דן מנו וסטודנטים ישראלים מספרים על הלימודים ב"לונדון ביזנס סקול": האם ההשקעה היתה כדאית? - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דן מנו וסטודנטים ישראלים מספרים על הלימודים ב"לונדון ביזנס סקול": האם ההשקעה היתה כדאית?

הם חיפשו מסלול מהיר ובטוח להצלחה בעולם העסקים, אבל אחרי שנתיים של לימודים וכמה מאות אלפי שקלים - גילו שבחוץ מעונן

תגובות

מן קצר לפני שניגש לריאיונות עבודה לקיץ כסטודנט למינהל עסקים בלונדון ביזנס סקול (London Business School), נכנס דן מנו לסדנת הדרכה להופעה נכונה. מי שנהפך למוכר בישראל ככוכב השנוי במחלוקת של תוכנית הריאליטי "הישרדות" הופתע מהמשוב שקיבל כשפסע לחדר. "נכנסתי עם בגדים שחשבתי שהם מתאימים לראיון, והמדריכה מיד אמרה לי ?לא ללבוש נעליים חומות עם חליפה כחולה'. אני דווקא חשבתי שזה בסדר, אבל למדתי משהו. היא הסבירה לי שנעלי אוקספורד מתאימות לחליפות ושכדאי שיהיו לי כאלה כשאני הולך לראיונות".

איה מירוני, סטודנטית שנה א' בתוכנית למינהל עסקים באותו מוסד, עברה סדנה אחרת, שבה מתרגלים ראיונות דמה לפני הדבר האמיתי. מירוני מתמרנת בימים אלה בין ראיונות עבודה בתאגידי הטלוויזיה הגדולים בלונדון, בתקווה להשיג עבודת קיץ במחלקת השיווק והמכירות של אחד מהם. היא מדווחת שהתרגול המקדים מסייע בהחלט.

תצלומים: טל כהן

"בכל ראיון יש שאלות שחוזרות על עצמן", היא אומרת. "התרגול הופך אותך לבקיא בהן, אתה יודע לספר על עצמך ולהציג את עצמך. זה מאפשר לך להתחיל לשים לב לשפת הגוף ולדברים קטנים יותר, שיכולים להיות לא פחות משפיעים: לתת תשובות קצרות ולעניין, לשבת זקוף, להציג תשובות מובנות, לעשות מחקר מקדים על התפקיד ולחשוב היטב מה החברה תרוויח ממך".

סדנאות ההכנה אינן בגדר חידוש, אלא חלק ממסלול ההכשרה המקובל שמציע לונדון ביזנס סקול, שהוא המוביל בתחומו בבריטניה והשנה אף דורג במקום הראשון בעולם (יחד עם בית הספר האמריקאי וורטון) בדירוג ה"פייננשל טיימס".

משלמים 200 אלף דולר על התואר - ולא מצליחים להחזיר את ההשקעהלימודי כלכלה ומינהל עסקים - עכשיו זה הזמן? ועדת מומחים: "המחלקות לכלכלה באוניברסיטאות במצב נואש"

הניו ספיק של המשבר

אלא שהשנה תהליך החניכה והאריזה של הסטודנטים לקראת יציאתם לשוק מוקפד ומושקע הרבה יותר, ומתרחש תחת מעטה דק של חשש שאיש כמעט אינו מעז לדבר עליו בגלוי. במיטב המסורת שעליה מתחנכים הסטודנטים בתוכנית התואר השני, חשיבה חיובית, וחשוב מכך - מראית עין של חשיבה חיובית - הן מפתח להצלחה. לפיכך, נציגי בית הספר וגם הסטודנטים בו מקפידים בבחירת המלים כשהם מתארים את המצב הנוכחי בשוק העבודה.

המלה "משבר" היא למעשה "הזדמנות", הצטמקות המשרות בתחום הפיננסים וחברות הייעוץ - היעד הטבעי לבוגרי בית הספר - משמעה "יצירת הזדמנויות בתחומים חדשים", והאפשרות שכלל לא ימצאו עבודה עם סיום הלימודים פירושה כי התואר הוא "השקעה לטווח ארוך".

