יעקב פרי שותף סדרתי להשמדות ערך - אך מסרב לספוג קיצוץ בשכר כדי לא לפתוח את חוזה הגירושים שלו - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יעקב פרי שותף סדרתי להשמדות ערך - אך מסרב לספוג קיצוץ בשכר כדי לא לפתוח את חוזה הגירושים שלו

יו"ר בנק מזרחי טפחות, יעקב פרי, הוא בעל תפקיד בלא פחות מ-12 חברות וגם שותף סדרתי להשמדות ערך: בי קונטקט הפכה לשלד בורסאי, לידקום קורסת ומגל מידרדרת ■ ופרי? הוא לא מוכן להפחית את שכרו - מכיוון שזה יפתח מחדש את חוזה הגירושים שלו

19תגובות
מיכל נחום

>> בחודשים הראשונים של 2009 היה המשבר בכלכלה העולמית בשיאו, וחברות רבות נקלעו לקשיים. גם חברת מגל, הנסחרת בבורסה בתל אביב ובנאסד"ק ועוסקת בייצור גדרות אלקטרוניות, היתה בסחרור ונאלצה לקצץ בשכר העובדים ולפטר עשרות מהם. אבל את יעקב פרי, יו"ר החברה, זה לא ממש הטריד.

פרי, ראש השב"כ לשעבר ויו"ר בנק מזרחי טפחות המשמש גם כיו"ר מגל, התבקש על ידי סמנכ"ל הכספים שרק מונה, זאב מורגנשטרן, להצטרף למאמץ הכללי ולהפחית 10% משכרו, עניין של כ-5,000 בחודש לאדם שמרוויח מיליוני שקלים בשנה. פרי סירב והסביר לסמנכ"ל אובד העצות את הסיבה. זו מתבררת במכתב ששלח הסמנכ"ל לאחד המנהלים במגל: "פרי דיבר אתי הבוקר. הוא קיבל מכתב (יחד עם כל שאר העובדים) לגבי הפחתה של 10%, וטען שיש לו בעיה כי זה יפתח מחדש את הסכם הגירושים שלו". הסמנכ"ל החדש לא ידע בדיוק מה לעשות עם הטיעון המוזר של היו"ר שלו, שאי אפשר להפחית את שכרו בשל הסכם הגירושים. הוא העלה את הטיעון בפני מנהל אחר בחברה, ולבסוף הורה למחלקת הכספים במגל להימנע מלקצץ את שכרו של פרי.

מסיבה כלשהי הופחת בכל זאת שכרו של פרי לחודש מארס יחד עם כל עובדי מגל (מלבד שלושה עובדים חדשים). פרי ביקש החזר. במכתב ששלח סמנכ"ל הכספים לפרי בדואר אלקטרוני הוא התנצל בפניו על האי הבנה והבטיח לו שבאפריל יתוקן העניין והוא יזוכה בסכום שהופחת לו במארס. לסמנכ"ל אמנם נגרמה אי נעימות, אך תוספת של 20% לשכרו חודש לאחר שהגיע לחברה - שהפך אותו ליחיד בהנהלה ששכרו הועלה - ודאי סייעה לו לצאת ממנה עם חיוך.

במקביל למצב הקשה במגל, שכלל דחיית תשלומים לספקים וצמצום בהוצאות רכב, אש"ל ונסיעות, החל פרי פרויקט בעלות של כ-6 מיליון שקל לחידוש מטה ההנהלה ביהוד, ובתוך כך את לשכתו. מנהלים בחברה ניסו לעצור את השיפוץ מפאת העלויות הכבדות, אך במכתב שכתב פרי לאחד המנהלים הוא התלונן כי "דברים לא זזים בשיפוץ", ולחץ לקדם את הדברים במהירות.

הסיפור על שכרו של פרי ושיפוץ המשרדים הוא רק סימפטום לאופן שבו מתנהל ראש השב"כ לשעבר ויו"ר בנק מזרחי טפחות בהווה, המשמש יו"ר, דירקטור או יועץ בלא פחות מ-12 חברות או ארגונים. פרי, פרשן ביטחוני מבוקש ברדיו ובטלוויזיה, מתראיין בכל מקום ומייעץ לקובעי המדיניות כיצד לנהוג בעניין גלעד שליט, על מה להתעקש ועל מה לא לוותר - אבל כמה מהחברות שהוא עצמו מנהל נראות רע.

