוויון במקומות העבודה ומקדם את המטרה של אחריות הורית משותפת בין בני הזוג. הענקת זכות דומה לגברים תביא לתוצאה הפוכה לעקרון השוויון, מכיוון שעובד אב שיקבל תוספת כספית עבור עבודה מעבר ליום העבודה המקוצר יעדיף להישאר שעות עודפות בעבודה. התוצאה: נטל הטיפול בילדים ייפול על כתפי האם". עם זאת, בית הדין הביע תקווה שבעתיד המצב במקומות העבודה ישתנה ולא יהיה צורך במתן זכויות יתר לנשים.

החלטת בית הדין הארצי התקבלה בדעת רוב, כשנשיא ביה"ד סטיב אדלר ושני נציגי הציבור שישבו בדיון הצטרפו לדעתה של השופטת וירט-ליבנה. השופט עמירם רבינוביץ, שהיה בדעת מיעוט, סבר כי אין לקבל את עתירת המדינה. לדעתו, משהכיר החוק בעיקרון שלפיו שני ההורים אחראים באופן שווה לטיפול בילדיהם, שוויון זה צריך לחול על כל הזכויות הנובעות מההורות, ובכללן תשלום עבור שעות עבודה עודפות. (עע 361/08)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#