עו"ד נחום פינברג: "בית הדין לעבודה לא קשוב דיו לצורכי המעסיקים" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עו"ד נחום פינברג: "בית הדין לעבודה לא קשוב דיו לצורכי המעסיקים"

עו"ד נחום פינברג, בעל המשרד הגדול בישראל לייצוג מעסיקים, סבור כי "בית הדין לעבודה מעניק משקל יתר לעובדים המאורגנים ובמיוחד לקבוצות החזקות שבהם" ■ לדעתו, החקיקה הפופוליסטית חוגגת ■ "מדוע צריכים לתת לכל עובד הפסקת שירותים בלי הגבלה?"

2תגובות

לעו"ד נחום פינברג, הבעלים של משרד עריכת הדין הגדול ביותר בישראל לייצוג מעסיקים, אין מה להתלונן.

בניגוד למשרדי עורכי דין המתמחים בהיי-טק או בשוק ההון, שהרגישו בשנה האחרונה את הירידה בהיקף הפעילות בעקבות המשבר וחלקם נאלצו אף לפטר עובדים, במשרד שלו המשבר לא הורגש, ואם כבר - הפעילות רק עלתה. הפיטורים הרבים שנעשו בעקבות המשבר בשורה של מפעלי תעשייה, חברות היי-טק ושירותי מסחר הפכו אותו לדמות מבוקשת מתמיד בקרב המעסיקים הגדולים במשק. אם לא די בכך, עסקת החבילה שיזמה ההסתדרות ביולי בשיתוף עם הממשלה, הכוללת 12 תיקוני חקיקה שנועדו לשפר את תנאי ההעסקה של העובדים ולהקל על התארגנותם, בוועד עובדים, כנראה תספק לו עבודה נוספת. פינברג צופה שתיקוני החקיקה החדשים ייצרו ריבוי תביעות של עובדים נגד מעסיקיהם, דבר שעלול לגרום למתיחויות במקומות העבודה וגם לספק עבודה נוספת למשרדי עוה"ד בתחום דיני עבודה.

פינברג, העומד בראש פורום דיני עבודה בלשכת עורכי הדין, טוען כי בעקבות התיקונים כל משרד לדיני עבודה ייאלץ לגייס עורכי דין "פליליסטים".

"אחד מתיקוני החקיקה שאושרו בכנסת קובע כי מעסיק שאינו משלם את שכר העובד במועדו, מכל סיבה שהיא, ייחשב לעובר עבירה פלילית", הוא אומר. "במקביל משרד התמ"ת תיגבר בימים אלה את מחלקת האכיפה שלו בעשרות פקחים. המציאות הזו תמריץ עובדים או איגודים מקצועיים להגיש תביעות פליליות נגד מעסיקים. אני עצמי אצטרך לגייס לפחות שני עורכי דין בתחום הפלילים".

כמייצג מעסיקים, אתה מודאג מעסקת החבילה שנועדה לחזק את מעמדם של העובדים מול המעסיקים?

"אין לי טענות על עופר עיני, יו"ר ההסתדרות. הוא ניצל עד הסוף את חולשתה של הממשלה. מבחינת המעסיקים הבעיה נמצאת דווקא בכנסת. תחת שרביטם של הח"כים חיים כ"ץ ושלי יחימוביץ, החקיקה הפופוליסטית חוגגת. האיזון בכנסת הופר. קח למשל את 'חוק השירותים' שיוזמת עכשיו יחימוביץ', שלפיו עובד רשאי ללכת בלי הגבלה לשירותים. זו הגזמה פרועה".

יחימוביץ' בתגובה: "פינברג לא קרא את הצעת החוק, כנראה. נוצרה מציאות קשה שבה קופאיות בסופרים, מאבטחים וקלדניות אינם רשאים ללכת לשירותים במהלך כל המשמרת. במקום שההיגיון לא פועל, למחוקק אין ברירה אלא להיכנס לתמונה".

