אחריות תאגידית? לא בישראל: חברות מסתירות מידע, פוגעות בסביבה ומפלות נשים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אחריות תאגידית? לא בישראל: חברות מסתירות מידע, פוגעות בסביבה ומפלות נשים

מחקר שנערך במרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן סקר את מצב האחריות החברתית ב-12 חברות מובילות במשק - והממצאים מדאיגים ■ רוני וינר, מחבר הדו"ח: "אגד הנגישו לנכים רק אוטובוסים עירוניים. אולי הם חושבים שנכים צריכים להישאר בתוך העיר שלהם" ■ ומי זוכה למחמאות?

21תגובות

>> "הנכם נדרשים לאשר בחוזר תוך 48 שעות ממועד מכתבי כי המסמך יושמד לאלתר ולא יינתן לו פרסום כלשהו" - כך כתב באוגוסט עו"ד אלי לוינזון סלע, היועץ המשפטי של רשת רבוע כחול, לפרופ' פנחס שיפמן, יו"ר המרכז האקדמי למשפט ועסקים ברמת גן. העתק מהמכתב הועבר גם לזאב וורמברנד, מנכ"ל רבוע כחול.

המכתב, שבהמשכו נכתב כי "במידה שלא תיענו לדרישה כאמור, שומרת רבוע כחול על זכותה לנקוט בכל הליך משפטי שתמצא לנכון" - עסק בממצאי מחקר שערכו במרכז האקדמי למשפט ועסקים בנוגע לאחריות חברתית. בין 12 התאגידים שנבחנו במרכז נכללה רשת רבוע כחול, והממצאים נגדה היו החריפים ביותר.

על פי עורכי המחקר, שיחות שערכה סטודנטית במרכז עם קופאיות וסדרנים ברשת העלו כי חוסרים בקופה של יותר מ-50 שקל מנוכים משכר הקופאיות. בנוסף, משיחות שערכו מחברי המחקר עם כמה עובדים ברשת עלה כי "צבירת הוותק שלהם נקטעת כאשר הם מועברים מסניף לסניף בתוך הרשת".

עורכי המחקר הם עו"ד שרון אברהם-ויס, שמונתה באחרונה לנציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במחוז תל אביב של משרד התמ"ת (המחקר נערך טרם המינוי), והסטודנט רוני וינר. בשנים האחרונות המודעות לנושא האחריות התאגידית גוברת והולכת, והרעיון הוא כי על תאגיד לדאוג גם לסביבה שבה הוא פועל ולמחזיקי העניין בה, כלומר לשכניו, לעובדיו, לספקים שלו ולסביבה.

בעקבות זאת, מאמינים מי שמצדדים באחריות תאגידית - תגדל התועלת גם לתאגיד. ב-2005 אף הושק מדד המביא בחשבון את האחריות התאגידית בבורסה בתל אביב, הנקרא מדד מעלה ומדד זה מדרג חברות ציבוריות ופרטיות בישראל, לפי מאפייני האחריות התאגידית שלהן.

בדו"ח על רבוע כחול מצוין כי מחברי המחקר שוחחו עם כ-10 קופאיות וסדרנים. לדברי המחברים, השיחות נעשו בשלושה סניפים של הרשת בתל אביב, בבני ברק וברמת גן. על פי המחקר, כל העובדים ציינו "התנהלות שכוללת ניכויים בעקבות חוסרים בקופה וחלקם ציינו את סוגיית ההעברה בין הסניפים שקוטעת את הוותק".

בעקבות המכתב שנשלח לראשי המרכזי האקדמי למשפט ועסקים, הוחלט במרכז לדחות את פרסום הדו"ח עד לבירור מקיף יותר, וביקשו מרבוע כחול תגובות מפורטות - כפי שעשו בכל חברה שנכללה במחקר. היועץ המשפטי של רבוע כחול שוב דרש לגנוז את הדו"ח והוסיף כי "לא נעשתה כאן עבודת מחקר בסיסית כלשהי והדו"ח אינו עומד בפרמטרים אקדמיים מינימליים".

