העובדים התאילנדים - פרת מזומנים לכל דורש - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העובדים התאילנדים - פרת מזומנים לכל דורש

שלא תטעו - מצבם של התאילנדים רחוק מלהיות טוב

7תגובות

האישור לכניסתם של 3,700 עובדים תאילנדים נוספים שניתן על ידי משרד הפנים, מביא עמו לא רק בשורה טובה לעובדים בחקלאות, אלא משמש מקור הכנסה נכבד לממשלה, לחקלאים ולחברות כוח האדם.

והנה, באחרונה התבשרנו שגם ההסתדרות מצטרפת למרוויחים מהעובדים. לאחר מגעים עם שר העבודה התאילנדי, כל עובד תאילנדי ישלם לפני צאתו לישראל דמי ארגון להסתדרות לחמש שנים בסך 400 דולר. לעמותת קו לעובד ידוע כי מעובדים שהגיעו באחרונה נגבו בתאילנד 750 דולר עבור ההסתדרות, אך לא ברור למי הועבר הכסף.

במשך שנים טעינו לחשוב שמצבם של העובדים התאילנדים שפיר, משום שכמעט לא הגיעו אלינו תלונות. סברנו שהחקלאים נוהגים בהם כראוי. ואולם לאחר שבשנים האחרונות פגשנו וראיינו מאות עובדים תאילנדים, הבנו כי הם לא מרבים להתלונן - כי הם רחוקים, מבודדים וחסרי אונים.

בביקור שערכנו באחד המושבים בדרום ראינו קבוצה של תאילנדים רכונים על הקרקע, עובדים תחת אורות פרוז'קטורים. בכל הביקור, שארך כארבע שעות, לא ראינו ולו ישראלי אחד מהמושב. הכל נוהל על ידי העובדים. קטיף הכוסברה בלילה, ריכוז הארגזים והעמסתם למשאית הנהוגה על ידי תאילנדי.

עובד תאילנדי מרוויח 14-16 שקל בשעה ו-16-18 שקל עבור שעה נוספת . השכר היומי עבור שמונה שעות לאחר ניכויי החובה והניכויים המותרים בחוק עובדים זרים הוא 148 שקל, ואולם התאילנדים מקבלים 102-120 שקל ביום. מדרג השכר הוא אזורי, יש מי שיקרא לזה קרטל: ביישובי הערבה השכר נטו ליום עבודה הוא 110 שקל; באזור חבל הבשור - 105 שקל; בחבל תענך - 105 שקל; ובעמק חפר - 115 שקל. ככל שמצפינים השכר עולה, ובכמה קיבוצים אף משולם השכר כחוק.

על זכויות סוציאליות כמו חופשה, דמי הבראה, דמי מחלה, פיצויים ופנסיה העובדים לא שמעו. בתלושים, הפיקטיביים לרוב, שהמעסיקים מראים לפקחי משרד התמ"ת כשאלה מגיעים, נקובים תשלומים לזכויות הסוציאליות ושעות נוספות. הפקחים מודעים לדיווח הכוזב, אך לדבריהם, הם צריכים הוכחות כדי לעשות משהו. אז הם לא עושים.

ככל שיודעים יותר על מנגנוני גביית הכספים משכר העובדים, מבינים עד כמה העובדים התאילנדים, בשכרם הנמוך ובעבודתם הקשה, מהווים משאב בלתי נדלה לעשיית רווחים קלים וגדולים על ידי הממשלה, החקלאים וחברות כוח אדם בתאילנד ובישראל. לפי העיקרון הבסיסי בכלכלה למדידת שיעורי רווח - תשואה לעומת השקעה - המשאב האנושי התאילנדי מוכיח את עצמו כהשקעה טובה ביותר. ממשלת תאילנד אינה צריכה להשקיע בחינוך גבוה וממשלת ישראל אינה משקיעה בתשתיות בסיסיות כמו שירותי בריאות הולמים ותרגום זמין ומקצועי.

הכנסות המדינה מההיטל על העסקת עובד זר ומאגרות בקשה ורישום מגיעות ל-200 מיליון שקל בשנה. מאז שהוטל ההיטל ב-2001, גבתה הממשלה יותר ממיליארד שקל. החקלאים, הנהנים מהיעדר אכיפה ממשלתית, מרוויחים רק מעושק העובדים סכומים המצטברים ליותר מ-600 מיליון שקל בשנה, ואחריהם חברות כוח האדם שרווחיהן מדמי התיווך המופקעים נמוכים יותר - "רק" 20 מיליון שקל בשנה, והכל על גבם של העובדים, המשתכרים הרבה פחות משכר מינימום.

הכותבת היא מנהלת עמותת קו לעובד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#