כחלק מההתמודדות עם המשבר הכלכלי העולמי, יצא בית הספר באחרונה בקמפיין פנימי תחת הכותרת "ההזדמנות שלכם היא עכשיו", שנועד להגדיל את היצע המשרות לבוגרי בית הספר בתקופת המיתון. לשם כך הופנו תקציבים נוספים לאגף שירותי הקריירה של בית הספר ושם פועלים כעת בכל ערוץ אפשרי כדי למנוע מצב שבו הבוגרים הטריים - שרבים מהם נדרשים לפרוע הלוואות בגובה עשרות אלפי ליש"ט כדי לממן שנתיים של לימודים במוסד היוקרתי - ימצאו את עצמם מחוסרי עבודה בסיום המסלול.

המשרד מפעיל את רשת הבוגרים של בית הספר ואת צוות המרצים כדי לקבל מידע על משרות פנויות, משקיע מאמצים נוספים בהכנת הבוגרים לחיפוש עבודה ולהופעה בראיונות, עושה קמפיין של דיוור ישיר לבוגריו ואף מפעיל צוות מכירות שעוסק בהשגת משרות לבוגרים.

תוכניות הלימודים למינהל עסקים בבתי הספר היוקרתיים בעולם אמנם מוגדרות בתואר הרשמי "לימודי תואר שני", אך איש אינו מסתיר את העובדה כי בראש ובראשונה הן מספקות מסלול מהיר ובטוח למשרה מכניסה בעולם העסקים. בין בתי הספר למינהל עסקים מתקיימת תחרות צמודה, גלובלית, בטבלאות הדירוג בעיתונות הכלכלית.

הקריטריונים לדירוג יוקרתו של מוסד כזה אינם קשורים להצטיינות אקדמית או לממוצע הציונים של תלמידיו, אלא למדדים ארציים הרבה יותר: הכנסה ממוצעת לאחר סיום הלימודים, השיעור שבו הלימודים הקפיצו את הכנסתו של הבוגר, ושיעור הסטודנטים שהצליחו למצוא עבודה בתוך שלושה חודשים מסיום הלימודים - על פי רוב, בסיוע אנשי המקצוע של בית הספר. כך למשל, לונדון ביזנס סקול, לפי הדירוג של ה"פייננשל טיימס", מאפשר ל-90% מבוגריו למצוא עבודה בתוך שלושה חודשים מסיום הלימודים. הם יזכו להכנסה שנתית ממוצעת של 146.5 אלף דולר, גידול של 121% בממוצע לעומת המשכורת שלהם לפני הלימודים.

בית הספר בלונדון נמצא בתחרות צמודה במיוחד עם בית הספר הצרפתי למינהל עסקים אינסיאד (Insead), הממוקם בלב יער פונטנבלו הקסום. אינסיאד, שעשה לו שם בקרב לא מעט ישראלים, הגיע השנה רק למקום החמישי ברשימת ה"פייננשל טיימס", כך שדירוגו של בית הספר הלונדוני נחשב להישג של ממש.

מתמודדים עם מציאות חדשה

אלא שהנתונים על נסיקתו של לונדון ביזנס סקול נכונים לבוגרי התואר בשנה שעברה. הסטודנטים שנמצאים כעת בשנה הראשונה והשנייה ללימודים החלו את מסלול הלימודים במציאות כלכלית שונה לגמרי מזו שאליה ייפלטו עם סיום הלימודים. צל המיתון העולמי, שהיכה קשות בלונדון ובעיקר במרכז הפיננסי שלה, ה"סיטי", מרחף מעליהם.

מירוני, 27, הגיעה ללונדון לאחר שסיימה תואר ראשון בכלכלה ובתקשורת באוניברסיטת תל אביב ועבדה במחלקת השיווק והמכירות של זכיינית ערוץ 2 קשת. היא מממנת את שכר הלימוד האסטרונומי ואת המגורים והמחיה בלונדון בסיוע חסכונות ובתמיכת ההורים. בינתיים עוד לא נאלצה לקחת הלוואה, כפי שעושים רבים מהסטודנטים.