בסופו של דבר המרכז האקדמי החליט לפרסם את הממצאים, לאחר שקיבל ייעוץ משפטי. וינר ואברהם-ויס טענו בסוף השבוע כי תגובות רשת רבוע כחול לממצאי המחקר לא היו ענייניות. רבוע כחול מסרה בתגובה: "רבוע כחול מקפידה על שמירת הוראות כל חוקי המגן לטובת עובדיה והטענות המועלות ב'מחקר' בדבר ניכוי שכר כביכול וביטול צבירת ותק הן חסרות ביסוס עובדתי ומבוססות על שמועות ורכילות. יתרה מזו, לעובדינו אף מוקנות זכויות רבות, עדיפות על אלה שבחוקי המגן המעוגנות בהסכמים קיבוציים, בין היתר, משכורת 13, קרן חיסכון, קרן השתלמות ומענק רווחים. ב-2009 אף הוענקה להם תוספת שכר, שנה בה חברות קיצצו ופיטרו עובדים.

"עמדה זו הובהרה גם לעורכי ה'מחקר' ולהנהלת המרכז האקדמי, אך אלה בחרו מסיבותיהם לפרסם עבודה בלתי מקצועית ובלתי מבוססת של סטודנטים, הנסמכת על שיחות או שמועות אקראיות שלא אומתו, במקום לערוך אצלם בדק בית כראוי".

המצטיינת - שטראוס

הד"וח של המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ייחשף היום אחר הצהריים במסגרת כנס שעורך המרכז האקדמי. הדו"ח בדק חברות בולטות במשק, בעיקר כאלה שמצהירות על עצמן כבעלות אחריות שכזו. מלבד רבוע כחול, נבדקו גם שטראוס, רשות שדות התעופה, פז, בנק לאומי, לאומי-קארד, סלקום, זכיינית ערוץ 2 רשת, אינטל בגיר ואגד.

בניגוד לרבוע כחול, שבנוגע אליה עלו הממצאים החמורים ביותר בדו"ח, מי שזכתה לשבחים בתחום האחריות התאגידית היתה שטראוס, שבראשה עומדת עפרה שטראוס. "בעיני שטראוס היא הסמן הכי טוב בישראל לשינוי משמעותי", אומרת אברהם-ויס. "שטראוס חרתה על דגלה העסקה מגוונת. היא חושפת את כל הנתונים, פועלת בשקיפות בכל הנוגע לפרסום דו"חות ומסמנת יעדים כמו העסקת נשים בדרגים בכירים, העסקת ערבים והעסקת אתיופים. 76% מעובדי החברה מאוגדים. זה שיעור חריג וגבוה. 15% מהעובדים הם מיעוטים ו-36% מחברי הדירקטוריון הן נשים. "אלה מספרים מרשימים שלא רואים אותם בשום מקום אחר", אומרת אברהם-ויס.

"יש לחברה גם פרויקט לאסירים משוקמים עם הטבות סוציאליות. שכר הנשים עדיין נמוך יותר משכר הגברים, אבל עפרה שטראוס השכילה לצאת עם הכביסה המלוכלכת החוצה ואמרה ב-2008 ב-TheMarker כי תציב את צמצום הפערים בשכר כיעד מועדף".

אם בשטראוס יש בעיות, מדוע היא מקבלת כל כך הרבה שבחים בדו"ח?

וינר: "בשטראוס זו התחלה טובה - החברה אומרת 'יש בעיה ונטפל בה'. היא מטפלת בבעיה לפני שהתקשורת מגיעה אליה. אנחנו רוצים שאנשים יגידו 'כל הכבוד לשטראוס - גם אנחנו רוצים להיות ככה'. בשטראוס רואים את זה כבר במבנה הארגוני: בניגוד לחברות שבהן תחום האחריות התאגידית נמצא מתחת לדובר, בשטראוס הוא נמצא תחת היועץ המשפטי. רואים איפה זה בסדר העדיפויות".

למחזר כרטיסי אשראי

בדו"ח נבדקו גם בנק לאומי והחברה הבת שלו - לאומי-קארד. מחברי המחקר מצאו כי בבנק לאומי הנושא של אחריות תאגידית מאוד מובנה ומסודר - בדומה לסטנדרט בבנקים בעולם ובישראל (לבנק הפועלים, למשל, יש דו"ח קיימות חברתית שבו הוא חושף את כל הקשור לנושאי האחריות התאגידית, ש.ש). ואולם בלאומי-קארד המבנה הארגוני בתחום אינו ברור ואין כתובת אחת המרכזת אותה.

מחברי המחקר מצאו גם כי ראוי שהנהלת לאומי-קארד תקדיש יותר תשומת לב לזכויות השוויון בחברה, בשל היעדר, למשל, נגישות לאנשים עם מוגבלויות לבניין ההנהלה והיעדר ייצוג שוויוני לנשים, ערבים ואנשים עם מוגבלויות במשרות בכירות. המחברים ממליצים ללאומי-קארד לערוך בדיקה בעניין, שכן לדבריהם "קיים חשש לאי עמידה בדרישות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות". דבר נוסף שצוין במחקר היא העובדה שלאומי-קארד הנפיקה עד כה 1.6 מיליון כרטיסי אשראי, המהווים 8 טונה של פלסטיק העלול להפוך לפסולת לא ממוחזרת.

