ריי קורצווייל: בקרוב המוות ייעלם מהעולם - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ריי קורצווייל: בקרוב המוות ייעלם מהעולם

בעוד מעט יותר משני עשורים נוכל לבחור אם למות או לחיות חיי נצח ■ המחלות ייעלמו מן העולם והמוח האנושי יוכל, באמצעות טכנולוגיה מתקדמת, להתחבר בכל זמן לכל הידע הקיים ביקום ■ נשמע הזוי? לא אם שואלים את ריימונד קורצווייל, עתידן בעל שם עולמי ■ אפילו שמעון פרס הוא מעריץ נלהב

3תגובות

לריימונד קורצווייל, מדען וממציא אמריקאי ידוע, יש בעיה לא פשוטה: הוא חייב להגיע חי, ובבריאות טובה, ל-2030 לכל הפחות. כל אחד רוצה לחיות כמה שיותר, אבל עבור רובנו שנה יותר או פחות אינן נראות כמו עניין מהותי, בוודאי אם איכות החיים אינה גבוהה. אלא שקורצווייל הוא העתידן המוערך כיום בעולם, והוא חוזה שבעוד 15 עד 20 שנה תתרחש קפיצת מדרגה היסטורית ביכולת להאריך את תוחלת החיים תוך שמירה על איכותם.

אבל זה עוד כלום לעומת מה שיקרה יום אחד, בין 2030 ל-2040 - יום שרוב קוראי Markerweek יזכו לראות. על פי קורצווייל יסתיים אז הפענוח המלא של המוח, ותפותח היכולת להעביר את המוח ואת החוויה האנושית של כל אחד מאתנו למחשב. הרגע הזה, של עזיבת הגוף הביולוגי והעברת החוויה האנושית לסביבה טכנולוגית חדשה, שאינה מתבלה או מתכלה, הוא למעשה רגע הפיכתם של בני האדם לבני אלמוות. קורצווייל, שמאמין ברגע הזה ועובד קשה כדי להפיץ את האמונה שלו, פשוט רוצה להיות שם כשזה יקרה.

אם קורצווייל צודק, החזון לעתיד הלא רחוק נראה כלקוח מסרט מדע בדיוני הזוי במיוחד. רובוטים מיקרוסקופיים יזרמו בכלי הדם שלנו, ולאחר מכן יהפכו אותנו ליצורים לא-ביולוגיים. נוכל להתחבר בכל זמן לכל הידע הקיים ביקום. נוכל גם ללבוש בכל עת ועל פי רצוננו כל צורה פיסיקלית, כי ננו-רובוטים זעירים יחברו לכל מבנה וצורה אם רק נבקש. משוחררים ממחלות ומאילוצים ביולוגיים, נוכל לחיות לנצח, או ליתר דיוק כמה שרק נרצה.

מתי יקרה כל זה? עוד בימי חיינו, לאחר שיגיע רגע בזמן שאותו מכנה קורצווייל סינגולריות (singularity). זהו שמו של ספרו המרכזי האחרון: "הסינגולריות קרובה", וזהו הרגע התיאורטי שבו המחשבים שאנו מפתחים כיום ייהפכו לבעלי יכולת גבוהה אלפי מונים מהמוח האנושי ולבעלי בינה מלאכותית מלאה. מאותו רגע יוכלו המחשבים לשפר ולייעל את עצמם במהירות שבני אדם מתקשים אפילו לחלום עליה, וכך להביא במהירות למיזוג של בני אדם ומכונות. המוות, אם רק נגיע לסינגולריות, יהיה מאחורינו.