מגל היא לא החברה היחידה שנקלעה לקשיים בזמן שפרי הוא אחד מבכיריה. בחברה אחרת שמצבה רעוע, לידקום, משמש פרי דירקטור מסוף 2008. מלבד שכר דירקטורים, הוא קיבל 150 אלף אופציות למניות החברה. מצבה של לידקום, העוסקת ברשתות תקשורת סלולריות, היה חמור כבר בעת מינויו, אך מאז הספיקה החברה להפוך לחדלת פירעון אחרי שלא שילמה את חובה למחזיקי האג"ח. בשבוע שעבר הודיעה כי אינה יכולה להמשיך לנהל את עסקיה אחרי שהמנכ"ל התפטר.

עוד סיפור תמוה הוא תפקידו של פרי כיו"ר הדירקטוריון בחברה הקטנה בי קונטקט. פרי הוביל את החברה להנפקה ביוני 2006 ועמד בראשה במשך שנתיים, שבהן קרסה מנייתה והכסף בקופתה אזל. בי קונטקט, שהונפקה לפי שווי של 30 מיליון שקל, גרמה למשקיעיה הפסדים כבדים וסיימה את דרכה כשלד בורסאי עלוב. בקרן מרקסטון, משמש פרי כחבר בוועדה המייעצת. בתמורה לכך הוא מקבל שכר של 5,000-3,000 דולר בחודש על פי הערכות. החברות בועדה אינה כוללת השתתפות קבועה בישיבות אלא רק ייעוץ על פי דרישה. פרי מכהן גם כדירקטור בשלמה אחזקות, אלול תמארינד ולידקום. בכל אחת מהן הוא מקבל גמול דירקטורים המוערך באלפי שקלים לכל ישיבה ועוד עשרות אלפי שקלים בשנה בכל חברה.

ניגודי עניינים

פרי משתכר במגל 50 אלף שקל בחודש בעבור 50%-60% משרה, אבל זו רק ההתחלה מבחינתו. על פי חוזה ההעסקה שלו הוא זכאי להעלאת שכר בכל שנה. בנוסף, במסגרת החוזה עמו קיבל 300 אלף אופציות למניות החברה, ואולם הסכם חשאי בינו לבין בעל מניות גדול בחברה הבטיח לפרי 100 אלף אופציות נוספות באותם תנאים - הסכם שלא דווח. פרי מכהן גם כיו"ר בנק מזרחי טפחות ב-60% משרה, שעבורה הוא מקבל 1.5-2.5 מיליון שקל בשנה, ובנוסף זוכה לתמורה נאה מתפקידיו האחרים.

העומס הניהולי על פרי לא קטן. הוא משמש דירקטור בחברת יפטל, יו"ר חברת פינפוינט, יו"ר חברת אמ.איי.די, דירקטור בחברה הציבורית תמארינד אלול, דירקטור בחברה הציבורית שלמה אחזקות, חבר בוועדה המייעצת של קרן מרקסטון, יו"ר בית התפוצות בתל אביב, יו"ר אגודת הידידים של בית החולים תל השומר ויו"ר קרן הנדל"ן מור.

כל אלה לא הספיקו לפרי, ובפרשה מוזרה נוספת מונה באחרונה על ידי אילן בן-דב לדירקטור בחברת פרטנר, שעליה השתלט האחרון. אלא שהוא נאלץ להתפטר ימים ספורים לאחר מינויו. הסיבה: בנק מזרחי טפחות, שבראשו עומד פרי, היה זה שהעמיד אשראי לבן-דב לצורך רכישת פרטנר ומימון פעילותה השוטפת.

כמה ימים אחרי התפטרותו מדירקטוריון פרטנר מינה שר התמ"ת, בנימין בן-אליעזר, את פרי לעמוד בראש המועצה המייעצת לרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת). גם כאן עולה שוב שאלת ניגודי האינטרסים בין הכובעים השונים של פרי. תפקידה של המועצה הוא לייעץ לרשפ"ת בעניינים הנוגעים לפעילותה. מן העבר השני פרי קשור לכמה חברות ביטחוניות: מגל המייצרת גדרות ביטחון, ותמארינד אלול המייצגת ספקים זרים בתעשייה הביטחונית.

הקשר בין ראש השב"כ לשעבר לאומן 17

מגל הוקמה ב-1970 על ידי התעשייה האווירית. ב-1984 היא נרכשה על ידי צמד אנשי העסקים נייתי קירש וקובי אבן עזרא. החברה הונפקה בנאסד"ק בשנות ה-90 ב-8 דולרים למניה ונרשמה למסחר גם בתל אביב. כמעט 20 שנה עברו מאז, וכל מי שהאמין בה הפסיד, שכן מחיר המניה כיום הוא פחות מ-4 דולר.