זה קצת קטנוני לא? מה אתם רוצים שהם יעשו עם הכרטיסים?

וינר: "אנו רוצים שבלאומי-קארד יתייחסו לעניין הכרטיסים - דבר שנמצא בליבה העסקית של החברה, ויחשבו 'מה אנחנו יכולים לעשות עם זה'. אולי אפשר לדאוג למחזר את הכרטיסים".

מהדברים נשמע שלא משנה מה יקרה, תמיד אפשר למצוא בכל חברה משהו בעייתי.

אברהם-ויס: "אנחנו רוצים שארגונים יתייחסו לנושא הזה כחלק בלתי נפרד מהפעילות. הם תלויים בקהילה וצריכים להחזיר משהו בחזרה. אנחנו רוצים לתת לתאגידים ולצרכנים כלים לגבי מה אפשר לעשות ומה אפשר לדרוש. המטרה של הדו"ח שלנו הוא להציף את העניין הזה. כצרכן אני לא רק ארנק, אני יכול להיות ארנק אינטיליגנטי. הרעיון הוא לשנות את השיח. פעם המעורבות שלנו היתה בקלפי - אחת לארבע שנים, כיום ההשפעה שלנו על חיינו היא דרך התאגידים ולא דרך הקלפי".

ההטעיה של אגד

חברה נוספת שבדק המרכז האקדמי היא אגד. "בחרנו באגד כי בעבר הם הוציאו שני דו"חות אחריות סביבתית, ב-2002 ו-2004, אבל מאז זה נפסק, אומרים וינר ואברהם-ויס. אחרי הפסקה של מספר שנים, אגד פרסמה לאחרונה דו"ח אחריות תאגידית עבור 2009.

"ב-2008 הם העלו קמפיין מאוד יפה, ומדובר בדרך כלל בקמפיינים בעלות מיליוני שקלים, שבו הם טענו כי הם 'גאים להיות חברת התחבורה הציבורית הראשונה בישראל שעוברת לצי אוטובוסים בתקן האירופי המחמיר יורו 5 - כי אכפת לנו גם מאיכות הסביבה'".

ואולם לפי המחקר מדובר היה בפרסום מטעה, שכן אגד לא עברה במועד העלאת הקמפיין לתקן המדובר ואף ביקשה ארכה מהמשרד לאיכות הסביבה בעניין. לדברי וינר, אגד עשתה שימוש ציני בקמפיין כשעשתה דבר אחד כלפי חוץ ודבר אחר בפועל. לטענתו, באגד אין כתובת העוסקת בפנייה לגבי אחריות תאגידית, אין כל פעילות בעניין ובהקשר לכך גם אין כל יעדים שהוצבו בנושא.

עניין אחר שרלוונטי לאגד הוא נושא ההנגשה של האוטובוסים לאנשים בעלי מוגבלויות. "הם הנגישו את האוטובוסים העירוניים בלבד, ואין הנגשה לאוטובוסים בין-עירוניים. אולי הם חושבים שאנשים נכים צריכים להישאר בתחומי העיר שלהם", אומר וינר בציניות. "באגד הסבירו שכך נהוג גם בעולם, אבל זה לא נכון ואני יכול להעיד שראיתי שזה אחרת בארה"ב, בבריטניה, בספרד ובהולנד, שם יש הנגשה לנכים גם באוטובוסים בין-עירוניים".

פרטנר לא שיתפה פעולה

מחברי הדו"ח גם מתחו ביקורת על חברת בגיר. לדברי אברהם-ויס, "בגיר הבעיות הן בשתי רמות. ראשית, בנושא העקביות בסוגיית האחראיות התאגידית. בבגיר היו מדורגים בתחילה במדד מעלה ואז הפסיקו עם כך, לדבריהם, בגלל שהם עובדים הרבה עם חול. בנוסף, הם לא נוהגים בשקיפות. הם מייצרים הרבה באסיה - אבל בניגוד לנייקי שלאחר שנפגעה מהביקורת לגבי העסקת ילדים וניצול עובדים במפעליה בסין החלה לפרסם את הפרטים לגבי אופן הייצור, בבגיר לא מפרסמים את זה. אני רוצה לדעת שכל שרשרת הייצור שלהם מוגנת - ואני לא יכולה לדעת את זה".

