החיים הטובים של יו"ר ההסתדרות עופר עיני - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החיים הטובים של יו"ר ההסתדרות עופר עיני

השבוע החולף הפך את עיני מיו"ר ההסתדרות לכוח החזק בישראל, לאחר שהצליח לכופף את ראש הממשלה בנימין נתניהו ■ אבל ממסדרונות ההסתדרות מצטיירת תמונה שונה■ נפוטיזם, שלטון יחיד, משכורות מפנקות, השפעה חזקה על נבחרי ציבור ובעלי הון והישגים רבים לטובת העובדים ובמגרש הפוליטי ■ הכוח הפועל

תגובות

ינואר 2006, רחוב ארלוזורוב בתל אביב. בבניין ההסתדרות מתכנסת הנהגת הארגון לישיבה חגיגית ראשונה תחת היו"ר החדש, עופר עיני. כמה חברי הנהגה שנכחו בדיון לא היו יכולים לפספס את המבטים שהחליף עיני עם מנכ"ל ההסתדרות, גדי לוטן. כעבור כמה דקות יצא עיני מהחדר ואז אמר לוטן שהוא רוצה לאשר, לפי מסורת ההסתדרות, ששכר היו"ר יהיה צמוד למשכורת של שר, הצעה שלא היתה על סדר היום.

"זה אושר בשניות, תוך כדי האופוריה של האירוע", משחזר ליאון מורוזובסקי, מזכ"ל הסתדרות הפקידים, שעזב את תפקידו כעבור כמה חודשים על רקע עימותים עם עיני. הבעיה בהצעה שאושרה היתה נעוצה בפרט אחד קטן - בהסתדרות לא היתה מסורת של הצמדה למשכורת שר, המגיעה ליותר מ-30 אלף שקל בחודש. שני היו"רים הקודמים, עמיר פרץ וחיים רמון, קיבלו את שכרם מהכנסת. גם קודמיהם בתפקיד, ככל הידוע לוותיקי ההסתדרות, לא קיבלו שכר של שר.

"ייתכן שהסיפור יפתיע את הציבור, אבל לא את מי שמכיר את עיני מקרוב", אומר מורוזובסקי. זה לא המקרה הראשון שבו הצליח השכר של עיני לקפוץ איכשהו למעלה. לפי עדותו של בכיר לשעבר בהסתדרות הכללית, כשעיני היה מזכ"ל הסתדרות עובדי המדינה בראשית העשור הוא לחץ על בכירים בהסתדרות ועל גורמים רלוונטיים בארגון כדי שיאשרו לו שכר בדרג גבוה יותר (שכר בכירים א') - שמשמעותו תוספת של כ-9,000 שקל בחודש. תוספת זו ניתנה למזכירים שמייצגים מספר מסוים של עובדים, אך לעיני היו חסרים כמה אלפי עובדים לשם כך. אף על פי כן, אישרה ההסתדרות לעיני שכר של 27 אלף שקל. "במשך שנה הפעיל עיני לחצים כבדים ביותר בהסתדרות כדי שיאשרו לו את זה", אומר הבכיר.

"עופר עיני הוא איש חזק, חכם וחריף, יודע מה הוא רוצה, ממזר גדול", אומר אדם שעבד בעבר בסביבתו של עיני, "ענייני וצנוע, אבל לא נחמד. ממש לא סחבק". בתוך ההסתדרות יש היכולים להעיד כי עיני הוא מעט יותר מזה. מאז שהוא בתפקיד, הוא הצליח להטיל שלטון של אימה ברחוב ארלוזורוב.

"יש פחד עצום ממנו", אומרת עורכת הדין לענייני עבודה לינדה עפרוני, המכירה היטב את הארגון. ההסתדרות נודעה כמקום שבו היו"ר שולט ללא מצרים, ואולם נראה שבתקופת עיני הדברים בוטים במיוחד. בכירים מפחדים לדבר עם עיתונאים, ובארגון של אלף חברים קשה לשמוע מלת ביקורת נגד הבוס, גם כאשר מדובר בסוגיות של ביקורת עניינית לחלוטין דוגמת התערבותו של עיני בתקציב הביטחון - דבר שאין לו כל קשר לפעילות ההסתדרות. בכיר לשעבר בהסתדרות מסביר: "אומרים לראש מרחב בהסתדרות - תקציב הפעילות השוטפת שלך בא מאתנו, ואם אתה רוצה גיבוי אתה צריך ליישר קו. זה אדם שיודע שהמשכורת האישית שלו באה מהתקציב הזה".

