ד"ר רוברט גאלו, הנלחם באיידס: "נהפכתי למטרה בגלל פוליטיקה" - גלובל ווולסטריט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ד"ר רוברט גאלו, הנלחם באיידס: "נהפכתי למטרה בגלל פוליטיקה"

ד"ר רוברט גאלו, מדען מבריק שפיתח את בדיקת הדם לאיתור נגיף האיידס, נקלע לעולם של תככים, קנאה, פוליטיקה והרבה כסף ■ כיום, לאחר שספג האשמות והצליח לטהר את שמו, הוא מסמן את היעד הבא: פיתוח חיסון למחלה

תגובות

כאשר ד"ר רוברט גאלו, אחד המדענים החשובים בעולם, יעמוד ביום ראשון הקרוב על הבמה באוניברסיטת תל אביב ויקבל את פרס דן דוד, הוא ינסה לעורר את תשומת לבם של הנוכחים לאדישות שהתפתחה בשנים האחרונות כלפי המלחמה באיידס - הנגיף שגרם למותם של 25 מיליון בני אדם מאז 1981. "בעולם יש כיום חרדה משפעת החזירים", אומר גאלו בראיון עמו. "זה משהו חדש שנשמע מפחיד. הרושם שנוצר הוא שהמחלה יכולה להתפשט תוך זמן קצר בכל העולם ולהביא למותם של רבים. אני לא רוצה להמעיט בסכנה של התפשטות המגיפה הזאת, אבל העולם סובל כיום ממגיפה שגורמת מיליוני מקרי מוות בשנה - שהתרגלנו אליה. ייתכן שהאדישות שנוצרה כלפי איידס נובעת מכך שהעולם המתועש למד לחיות אתה ולמנוע את ההתפשטותה, אך המחלה הזאת עדיין גורמת למותם של מיליונים, והיא עלולה לשנות כיוון ולצאת שוב מכלל שליטה בעולם המערבי.

"העולם רעש, ובצדק, בעקבות הצונאמי בדרום-מזרח אסיה. באסון הזה נהרגו 175 אלף איש - זה מספר האנשים שמתים מדי חודש מאיידס. אין לנו ברירה אלא להקדיש את כל המשאבים שיש לנו כדי לעצור את המחלה".

אבל יש גם במה להתנחם: נגיף האיידס נבלם בעולם המערבי, ופחות אנשים נדבקים בו מדי שנה. ב-2007 מתו מהמחלה שני מיליון בני אדם ו-2.7 מיליון נדבקו בה, שיפור לעומת שנים עברו - שבהן עמד קצב ההידבקות על 3-4 מיליון בני אדם בשנה. "המצב טוב יותר מאשר לפני עשור", אומר גאלו. "מסע ההסברה למניעת איידס מסייע, ופותחו תרופות חדישות. כיום ניתן להאריך את חייהם של החולים בעזרת קוקטיילים של תרופות. האיידס, שהיה בעבר מחלה סופנית, נהפך למחלה כרונית ו-85% מכלל החולים יוכלו לחיות שנים ארוכות בעזרת טיפול נכון.

"ההישגים מרשימים מאוד, אבל מיליונים ממשיכים למות. בארה"ב ובאירופה רוב החולים מודעים למצב שלהם ומקבלים טיפול, אך כמויות החולים באפריקה ובמרכז ובדרום אמריקה עצומות והבעיה הגדולה היא שאנשים לא מטופלים. כשחולה איידס לא מקבל טיפול, יש סבירות של 85%-95% שהוא ימות".

גאלו ואנשי צוותו במכון לווירולוגיה של האדם בבית הספר לרפואה באוניברסיטת מרילנד עובדים כיום על השלב הבא במלחמה באיידס - פיתוח חיסון. "הצלחנו לפתח חיסון שעובד היטב על קופים", הוא אומר. "הבעיה היא שהחיסון הזה טוב לשלושה-ארבעה חודשים בלבד. אם קיבלת חיסון לפוליו, למשל, המערכת החיסונית שלך תזכור את זה תקופה ארוכה מאוד. נגיף האיידס בעייתי יותר, ובפנינו עומד האתגר ליצור חיסון שיעבוד זמן רב יותר.

"אני יודע שיש אנשים שמטילים ספק שהדבר אפשרי. אני מאמין שכן. אני מאמין שבעוד שנה אפשר יהיה להתחיל לעשות ניסויים בבני אדם, אבל יש לנו עוד דרך ארוכה.