היורש של אדיסון

כל זה כמובן נשמע כפנטסיה או כשיגעון של במאי סרטים הוליוודי, אבל ריימונד (ריי) קורצווייל אינו מגיע מתחומי האמנויות. קורצווייל הוא מתכנת מחשבים, מתמטיקאי ומדען מ-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס), והוא נחשב לאחד הממציאים הפוריים של המחצית השנייה של המאה ה-20. בין השאר המציא קורצווייל, המתמחה בזיהוי תבניות (pattern recognition), את הסינתיסייזר המוזיקלי (יצרנית הסינתיסייזרים קורצווייל, שאותה ייסד מכר שלו, קרויה על שמו), את הסורק השטוח (flatbed scanner), תוכנות לזיהוי דיבור, תוכנות להעברת טקסט לדיבור ומערכות לזיהוי כתב (OCR). רבות מההמצאות שלו נהפכו למוצרים מסחריים, ויש הרואים בקורצווייל את היורש הרשמי של הממציא האמריקאי תומס אדיסון.

בישראל קורצווייל מוכר פחות, אך אדם אחד שקרא את ספריו הוא נשיא המדינה שמעון פרס, שנראה כאילו נהפך לבן אלמוות בלי סיועה של טכנולוגיה חדישה. פרס אף הזמין את קורצווייל לכמה שיחות ודיונים בוועידת הנשיא שהתקיימה בחודש שעבר. בראיון עמו ניסינו להבין אם האיש רציני, וכיצד הוא ואחרים מתמודדים עם החזון שלו ועם השלכותיו.

ריי קורצווייל, אתה מדען, איש MIT. איך לכל הרוחות הגעת לתחזית הזאת?

"אני עוסק בתחזיות ובעתידנות כבר 30 שנה והגעתי לזה מסיבות מעשיות. כדי להמציא מוצרים וטכנולוגיות הייתי צריך להעריך איך דברים ייראו בעוד כמה שנים. לכן פיתחתי נוסחאות ומודלים מתמטיים שיאפשרו לחזות מה יקרה בתחומים טכנולוגיים שונים. הם עבדו יפה מאוד, וביצעתי בעבר סדרה של תחזיות שהיו מדויקות מאוד. אז התבהר לי שהדבר החשוב ביותר להבין הוא שקצב ההתפתחות הטכנולוגית אינו עולה בקו ישר, כפי שרבים חושבים, אלא הוא מעריכי (אקספוננציאלי).

"זאת עקומה שמתחילה לאט, כך שבשלבים הראשונים שלה היא אינה נראית שונה מקו ישר. ברגע מסוים היא מגיעה ל'ברך', לנקודת הפיתול, ואז מתחילה לעלות מהר מאוד, עד שבהמשך היא נהפכת לכמעט אנכית - אז הדברים באמת קורים מהר מאוד. רבים מכירים את 'חוק מור', על שמו של אחד ממייסדי ענקית השבבים אינטל, אשר קובע שכוח המחשוב מוכפל כל שנתיים. קצב ההתפתחות של הטכנולוגיה גובר והולך, ולמעשה גם המקדם של קצב הגידול מתנהל בצורה מעריכית. הפיתוח הביולוגי והאנושי מתנהג כך מאז ומתמיד, אבל ברוב ההיסטוריה היינו בחלק השטוח של העקומה, ורק עכשיו אנחנו מתקרבים לחלקים המהירים.

"בזמנו, רק לעשירים היה מכשיר סלולרי והוא היה כבד כמו לבנה. כיום לשני שלישים מאוכלוסיית העולם יש מכשיר כזה - והוא לא רק מכשיר טלפון, אפשר גם ליצור בו דברים: הסינים כותבים 100 מיליון בלוגים ביום. במכשיר הקטן הזה אפשר כבר כיום להתחבר לכל הידע האנושי. כשאמרתי לפני כמה שנים שזה בדיוק מה שיקרה, אנשים חשבו שזה מגוחך. תראה את המכשיר הזה (קורצווייל מוציא מהכיס את הבלאקברי בולד שלו) - יש לו כוח מחשוב ויכולות כמו למחשב שעד לפני כמה עשרות שנים היה ממלא חדר שלם.