הרומן בין פרי למגל החל לפני 14 שנה. פרי מונה לדירקטור במגל מיד אחרי פרישתו מהשב"כ. מקורות במגל טוענים כי היכרותו של פרי עם החברה החלה עוד קודם למינויו, כשמגל נזקקה לאישורים ביטחוניים של השב"כ למערכותיה. פרי מכחיש את הדברים.

זמן קצר לאחר מינויו לדירקטור במגל עזב פרי את התפקיד לטובת מינוי למנכ"ל סלקום ב-2002, כשפרש פרי מסלקום, הוא חזר לשמש דירקטור במגל. מאז החלה להתחזק מערכת היחסים שלו עם קירש, עד שב-2006 מונה לתפקיד סגנו של יו"ר הדירקטוריון, אבן עזרא.

כיו"ר, פינק אבן עזרא גם את בני משפחתו ומינה אותם לתפקידים בכירים: את חתנו, יזהר דקל, מינה תחילה לסמנכ"ל הכספים ולנשיא, וב-2006 גם למנכ"ל החברה; את בנו, אסף אבן עזרא, מינה לסגן נשיא במגל. קירש התנגד לכך ותבע מאבן עזרא כי הוא וקרובי משפחתו יפנו את כיסאותיהם. לבסוף, ב-2008, הצליחו קירש ופרי להעביר את אבן עזרא מתפקידו - ופרי מונה ליו"ר.

כדי לפנות את הכיסא, אישר דירקטוריון החברה בראשות פרי חבילת פרישה אטקרטיבית במיוחד לאבן עזרא - מענק הסתגלות של 360 אלף דולר, שכר של 45 אלף דולר בשנה, רכב יוקרה מקבוצת המחיר היקרה ביותר ונהג צמוד - והכל לכל החיים. גם את יזהר דקל, חתנו של אבן עזרא, החליט הדירקטוריון של פרי לפנק בעזרת חבילת פיצויים של 7.2 מיליון שקל.

הדמיון בין התנהלות בעלי שליטה במגל באשר לסוגיית המשכורות לבין התנהלות בעלי השליטה בבי קונטקט הוא מדהים. בי קונטקט, שעסקה בתחום התוכן הסלולרי, הוקמה ונשלטה על ידי עדי מערבי, ערן פפר ויצחק ישראל. החברה, שמייסדים היו פעילים מוכרים בחיי הלילה - פפר, למשל, היה ממקימי מועדון האומן 17 בירושלים - פיתחה חבילות SMS ומכרה אותן ליח"צנים של מועדנים, שהשתמשו בהן להזמנות לקוחות פרטיים למסיבות. בהמשך רכשה החברה את פורטל הבילויים לילה.

יחד עם הגאות האדירה בבורסה, הצליחה בי קונטקט לגייס כספים והצטיידה ביו"ר בעל השם יעקב פרי, שכבר שימש אז יו"ר מזרחי טפחות ארבע שנים. בחוזה של פרי סוכם על עבודה "חד-שבועית". בפועל, פרי לא תמיד עמד במשימה הזו וזה לא מפתיע נוכח העובדה שבאותה העת התחייב לשלושה ימי עבודה במזרחי טפחות ועוד כשניים וחצי עד שלושה ימי עבודה במגל.

החברה שילמה לפרי 1,500 דולר בחודש והעניקה לו 260 אלף אופציות למניות, שבמועד ההענקה היה שוויין כ-300 אלף שקל. פרי הספיק לממש שני שלישים מהאופציות בתוך כשנה, ואחרי הידרדרות החברה עד למכירת פעילותה והפיכתה לשלד בורסאי, עזב אותה. בתקופת כהונתו צנחה המניה ב-70%, וגם אחר כך המשיכה להידרדר, עד שמאז הרבעון השני של 2009 מתנוססת על דו"חותיה הערת "עסק חי".

