לינדנשטראוס: ירון זליכה קיבל אישור לעבוד במכללה האקדמית אונו - בניגוד לנהלים - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לינדנשטראוס: ירון זליכה קיבל אישור לעבוד במכללה האקדמית אונו - בניגוד לנהלים

בכירים באוצר ובנציבות שירות המדינה אישרו לחשב הכללי לשעבר לעבוד במכללה האקדמית קריית אונו - בניגוד לנהלים ולתקנון שירות המדינה ■ דיווחים שלו על היקף עבודתו כמרצה סתרו דיווחים של המוסדות האקדמיים בהם עבד

20תגובות

בנובמבר 2003, זמן קצר לאחר שמונה לחשב הכללי באוצר, פנה ירון זליכה לממונים עליו באוצר, בבקשה לעבוד בעבודה נוספת. זליכה, חרף התפקיד המאוד מחייב, ביקש כי יאפשרו לו להמשיך לשמש כמרצה וגם כבעל משרה ניהולית במכללה האקדמית קרית אונו. בדו"ח המבקר לא מופיע השם זליכה (נכתב בכיר א') וגם לא שם המכללה. ב-2006 הודיע זליכה כי בכוונתו להרצות במוסד אקדמי נוסף. לפי העיתונות מאותה תקופה נראה כי הכוונה לאוניברסיטה העברית.

דו"ח מבקר המדינה מדגיש, כי האחראיים באוצר, הסמנכ"ל הבכיר למינהל דאז, והסמנכ"לית הבכירה למינהל, לא עמדו על כך כי זליכה יגיש להם דיווח מאושר על ידי המוסדות האקדמיים, ובו פירוט של שעות העבודה הפרטיות שלו, כפי שנדרש בחוזי נציבות שרות המדינה הנוגעים למועסקים בחוזי בכירים. המבקר מציין כי "בדיקה כזו היתה מעלה כי היקף עבודתו הפרטית של העובד חורג מהמותר וגדול פי כמה מזה שביקש בעבורו היתר". בעיתונים דובר אז על שכר של עשרות אלפי שקלים ברוטו בחודש.

המבקר מביא את סיפורו של זליכה כדוגמא לליקויים שהיו נהוגים באוצר במתן היתרים לעבודה נוספת לעובדי המשרד. הסיפור של זליכה מענין במיוחד, שכן החשב הכללי לשעבר נהג להציג את עצמו כשומר הסף של המשמעת, המוסר והצדק - לא רק בשרות המדינה אלא במדינה כולה. זאת למרות שסיפורים על עבודתו במכללת קרית אונו, ועל השכר הגבוה במיוחד שקיבל, נפוצו כבר אז.

מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, נחשב בשעתו כאדם מקורב מאוד לזליכה. רק לקראת סוף הקדנציה של החשב הכללי התקררו היחסים בין השניים.

בפתח הביקורת על האוצר כותב מבקר המדינה כי "משרד האוצר הוא המשרד הכלכלי המרכזי של הממשלה. בהיותו אחראי לניהול יעיל ותקין של תקציב המדינה וביצועו, ראוי שינהל גם את ענייניו בצורה יעילה ותקינה".


היתרים לעבודה נוספת

בפרשת זליכה כותב מבקר המדינה, "אגף היועץ המשפטי במשרד האוצר לא התריע בפני האחראי במשרד ובפני נציבות שרות המדינה על כמה מהליקויים שבבקשת העבודה של הבכיר לשעבר. כמו כן, האגף ונציבות שרות המדינה לא בדקו אם ההסכמים שחתם העובד (זליכה - מ.ב) עם המוסד האקדמי גורמים לחריגת העובד ממגבלות השכר".

מאחר ובקשתו של זליכה להיתר לא עמדה בתנאים היא הועברה לטיפול הרשות המרכזית למתן היתרים לעבודה פרטית שליד נציבות שרות המדינה. הבקשה היתה למתן היתר לזליכה למתן הרצאות בשעות חופפות לשעות העבודה הקבועות במשרד האוצר. הרשות אישרה, באופן חריג, את בקשתו של זליכה לשמש כמרצה, זאת למרות תפקידו הבכיר מאוד באוצר.