"אלה דברים חוקיים, ככה פוליטיקה עובדת", מסביר גורם המעורה בנעשה בהסתדרות. "עופר עיני הוא אדם טוב, אבל הוא יכול להיות רגוע עם אדם, וברגע האחרון להתהפך ופתאום לשטוף אותו בצעקות".

יועץ המס שעלה לגדולה

השבוע החולף הפך את עיני מיו"ר ההסתדרות לכוח החזק בישראל, לאחר שהצליח לכופף את ראש הממשלה בנימין נתניהו ולבטל חלק גדול מהגזירות שאמורות היו לנחות על ראשם של עובדי המדינה ועל השכבות החלשות בישראל. תמורת ויתור לא גדול מצדו - קיצוץ בשיעור 50% בדמי ההבראה המשולמים לעובדי המגזר הציבורי השנה וב-2010 - השיג עיני את הסכמת אנשי האוצר ללא פחות מ-16 תיקוני חקיקה.

כך, למשל, חברות המעסיקות עובדי שמירה וניקיון לא יקבלו רישיון הפעלה אם יוכח שהן רומסות את זכויות עובדיהן; מעסיק המעכב את שכר עובדיו ייחשב כעובר עברה פלילית; מעתה אסור יהיה למעסיק לפטר עובד הנמצא בתקופת מחלה; חוק שכר המינימום, המטיל אחריות פלילית על מעסיק המשלם פחות משכר המינימום במשק, ייהפך לדרקוני יותר. גולת הכותרת היא החוק שיזם עיני, שלפיו יחויב כל מעסיק לנהל משא ומתן על הסכם קיבוצי עם עובדיו, אם קם ועד עובדים במקום העבודה. הצעת חוק זו מעוררת התנגדות בקרב מעסיקים רבים - ובימים אלה בודק היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, אם יש לה מקום בספר החוקים של ישראל.

תצלומים: איליה מלניקוב, אייל טואג, עופר וקנין ויח"צ

עיני, 51, הוא יועץ מס בהכשרתו, שעבד כפקיד במס הכנסה מאז שהשתחרר מהצבא. את כוחו העצום הוא שואב לא מהבנתו בענייני מסים, אלא מהזינוק המטאורי שלו בוועד העובדים. תחילה היה יו"ר ועד עובדי מס הכנסה בבאר שבע, לאחר מכן כיהן כיו"ר הוועד הארצי של עובדי מס הכנסה וכמזכיר הסתדרות עובדי המדינה, עד שב-2004 מונה לראש האגף לאיגוד מקצועי, התפקיד השני בחשיבותו בהסתדרות לאחר היו"ר. בתפקיד זה היה עיני מעורב בכמה מהשביתות הגדולות בימיו של עמיר פרץ כיו"ר הסתדרות, בין השאר בשביתות ובמשא ומתן בנוגע לרפורמה בנמלים.

כשפרץ עבר למשרד הביטחון, מונה עיני לתפקיד היו"ר. רו"ח אוסקר אבו-ראזק, לשעבר מנכ"ל משרד הפנים שעבד אף הוא במס הכנסה, זוכר היטב את עיני, שאותו לימד בקורס מפקחים. "הוא היה סוג אחר של יו"ר ועד", אומר אבו-ראזק. "לא פוליטרוק, אלא אדם די ממלכתי. אחד שמקיים את מה שהוא מבטיח". מכריו של עיני מספרים על אדם שנשאר צנוע, גם לאחר שהגיע לצמרת ושמו מוזכר בעיתונים כשווה כוח לאישים כראש הממשלה או כשר האוצר. הוא ממשיך לעשות קניות מדי שישי בשוק בבאר שבע, ושומר על קשר עם חברים ותיקים.

עם זאת, עיני מכיר גם את החיים הטובים: כשצריך, הוא עשוי לעבוד 20 שעות ביממה, אבל הוא יודע לקפוץ לחופשות התרעננות בחו"ל. אלה לא שוכחים להזכיר שלפני שנכנס לתפקיד, שיפץ עיני את לשכתו ("אבל צריך לזכור שכל יו"ר הסתדרות עושה את זה, אולי מחשש להאזנות", אומר אדם הבקיא ברזי ההסתדרות), וההסתדרות רכשה עבורו דירה שעלתה 340 אלף דולר בשכונת היוקרה כוכב הצפון בתל אביב, דבר שעורר ביקורת ציבורית רבה.