"הבעיה המרכזית היא שאין לנו מספיק קופים כדי לבצע ניסויים. יקר מאוד לרכוש קופים לצורך ניסויים, כל ניסוי נמשך תקופה ארוכה וצריך לחזור עליהם. המחסור בקופים מעכב את העבודה. קיבלנו 15 מיליון דולר מקרן ביל ומלינדה גייטס, אך אנחנו זקוקים לסיוע נוסף ונבקש אותו מבני הזוג גייטס וממכון הבריאות הממשלתי. אני מקווה לראות את החיסון הזה מפותח עוד בימי חיי".

"נהפכתי למטרה בגלל פוליטיקה"

גאלו הוא מדען מבריק שהגיע להישגים מרשימים אך הסתבך עקב מלחמות אגו, פוליטיקה וכסף - סיפורים שבדרך כלל לא יוצאים מחוץ לחוגים הסגורים של העולם המדעי. גאלו מצא את עצמו בסחרחרת שהשביתה אותו מעבודה במשך ארבע שנים, עד ששמו טוהר.

גאלו זוכה בפרס דן דוד - פרס בינלאומי שמוענק לאנשים שהגיעו למצוינות ולתרומה לאנושות במדעי הרוח, באמנות, במדעי הטבע ובעסקים - בזכות שלושה גילויים שלהם הוא אחראי. הוא פיתח את בדיקת הדם המזהה את הנגיף בדם; הוא גילה שני רטרו נגיפים - נגיפים שמסוגלים להעביר את החומר הגנטי שלהם לתוך ה-DNA של תאי האדם המודבק - שגורמים לסרטן דם נדיר; וגילה חלבון שמאפשר למדענים לגדל תאי לימפוציטים במעבדה - דבר שמאפשר מחקר מקיף של המערכת החיסונית, ובכלל זה פיתוח טיפולים ניסיוניים בחולי סרטן.

ההחלטה להעניק את הפרס לגאלו מחזקת את מעמדו בעולם המדעי, שהתערער בעקבות הפרשה הסבוכה של גילוי נגיף האיידס. בתחילת שנות ה-80 התפתחה תחרות בין מדענים ברחבי העולם בניסיון לגלות את הנגיף שמפיל המוני חללים באופן מסתורי. "חקרתי אז את תחום הסרטן", מספר גאלו. "שמעתי על מחלה מטורפת, שמתפשטת באמצעות מגע מיני, ונפוצה אצל מכורים לסמים. באותם ימים אנשים חשבו שסמים גורמים לאיידס.

"ב-1982 קיבלתי טלפון מלוק מונטנייה ממכון פסטר הצרפתי, שביקש את הסיוע שלי. שיתפתי פעולה באופן מלא עמו ועם צוות החוקרים שלו. הם השתמשו בטכנולוגיה שלנו בעבודה שלהם. אני נתתי להם רעיונות. הם לא היו יכולים לגדל את הווירוס הזה במעבדה בלי הסיוע שלי. אנחנו שלחנו להם את הווירוס שלנו והם שלחו אלינו את הווירוס שלהם". כאשר מונטנייה ועמיתתו פרנסואז בארה-סנוסי פירסמו את מסקנותיהם ב-1983 הם דיווחו שבודדו את נגיף האיידס, אך ציינו כי לא היה ביכולתם להוכיח שהנגיף שבודד הוא אכן הגורם למחלה. שנה לאחר מכן הודיע גאלו כי הצליח להוכיח את הקשר בין הנגיף לבין המחלה. ב-1985 הוא הודיע כי פיתח בדיקת דם המבוססת על הנגיף שגילה, שתסייע לאבחן נשאי איידס.

הוויכוח בין שתי הקבוצות התעורר כאשר התברר שיש דמיון מפתיע בין הנגיף שבודד מונטנייה לזה שבודד גאלו. הצרפתים טענו כי גאלו גנב את הנגיף של מונטנייה, וגאלו התעקש שלא היו דברים מעולם.

גאלו הצטייר כאיש הרע בפרשה. טענותיו כי הוא חף מפשע לא עזרו לו. האשימו אותו כי נהג באופן לא אתי וכי העתיק את הנגיף של מונטנייה. ועדה בלתי תלויה שמונתה על ידי הקונגרס האמריקאי זיכתה לבסוף את גאלו. ב-1987 הסכימו נשיא ארה"ב דאז רונלד רייגן ונשיא צרפת דאז ז'אק שיראק שמונטנייה וגאלו הם המגלים המשותפים של נגיף האיידס וכי התמלוגים על ההמצאה של בדיקת הדם יתחלקו בין שתי המדינות.