"הלימודים האלה הם בגדר השקעה והכסף צפוי לחזור", היא אומרת. "לא יכולנו לצפות את מה שיקרה, והמשבר בהחלט משפיע על האווירה. כולם מדברים על זה. חברות לא מגייסות כפי שהיה בעבר, וכבר לא משלמים את אותן המשכורות בבנקי ההשקעות. החלום הזה התפוגג. זה כאילו שהכניסו הכל למכונת כביסה, ולך תתמודד עכשיו עם מה שייצא מהצד השני. ליהמן ברדרס, למשל, היו מגייסים עשרות סטודנטים בכל שנה. עכשיו קשה יותר למצוא עבודה. אנחנו מחפשים כעת עבודות לקיץ ורואים שזה יותר קשה, יש הרבה הקפאות של משרות. מצד שני, אנחנו ישראלים, ותמיד נוחתים בסוף עם הרגליים על הקרקע".

איתמר מימוני, 30, לומד בלונדון ביזנס סקול לתואר שני במימון ובחשבונאות בתוכנית חלקית, במקביל לעבודה בחברה לניהול סיכונים. הוא הגיע ללימודים בלונדון כמהלך של קידום קריירה, ואינו יכול להתעלם ממה שמתרחש סביבו כעת: "אני רואה את אלה שמסיימים השנה את המסלול שלי, ואין להם הרבה הצעות. בעבר, 95% מהם היו מוצאים עבודה בתוך שלושה חודשים מסיום הלימודים, והיום אלה אולי 50%. בשנה שעברה כבר היתה לרוב האנשים עבודה בתקופה הזאת, כיום לרובם אין עבודה עדיין".

כדי להבין את עומק החששות של מי שנמצאים כעת בעיצומם של לימודים לתואר יוקרתי במינהל עסקים, מספיק להסתכל על נתוני השנים האחרונות שבית הספר מתגאה בהם. בכל שנה היו מגיעים לבית הספר נציגי חברות מובילות, במחזור מוכר וקבוע: במשך חודש אחד היו מגיעים נציגי הבנקים, בנקי ההשקעות וחברות המימון - כדי לגייס סטודנטים המתעניינים בתחום הפיננסים. בחודש השני הופיעו נציגי חברות הייעוץ, בראשם מקינזי ו-BCG (The Boston Consulting Group), ואילו החודש השלישי הוקדש לגיוס בוגרי התואר למה שמכונה "תעשייה כללית".

ב-2008 פנו 44% מהסטודנטים לעבודה בתחום הפיננסים, 29% מהם השיגו עבודה בחברות ייעוץ - והשאר, 27%, פנו לתחומי עסקים אחרים. שיעור זה התקיים גם בשנים הקודמות - כ-70% מהסטודנטים בכל מחזור מצאו עבודה בשכר גבוה בתחום הפיננסים או בתחום הייעוץ מיד עם סיום הלימודים. לפיכך, נתיבי התעסוקה העיקריים לבוגרי בית הספר התפוגגו באחת עם קריסת מערכת הבנקאות בעולם, והותירו לא מעט סימני שאלה לגבי כדאיות ההשקעה הכלכלית העצומה בלימודי מינהל עסקים באוניברסיטה יוקרתית בחו"ל.

מבנקאות לטכנולוגיה

דיוויד סימפסון, האחראי על תהליך קבלת הסטודנטים לתואר שני במינהל עסקים בלונדון ביזנס סקול, מסביר כי בית הספר נערך להתמודד עם השינויים האחרונים: "נכון שיש סקטורים שנפגעו, אבל מה שאנחנו מנסים לעשות בעקבות זאת הוא ליצור הזדמנויות בתחומים אחרים. לדוגמה, אנחנו מנסים כעת להביא חברות מתחומים חדשים לבית הספר, יותר חברות טכנולוגיה ושיווק. אם בעבר פנו הסטודנטים שלנו לבנקי השקעות ולחברות ייעוץ, כעת אנשים יצטרכו לחפש בכיוונים אחרים.

"עם זאת, יש עדיין אנשים שמקבלים משרות בתחום הפיננסים או הייעוץ, וגם אם מספר המשרות הצטמק אנחנו עדיין כתובת לחברות האלה. אנחנו פשוט מוודאים שאם חברה מסוימת מגייסת כיום רק בשלושה בתי ספר במקום בעשרה כפי שעשתה בעבר, אנחנו נהיה אחד מהשלושה האלה. יכול להיות שייקח לאנשים יותר זמן להשיג משרה. נדע יותר במהלך הקיץ. ייתכן שלסטודנט בעל חשיבה דוגמטית לגבי עבודה בתחום מסוים שמתכווץ כעת ייקח יותר זמן למצוא עבודה. אבל מי שהפנים חינוך לחשיבה באופן רחב וגמיש, ימצא עבודה במהירות".