קושי גובר לפטר עובדים

על רקע ההחמרה בשוק התעסוקה יצא לאור בימים אלה הספר "סיומם של יחסי עובד-מעביד", פרי עטם של של פינברג ושל השופט בדימוס מנחם גולדברג, נשיא בית הדין הארצי לעבודה לשעבר. הספר עוסק בשאלות כגון כיצד ומתי עורכים שימוע לעובד שמיועד לפיטורים, מהם פיטורים בניגוד לחוק, מתי אפשר לשלול פיצויי פיטורים ומה מגיע לעובד בעת פירוק או פשיטת רגל.

נשיא בית הדין לעבודה, השופט סטיב אדלר, אמר בראיון ל-TheMarker שמעסיקים מנצלים את המשבר כדי לפטר עובדים. האם ידם של המעסיקים קלה על ההדק?

"המעביד לא לוחץ על שום הדק. עליו לנהל עסק כלכלי. אם חברת אמדוקס פיטרה בוקר אחד 200 עובדים במהלך המשבר הנוכחי, היא לא עשתה זאת בגלל שהיא אוהבת את התהליך, אלא בגלל מצוקה אמיתית.

"קיים קושי גובר לפטר עובדים גם כשהנסיבות מצדיקות זאת. ביה"ד לעבודה בודק כיום בציציות של מעסיק המבקש לפטר עובדים. פיטרת עובד בלי לערוך לו שימוע, או תוך הפרה של חוקי העבודה? גבוהים הסיכויים שביה"ד יפסול את תוקף הפיטורים. ביה"ד הרחיב מעל הדרוש את חובת קיום שימוע לעובד המועמד לפיטורים. כשהפיטורים נעשים על בסיס משבר בחברה, או קרע בין המנכ"ל לבין יו"ר הדירקטוריון, אין טעם לערוך שימוע. במקומות עבודה שבהם יש ועד לא צריך בכלל שימוע. הרי בארגונים אלה הפיטורים נעשים בהסכמת הוועד. אני מרגיש שבית הדין לעבודה מתחיל להכיר בכך שהלכנו רחוק מדי בנוגע לחובת שימוע".

השופט אדלר, קרא באחרונה לעובדים להתארגן בהסתדרות. הוא גם מגלה מעורבות בפתרון סכסוכים בין עובדים למעסיקים. יש לך בעיה עם זה?

"הנשיא אדלר הוא שופט אקטיוויסט, שאינו מסתפק בשיפוט בין מתדיינים לשמו, אלא רואה עצמו מורה דרך. גם קודמיו בראשות בית הדין הארצי היו כאלה, אך קיימת שאלה של מינון. לדוגמה: ביה"ד הארצי הוציא פסקי דין האוכפים על מעסיק לקבל בחזרה עובד שפיטר שלא כדין. פסקי דין אלה לא הסתפקו במתן פיצוי כספי לעובד שפוטר. מגמה זו של ביה"ד התפשטה לעבר בג"ץ והיא מנעה את הקידום של הצעת חוק בכנסת שבאה לקבוע שאין לאכוף יחסי עובד-מעסיק במקרה של פיטורים שלא כדין, אלא יש להסתפק בפסיקת פיצויים לטובת המפוטר. זו דוגמה להתערבות יתר של המערכת המשפטית התערבות זו אינה במקומה, מכיוון שעובד שפוטר - בכל מקרה ימצא את עצמו בסופו של דבר בחוץ.

"אני מדבר על מקומות עבודה קטנים, המעסיקים עשרות עובדים ולא על מקום עם אלפי עובדים. תאר לך שמנכ"ל החברה מפטר את הסמנכ"ל ובעקבות זאת הסמנכ"ל תובע את המנכ"ל בביה"ד לעבודה וזוכה במשפט. האם הם ידורו יחדיו? עדיף שאותו מנכ"ל יקבל פיצויים".