"פיתחתי את המודלים שלי לחיזוי העתיד כדי לתכנן את ההמצאות שלי. ב-2002, למשל, אמרתי שב-2008 יהיה לנו מכשיר סלולרי שמסוגל לדבר ולקרוא טקסטים. רבים לא האמינו, אבל היו לי מודלים שחזו את זה. ב-2008, כמובן, למכשירים סלולריים כבר היה מספיק כוח מחשוב כדי להציג דיבור לחירשים ולהקריא טקסטים עבור עיוורים. לפי המודלים הללו אנחנו יכולים לחזות את הטכנולוגיה, ולכן גם את התחומים שאליהם אני בוחר להיכנס".

לתכנת מחדש את הדי.אן.איי

אז בוא תאמר לנו: מה אתה עושה כדי להגיע לנקודת הסינגולריות שלך?

"הרעיון הוא לחיות עד סביבות 2025, זמן 'הגשר השני' על פי התחזית שלי, אבל גם להגיע לשם במצב טוב. תראה, אנחנו היינו רוצים לכתוב מחדש את התוכנה הפנימית שלנו, כלומר את מנגנוני הדי.אן.איי והאר.אן.איי שהופכים את המידע לחומרים, ובעזרת היכולות החדשות שיש לנו לכתוב מחדש או לפחות לשפר את התוכנה.

"ההתפתחות והידע בתחום הביו-טכנולוגיה, בזכות טכנולוגיית המידע, מתקדמים עכשיו באופן מעריכי, כך שקצב ההתפתחות והתגליות עולה במהירות. עד לא מזמן חשבו שלפצח את הקוד הגנטי של יצורים ייקח עשרות שנים, והנה אנחנו עושים את זה בחודשים. בעוד 15 עד 20 שנה נוכל לתכנת מחדש את התוכנה הביולוגית שלנו, לטפל ברוב המחלות - ולהאריך את החיים באופן משמעותי.

"לאחר מכן נגיע ל'גשר השלישי', שם נעבור מביולוגיה לננו-טכנולוגיה. יהיו לנו מכונות, רובוטים זעירים או ננו-בוטס בגודל של תאי דם, שיוכנסו לתוך הגוף ויבצעו בו פעולות שונות. כבר כיום מבצעים ניסויים בטכנולוגיות כאלה, וב-MIT יש מנגנונים המסוגלים להכניס מכונות כאלה לדם לצורך זיהוי והשמדה של תאים סרטניים. בעוד 20 עד 25 שנה הננו-טכנולוגיה והננו-בוטס ייכנסו לשימוש שוטף ושגרתי ברפואה, וזה יוסיף הרבה מאוד זמן לבני אדם, ויאריך מאוד את תוחלת החיים".

נשמע הזוי? בשבוע שעבר התפרסמה - וזכתה מיד בתשומת לב ניכרת - עבודת מחקר שלפיה מדענים בחברה בריטית פיתחו בשיטות של ננו-טכנולוגיה חומרים שיוכנסו לגוף וישמידו תאי סרטן מבלי לפגוע בתאים האחרים. הראיון עם קורצווייל נערך לפני שלושה שבועות, לפני שהדברים פורסמו.

בן 61 בגוף של בן 41

אבל איך אתה עצמך מתכנן להגיע לזמנים האלה? איך אתה שומר על הבריאות שלך? אני חייב להודות: העור שלך נראה צעיר במיוחד, כמעט פלסטי בצבע שלו. אתה באמת בן 61?

"כתבתי שלושה ספרי בריאות המסבירים את העקרונות שלי ובמה אני מאמין. בינתיים זה נראה בסדר. יש מבחנים ובדיקות רפואיות שבהם מסתכלים על הגיל הביולוגי שלך, על פי כל מיני פרמטרים, בלי לדעת מהו הגיל הכרונולוגי שלך. לפי הבדיקות האלה, כאשר הייתי בן 48 הגיל הביולוגי שלי היה 38, פער של עשר שנים. לפי הבדיקות האחרונות שעשיתי יש לי גוף של בן 41 - ואני בן 61. זאת אומרת שבעשור האחרון התבגרתי רק בשלוש שנים.