לעומת זאת, היא דחתה את בקשתו של זליכה לשמש במשרה ניהולית במכללה, בשל האיסור שבהוראות התקשי"ר ובשל חריגה מהשכר המותר. זליכה, כדרכו, לא הסתפק בהחלטת הרשות. הוא פנה לנציב שרות המדינה, שמואל הולנדר. משרד מבקר המדינה ביקש לראות את הפנייה של זליכה להולנדר, אולם להפתעתו גילה כי היא לא נשמרה לא בנציבות ולא בחשב הכללי. הולנדר קיבל את בקשתו החריגה של זליכה.

מבקר המדינה כתב בתגובה, כי "אין לקבל את הסברי נציב שרות המדינה. כאמור בקשת העובד הבכיר לשעבר לא עמדה בהוראות התקשי"ר ביחס לשעות העבודה ולשכר ששולם בגינן, על כן להיתר שנתן הנציב לא היה מקום מלכתחילה. כאשר הנציב מפעיל סמכות חריגה עליו להקפיד על תיעוד והנמקה ואילו בענין הנדון לא נשמר התיעוד המלא ולא ניתנה ההנמקה".

אך זה עדין לא הכל. כשפג תוקף ההיתר של זליכה לעבודה פרטית, ולאחר פנייה אליו של מנהלת אגף משאבי אנוש באוצר, ביקש זליכה היתר לעבודה נוספת בשנת הלימודים הבאה, תשס"ה. בבקשה ציין כי אין בדעתו להמשיך בהרצאות אלא להנחות סמינריון בלבד. בניגוד לדברים אלו עולה מהדיווח של המכללה בקרית אונו למל"ג (מועצה לאומית להשכלה גבוהה) כי היקף עבודתו של זליכה במכללה גדל באופן ניכר באותה שנה. הבקשה להארכת ההיתר הועברה במישרין לנציבות שרות המדינה, בלי בדיקה של היועץ המשפטי באוצר ובלי בדיקה והמלצה של האחראי במשרד, כנדרש. הבקשה גם לא הובאה לדיון ברשות. ליקויים אלו חזרו והתגלו גם בשנת הלימודים שאחרי כן.


זליכה ממשיך להכות

בספטמבר 2006 הגיש בקשה להתיר לו להרצות במוסד אקדמי נוסף. (לימודי תואר שני למשפטים באוניברסיטה העברית - מ.ב). בבקשתו הצהיר כי ירצה שעה אחת בשבוע בסמסטר אחד. אותו מוסד מסר למשרד מבקר המדינה כי זליכה הרצה כל הסמסטר שעתיים אקדמיות בשבוע. בתשובה מאוקטובר 2008 למשרד מבקר המדינה, מסר זליכה כי הרצה רק במחצית מהסמסטר בשעור שנפרס על פני שעתיים אקדמיות.

בתשובת זליכה למשרד מבקר המדינה, מאוקטובר 2008, טען החשכ"ל לשעבר, כי הכשלים המתוארים בדו"ח הביקורת אינם שלו אלא של אחרים, לרבות עובדי המנהל והיעוץ המשפטי באוצר ובנציבות שרות המדינה. לדבריו, לא נדרש להמציא אישור ממקום העבודה הפרטי, ואילו היה מתבקש היה עושה זאת.

עוד טען כי היקף עבודתו לא חרג מהמותר והדיווח שמסרה המכללה בקרית אונו למל"ג על היקף עבודתו אינו מעניינו ואין הוא קשור אליו. לדבריו, דיווחיו תאמו את הסכמי העסקה שלו עם המכללה ואת היקף עבודתו בפועל. בתגובה לתגובה העיר משרד מבקר המדינה כי היקף עבודתו של זליכה, העולה מהמסמכים, גדול מהנטען על ידי זליכה.


נסיעות לחו"ל באגף החשב הכללי

נוסף על גיוס הון בשוק המקומי מגייסת המדינה הון במטבע זר בשווקים הבינלאומיים בהנפקת אג"חים. בשנים 1995-2007 ביצעה המדינה 11 הנפקות אג"ח בינ"ל בשווקי ההון הגדולים בעולם בסכומים גדולים. ההנפקות נעשו בסיוע חתמים, בנקים זרים להשקעות. החתמים נבחרו בדרך של מכרז על ידי ועדת מכרזים בחשב הכללי.