קשרי ההון של מנהיג העובדים

למנהיג העובדים עיני יש גם קשר לא רע בכלל עם בעלי ההון. מלבד חברות אישית קרובה עם יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש, עיני הוא חבר טוב של המפיק חיים סלוצקי, הידוע בקרבתו לצמרת העסקית. עיני היה אורח במסיבת יום הולדתו ה-60 של סלוצקי, שנערכה לפני כמה חודשים בנוכחותם של פוליטיקאים ואנשי עסקים בכירים. "הוא אולי ידוע כמנהיג פועלים, אבל הוא בהחלט אדם שיודע לחגוג", אומר אדם שעבד בעבר בסביבתו של עיני.

בשלוש השנים וחצי האחרונות נהפך עיני מדמות אלמונית כמעט לאחד האנשים החזקים ביותר בכלכלה ובפוליטיקה. את הדרך עשה תוך כדי חיבוק חם מהתקשורת, שיצרה לו תדמית של "המגשר הלאומי", מי שברגע האחרון מציל את עם ישראל משביתות טורדניות, האדם שבזכותו נתב"ג נשאר פתוח תמיד. "יש לו את השטיק הקבוע של המושיע שמתערב ברגע האחרון", אומר בכיר לשעבר באוצר. "אני זוכר שהיה איזה משבר שנמשך שבועיים-שלושה, עיני היה אז בחופשה בתאילנד. הוא היה מעורב רק ביום האחרון, אבל בתקשורת זה הוצג כאילו הוא היה פה כל הזמן".

ואולם גם יריביו החריפים ביותר מודים שעופר עיני הוא עילוי בכל הקשור לניהול משא ומתן. "יש לו את היכולת הנדירה לזהות את האינטרסים של כל הצדדים המעורבים בסיטואציה", אומרת עו"ד דורית טנא-פרצ'וק, לשעבר ראש הלשכה המשפטית בהסתדרות. "הוא תמיד יודע למצוא את הפתרון היצירתי שיספק את הרצונות של כולם".

את עסקת החבילה עם בנימין נתניהו מהשבוע שעבר, תפר עיני מתוך חדר שקיבל בתוך לשכת ראש הממשלה. מקור בכיר באוצר סבור שעיני הגזים מעט בדרישותיו. "עיני הוא יו"ר הסתדרות גרוע לעובדים, המשרת את בעלי ההון, שעד לאחרונה היה למדינה נוח מאוד לגדל אותו", מסביר המקור. "בשבוע האחרון הוא התחיל לבקש דברים שפשוט חורגים מכל דבר הגיוני. לדוגמה, הוא ביקש לבטל את הסעיף המאפשר לאוצר לפקח על השכר במגזר הציבורי. הוא ממש היה בשיכרון כוח". מנגד, עיני סיפק את הסחורה לתומכיו. "בלי עופר עיני זה לא היה קורה. כן, הוא הפעיל כל כוח אפשרי, ואיזה כיף זה כשהכוח והכישרון האלה מופעלים מהצד הצודק", כתבה השבוע הח"כית שלי יחימוביץ' בבלוג שלה.

הצלחתו של עיני נבעה, בין השאר, גם מהברית שכרת עם שרגא ברוש, חברות שלא מעט אנשים במשק מעלים תהיות על טיבה האמיתי. עסקת החבילה שרקחו עיני וברוש עוררה ביקורת רבה, מימין ומשמאל. המעסיקים מצביעים על כך שעיני וברוש מכבידים על ההוצאה הממשלתית, מקשים על ביצוע רפורמות במשק וסבורים שהחקיקה החדשה לטובת העובדים תבריח משקיעים זרים מישראל - כפי שטוען אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר.