מאות סטודנטים ישראלים מגיעים מדי שנה לבריטניה לצורך לימודים אקדמיים, רובם המכריע נרשם לתארים מתקדמים - תואר שני או לימודי דוקטורט. אם בשנות ה-80 היתה בריטניה מזוהה בעיקר כיעד מועדף ללימודי משפטים, בשל מצוקת המקום בישראל בעידן שלפני פתיחת המכללות, הרי שתמונת המצב כיום מורכבת יותר. ישראלים מגיעים לאי הבריטי, ובעיקר ללונדון, כדי להתמחות בתחומים שונים ומגוונים - מדעים, אמנויות, מדעי החברה, מדעי הרוח ועסקים - ונמצאים כמעט בכל אוניברסיטה במדינה.

מנתונים שביקשה שגרירות ישראל בלונדון ב-2007 מכלל המוסדות האקדמיים בבריטניה לגבי מספר הסטודנטים הישראלים, עולה תמונה חלקית. קיימברידג' היא האוניברסיטה שבה נמצא מספר הישראלים הגבוה ביותר. הנתונים שנמסרו התייחסו ל-2005-2006 - 173 סטודנטים, מהם 90 בתארים מתקדמים. אחרי קיימברידג' נמצאת אוקספורד עם 45 סטודנטים, מהם 41 בתארים מתקדמים, ואחריהן LSE (London School of Economics) שבו למדו באותו זמן 39 סטודנטים ישראלים, 36 מהם בתארים מתקדמים.

עם זאת, יש לזכור כי אוקספורד וקיימברידג' היוקרתיות מציעות מגוון רחב של תחומי לימוד, בעוד ש-LSE נחשב למוסד אקדמי מוביל במדעי החברה בלבד, כך שלמעשה יש בו שיעור גבוה במיוחד של סטודנטים ישראלים. LSE אינו מציע תואר במינהל עסקים, אך הוא מציע כמה מסלולים קרובים בניהול, ובחשבונאות ומימון.

לפיכך, נהפך לונדון ביזנס סקול ליעד מוביל, כמעט ללא תחרות, למי שמבקש ללמוד מינהל עסקים בבריטניה. מעמד זה מאפשר לו להמשיך ולדרוש שכר לימוד אסטרונומי - 45 אלף ליש"ט לתוכנית של שנתיים - לעומת 22 אלף ליש"ט לתואר שני במימון ב-LSE. כניסה אליו מחייבת גב כלכלי משמעותי, או נטילת הלוואה בהיקף של כ-100 אלף ליש"ט כדי לממן את שכר הלימוד ואת עלות המחיה הגבוהה בלונדון, מאחר שתוכנית הלימודים המרכזית שמציע בית הספר אינה מאפשרת לעבוד במקביל.

חוויה מכוננת לתלמידים

למרות החשש הקיים כעת כי ההשקעה הכלכלית העצומה לא תוביל מיד למציאת עבודה מכניסה כפי שקיוו, תלמידים ובוגרים בלונדון ביזנס סקול מדברים על חוויית הלימודים בהתלהבות חסרת מעצורים. לפעמים נדמה כי הדרך שבה הם נרתמים לעשות יחסי ציבור לבית הספר היא חלק בלתי נפרד מההכשרה האינטנסיווית שעברו, מעין תרגיל בשיווק, אך קשה גם שלא להשתכנע בכך שלרובם הלימודים אכן סיפקו חוויה מכוננת שהשפיעה עליהם מבחינה אישית ומקצועית.

הנתונים מצביעים על עלייה מסוימת במספר הישראלים שפונים ללימודים במוסד בשנים האחרונות, אם כי לא ברור אם אפשר לדבר על מגמה קבועה: חמישה ישראלים לומדים במחזור 2007 (מתוך כ-320 סטודנטים בשנה), שמונה במחזור 2008 ואילו למחזור הקרוב, לפי סימפסון, יצטרפו ככל הנראה יותר מעשרה סטודנטים ישראלים.