"זאת היתה תקופה קשה מאוד בחיי", אומר גאלו. "ב-1985-1988 לא הצלחתי לעבוד והייתי מדוכא מאוד. הסיבות היחידות לכך שנהפכתי למטרה היו פוליטיקה וכסף. משרדי עורכי דין ומשרדי יחסי ציבור נשכרו כדי להילחם בי. היינו משותקים באמצע העבודה בשעה שהיה צריך להתקדם. שיהיה ברור: דברים כאלה קרו גם למדענים אחרים. עורכי דין מתלבשים על מדענים כדי להוציא מהם כסף, וזה דבר נורא".

למחלוקת בין גאלו למונטנייה היתה השפעה קשה נוספת: הצרפתים כעסו על פיתוח בדיקת הדם של גאלו, ובמשך כמה שנים לא השתמשו בה כדי לבדוק את מלאי הדם שהיה ברשותם. כתוצאה מכך נדבקו מאות בני אדם באיידס לאחר שקיבלו עירויי דם נגועים.

כאשר שואלים את גאלו על יחסיו עם מונטנייה, הוא משיב: "היתה תקופה מתוחה, אבל כיום היחסים ידידותיים. הבעיה בינינו לא קיימת היום".

"מונטנייה מרגיש רע עם ההחלטה"

ב-2008 הודיעה ועדת פרס נובל כי פרס נובל לרפואה ולפיסיולוגיה יוענק למונטנייה ולבארה-סינוסי. הזוכה השלישי היה החוקר הגרמני הראלד צור-האוזן, שגילה כי נגיף הפפילומה עשוי לגרום לסרטן צוואר הרחם. גאלו אמר בתגובה כי "כל שלושת הזוכים ראויים לפרס". מונטנייה, שעומד כיום בראש האגודה לחקר איידס ולמניעתו, התגלה כג'נטלמן ואמר כי הוא מופתע מההחלטה של ועדת הפרס. "היה לי חשוב להוכיח שהנגיף הוא הגורם לאיידס, ולגאלו היה חלק חשוב בכך", הוא אמר. "צר לי על רוברט גאלו".

"כאשר הכריזו על הזוכים בפרס נובל הרגשתי רע מאוד", מספר גאלו. "נעלבתי וחשתי פגוע ומאוכזב. ואולם קיבלתי כל כך הרבה תגובות תומכות, שזה חימם את לבי. קיבלתי פרסים משורת מוסדות, וכן, פרס דן דוד מפצה אותי על פרס הנובל שלא קיבלתי. מבחינה כספית הפרס הזה נותן לי מיליון דולר - יותר מאשר הנובל, שהיה מתחלק בין שלושה זוכים. אנשים אמרו לי שהם חוששים שאפסיק לעבוד. עניתי להם שהעולם לא מתחיל או נגמר בשוודיה.

"יכול להיות שבגיל 40-50 הייתי מתרגז יותר, אבל בגילי אני מקבל דברים ביתר קלות. מונטנייה התקשר אלי ואמר שהוא מרגיש רע מאוד עם ההחלטה. הוא גם הזכיר אותי בנאום קבלת הפרס. אין ספק שמה קרה הוא לא בסדר. יש דברים שאני יודע ואני לא יכול לדבר עליהם בפומבי. זאת ההחלטה שלהם, אבל אני לא יכול להגיד שלא אכפת לי. האם המומחים שהעניקו לי את פרס לסקר פחות טובים מהמומחים שההחליטו להעניק את הנובל למונטנייה? האם אנשי המדע שישבו בוועדת השופטים של פרס דן דוד פחות טובים מהמומחים של הנובל?"

החלטת הוועדה עוררה סערה בעולם המדעי, ומדענים רבים שלחו מכתבי מחאה על הפגיעה בגאלו. שורה של מאמרים, שחלקם מתחו ביקורת על ועדת פרס נובל, נכתבו על הפרשה. גורמים בעולם המדעי אומרים כיום כי ההחלטה להעניק לגאלו את פרס דן דוד היא בגדר רמז לחברי ועדת פרס נובל - "טעיתם". גם שורה של אוניברסיטאות ברחבי העולם העניקו לגאלו תעודות הוקרה בחודשים האחרונים.