מנגד, פעילים בתחום זכויות העבודה מאשימים את עיני בכך שהקשר ההדוק עם ברוש הוא ההוכחה לכך שהוא דואג לבעלי ההון ולא לעובדים, טענה שאותה משמיע גם ח"כ דב חנין מחד"ש. יחימוביץ', מצדה, דוחה את הביקורת ומודה שהיא מרוצה ממשבצת הקונסנזוס שבה התמקם עיני. "היחסים בין ברוש לעיני הם פרח מלבלב אחרי שנים של שפיכות דמים בתחום יחסי העבודה בישראל, עם אנשים כמו נתניהו ואורי יוגב שניסו לשבור את העבודה המאורגנת ועודדו את השימוש בעובדי קבלן", היא אומרת. "ההסתדרות היא גוף שמתפשר, כי אין ברירה. זו חכמה קטנה מאוד לבוא עם 100% צדק ועם 0% הישגים. לאחר שנים של שחיקה במעמדו, יש לגוף הזה תמיכה ציבורית רחבה".

כעת, כך בוודאי לוחשים לעצמם מעריצי עיני, הוא יכול לסמן את התפקיד הבא - ראשות מפלגת העבודה, כמקפצה להתמודדות עתידית על ראשות הממשלה. פרשנים פוליטים אף העריכו בשבוע שעבר שברק ונתניהו יפעלו בחודשים הקרובים לצמצום כוחו של עיני, מחשש שיאיים עליהם.

כל זה לא מפריע למוקיריו של יו"ר ההסתדרות להגיד דברים ברורים בפומבי. "כישורי המשא ומתן שלו יכולים לבוא לידי ביטוי גם בעניינים מדיניים", אומרת דורית טנא-פרצ'וק. "האמת, אם מחפשים היום מנהיג - זו הדמות שעם ישראל מחפש. אדם ישר, הגון, עם שורשים. הוא משכמו ומעלה". מנגד, יש כאלה הסבורים שעדיף לעיני להישאר בפוזיציה הנוכחית. שר האוצר לשעבר, רוני בר-און: "מה הוא צריך ללכת לפוליטיקה? יש לו את כל העוצמה שיש למנהיגים אחרים מבלי שהוא צריך ללכת לבחירות, לפריימריס ולכל שאר הדברים שפוליטיקאים צריכים להתעסק אתם".

אלא שעיני יודע היטב מהי עסקנות פוליטית. כוחו הרב הושג, בין השאר, בזכות התפקדות של חברי הסתדרות למפלגות הגדולות. במפלגת העבודה הוא שולט באופן כמעט מוחלט, אך חברי הסתדרות התפקדו גם למפלגת קדימה, שם יש לו השפעה לא מבוטלת, ובמספרים קטנים יותר התפקדו גם לליכוד. כשהיה שר האוצר, ראה בר-און מקרוב את מעורבותו הפוליטית של עיני. "בשנה האחרונה שלי בתפקיד התערבבו מאוד התחום של ייצוג ההסתדרות והתחום הפוליטי", אומר בר-און. "אני זוכר את הימים שבהם מפלגת העבודה, בזמנים שהממשל פה היה בולשוויקי, ניסתה לשמור את ההסתדרות תחת מגבלות כוח. כיום זה לא קיים. עיני הוא האיש הכי חזק במפלגה, הרבה לפני ברק".

האבסורד הוא שנסיקתו של עיני החלה בסיסמה "הסתדרות בלי פוליטיקה", שהתנוססה על אוטובוסים בעת מערכת הבחירות להסתדרות שהתקיימה במאי 2007. סיסמה זו התגלתה כלא מדויקת כבר במהלך הקמפיין עצמו. על עיני נמתחה ביקורת במישור הציבורי-אתי, מפני שמינה את עו"ד אבי ניסן-קורן ליו"ר ועדת הבחירות להסתדרות, תפקיד שאותו ביצע עד אז שופט בדימוס. ניסן-קורן, הנחשב מקורב לעיני, עבד בצמוד לו כשכיהן כיועץ המשפטי של הסתדרות עובדי המדינה. כעו"ד פרטי טיפל ניסן-קורן בתיקים שקיבל מההסתדרות.

ניסן-קורן: "בעניין זה היתה עתירה לבית המשפט המחוזי, שנדחתה על הסף. הוועדה שעמדתי בראשה קיבלה הרבה שבחים על התפקוד שלה".

הצעד הפוליטי המשמעותי ביותר של עיני היה תמיכתו באהוד ברק, המנהיג ששב למפלגה לאחר שעשה לביתו. "יש הבדל בין להשתין בבריכה לבין להשתין מהמקפצה", אומר בכיר לשעבר בהסתדרות. "בעוד ששלטי החוצות הכריזו 'הסתדרות בלי פוליטיקה', כבר דיווחו בתקשורת על החבירה של עיני לאהוד ברק".