"אבל האמת היא שאני לא עושה שום דבר דרמטי. אני הולך כמה קילומטרים כל יום. אני מרים קצת משקולות. אני שומר על תזונה בריאה, אבל לא באופן קיצוני. אני מקפיד לאכול הרבה שמן דגים. ואני לוקח הרבה מאוד תוספי מזון, מכמה סוגים".

תוספי מזון, למדען כמוך? הרי אומרים שהם לא עובדים.

"מערכות הגוף שלנו בנויות כדי להתבלות. לאורך האבולוציה, מכיוון שכמעט תמיד נאלצנו להתמודד עם סביבה שבה היה מחסור במזון ובצרכים אחרים, הגוף הביולוגי תוכנן להתבלות ולמות - כדי לפנות מקום לדור הבא, המוצלח יותר. לכן ככל שאנחנו מזדקנים חסרים לנו כל מיני חומרים בגוף, שאותם צריך להשלים ממקורות חיצוניים. תראה, אני בייבי-בומר, בן 61. בעוד 15 שנה, רוב האנשים ששומרים על הבריאות שלהם יגיעו לנקודת הסינגולריות. אנשים שהם כיום בני 40 אפילו יגיעו לשם במצב טוב מאוד".

ומה אם לא? מה עושה אדם מבוגר יותר או חולה? זה יהיה מתסכל למות קצת לפני שכולם נהפכים לבני אלמוות. מה עם הקפאה?

"זה רעיון לא רע, אבל זו לא יכולה להיות תוכנית א', אפילו לא תוכנית ב'. זו אולי תוכנית ד', אבל זו תוכנית סבירה בהחלט: כיום יודעים להקפיא ולהפשיר וירוסים באופן שגרתי. מצליחים להקפיא ולהחזיר לחיים חיות קטנות במעבדה, כך שאין סיבה עקרונית שלא יעשו את זה בעתיד לבני אדם".

בוא נהיה מעט יותר פרקטיים וננסה לנצל את התחזיות שלך. מה אתה ממליץ לסטודנטים ללמוד, ובאילו תחומים נראה בקרוב התפתחות מואצת במיוחד?

"אלה שתי שאלות שונות. יש כבר עכשיו ותהיה בקרוב התפתחות מואצת מאוד בביו-טכנולוגיה. בתחום המחשוב תהיה הרבה מציאות מדומה, למשל משקפיים שמקרינים תוכן ישירות לתוך העין, כך שתוכל לראות מסכי פופ-אפ וירטואליים. באייפון של אפל יש אפילו יישום שעושה משהו כזה. לפי המודלים שלי, היישומים של המציאות המדומה לא יהיו מגורענים וגסים כמו שהם כיום אלא באיכות 'אמיתית' לחלוטין".

קרן גידור בשיטת קורצווייל

רק רגע, אם אתה יכול לחזות את העתיד בצורה כל כך טובה - איך זה שאתה לא משתמש במידע הזה לצורך השקעות, למשל כדי לדעת אילו טכנולוגיות יפרחו, אילו חברות יצמחו ולכן גם אילו מניות יעלו?

"אני דווקא כן עושה שימוש במודלים שלי לצורכי השקעות, אבל קצת אחרת. אני מנהל קרן גידור משלי, בשם FatKat, שלוקחת את המודלים והמומחיות בתחום הזיהוי של תבניות בתוך ים של מידע, ומיישמת אותם בשווקים הפיננסיים. הקרן מבצעת מסחר מהיר ולזמן קצר בשווקים הפיננסיים, והולך לה די יפה.