חברת אינטל זכתה גם לשבחים וגם לביקורת בדו"ח. לדברי וינר, "אינטל היא ברף הגבוה של אחריות תאגידית, כנראה בגלל שהיא חברה עולמית. יש לה מודעות לאיכות הסביבה, יעדים של שילוב עובדים ואוכלוסיות חלשות, אבל יש לה גם חסרונות. באינטל יש שיעור גבוה של עובדי קבלן ואין כל ועד עובדים. זה קריטי לזכויות העובדים, כמו שאפשר היה לראות כשהתפוצצה בועת ההיי-טק. זה יכול לחזור כבומרנג בימים קשים כשמצמצמים את כוח האדם".

במגזר התקשורת זכתה סלקום לשבחים, ואולם פרטנר כלל לא השיבה לפניות המרכז האקדמי ולא איפשרה לסטודנטים גישה למידע, מעבר למידע ציבורי שהיא מפרסמת. לדברי וינר ואברהם-ויס, "בסלקום יש הנגשה לכבדי שמיעה וכבדי ראייה לא רק ללקוחותיהם, יש להם מחלקות השמה לאנשים עם מוגבלות, ועל פי הדו"ח הם גם ממחזרים מכשירי טלפון באופן ראוי לציון".

***עיקרי דו"ח המרכז האקדמי לכלכלה ולעסקים ברמת גן

עפרה שטראוס, מבעלי ויו"ר שטראוס

ראוי שהחברה תשקול תוכנית למיחזור אריזות, כך שצרכנים יקבלו פיקדון תמורת השבת אריזות ריקות

זאב וורמברנד, מנכ"ל רבוע כחול

קופאיות וסדרנים ציינו כי חוסר בקופה בסכום העולה על 50 שקל מנוכה משכר הקופאית. עובדים ציינו כי צבירת הוותק נקטעת כשהם מועברים מסניף לסניף

עופר גלבוע, מנכ"ל בגיר

ראוי שתפרסם את תנאי העסקה של העובדים בשרשרת האספקה שלה. הפרסום מאפשר לעמותות שונות לוודא שלא מתבצעת הפרה של זכויות אדם

גליה מאור, מנכ"לית בנק לאומי

אי הכללה של חופשת לידה לצורך צבירת ותק בבנק עלולה לשקף אפליה סמויה המתבטאת בפערי שכר ומעמד בין נשים לגברים

דני כהן, מנכ"ל לאומי-קארד)

ראוי כי ההנהלה תקדיש יותר תשומת לב לשוויון. כמו כן, ניתן לקדם יוזמה למחזור כרטיסי אשראי מבוטלים

עמוס שפירא, מנכ"ל סלקום

ראוי כי החברה תעדכן לקוחות על תחילת גבייה של שירותים שבעבר ניתנו בחינם

יונה פוגל, מנכ"ל פז

בעמדות הבכירות בחברה יש רק שתי נשים לעומת שמונה גברים ובין חברי הדירקטוריון אין אשה אחת. תמוה שדווקא נושא זיהום הסביבה אינו מופיע במסמך הקוד האתי של החברה

קובי מור, מנכ"ל רשות שדות התעופה

ראוי שתפעל לתיקון ליקויים בטיחותיים במקום לנסות להסתירם, שתעודד הידברות עם השכנים לנתב"ג ותמשיך בפעילות הקהילתית שהופסקה

אבי צבי, מנכ"ל רשת

ראוי להרחיב פעילות של מתן זמן שידור לעמותות ומתן העדפה לסטודנטים בני הפריפריה בקבלה לבית הספר לטלוויזיה של הזכיינית

גדעון מזרחי, יו"ר אגד

על אף שהדין אינו מחייב הנגשת אוטובוסים בקווים בין-עירוניים, ראוי שהחברה תשקול לעשות זאת

אילן בן-דב, בעל השליטה בפרטנר

פרטנר לא שיתפה פעולה עם עורכי המחקר. ראוי שתאגידים שתחום השפעתם על חיינו רחב כל כך, יאפשרו שקיפות וישתפו פעולה עם ביקורת ציבורית

מקסין פסברג, מנכ"לית אינטל

העובדה שאינטל לא מעודדת חופשת לידה לגברים בשל פגיעה בהשגת יעדים עסקיים עלולה להעיד על היעדר הטמעה מספקת של ערכי שוויון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#