עיני אף חזר בו מתוכניתו לאחד בין 30 המרחבים השונים של ההסתדרות, ומינה את אבי יחזקאל, מקורבו של אהוד ברק, לעמוד בראש אגף מרחבים. "כשהוא ראה שהמרחבים הם כוח פוליטי נהדר, הוא החליט פתאום שלא מאחדים", מסביר בכיר לשעבר בהסתדרות. "את אנשי ההסתדרות החברים במפלגת העבודה הוא מכריח לבוא לוועידות, ככה הוא ביסס את הכוח שלו במפלגה. מעולם לא היתה הסתדרות פוליטית יותר מזו שתחת הנהגת עיני". דוגמה נוספת להתנהלות הפוליטית של עיני היא פיטוריו של בעז כבל, אחיו של ח"כ איתן כבל, שהיה יועצו של עיני. עיני פיטר את כבל כשגילה שהוא תומך בד"ר עינת וילף, מועמדת שלא היתה ברשימת המומלצים של עיני בפריימריס שהתקיימו לפני כמה חודשים במפלגת העבודה.

"עיני טען שמדובר במשרת אמון ולכן מותר לו לפטר", אומרת וילף. "עדיין קשה היה לי להתחמק מהאירוניה, שמי שטען שלא יעסוק בפוליטיקה ושתפקידו לעסוק בזכויות עובדים, מפטר אדם מפני שבחר לתמוך במועמד שהוא לא תומך בו".

כל אנשי היו"ר

אחת ההשלכות של התנהלותו הפוליטית של עיני היא הקרע החריף שנוצר עם עמיר פרץ, האיש שהיה פטרונו במשך שנים ארוכות. כיום השניים בקושי מחליפים מלה ביניהם - בעיקר על רקע חבירתו של עיני לאהוד ברק, שנוא נפשו של פרץ. "עמיר פרץ גידל את עיני וטיפח אותו, ועיני תקע לו סכין בגב ברגע שעמיר כבר לא האכיל אותו", אומר מקור בסביבתו של פרץ. כשעיני עלה לתפקיד, זזו אנשי פרץ הצדה - כולל רחל תורג'מן, ראש חברת "חברים ומרוויחים", הדובר אבינועם מגן ובכירים נוספים. במקומם מינה עיני אנשים מטעמו.

השמות הבולטים בכוורת החדשה הם שי תקן, ראש הלשכה המשפטית, היועץ הכלכלי זאב חושינסקי ועמי כהן, ראש אגף הפנסיה והביטוח. מעל כל אלה בולטת עו"ד רוית דום-פידל, ראש מטה הסתדרות. דום-פידל כבר זכתה בכינוי "הרחל תורג'מן של עיני", בתור האשה המקורבת ביותר לבוס. היא מלווה אותו כבר מראשית העשור, אז היתה מנהלת הלשכה של מזכיר הסתדרות עובדי המדינה. לא מעטים צופים שאם עיני יתקדם בפוליטיקה, לדום-פידל יהיה תפקיד מפתח.

דמות בולטת נוספת בכוורת של עיני היא האח, בני עיני, המכהן כמנכ"ל סיעת עוגנים שבראשות עופר עיני, ונחשב המביא והמוציא בכל הקשור לניהול ענייניה הפנימיים של ההסתדרות. עיני יושב בלשכה מפוארת ורחבת ידיים במגדלי שקל ברחוב אבן גבירול בתל אביב. אח נוסף הוא עזרא עיני, שבעבר עבד בסניף בנק הפועלים בבאר שבע. בתחילת העשור, כשעופר עיני היה מזכיר הסתדרות עובדי המדינה, מונה עזרא עיני לתפקיד סמנכ"ל קג"מ, קרן הפנסיה המרכזית של ההסתדרות. הוא לא החזיק זמן רב בתפקיד.