"לגבי סטודנטים, לא כולם צריכים להיות מהנדסים. יהיה מקום לכולם. אם הייתי אומר לך ב-1900, כשכולם עבדו בחקלאות או בתעשייה, שבעוד 100 שנה רק 3% מהאוכלוסיה יעבדו בחקלאות ורק 3% בתעשייה - לא היית מאמין לי. היית שואל: איפה כל השאר? בעתיד, רוב העבודה תהיה ביצירת ידע וערך, אבל לא רק בטכנולוגיה. יהיה הרבה מקום לאמנות, ולמעשה לכל דבר שיש בו תשוקה. אבא שלי היה מוסיקאי: בעבר היית צריך לכנס תזמורת באיזה אולם כדי לעשות את מה שהוא עשה וכדי לשמוע את מה שהוא ניגן. כיום אתה יכול לשמוע אותו בנגן או בסלולרי שלך, ואתה יכול גם לנגן יחד עם אחרים כשכל אחד בבית שלו.

"לעומת זאת, לא חשוב מה תעשה, כל אחד יצטרך לדעת לשלוט בטכנולוגיות שעומדות לרשותנו. וזו לא בעיה: ילדים יודעים להסתדר יפה מאוד עם הטכנולוגיה, הם קולטים אותה מהר מאוד. כאשר ילד דבוק למחשב עם ארבעה חלונות של מסנג'ר וארבעה חברים שמתקשרים אתו, הוא כבר חי מציאות די וירטואלית. מעניין גם שילדים וצעירים מסתדרים הרבה יותר טוב ממבוגרים עם הרעיון שלי, שלפיו ההתפתחות הטכנולוגית מאיצה. הם פשוט רואים את זה קורה בחיי היום-יום שלהם, ולכן זה טבעי עבורם".

אתה הרי מציג את הדברים בפני הרבה מאוד אנשים בהרבה מדינות, העקרונות המדעיים שמאחוריהם מוצקים - והם בכל זאת קשים לעיכול. מדוע?

"זו שאלה מעניינת מאוד, ואני לא בטוח שיש לי תשובה. זה מעניין כי אני מכיר אנשים מאוד אינטליגנטים, כולל זוכי פרס נובל, שלא מוכנים לקבל את הדברים שלי - כך שזה לא עניין של תחכום או של אינטליגנציה. מולם יש הרבה אנשים חכמים אחרים שכן מקבלים אותם. כנראה שלאנשים יש יכולת שונה לקבל את המשמעות האמוציונלית של התחזיות שלי.

"אני מסכים אתך: יהיה מעניין מאוד לברר מדוע יש אנשים אינטליגנטים שמקבלים את העתיד שאני שמצייר, ויש אנשים מתוחכמים לא פחות שאינם מוכנים לקבל אותו. אני מפיק תחזיות כבר 30 שנה. לפני 20 שנה אמרתי דברים על האינטרנט, ורבים חשבו שאני משוגע. לצבא ארה"ב, שלו אני מייעץ, אמרתי שהאינטרנט יהיה בקרוב בכל מקום, באוויר ללא כבלים (אלחוטי - א"א), והם חשבו שזה ייקח לפחות 500 שנה".

הם הרי לא טיפשים, אז מדוע הרעיונות היו קשים עבורם לתפישה?

"המוח שלנו בנוי לחשיבה ליניארית - חשיבה בקו ישר. האינטליגנציה שלנו היא ליניארית כי כך היא התפתחה לאורך האבולוציה שלנו, מאז שהיינו חיות בג'ונגל. צורת החשיבה הזאת שימשה אותנו היטב במציאות שבה התפתחנו: הערכה שמה שהיה הוא בערך מה שיהיה, בשינויים קטנים. דיברתי באחרונה עם נוירו-כירורג על חקר המוח, והוא אמר שמאחר שבשנה האחרונה השלמנו 1% מפיתוח מסוים, נגיע ליעד בעוד 100 שנה. זוהי בדיוק החשיבה הליניארית שלנו, אבל אנחנו מכפילים את קצב המחקר בכל כמה שנים ונגיע לדברים הרבה יותר מהר. המוח שלנו פשוט צרוב לחשוב בצורה ליניארית".

נתניהו מתלהב

בישראל לא מכירים את העבודות שלך. איך זה שרעיונות כה קיצוניים לא מקבלים יותר תשומת לב?