לאחר בחירת החתם נסעו בכירים בחשב הכללי לחו"ל למסע חשיפה במטרה לשווק את אג"ח המדינה למשקיעים פוטנציאליים. הוצאות הנסיעות של עובדי החשב הכללי למדינות העולם לצורך שיווק ההנפקה שולמו במישרין על ידי החתמים. בהמשך נוכו ההוצאות מהכספים שקיבלו החתמים מהמדינה עבור שרותי ההנפקה שלהם לאוצר.

משרד מבקר המדינה קובע כי הנסיעות במימון החתמים ב-2005-2006 לא עולות בקנה אחד עם סדרי מינהל תקין. לדברי המשרד, "השיטה הנוהגת בנסיעות למטרות חשיפה, מעוררת חשש לניגוד עניינים ולחריגה מכללי הנסיעות בשרות המדינה. על משרד האוצר ועל נציבות שרות המדינה לשקול הסדרים אחרים, שבהם יממונו הוצאות מסע החשיפה על ידי האוצר, בנפרד מהעמלה המשולמת לחתם, ויתוקצבו בדרך המקובלת, בשקיפות ובהגבלת סכום ההוצאות".

מבקר המדינה קובע גם כי האוצר לא פעל להסדיר בנוהל קבוע את הנסיעות של עובדיו לחו"ל במימון זר, אף על פי שנציבות שרות המדינה הסבה את תשומת ליבו לחשיבות הנושא. בנוסף, תיעוד הנסיעות לחו"ל לצורכי ההנפקות לוקה בחסר. התגלו גם ליקויים במתן חוות הדעת המשפטית של האגף המשפטי באוצר על העדר ניגוד עניינים ואי פגיעה בטוהר המידות ובסדרי מנהל תקין בכל פרשת הנסיעות.

משרד מבקר המדינה מדגיש כי עד מועד סיום הביקורת, אוקטובר 2008, לא פעלו מנכ"ל האוצר והחשכ"ל להסדרת נוהל הנסיעות לחו"ל על חשבון החתמים. בתשובת החשכ"ל למשרד מבקר המדינה, מאפריל 2009, הודיע החשכ"ל, שוקי אורן, כי אף שאין הוא סבור כי בנוהג הקיים יש חשש לניגוד עניינים ולפגיעה בטוהר המידות, לאור הערות משרד מבקר המדינה הוא יפעל להכנת נוהל שיסדיר את הנושא.


רוטציה במינוי חשבים

דו"ח מבקר המדינה מציין כי בשנים 2005-2007 התגלו מחלוקות בין החשב הכללי דאז, ירון זליכה, ובין מספר חשבים, כאשר זליכה ניסה להעביר אותם לתפקיד מקביל במשרד אחר. חלק מהמקרים אף הגיעו לערכאות משפטיות. לדעת המבקר, הסיבה למחלוקת הינה שאין באגף החשב הכללי באוצר כל נוהל כתוב וברור למשך הקדנציה של חשב משרד, וגם הנוהג לרוטציה בתפקידי חשב במשרדי הממשלה אינו ברור דיו, ולא מקובל על כל החשבים.

בינתים התחלף החשב הכללי באוצר, ובמקום זליכה משמש בתפקיד שוקי אורן. נציבות שרות המדינה ואורן הודיעו בתחילת 2009 למשרד מבקר המדינה כי חילוקי הדעות המקצועיים בינהם בנושא ניוד החשכ"לים נפתרו, אך בשל עומס העבודה שהוטל על אגף החשכ"ל בשל המשבר הכלכלי העולמי טרם התפנה אגף החשכ"ל לטפל בסוגיית הנוהל.