כעבור כמה שנים צץ שמו של עזרא עיני שוב - הפעם במשרד התרבות. השר ראלב מג'אדלה, כך מתברר, ניסה לדחוף בכוח את מועמדותו של עיני לתפקיד חשב ארגון "אמנות לעם". יו"ר הארגון, דוד פרוינד, התפטר מתפקידו על רקע לחצים כאלה ואחרים שהופעלו עליו מצד מג'אדלה. פרוינד: "עופר עיני לא דיבר אתי מעולם ולא היה לי קשר אתו, אבל אני יכול לשער שהוא היה בתמונה. הייתי מוכן לפתור את הבעיה ולדאוג למינוי עזרא עיני לתפקיד במחוז הדרום. הבעיה היתה שגם עזרא עיני התנהג כאומר ש'יש מי שידאג לי'".

אחות נוספת במשפחה עוסקת בענייני כוח אדם, ושמה עלה לכותרות בנסיבות לא נעימות. לפני שנתיים הוגש נגד דקלה חידר, אחותו של עיני, כתב אישום בחשד כי גזלה כספים מחברות כוח אדם ומבעלי עסקים, גם תחת איומים, תמורת הבטחה לאספקת עובדים זרים. פרקליטה, עו"ד נתן שרייבר, מסר בתגובה כי בשלב זה המשפט נמצא בשלב ההוכחות וכי חידר, שמכחישה את הדברים, הזמינה את עופר עיני לדיון כעד הגנה.

המשפחתיות של עיני גולשת גם למקורביו. ב-2007 העניק לו משרד הפרסום שלומי-דרורי - שאחד משותפיו, יורם דרורי, הוא חבר קרוב של עופר עיני - שירותי ייעוץ פוליטיים, דבר שהעלה חשד לתרומה אסורה לפי חוק המפלגות. עיני ודרורי דחו את הביקורת וטענו שמדובר בעזרה חברית מצדו של דרורי, חבר קרוב של עיני ב-20 השנה האחרונות.

משפחות עיני ודרורי נפגשו בשני אירועים נוספים: עו"ד אייל דרורי, אחיו של יורם, מונה על ידי עופר עיני למנכ"ל רשת בתי האבות משען בינואר 2007. באותה השנה קיבל משרד הפרסום שלומי-דרורי את תקציב הפרסום של בנק יהב, שעיני מכהן בו כדירקטור, וההסתדרות מחזיקה ב-25% ממניותיו. משרד הפרסום מלווה את הבנק גם בימים אלה. "אייל דרורי היה הבעלים של משרד עורכי דין משגשג שטיפל בהרבה לקוחות - ונקרא על ידי עופר עיני לדגל תוך שהוא מרע את תנאי השכר שלו באופן משמעותי", אומר מקורב למשפחת דרורי. "הזכייה בתקציב הפרסום של בנק יהב היתה במכרז, לאחר שמשרד הפרסום עמד בכל הקריטריונים הנדרשים ואכן עשה עבודה מצוינת".

תומכי עופר עיני מבטלים בוודאי זוטות שכאלה לעומת הקבלות שמציג יו"ר ההסתדרות בכל הקשור לחקיקה בתחום יחסי העבודה ולפעילותו, הכוללת הסרה של שורת גזירות ממסגרת התקציב, שהיו עתידות לפגוע בשכבות החלשות בישראל - החל בתשלום 50 שקל ליום אשפוז וכלה בהקטנת קצבאות הביטוח הלאומי. בהסתדרות הרימו השבוע את הראש בגאווה לנוכח ההישגים ומתחילים לדבר בנוסטלגיה על התקופה של ההסתדרות החזקה בתחילת שנות ה-70, אז עמד בראשה המזכ"ל המיתולוגי יצחק בן אהרון.

חזק על חלשים

ברחוב ארלוזורוב צופים את הצטרפותם של יותר ויותר ועדי עובדים, תהליך שכבר קורם עור וגידים: בימים האחרונים הצטרפו להסתדרות מאות עובדים ממפעל התרופות הווטרינריות קורפולק ברמת חובב, וכמה עשרות משגיחי בחינות באוניברסיטת תל אביב. עם זאת, עופר עיני הסכים לפגיעה בעובדים חלשים. בין השאר, הוקפאו לשנתיים דמי ההבראה לעובדים במגזר הציבורי, והמע"מ הועלה ב-1% והוטל גם על פירות וירקות.

מומחים ליחסי עבודה ופעילים חברתיים מותחים ביקורת גם על ההישגים שלכאורה השיג עיני. ד"ר איציק ספורטא מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב: "צריך לזכור שבקנדה כבר העבירו חוק שמחייב את המעסיק לחתום על הסכם עם ארגון יציג, ובארה"ב יש הצעה דומה על הפרק. המעסיקים הישראלים לא נולדו אתמול, הם יידעו איך להתמודד עם הסעיף הזה", הוא אומר.