פינברג מפריד בין טיפולו של בית הדין לעבודה בתיקי יחיד לבין טיפולו בתיקים קיבוציים. "בתיקי יחיד, בית הדין מגן על החלשים. אבל בתיקים קיבוציים, שבהם מעורבים ארגוני עובדים גדולים, הוא יותר מדי אקטיוויסטי. ועדים גדולים, כמו זה שבחברת החשמל, המצויים בעימות מתמשך עם ההנהלה, רוצים שהסכסוך יגיע להכרעתו של בית הדין לעבודה, במקום שהוא ייפתר במשא ומתן ענייני בין הצדדים. על הנשיא אדלר אומרים שהוא נוטה לטובת העובדים. ועדי העובדים, היודעים לקרוא את המפה, בונים על זה.

"אני מצדד בהתארגנות העובדים כל עוד היא מגנה על זכויות העובדים. אבל לעתים קרובות ההתארגנות גולשת אל מעבר למטרותיה, והיא פוגעת בזכות של המעסיק לניהול עסקו לפי שיקול דעתו, וזה רע. חרה לי כשסגניתו לשעבר של הנשיא אדלר, השופטת אלישבע ברק, קבעה שלעובד יש זכות מעין קניינית על מקום העבודה. לא פחות. אותה שופטת קבעה שמותר לעובדים במסגרת סכסוך שבו הם מצויים עם המעסיקים, לעשות 'עבירות פליליות קלות' בשערי המפעל. ראו לאן הגענו.

בית הדין הארצי מעניק משקל יתר לעובדים המאורגנים. הנה, במקומות שבהם העובדים לא מאורגנים, כגון בהיי-טק, פוטרו עובדים במסגרת מהלכי הבראה והחברות ניצלו. לעומת זאת, מעסיק שינסה לפטר עובדים מאורגנים לא יצליח בכך כי הם מועסקים במסגרת הסכמים קיבוציים המכילים סעיפים המקשים על פיטוריהם. ואם ינסה בכל זאת, הוא יגיע חיש מהר לפירוק. למה? כי ביה"ד לא קשוב מספיק לצורכי המעסיקים".

"מאוכזב מהתמ"ת"

באחרונה פורסם ב-TheMarker שפינברג לוחץ על משרד התמ"ת לאשר מספר גדול יותר של בקשות מעסיקים לפטר עובדות בהיריון. "המחוקק קבע מגבלות בפיטורי נשים בהריון ומצד שני פתח אפיק המאפשר למעסיקים לפנות למשרד התמ"ת לקבלת אישור לפיטורי נשים אלה, אם מדובר בפיטורים שאינם קשורים למצבן המיוחד". מסביר פינברג "ופה טמונה אכזבתי ממשרד התמ"ת.

"כשמעסיק פונה לתמ"ת כדי לקבל אישור לפיטורי עובדת בהיריון, הוא מצפה לקבל תשובה מהירה. מעדויות רבות של מעסיקים אני מתרשם שהתשובה של התמ"ת ניתנת רק אחרי כמה חודשים. משמעות הסחבת היא למעשה איסור גורף על פיטורי נשים בהריון. פקידי התמ"ת מסכימים אתי שזה רע. העיכובים עלולים להניא מעסיקים רבים מלקלוט לעסקיהם נשים.

"אם אדלר מסוגל לקבל החלטות בנוגע לסכסוכי עבודה בתוך יומיים, מדוע אי אפשר לקצר את ההליך בנוגע לפיטורי נשים בהיריון?" לדעתו, ההליך לא אמור להימשך יותר משלושה שבועות.

"ועוד בעניין חופשת לידה", הוא מוסיף, "החוק האוסר לפטר אשה בהיריון במשך 60 ימים לאחר שובה של העובדת מחופשת לידה, אינו הגיוני במשק תחרותי. די ב-45 ימים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#