"הם דווקא כן, בעיקר בארה"ב. הקמתי עם אחרים את אוניברסיטת הסינגולריות, שם לומדים סטודנטים מוכשרים במיוחד את תחומי העתיד שאני מדבר עליהם. יש לנו קמפוס מרכזי בעמק הסיליקון שבקליפורניה, שאליו מתקבלים מדי שנה כמה עשרות סטודנטים, מתוך 12 אלף מועמדים. כמה מהם, אגב, ישראלים. יש לנו עוד קמפוסים בעוד מקומות. עם ראש הממשלה שלכם בנימין נתניהו, שאתו למדתי ב-MIT, דיברתי על פתיחת קמפוס של האוניברסיטה בישראל. הוא התלהב מאוד. אני מדבר בכל אמצעי התקשורת אולי 70 פעם בשנה, אני מקבל ביקורות חיוביות מאוד גם באירופה, למשל מה'אקונומיסט', ואני מכין סרט דוקומנטרי חדש. קורים הרבה מאוד דברים".

אתה מדבר על ביו-טכנולוגיה ועל ננו-טכנולוגיה. התחומים האלה היו להיטים לפני כמה שנים, אבל אז כל ההייפ התפוצץ ורבים איבדו הרבה כסף.

"זה דווקא סימן טוב. זהו הסימן שהטכנולוגיה והענף מבשילים. יש תמיד תהליך של גיאות, אחריה מפולת, ואז דווקא אחרי המפולת הטכנולוגיה מתפרצת. תראה מה קרה לאינטרנט בתחילת שנות ה-2000 עם הבועה והמפולת שבעקבותיה, ומה קורה עכשיו עם חברות כמו גוגל. תראה מה קרה לענף הרכבות בתחילת המאה שעברה או לתחום הטלקום. זה תמיד אותו הדבר, והעובדה שיש שפל ומה שנראה כמו פיצוץ של בועה הם דווקא סימנים טובים".

לטכנולוגיה יש הרבה גם צדדים שליליים, למשל היכולות הגרעיניות של חלק מהאויבים שלנו. אתה לא חושש שעם כל הטכנולוגיה הזאת, האנושות פשוט תשמיד את עצמה? ואיך כל הטכנולוגיה הזאת תסתדר עם המודלים הפוליטיים שלנו?

"אני חושב שלהתפתחות טכנולוגית מואצת תהיה השפעה חיובית על הדמוקרטיה. היא יוצרת כלים ליצירתיות: כיום כל ילד בחדר שלו יכול ליצור סרט באורך מלא ברמה נאותה, מה שעד לא מזמן היה צריך לעלות מאות מיליוני דולרים. תראה לכמה ילדים יש נגישות ליוטיוב ולגוגל, ואלה דברים שמאוד מקדמים את הפתיחות ואת השוויון.

"הטכנולוגיה היא כלי בעל שני להבים. זה תמיד היה ככה. תחשוב על גילוי האש: זה הביא אתו דברים טובים אבל גם בעיות וסיכונים. ברור שהטכנולוגיה שלנו יכולה ליצור סיכונים, אבל החדשות הטובות הן שאותה טכנולוגיה יכולה ליצור הגנות נגד הסכנות החדשות. אני, למשל, עובד על עניינים של טרור ביולוגי עם הצבא האמריקאי. ברור שצריך לעבוד קשה נגד כל הסכנות שנוצרות בגלל ההתפתחות הטכנולוגית. תראה למשל במחשבים: יש שם המון וירוסים. האינטרנט לא היה מחזיק מעמד דקה אחת אם לא היתה תשובה לווירוסים. אבל אנשים פיתחו אנטי-וירוסים והעסק עובד היטב.

"ההבטחה שבאה עם הטכנולוגיה גדולה יותר מהסיכון. מה כבר היה לנו קודם? אם תקרא את הפילוסוף הבריטי תומס הובס, תראה שרק לפני 300 שנה הוא תיאר את אורח החיים האנושי כ'בודד, גועלי, אלים וקצר'. כיום זה כבר לא כך - בעיקר בזכות הטכנולוגיה. הטכנולוגיה בוודאי עוזרת. ברור שהאינטרנט יכול גם לשמש ליצירת שנאה בין קבוצות של אנשים, אבל הערך החיובי שלו גדול לאין ערוך".