"הדבר דומה לסעיף בחוזה אישי שבו נכתב שמדי שנה ייערך דיון שכר לעובד, ולא נכתב באופן מפורש שתהיה העלאה", מוסיפה לינדה עפרוני. ככלכלנית וכעו"ד צברה עפרוני ניסיון רב בייצוג עובדים.

עפרוני מציינת שאין לה כל דבר אישי נגד עיני, אך היא סבורה שהוא לא הביא אף הישג לעובדים, ובעיקר שאינו דואג לעובדים החלשים. למשל, בהסכם תוספת שכר שנחתם עבור 700 אלף עובדים במגזר הציבורי בשנה שעברה, נקבע שתשולם תוספת שכר של 5%, שתחולק בשלושה מועדים שונים. התוספת של יוני 2008 שולמה, אך התוספת של ינואר 2009 לא שולמה, מה שמטיל ספק אם תשולם התוספת של דצמבר 2009. עפרוני מציינת שהסכם זה לא הביא בחשבון אינפלציה במשק, דבר בולט על רקע העובדה שבאפריל האחרון עלה המדד ב-1%. בנוסף, מציינת עפרוני, מאז 2000 לא שולמה תוספת יוקר במשק. לדבריה, אפשר היה להתאים הסכם תוספת יוקר לעידן של אינפלציה נמוכה, ואז גם העובדים בשכבות החלשות היו נהנים מהשגשוג שהיה במשק עד לפני שנה.

"אפשר להבין למה כל המגזר העסקי מוחא כפיים לעופר עיני ומהלל אותו בתקשורת כגיבור, כחכם וכמוכשר. אין לאף אחד אינטרס להבליט את המחדלים שלו", אומרת עפרוני.

אחת הדוגמאות לכך שעופר עיני כרת ברית עם המעסיקים הגדולים במשק אך זנח את העובדים החלשים היא המקרה של עובדי טנא נגה בקריית מלאכי. לעובדי מפעל זה, חברה בת של תנובה, היה הסכם לפיו הם זכאים להטבות שיקבלו עובדי תנובה. ב-2006 הוחלט שעובדי תנובה יקבלו מענק שליטה של 30 מיליון שקל, לאחר מכירת תנובה לקרן ההשקעות איפקס. ההסכם עם ועדי העובדים של תנובה נחתם סופית במארס 2007, אלא שתנובה לא הסכימה שמפירות הסכם זה ייהנו גם עובדי טנא נגה.

מזכיר ההסתדרות באזור פתח בעקבות כך בהליכים של סכסוך עבודה, אך חזר בו לאחר שקיבל הוראה מהנהגת ההסתדרות. בסופו של דבר, החליטה ההסתדרות שלא לתמוך בעובדי טנא נגה בדרישתם. בעקבות כך, החליטו העובדים להגיש תביעה אישית בבית הדין לעבודה, והם מבקשים לחלק סכום של 2.5 מיליון שקל ל-80 עובדים.

מקרה זה בעייתי לכאורה על רקע העובדה שיעל נחמני, שהיתה אחראית על תיק תנובה בהסתדרות, עברה בתחילת 2007 לתפקיד בכיר באגף כוח אדם בתנובה. מקור המקורב לעניין מציין כי "בטנא נגה מרוויחים 4,000-5,000 שקל בחודש, עובדים קשה במפעל, ומשלמים מס ארגון. אי אפשר להימנע מהתחושה שיש יד רוחצת יד בין תנובה להסתדרות. לפחות אפשר לראות שלהנהלת תנובה יש יותר חברים בהסתדרות מאשר לוועד העובדים של המפעל".

מקורות בתנובה מסרו שהסיבה לכך שההסתדרות חזרה בה מסכסוך העבודה בטנא נגה היתה שהיא עצמה חתמה על ההסכם הקשור במענק. מקורות אלה מאשרים שיעל נחמני החלה לעבוד בתנובה ב-2007, אך לפני שנחתם ההסכם.

