נפילתה של משפחת דנקנר - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נפילתה של משפחת דנקנר

אם יש משפחה שניתן לומר שירדה מנכסיה זו משפחת דנקנר

תגובות

השם דנקנר נזכר בשנים האחרונות בנשימה אחת עם שמותיהם של טייקונים אחרים במשק: עופר, תשובה ולבייב. זה קורה במידה רבה בשל הצלחתו העסקית של נוחי דנקנר ובשל מעורבותו במגה-פרויקטים ובהשקעות אדירות בנדל"ן ובבנקאות העולמית.

אלא שלא כל בני משפחת דנקנר נהנים מהילת המצליחנות הזו. חלקם נקלעו למצוקה פיננסית, ואחרים הסתבכו בהשקעות כושלות שגוזלות מהם זמן רב ומעמידות אותם במצבים בעיתיים.

הבעיות של בני דנקנר החלו כאשר תעשיות מלח, שבשליטת המשפחה, רכשה 11.6% ממניות בנק הפועלים ב-1997 תמורת 358 מיליון דולר. ההשקעה מומנה במלואה בהלוואה שתעשיות מלח קיבלה מבנק לאומי. בתום שנתיים של מתיחות בין נוחי דנקנר לבין שמואל דנקנר, שהיה עד אז הדמות המוכרת והמובילה במשפחה, הוחלט על פילוג במשפחה, ושמואל דנקנר ובני משפחה אחרים רכשו את המניות של נוחי דנקנר, של אביו יצחק דנקנר ושל משפחת גילינסקי בחברת דנקנר השקעות תמורת סכום עגול של 100 מיליון דולר.

דנקנר השקעות החזיקה אז במניות של חברת הכבלים הישראלית מתב ובחברת התקשורת הפולנית נטיה, שנסחרו אז בשיאה של בועת התקשורת והיי-טק במחירים מנופחים. פקיעת בועת ההיי-טק ופרוץ האינתיפאדה השנייה גרמו לקריסה במניות בנק הפועלים ודנקנר השקעות, והגבילו את יכולתם לחלק דיווידנדים שיסייעו לבני דנקנר לעמוד בתשלומי הריבית והקרן לבנק לאומי.

בני משפחת דנקנר נתקעו עם מניות שמחירן ירד בחדות ועם הלוואות יקרות שמימנו אותם, והקדישו את המחצית הראשונה של העשור הנוכחי לניסיונות לחלץ את עצמם מעונשה של הלוואה זו. אחד הבולטים שבהם היה הניסיון לרקוח עסקה שכחלק מממנה תרכוש אלרן השקעות הציבורית שבשליטתם את אחזקותיהם הפרטיות בשלוש חברות: דנקנר השקעות, דור כימיקלים ותעשיות מלח תמורת 216 מיליון דולר, כך שבני המשפחה יוכלו לפרוע את ההלוואות שלקחו מבנק לאומי מבלי לאבד שליטה בחברות.

העסקה נפחה את נשמתה ב-2004, לאחר שנתיים של אקרובטיקה פיננסית שבהן הידרדרה דור כימיקלים לחקירות רשות ניירות ערך ותוארה על ידי משה טרי, יו"ר הרשות דאז, כ"חנות מכולת".

כישלון עסקת אלרן הוביל את בני דנקנר לסוף הבלתי נמנע: בני המשפחה מכרו את השליטה בדנקנר השקעות ביוני 2004, בעיצומו של המיתון בענף הנדל"ן תמורת 58 מיליון דולר לדלק נדל"ן של יצחק תשובה. בינואר 2007 נאלצה המשפחה למכור את השליטה בתעשיות מלח לשרי אריסון תמורת 886 מיליון שקל, והעניקה לה בכך את השליטה הבלעדית בבנק הפועלים. אם יש משפחה שעליה ניתן לומר שירדה מנכסיה, דנקנר היא דוגמה לא רעה.

מכל האחזקות בחברות ציבוריות נותרה לדני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים, ההחזקה ב-12.8% במישרין ובעקיפין בחברת אלרן השקעות, ששוויה בעת מכירת השליטה בתעשיות מלח לאריסון היה 15.5 מיליון שקל. כיום שווה החברה 1.5 מיליון שקל.

למרות מכירת המניות נותר דני דנקנר בתפקידיו הבכירים בבנק כיו"ר של חברת כרטיסי האשראי ישראכרט ויו"ר פועלים שוקי הון. במארס 2007, כאשר שרי אריסון החליטה להיפרד מיו"ר הפועלים שלמה נחמה לאחר מתיחות ממושכת בין השניים מונה דני דנקנר למחליפו, תפקיד שהבטיח לו תשלום של 12.7 מיליון שקל ב-2007-2008 - פי 8.5 משווי החזקתו הנוכחית באלרן השקעות.

בעוד מעמדו של דני דנקנר בתחום הבנקאות מתחזק והולך, שקעה קבוצת אלרן עמוק יותר ויותר בביצה של השקעות זוללות מזומנים שכירסמו במהירות בהונה העצמי: השקעותיה של אלרן בנדל"ן בתאילנד, ברוסיה ובישראל וכן השתתפותה בהקמת חברת טלוויזיה בלווין ובהקמת רשת חנויות פארם ברומניה. אלרן השקעות צברה הפסדים של 280 מיליון שקל ב-2006-2008 וסובלת מגירעון של 188 מיליון שקל בהון העצמי נכון לסוף 2008.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#