גאלו לא יקבל את פרס דן דוד על גילוי האיידס, ולא בכדי. אם ועדת הפרס היתה מחליטה להעניק לו פרס על גילוי האיידס היתה נוצרת תסבוכת, מפני שאז היא היתה מחויבת להעניק אותו גם למונטנייה ולבארה-סינוסי. בנוסף, על פי מסורת הפרס, חתני פרס נובל לא זוכים בו. אם ועדת הפרס היתה מעניקה אותו לשלושתם, היה בכך משום ביקורת על ועדת פרס נובל.

פרופ' יצחק וייץ, המתאם המקצועי של ועדות השופטים לפרס דן דוד, אומר כי במשך שנים היה גאלו המדען המצוטט ביותר בעולם בעבודות מדעיות. "אינדקס הציטוט הוא פרמטר חשוב מאוד במדידה של חשיבות האיש", אומר וייץ. "לגאלו יש 27 תארים של ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטאות שונות ב-13 מדינות, וזהו הישג בלתי רגיל. הוא זכה בשורה של פרסים, ובכלל זה פעמיים בפרס לסקר".

האם הזכייה בפרס דן דוד היא פיצוי על הפסד הנובל?

"השיקול הזה לא היה מעורב בהחלטה שלנו. אם בוחנים את בריאות הציבור בהיבט גלובלי, אפשר לראות שהמגיפות הקשות ביותר הן איידס, מלריה ושחפת. גאלו הוא תורם חשוב ממעלה ראשונה למלחמה בהן".

מהכדורסל לסרטן

גאלו, 71, נולד בקונטיקט, בן למשפחה שמוצאה מאיטליה. כילד הוא לא התעניין במדע. "לא אהבתי לחקור חרקים", הוא מספר. "רציתי לשחק כדורסל וכדורגל. הכל השתנה כאשר הייתי בן 13. אחותי הקטנה לקתה בלוקמיה וניסיתי להבין מה בדיוק קרה לה. זאת היתה תקופה קשה, ולבסוף היא מתה מוות איום. התחלתי להתעניין ולשאול שאלות.

"בתיכון נפצעתי כששיחקתי כדורסל וחיפשתי משהו מעניין להתעסק בו. לאט לאט התגלגתי למדע. אהבתי להסתובב במעבדות, וככל שנכנסתי לזה, העיסוק נהפך לממכר. למדתי בבית ספר לרפואה ומאוחר יותר התחלתי להתמחות בתאי דם סרטניים. לקח לי זמן להודות שהמשיכה שלי לתחום נובעת ממותה של אחותי.

"ב-1970 שיכנע אותי חבר לחקור את הרטרו נגיפים. במשך עשור טענתי שרטרו נגיפים אנושיים קיימים ואנשים ליגלגו עלי. לא הסכימו לפרסם עבודה מדעית שלי ב'ג'ורנל אוף וירולוג'י'. אני שומר את מכתב הדחייה ממוסגר. אמרו שרטרו נגיפים לא קיימים אצל בני אדם, ושהם לא גורמים לסרטן אצל בני אדם. אני הוכחתי שכן".

גאלו מספר שיגיע לישראל עם פמליה של חוקרים וחברים וישהה כאן כשבוע. "יש לי הרבה חברים בישראל", הוא אומר. "ביקרתי שם 16 פעם. לעולם לא אשכח את הביקור הראשון שלי בישראל, בתחילת שנות ה-70. הגעתי לכנס בתחום ההמטולוגיה והייתי אמור לטוס לכינוס מדעי בנפולי. החוקרת יפה קידר מאוניברסיטת תל אביב הציעה לי להישאר בתל אביב ולהצטרף אליה למסיבה. מאוחר יותר שמעתי שמטוס של חברת TWA שבו הייתי אמור לטוס מאתונה לרומא פוצץ על ידי טרוריסטים. איבדתי חברים באסון הזה. אחרי חצי שנה ביקרתי שוב בישראל. החברים הישראלים שלי אמרו ?או שהוא סתם מטורף או שהוא אחד משלנו'".