במקרה אחר נמתחת ביקורת על התנהלותו של עיני בכל הנוגע לחברה לאוטומציה, המספקת שירותי מחשוב למרכז השלטון המקומי. בחודשים האחרונים התנהל סכסוך עבודה בין החברה, בבעלות משותפת של המדינה והמרכז לשלטון מקומי, לבין ועד העובדים. לטענת הוועד, ההסתדרות תמכה בפיטורי 80 עובדים ובגיוסם של 75 אחרים בחוזים אישיים, על אף התנגדות נחרצת של הוועד. אריה גור, יו"ר הוועד לשעבר, מספר שנפגש בעניין עם עיני, פגישה שארכה חמש דקות בלבד, אך לאחריה עיני היה עדיין קשוב יותר לעמדות הנהלת החברה.

"מהניסיון שלי, עופר עיני בגד בעובדי החברה לאוטומציה", אומר גור. "ההתנהלות שלו מוכיחה שהוא ממש לא מנהיג עובדים, אלא מוטה יותר לטובתם של הנהלות החברות והפוליטיקאים. אני לא רואה כל דבר מעשי שהוא עשה לטובת העובדים והמובטלים. היתה לי שיחה בעניין עם בכיר בהסתדרות שהיתה לו ביקורת חריפה על עיני. הוא פחד לבטא את הביקורת בפומבי. שמעת מישהו בהסתדרות מטיל ביקורת על עיני? הדוגמה הזו רק מוכיחה את הפחד שקיים שם".

גור אף מציין את ההקשר הפוליטי הבעייתי של מקרה זה. בחג המימונה האחרון ביקר שר הביטחון אהוד ברק, בן בריתו הפוליטי של עופר עיני, בחגיגת המימונה של משה אלקסלסי, יו"ר החברה לאוטומציה. אלקסלסי נחשב למקורבו של השר בנימין בן אליעזר (פואד), שנכח אף הוא בביקור. "אם תמוה הקשר של עיני עם שרגא ברוש, הרי שבמקרה הזה הקשר בין עיני להנהלת החברה תמוה עוד יותר. כל הזמן לא הצלחתי להבין מדוע עופר עיני הלך נגד העובדים והוועד בעניין הזה. הבנתי קצת יותר מה קורה אחרי הביקור של ברק אצל אלקסלסי", אומר גור.

"אין קשר בין הדברים", אומר נפתלי בן סימון, דובר החברה לאוטומציה. "ברק היה בחגיגת המימונה של אלקסלסי, כמו כל בית ישראל. ההסכם שנחתם מדבר בעד עצמו. ההסתדרות והנהלת החברה גילו אחריות רבה לטובת החברה והעובדים".

b>עופר עיני תפקיד: יו"ר ההסתדרות גיל: 51 מצב משפחתי: נשוי + 4 מגורים: באר שבע, תל אביב תפקידים קודמים: פקיד מס, יו"ר ועד עובדי מס הכנסה בבאר שבע, יו"ר הוועד הארצי של עובדי מס הכנסה, מזכיר הסתדרות עובדי המדינה, ראש האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות עוד משהו: מיד לאחר שחרורו מצה"ל החל לעבוד כפקיד במס הכנסה

תגובת ההסתדרות:

"לתפישתנו, עיתון TheMarker משרת את תפישת העולם של משרד האוצר. אנחנו מבינים שלמערכת העיתון קשה לקבל ולעכל את היחלשותו של משרד האוצר ואת ההישגים החשובים של העובדים ושל ההסתדרות. צר לנו ש-TheMarker מנסה לנהל, במקרה הזה, מערכה אידיאולוגית דרך ניגוח אישי של יו"ר ההסתדרות על בסיס טענות שקריות ובלתי מבוססות, שמוצגות בצורה מעוותת ומגמתית, דרך רכילות זולה וחלקי אמיתות.

כנראה שהמטרה לפגוע בהסתדרות ובעומד בראשה מקדשת, בעיני TheMarker, את כל האמצעים. יו"ר ההסתדרות ימשיך לפעול למען העובדים ביתר נחישות ובהתמדה, ודבר לא ירפה את ידיו - גם לא פרסומים מכפישים בעיתונכם".

תגובת תנובה:

"העובדות המתוארות אינן מדויקות, בלשון המעטה. גברת נחמני החלה עבודתה בתנובה זמן רב לפני המאורעות המתוארים. אנו דוחים בכל תוקף את ההאשמות הלא נכונות המוצגות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#