בכל אותו הזמן, בעוד פרי הוא יו"ר הדירקטוריון, חגגו מייסדי בי קונטקט עם משכורות עצומות ביחס לגודלה ולמצבה של החברה. המנכ"ל ובעל השליטה פפר קיבל שכר חודשי של 40 אלף שקל, רכב בעלות של מאות אלפי שקלים, בונוס מהרווח והטבות נוספות. בעל שליטה אחר קיבל שכר חודשי של 10,000 שקל מבי קונטקט ושכר דומה מחברה בת שלה. עוד שני בעלי שליטה מונו ליועצי החברה תמורת אלפי שקלים בחודש, בנוסף להיותם דירקטורים.

מזרחי מימן את מגל

מצבה של מגל אמנם עדיין לא חמור כמו של בי קונטקט ושל לידקום, אבל הוא מידרדר והולך. בעקבות מחיקות ענק על רכישות שביצעה רק שנה קודם לכן, בנוסף לבונוס הגדול של דקל, סיימה מגל את 2008 בהפסד עצום של 32.6 מיליון דולר.

בארבע השנים קודם לכן, 2004-2007, הרווח המצטבר שלה היה 533 אלף דולר בלבד. גם ב-2009 לא נרשם שיפור בפעילות החברה. ביולי ניסח מנכ"ל מגל, יואב שטרן, שבינתיים סיים את תפקידו, מכתב שפרי העביר לדירקטוריון: "המצב שלנו בחברה הבת הוא כמעט סופני. העסקים אינם מתפקדים ומאבדים אחיזה מבחינה פיננסית. ההנהלה שם מסרבת לנו לשתף פעולה אפילו בביצוע ביקורת חשבונאית. מגל נמצאת בנקודה קריטית. תזרים המזומנים של החברה צפוי להיות מינוס 7 מיליון שקל ברבעון השני. עלינו להיות מוכנים עם מערך חדש של שיווק מכירות, למקד מאמצים במחקר ובפיתוח ולהיות יעילים יותר בניהול פרויקטים ובייצור, אחרת נראה איך המתחרים אוכלים אותנו לארוחת צהריים".

חומרת המצב החלה להיות ברורה יותר לבכירי מגל, והחברה החלה בקיצוצים. המשרדים בקליפורניה נסגרו ו-20 עובדיהם נשלחו הביתה. בקנדה פוטרו כעשרה עובדים ובישראל פוטרו 15 עובדים נוספים. בסך הכל צומצמה מצבת כוח האדם במגל ביותר מ-10%. במקביל, הופחת חשבון הוצאות הנסיעה והדלק, הוגבלו שעות נוספות, הופחת התשלום ליועצים חיצוניים ונדחו תשלומים לספקים. כמו כן, קוצץ שכרם של רוב העובדים ב-6%-8%.

גם הבנקים החלו להיות מודאגים. פועלים ולאומי הרימו טלפונים ודרשו להיפגש עם בכירי החברה, ובנק אגוד אף קיצץ את מסגרת האשראי ב-20%. במזרחי טפחות היו כנראה מעט פחות מודאגים, ועל אף שהבנק הינו מהמממנים הגדולים של החברה, מסגרות האשראי בו לא צומצמו.

"עסק משפחתי"

בניגוד לחברות אחרות, מגל אינה נשלטת על ידי בעל שליטה גדול, ולכן קל למנהלים ולבעלי מניות ששולטים בדירקטוריון לעשות בה כרצונם. במגל משקיעות מספר קרנות בנוסף למשקיעים פרטיים אמריקאים, המחזיקים 5.3%-10% מהמניות - ויחד כמעט 50%.

מצבה החמור של החברה, ההתנהלות המוזרה וחוסר השקיפות החלו להטריד את בעלי המניות האלה בחודשים האחרונים. אריק גרין מקרן פרסקוט גרופ מנג'מנט קפיטל, המחזיקה ב-5.3% מהמניות, כתב לפרי מכתב זועם ביוני: "יש תחושה שהחברה אינה מתפקדת, ומנוהלת כעסק משפחתי המקבל החלטות שלא על בסיס מה שטוב לחברה ולבעלי מניותיה, אלא על בסיס מה שטוב למשפחות המייסדים. מאז ינואר 2005 ירד מחירה של מניית מגל ביותר מ-60% בשל אי כשירות של הדירקטוריון - וזו רק עוד דוגמה לכך. מגל היא חברה שבורה".

באותו חודש כתב לפרי קן לידי המייצג מספר משקיעים במגל: "אם הייתי לקוח הייתי חושב כי מגל לא יציבה באופן חמור, אם הייתי עובד הייתי מחפש מקום עבודה חדש באופן מיידי".