הנפט יאבד מערכו

"הצד האופטימי של המסר מאוד מתקבל, וכאן בישראל אני מרגיש שהדברים שלי על צמיחה מעריכית מתקבלים אפילו טוב יותר, כי ישראל היא בעצם דוגמה מעולה לחוק הזה. הרי לישראל עד לא מזמן לא היה כלום, אין לכם אוצרות טבע, ופתאום היא נהנית מצמיחה מהירה מאוד בזכות טכנולוגיות המחשבים והמידע. זה בדיוק העניין, ומה שצריך להבין זה שהמגמות הללו יהיו חזקות פי אלף בעוד כמה שנים. דברים אחרים כמו אוצרות טבע או נפט יאבדו מערכם.

"אני מאוד מאמין בשימוש בטכנולוגיה כדי לפתור את צורכי האנרגיה של האנושות. השמש מביאה אלינו מספיק אור, ואם נעשה שימוש רק ב-1 חלקי 100 אלף האנרגיה הזאת נפתור את כל צורכי האנרגיה שלנו. יכולת הניצול של אור השמש גדלה גם היא בקצב מעריכי, והחיבור של ננו-טכנולוגיה וטכנולוגיית המידע יאפשר לנו בקרוב לאגור את אנרגיית השמש. לכן אני גם חבר בצוות משותף של נאס"א ושל גוגל המנסה לקדם את הפתרונות הללו".

סביבנו יושבים דתיים וחרדים. איך מתמודדים אנשי דת עם התפישות והתחזיות שלך, שבמידה רבה מבטלות את הצורך באלוהים - או הופכות אותנו לאלים?

"אתה יודע, זה מוזר. לאנשי דת ולדתות אין בדרך כלל בעיות עם קידמה טכנולוגית. בכל הדתות כשאתה חולה מותר לך להשתמש בטכנולוגיה. לאתיקה הפרוטסטנטית ודאי שאין שום בעיה עם טכנולוגיה. לעומת זאת, מי שמתנגדים ומפריעים לטכנולוגיה להתקדם הם קבוצות של הומניסטים פונדמנטליסטים כמו אלה שמתנגדים ל-GMO, זרעים וגידולים שהונדסו גנטית. זה מפריע מאוד: במשך חמש שנים הם עצרו את השימוש בזן של אורז המכונה 'גולדן רייס', וללא ספק גרמו למוות של מיליוני ילדים.

"המצב האנושי הטבעי הבסיסי ביותר הוא הצורך והרצון לפתור בעיות. אנחנו יכולים להחליט שלא ליצור דברים, אבל עובדה שרובנו דווקא עושים את זה. זה באופי שלנו. האופוזיציה הגדולה ביותר לטכנולוגיה היא לא מאנשי הדת אלא מאלה שלא רוצים את לקבל את הטבע האנושי. אנחנו בני אדם, אנחנו עושים דברים".

תוספי תזונה וחמש יחידות במתמטיקה

את שמו של ריי קורצווייל שמעתי בפעם הראשונה במקרה בטיסה ללונדון, בעת שיחה עם משקיע שקרא את ספרו העיקרי, "סינגולריות", והחליט לבדוק אפשרות להשקיע בנישה טכנולוגית מוכרת פחות: מדפסות תלת-ממדיות. כבר היו חברות כאלה בעבר, כולל ישראליות, והתעשייה הזאת לא ממש התרוממה - אבל אותו משקיע העריך שכיום הטכנולוגיה בשלה יותר. המשקיע החזיק את "סינגולריות" על ברכיו והפליג בשבחי הספר והכותב, אבל לא התמקד בצדדים הסנסציוניים של הספר. עיניינו אותו בעיקר הגרפים על קצב צמיחת הפיתוח הטכנולוגי בכמה נישות שבהן הוא פועל, וכיצד הם יכולים לעזור לו בקבלת החלטות השקעה. כשנחשפתי לקורצווייל ולספריו, לעומת זאת, ראיתי לנגד עיני דברים אחרים לחלוטין. האם יכול להיות שהרעיונות של האיש השקט הזה מוציאים מאנשים את מה שמעניין אותם באמת?