לא הציונים חשובים, אלא הנטוורקינג

רועי ורצברגר, 38, מהנדס אווירונאוטיקה מהטכניון, סיים את הלימודים בלונדון ביזנס סקול ב-2003, ושב לישראל לעבוד בחברת הייעוץ מקינזי. באחרונה הקים את סאן ישראל, חברה לאנרגיה סולארית, ביחד עם שותפים בוגרי לימודים במינהל עסקים מאינסיאד ומקולומביה. לדבריו, הלימודים בלונדון היו "השנתיים הטובות בחיי", והובילו בסופו של דבר להקמת העסק הנוכחי. הוא מודה שבתחילת הדרך התייחס בזלזול מסוים לתואר במינהל עסקים, שאינו "מדעי טילים או תואר ברפואה, אלא משהו יותר ?אוורירי' שמאפשר לטעום מהרבה דברים, ושהחומר הלימודי בו חשוב פחות". למרות זאת, הוא מתאר זאת כחוויה ששינתה את חייו.

"הציונים בתואר הזה אינם חשובים, אלא מה שאתה לוקח כבן אדם, הקשרים שאתה יוצר והאופן שבו אתה משתנה", אומר ורצברגר. "השיעורים מרתקים ומתבססים תמיד על דיון סביב מקרה מסוים. המרצה מנחה את הדיון וכל אחד מביא מניסיונו. התחושה היא שלמרצים באמת אכפת ממה שקורה, בניגוד למה שקורה לא פעם באוניברסיטאות בישראל.

"פגשתי אנשים מכל העולם - כולל בחור סורי, שלאחר הרבה שנים בצבא הופתעתי לגלות שהוא בן אדם, ובחור לבנוני שנהפך לאחד מחברי הטובים. המפגש עם אנשים מכל העולם יוצר חברויות ומשליך גם על היכולת לפתח עסקים. אני מודה גם שנהפכתי למעט יותר קפיטליסט. אין ספק שבית הספר מחנך לתפישת עולם כזאת. מדברים על עזרה לקהילה ועל היבטים מוסריים, אבל בסופו של דבר שליש מהבוגרים הולכים להיות בנקאים ועוד שליש יועצים. מה יותר קפיטליסטי מבנקאי?"

המלה "נטוורקינג", קרי יצירת רשת קשרים חברתית, חוזרת שוב ושוב בדברי הסטודנטים והבוגרים כאחד הכלים יקרי הערך שמעניק תואר במינהל עסקים באוניברסיטה מובילה. במובן זה, בתי הספר באירופה הם בעלי יתרון לעומת המקבילים האמריקאיים, מאחר שהרוב המכריע של הסטודנטים בהם מגיע מכל העולם. כך למשל, בית הספר הלונדוני מתגאה בכך שבשנת הלימודים הקרובה יהיו 91% מהסטודנטים בו זרים, שיגיעו מ-60 מדינות שונות בעולם.

דן לויצקי, 34, היה קצין ביחידה מובחרת בצה"ל במשך שש שנים ועבד כמהנדס וכאיש מכירות באפלייד מטריאלס לפני שהגיע ללימודי מינהל עסקים בלונדון. הוא מציין את הסביבה החברתית כאחד היתרונות הבולטים של התואר: "אתה מרגיש שאתה נמצא בחברת אנשים מבריקים מכל העולם, וזה פותח לך את הראש לאפשרויות חדשות ודוחף קדימה. בישראל לכולם יש אותו דיסקט, בוודאי כשאתה נמצא ביחידה מובחרת, ואילו כאן התחושה היא שאני לומד באו"ם. אני מקבל לפעמים תגובות על הרקע הצבאי שלי, הם חושבים שאני איזה 007. אבל יש גם מפגשים מעניינים, למשל עם לבנונים. עסקים הם פלטפורמה טובה לדבר על המאחד במקום על המפריד, וגם להסביר את העמדה שלך".

מנו מתאר את החוויה החברתית כטוטלית ומעיד שחבריו הישראלים בלונדון כועסים עליו מפני שהוא מעדיף לשחק כדורגל עם החבר'ה מבית הספר. "אתה מתחבר עם האנשים כאן ברמה עמוקה", הוא אומר, "זה לא רק בירה אחר הצהריים, אלא גם קבוצות לימוד ועבודה משותפת על פרויקטים. זה מביא לכך שאתה מכיר את האנשים ואת היכולות שלהם, ויש לזה השלכה גם על היכולת לעשות עסקים. כבר יצא שחיברתי חברה ישראלית שחיפשה להתפתח בהודו לחבר'ה הודים מבית הספר, ויצאו מזה דברים. אני יודע כיום שאם ארצה לנסוע לזמביה, אני יכול לשלוח מייל ומישהו יגיע לאסוף אותי, יסדר לי מדריך וגם יפגיש אותי עם שר החוץ".