במכתב אחר מתלונן אפילו קירש עצמו על מצבה של החברה: "אני מרגיש כבר זמן רב שמגל איבדה את דרכה. איבדנו כמה שנים טובות כשהתחרות היתה חלשה יותר. עכשיו הטכנולוגיה שלנו לא מעודכנת מספיק".

בדומה למגל, גם בי קונטקט סבלה מתלונות על התנהלותה. חברת יוניסל, שרכשה ממנה את הפעילות הסלולרית בברזיל, טענה כי הציגה בפניה מצגי שווא לגבי הפעילות. גם מייסד פורטל הבילויים לילה שרכש אותו בחזרה מבי קונטקט, תבע אותה גם הוא על אי דיוקים שהוצגו לו בזמן הרכישה החוזרת.

פרויקטים כושלים

בספטמבר 2007 בחנו אבן עזרא ופרי את רכישתה של חברה אירופית המספקת למדינות ערב שירותים דומים לאלה של מגל, תמורת 12-14 מיליון דולר. פרי עצמו היה מעורב באופן אישי בעסקה ונפגש עם נציגי החברה האירופית לפני החתימה. אחרי השלמת העסקה דיברו במגל על תחזיות מבטיחות לרכישה החדשה בדבר מכירות צפויות של 90 מיליון דולר בתוך שנתיים ו-500 מיליון דולר בתוך חמש שנים. ואולם בתוך פחות משנה התנדפו החלומות הגדולים ולמגל לא נותרה ברירה מלבד למחוק כמעט את מלוא סכום ההשקעה, מה שתרם לשיעור גדול מהפסדיה ב-2008.

מקרה כושל אחר היה בספטמבר 2008 כאשר מגל הודיעה כי קיבלה הזמנה למערכות שישמשו להגנה עירונית בעיר גדולה באמריקה הלטינית ב-20 מיליון דולר. הפרויקט, ציינה אז, יושלם עד סוף השנה ומגל אצה לרכוש מלאי ב-2 מיליון דולר. בפברואר 2009 הודיעה על ביטול הפרויקט ועל מחיקת שווי המלאי.

התנהלות החברה בראשות פרי מעלה תהיות קשות, למשל, בכל הנוגע לשקיפות ולעסקות בעלי עניין. בפברואר 2007 חתמה מגל על הסכם שלפיו תספק לחברת רונטל מערכת ב-390 אלף דולר. במקביל ניהלה החברה מגעים להתקשרות עם רונטל כספק משנה שלה ב-50 אלף יורו בשנה. במשך המו"מ, אותו ניהל בנו של המייסד אסף אבן עזרא בידיעתו של החתן יזהר דקל, לא עודכנו כל חברי הדירקטוריון כי מדובר בחברה של רוני זהבי, אחיינו של היו"ר קובי אבן עזרא. חברי הדירקטוריון לא עודכנו בדבר גם כשרונטל לא עמדה בתשלומים למגל. בפברואר 2009 הוחלט, בעקבות לחץ של הנהלת מגל, לפתוח בהליכים משפטיים נגד רונטל. מגל הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה לפירוק רונטל.

בזמן שהתיק נדון בבית המשפט, פנה אותו זהבי לאריק ערד, מקורב לחברת רונטל, כדי שיסייע לפתור את הבעיה. זהבי הניח שערד יוכל לסייע בשל חברותו עם פרי. וכך הוא כתב לו: "אריק שלום. אבקשך לדבר עם חברך הטוב יעקב פרי במטרה שייאות להסיר את בקשת הפירוק המרחפת מעל לראשינו..."

ערד נענה ונפגש עם פרי במשרדו בבנק מזרחי טפחות ולאחר מכן שיגר לו מייל: "יעקב יקר, ראשית, תודה על כך שנפגשת אתנו בשבוע שעבר, אני מאוד מעריך את זה. ראה את המייל בהמשך ממנכ"ל רונטל. אנא עזור לנו... נשלם עד הפני האחרון, אנו רק צריכים את עזרתך להאריך את התשלומים ולמשוך את התביעה".

לבסוף הגיעה מגל לסיכום עם רונטל שלפיו רונטל תשלם מחצית מהחוב במזומן והשאר בתשלומים עד סוף 2009. רונטל המשיכה להסתבך גם אחרי הפרשה עם מגל. הממשק בין הפעילויות השונות של פרי לא ייחודי רק למזרחי טפחות ומגל. בשנה האחרונה, למשל, ניסה לתווך בין מגל לחברת לידקום, שבדירקטוריון שלה הוא יושב, במטרה לגבש שיתוף פעולה בין השתיים.