החשכ"ל טען גם בתשובתו כי המחלוקות שהתגלו בעידן זליכה, בין החשכ"ל למספר חשבים, אינן משקפות עוד את הפעילות השוטפת של האגף. החשב הכללי הנוכחי ציין כי סיכם עם הנציבות כי בעת חתימת חוזי העסקה חדשים עם החשבים הבכירים יופיע בחוזים אלו סעיף המחייב את החשבים להחליף מקום עבודה על פי נוהל שיאושר ובהתאם לצורכי החשכ"ל.

לדברי מבקר המדינה אין נוהל לפעילותה של ועדת המינויים באגף החשב הכללי באוצר. הוועדה גם אינה רושמת בפרוטוקולים את מדיניותיה והחלטותיה. לפיכך לא ברור מה הן אמות המידה לבחירת חשב או סגן חשב למשרד זה או אחר, ומה הם הנימוקים להעדפת המועמד שקיבל את המשרה על פני המועמדים האחרים. בתשובת החשכ"ל בפברואר האחרון, מודגש כי אימץ את המלצת משרד מבקר המדינה וכיום מתקימים רישומים המתעדים את הנימוקים לרוטציה בין חשבים.



דו"ח מבקר המדינה לשנת 2010: כתבות נוספות

היבטים תכנוניים של הרשויות המקומיות

מחכים לאישור לבניית מרפסת? למחצית העיריות והמועצות המקומיות חסרות תוכניות מתאר עדכניות

בדיקה שערך מבקר המדינה במוסדות התכנון המקומיים, אשר אחראים על הרשויות והמועצות המקומיות, מעלה ממצאים מטרידים לפיהם מתוך רשימה של 105 רשויות מקומיות, רק לחמש קיימות תכניות מתאר שגילן עד 10 שנים.


קרקעות תעש

משרד הביטחון מבזבז את כספי הציבור על אבטחת הקרקע המזהמת של תעש

ממצאים חמורים בהתנהלות המדינה והתעשיה הצבאית בסוגיית קרקעות תעש. במעקב שערך מבקר המדינה, נמצא כי הליקויים שמצא כבר בשנת 2004 טרם תוקנו. המבקר קובע כי כל עוד הקרקעות מהן פונו מפעלי תעש, לא ישובו לידי המדינה, מצב הזיהום בקרקעות ימשיך להחמיר, לפגוע בבריאות הציבור והמדינה תמשיך לבזבז כספי ציבור בגובה מיליוני שקלים.


כמה כובעים יש למשרד הביטחון?

חוסר הפרדה ברורה בין תפקידיו השונים של משרד הביטחון פוגע בציבור

מבקר המדינה בדק התנהלות נקודתית של משרד הביטחון מבלי לפרטה (ייתכן שמדובר בפרוייקט הצטיידות) מול החברות הבטחוניות הממשלתיות אלתא של התעשיה האוירית ורפאל. בהליך הבדיקה, התברר כי קיים כשל מערכתי כולל של התנהלות הנובעת מהיעדר אמות מידה ועמימות מובנית שגורמים ל"פגיעה חמורה בכללי מינהל תקין".


התעשייה האווירית

ביקורת חמורה על התעשייה האווירית בעקבות הצגת נתונים מגמתית למשרד הביטחון ולדירקטוריון

מבקר המדינה חשף שורת ליקויים בתהליכי קבלת החלטות, דיווח ובדיקות כלכליות בפרוייקט שיזמה התעשיה האוירית (תע"א) ב-2004, לפתח ולייצר מטוס אימונים חדש לחיל האויר. כתוצאה מהליקויים, שנמשכו עד ביטול הפרוייקט ב-2007, מחקה תע"א 25 מיליון דולר (כ-100 מליון שקל).


משרד האוצר והתמ"ת

משרדי האוצר והתמ"ת עיכבו החלטות וביצוע סיוע ליצואנים עקב שחיקת שער הדולר

על אף שהממשלה הכירה בצורך לגבש תוכנית סיוע ליצואנים, גיבוש התוכנית התעכב בעיקר עקב התנגדות משרד האוצר. התוכנית שהתגבשה לא פתרה את הבעיה והביצוע היה איטי עקב מחלוקות בין משרדי האוצר והתמ"ת והתנהלות מתמשכת של פרסום הוראות מנכ"ל במשרד התמ"ת - כך עולה מדו"ח מבקר המדינה.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#