כל מי שמתעניין בבריאות - ובואו נודה על האמת, רבים מאתנו היפוכונדרים במידה זו או אחרת - יקפוץ מיד על רעיונותיו של קורצווייל. כאשר קורצווייל מבטיח שבעוד 15 עד 20 שנה תזנק תוחלת החיים בעשרות שנים, ובעוד 25 שנה ניהפך לישויות ביולוגיות-מכניות, ולמעשה לבני אלמוות - התגובה הראשונה היא ציניות, חוסר אמון ופסילה של הרעיון. "אם כולם יחיו לנצח, איפה נשים את כל האנשים" היא אחת התגובות הראשונות שעולות. תגובה נפוצה אחרת היא "אני לא מאמין בזה, אבל אם זה נכון - אני לא מעוניין להעביר את הגוף, את המוח ואת הנפש שלי לתוך מחשב או מכונה. אני לא רוצה לחיות בעולם כזה".

אבל מי שחושב באופן לוגי אומר לעצמו: "או.קיי. מוזר. מפתיע. אבל האם יש לו גם רעיונות איך מגיעים בריאים, שלמים וצלולים ל-2035?"

במידה מסוימת, הבעיה שמעלה קורצווייל דומה לדילמה שעמה התמודד המתמטיקאי והפילוסוף הצרפתי הנודע בן המאה ה-17 בלייז פסקל. פסקל היה גאון שהמציא לבדו כמה מתחומי המתמטיקה הידועים, אבל בחלק השני של חייו הוא עזב את המדע והתמקד בדת ובתיאולוגיה, ואז הגה רעיון שנודע מאוחר יותר בשם "ההימור של פסקל". "על אף שאי אפשר להוכיח את קיומו של אלוהים באמצעות המחשבה והמדע", טען פסקל, "אדם צריך להמר על קיומו - פשוט כי יש לו רק מה להרוויח מכך, ואין לו שום דבר להפסיד". על פי פסקל, ההחלטה ההגיונית היא להאמין באלוהים ולעשות כמצוותו, כי אם הוא אכן קיים - יזכה המאמין לחיי נצח בגן עדן. אם המהמר טעה, ואין אלוהים - לא נגרם לו נזק ביום מותו מול האפשרות האחרת.

כך אפשר לומר גם על קורצווייל. אם הוא טועה, לא קרה דבר. אבל אם הוא צודק, מי שיגיע לעידן הסינגולריות יזכה לחיי נצח - לא משהו שראוי להחמיץ. ההיגיון מכתיב לכן שיש להאמין בתחזית שלו, ולהתכונן בהתאם. איך? הוא עצמו ממליץ על חיים בריאים, על הליכות יומיות, על הרמת משקולות ועל צריכת כמות גדולה של תוספי מזון. הוא כמובן אינו מעשן. קורצווייל גם מוכר ספרי בריאות וחנך קו של תוספי מזון הקרויים על שמו - הרחבת מותג שדווקא מערערת מעט את האובייקטיביות של תחזיותיו. אבל לא חייבים ללכת עד קץ הימים כדי ליישם מהתובנות של קורצווייל.

אין ספק שהעולם הולך לכיוונים הרבה יותר טכנולוגיים וחדשניים ממה שהכרנו, ונראה שזה קורה בקצב גבוה מזה שהמוח שלנו בנוי לחשוב בו. זה לא הזמן להיות טכנופוב, זה לא הזמן להתעצל, וזה כן הזמן לשלוח את הילדים לעשות בגרות של חמש יחידות במתמטיקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#