חוסר השקיפות של מגל כלפי משקיעיה לא היה ייחודי לפרויקט באמריקה הלטינית. במארס 2009 הבטיחה מגל למשקיעה כי תפרסם את תוצאות 2008 עד יוני. יוני חלף, ושוב לא עמדה מגל בהבטחתה. החברה דחתה את הדיווח ככל האפשר, עד שב-13 ביולי, כשלא היתה לה ברירה, שכן היה זה היום האחרון שבו ניתן לדווח לפי חוקי רשות ני"ע האמריקאית (SEC), דיווחה החברה על התוצאות הגרועות של 2008, שכאמור הציגו הפסד של 32 מיליון דולר.

ומה עם דו"חות רבעוניים? לפי חוק ני"ע האמריקאי, החברה אינה חייבת בדיווח רבעוני. על אף שעשתה זאת בשנים עברו, כנראה שבשנים כמו 2009-2008 מבינה החברה שעדיף לדווח כמה שפחות. עד היום, 11 חודשים מתחילת השנה, לא פירסמה מגל דו"ח רבעוני אחד. בשבוע שעבר דיווחה החברה כי בכוונתה לפרסם את דו"חות הרבעון השלישי של 2009 היום.

"כיו"ר בנק ב-60% משרה, אני רשאי לשמש דירקטור בחברות אחרות"

יעקב פרי מסר בתגובה כי "דאג להשלמת השיפוצים במשרדי חברת מגל כחלק מאחריותו כיו"ר; שאין פסול בכך שמגל ולידקום בחנו שיתוף פעולה ביניהן; שמעולם לא קיבל תלונות מבעלי מניות במגל בנוגע להתנהלות החברה; ואך טבעי שמתוקף תפקידו דן עם אריק ארד בעניין תביעתה של החברה נגד חברת רונטל".

עוד אמר: "צר לי שהעיתון ניזון מחצאי שמועות ומפרטים חלקיים ורכילותיים רווי אינטרס, שכל מטרתם היא ניסיון להטיל דופי בתפקודי כיו"ר בנק מזרחי טפחות וכיו"ר מגל. כיו"ר הבנק ב-60% משרה, אני רשאי לשמש דירקטור בחברות אחרות. בכל תפקידי אני פועל תמיד מתוך יושרה, שקיפות ואחריות מלאה לחברה ולבעלי מניותיה".

מגל מסרה בתגובה כי "בישראל פוטר מספר קטן של עובדי החברה, המשרות אוישו מחדש ובמצבת כוח האדם של מגל ישראל לא חל כל שינוי ב-2009".

החברה הוסיפה כי "אינה מתייחסת למסגרות האשראי, אך מדגישה כי במסגרת האשראי מול בנק מזרחי טפחות לא חל כל שינוי בשנה האחרונה. לאחר בדיקה של ועדת הביקורת בעניין עסקה בין מגל וחברת רונטל, הוגשה תביעה של מגל נגד רונטל וכל הכספים שרונטל היתה צריכה להעביר למגל הוחזרו במלואם. וכן: ביולי פירסמה מגל את תוצאותיה ל-2008. החברה תפרסם בשבוע הבא את תוצאות תשעת החודשים הראשונים של 2009, לפי כל הכללים המתחייבים".

עוד מסרה מגל בתגובה: "החברה דוחה בשאט נפש כל ניסיון להציגה כמי שפועלת או פעלה בניגוד לכללים או למהלך עסקים תקין. החברה קובעת כי לא חל כל שינוי בשכרו של פרי בחברה ב-2009 וכי למגל מסגרת אשראי ותיקה בבנק מזרחי טפחות, שלא חל בה כל שינוי בשנה האחרונה.

"כל ניסיון לכרוך בין השיפוץ המוגבל שבוצע בבניין החברה לבין עניין פיטורים אינו נכון, ובפועל מצבת כוח האדם של מגל ישראל נותרה ללא שינוי בשנה האחרונה. השיפוץ, שבוצע לראשונה בבניין הישן ובאולמות הייצור, נעשה בהתייחס לכל אוכלוסיית העובדים כדי לשפר את סביבת העבודה ולהתאימה לשנות ה-2000. מגל מתקדמת בהתאם לתוכנית האסטרטגית שהותוותה לחברה, וממשיכה להציג הצלחות ולחזק את קשריה העסקיים עם לקוחותיה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#