העובדה שבוגרי בית הספר דואגים לקדם אלה את אלה וממשיכים לפעול כרשת תמיכה גם לאחר סיום הלימודים אינה בגדר סוד, ולהפך - היא נחשבת לנכס מרכזי שמעניק התואר לסטודנטים. שמרי וינטרס, 33, עומד בראש מועדון הבוגרים הישראלים של לונדון ביזנס סקול. כיום מונה מועדון זה 140 ישראלים, רק 50 מהם מתגוררים כעת בישראל. וינטרס סיים את הלימודים לפני ארבע שנים ועובד בישראל כמנהל פרויקטים בקומברס. הוא נמצא בקשר שוטף עם בית הספר ורואה את עצמו כמי שלוקח חלק פעיל בקבלת סטודנטים חדשים מישראל.

"אנחנו מקיימים מפגשים קבועים של המועדון, עורכים כנס למועמדים פוטנציאליים לבית הספר וגם עוזרים למי שהתקבל לנחות בלונדון", הוא מספר. את הסטודנטים שהתקבלו לשנה הבאה כבר הספיק לפגוש באופן אישי, ובזריזות רבה הוא מנדב פרטים של בוגרים שהתברגו במשרות מרשימות בישראל. הוא מציין שוב ושוב את שמותיהם של בוגרים בעלי שם בעולם העסקים, בהם צבי זיו, עד לאחרונה מנכ"ל בנק הפועלים, צביקה פרידמן, מנכ"ל אלווריון, ואיש העסקים עידן עופר.

מעבר לכך, נדמה שהניחוח הבינלאומי היוקרתי שמציע בית הספר מהווה גורם משיכה מרכזי לסטודנטים. ביום חמישי אחר הצהריים מתכנסים כל התלמידים לשתייה השבועית ונראים נינוחים ומחויכים. הם מסתובבים על הדשא הירוק המבהיק של בית הספר, סמוך לפארק ריג'נט היפיפה, חלקם לבושים חליפות ואחרים בלבוש פחות פורמלי, רובם אוחזים כוס יין לבן או כוס בירה גדולה. הם משוטטים בנחת ממעגל אחד לאחר, מחליפים חוויות וחיוכים. לרגעים נראה המקום כמעין סאמר סקול יוקרתי לבני 30 ומשהו. אחר כך יטיילו חלק מהם לדירות ששכרו בשכונת סיינט ג'ונס ווד היקרה, שנמצאת בסמוך לבית הספר, ואחרים ייבלעו בתוך מוניות שחורות ויפליגו לאזורים מרוחקים יותר בלונדון.

מפעם לפעם מזמנים הלימודים גם נסיעות לחו"ל שבהן מתמזגים לימודים, עבודה ובילויים. רק באחרונה התארגנה קבוצת סטודנטים מבית הספר לביקור קצר בישראל, ביוזמת סטודנטית ישראלית. הם סיירו בישראל ונפגשו עם אישים בכירים בתחומי הכלכלה והפוליטיקה.

מנו מספר על חוויה בלתי נשכחת ביוון: "אחד המרצים הוא שם דבר במדינה, והוא לקח 20 סטודנטים לקורס בן שבוע באתונה. הוא חיבר אותנו לחברות, אני למשל עשיתי פרויקט ייעוץ לבורסה של אתונה. ביום עבדנו בבורסה ובלילה יצאנו לבלות. אחר כך שמונה מאתנו שכרו יאכטה, והפלגנו לשני איים יווניים. בעוד כמה ימים אנחנו מגישים את הדו"ח".

אנטישמיות בחדר הכושר

על אף האווירה הבינלאומית המפויסת והניסיון להתרחק מכל קונפליקט פוליטי אפשרי, ביטויי העוינות לישראל שנהפכו לנפוצים בבריטניה, במיוחד לאחר מבצע "עופרת יצוקה" בעזה, חדרו גם אל המתחם השליו של לונדון ביזנס סקול. בינואר השנה נרשמה בחדר הכושר תקרית שעשתה את דרכה אל העיתונות הבריטית, בעיקר זו הידועה בעמדה פרו-ישראלית, קרי "דיילי מייל" ו"טלגרף".

רואן לקסטון, דיפלומט בכיר במשרד החוץ הבריטי ובוגר בית הספר, הגיע להתאמן בחדר הכושר במקום, כחלק מההטבות מהן נהנים הבוגרים. תוך כדי רכיבה על אופני כושר וצפייה בדיווח חדשותי על המבצע בעזה, החל לצעוק בקול "ישראלים מזוינים, יהודים מזוינים", תקרית שלה היו עדים באי חדר הכושר באותו זמן. חלק מהם דיווחו לעיתונות כי לקסטון, מומחה למזרח התיכון ואחראי על דסק מזרח אסיה במשרד החוץ הבריטי, אף אמר שצריך למחות את החיילים הישראלים מעל פני האדמה.

התקרית הביאה למעצרו של לקסטון בגין הסתה לשנאה דתית, ובאחרונה הוגש נגדו כתב אישום. אחד מבוגריו היהודים של בית הספר טען שהמוסד לא מיהר להגיב בנחרצות למה שהתרחש, ואף שיגר מכתבים זועמים בעניין. דוברת לונדון ביזנס סקול, לורה בארנס, מסרה בתגובה כי נאמר ללקסטון שלא יוכל להשתמש בחדר הכושר או בשירותים אחרים של בית הספר עד לסיום חקירת המשטרה, שאחריה יישקל העניין מחדש בהתאם לתוצאות.

התקרית השנייה התרחשה זמן קצר לאחר מכן, במהלך אחד מאירועי גיוס העובדים שעורך בית הספר. סטודנט ישראלי במסלול למנהלים (Executive MBA) ניגש לנציג של חברת הגיוס קרטיס מאריי, ולהפתעתו השיב לו האחרון שאינו יכול לדבר אתו. כששאל הסטודנט מדוע, השיב לו "עזה" ובהמשך הפנה אליו את גבו. דוברת בית הספר מאשרת שהוגשה תלונה בעניין, ולאחר שהמקרה נבדק הוחלט למנוע מחברת הגיוס להשתתף באירועים נוספים של בית הספר. "למען ההגינות", היא אומרת, "צריך לציין שזו היתה עמדתו של אדם אחד ולא של החברה כולה, אבל בכל זאת ביקשנו מהם שלא להגיע לאירועים נוספים".

הישראלים טובים ביצירת קשרים

בשנה הקרובה עתיד מספר הישראלים בתכנית ה-MBA להיות גבוה יותר מבשנים קודמות: לפחות עשרה ישראלים כבר התקבלו לתוכנית וייתכן שעוד כמה מהם יתקבלו בסבב ההרשמה האחרון. בנוסף, מדי שנה מתקבלים ישראלים נוספים לתוכניות אחרות בבית הספר, למשל תוכנית הלימודים למנהלים בכירים או תוכנית הלימודים בחשבונאות ובמימון.

דייוויד סימפסון, המנצח על תהליך הקבלה ללימודי מינהל עסקים, מספר כי בשנה שעברה החליט בית הספר להעניק מלגה אחת בכל שנה לתלמיד מישראל מאחר ש"אומר בשמחה שיש מועמדים טובים מאוד מישראל ואנחנו רוצים להמשיך ולעודד אנשים כאלה להצטרף אלינו".

סימפסון מתבטא בזהירות בריטית אופיינית כאשר הוא מתבקש להתייחס למאפיינים של הסטודנטים הישראלים בהשוואה לחבריהם ממדינות אחרות: "ברגע שאנשים נכנסים לתוכנית הם אינדיווידואלים, לא חברים בקבוצות", הוא אומר. "אבל אפשר להגיד שהישראלים הם בעלי מוטיווציה גבוהה ומבינים את החשיבות של קשרים ורישות. זה בהחלט בולט. הם חושבים כיזמים ויצירתיים בהצעות שלהם ואינם ביישנים. רוב הסטודנטים שלנו אינם ביישנים. אנחנו מחפשים אנשים שמאמינים שיש להם מה לתרום ושיש להם ציפיות גבוהות מהסביבה ושאיפות גבוהות לגבי עצמם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#