בדיקה לכולם

המכון של גאלו בבולטימור, שנהנה מתקציב שנתי של 104 מיליון דולר ועובדים בו 300 איש, מטפל כיום בכ-5,000 חולי איידס מארה"ב ומהעולם. הוא עוסק גם במחקר בסיסי של סרטן, צהבת מסוג סי, מלריה ושחפת - מחלות הגורמות מדי שנה למותם של מיליונים רבים, בעיקר במדינות עניות. המכון מעורב גם בטיפול בכ-400 אלף איש באפריקה.

"כיום מאמינים שהנגיף הגיע מקופים", מספר גאלו. "אף אחד לא יודע איך הוא עבר מהקופים לבני האדם. אנחנו מעריכים שזה קרה בטווח שבין 1900 ל-1950. האיידס היה קיים בקרב בני אדם כמה עשרות שנים, אבל נהפך למגיפה רק בשנות ה-70. הבחנו בו בראשונה רק בשנות ה-80. בבדיקה לאחור אפשר לומר שהמקרה הראשון של איידס אותר ב-1956, אבל סביר להניח שהיו מקרים לפני כן".

מקור האיידס הוא באפריקה, ומשם הוא התפשט בכל היבשת - ובמיוחד מדרום לסהרה. באזור הזה חיים כיום כ-22.5 מיליון חולי איידס. בארה"ב חיים כיום 1.1 מיליון נשאים וחולים, במערב אירופה 760 אלף, במזרח התיכון ובצפון אפריקה 380 אלף. גידול משמעותי במספר החולים והנשאים מורגש במזרח אירופה - שם חיים כיום 1.6 מיליון איש שנושאים את הנגיף או חולים בו.

"בארצות המערב המצב טוב הרבה יותר", אומר גאלו. "אנחנו מעריכים ש-70% ויותר מהנשאים ומהחולים מקבלים טיפול. בשאר העולם המצב הפוך: באפריקה, למשל, רק 30% יודעים שיש להם איידס. בבוטסואנה, למשל, תוחלת החיים ירדה מ-62 ל-28".

גאלו אומר כי עד שיימצא חיסון לאיידס אפשר לעשות הרבה כדי למנוע את התפשטות המחלה. "צריך להגדיל את היקפי בדיקות הדם באוכלוסייה הכללית ולקיים אותן באופן שגרתי", הוא אומר. "כיום אנשים צריכים לבקש מהרופא שישלח אותם לבדיקת איידס, ואני מאמין שבדיקת איידס צריכה להיות חלק מהבדיקות הסטנדרטיות.

"אני ממליץ שכל אדם בגילים 13-65 ייבדק. כך נוכל לטפל טוב יותר בחולים ולמנוע את התפשטות המחלה. רשויות הבריאות בארה"ב קיבלו את העמדה הזאת עוד ב-2006, אבל איש לא אוכף אותה. המחיר הוא ששליש מהנדבקים באיידס לא יודעים על כך, והם ממשיכים להדביק אחרים. זה מצב בלתי נסבל".

הבעיה הגדולה בטיפול בחולי האיידס היא העלות הגבוהה של התרופות. "בארה"ב עלות הטיפול היא כ-10-12 אלף דולר לחולה לשנה", אומר גאלו. "זו גם היתה עלות הטיפול בחולים באפריקה, אך בעקבות לחץ כבד שהופעל על חברות התרופות הן מוכרות את התרופות שלהן למדינות אפריקה במחירי עלות. זה הנמיך את מחירי הטיפול באפריקה ל-200-300 דולר לאדם מדי שנה. במקביל, התרופות משתפרות כל הזמן". גאלו אומר הרבה דברים טובים על נשיא ארה"ב הקודם, ג'ורג' בוש. "אני יודע שמאוד לא פופולרי להחמיא לבוש", הוא אומר. "אבל אי אפשר לקחת ממנו את מה שהוא עשה. הוא הזרים מיליארדי דולרים למלחמה באיידס באפריקה ובאיים הקאריביים. נכון, זה לא מספיק, אבל מי היה מאמין שדווקא בוש יזרים את הכסף הזה?

"לפני תקופת בוש היה קונצנזוס שאי אפשר להציל את אפריקה מהאיידס, אך בוש האמין שזה אפשרי. לפני 2004, רק ל-50 אלף בני אדם באפריקה היתה גישה לטיפול רפואי. כיום זוכים לטיפול 3 מיליון בני אדם, בעלות כוללת של 25 מיליארד דולר. לפני שבוש עזב את הבית הלבן הוא אישר תוכנית להקצבת 48 מיליארד דולר בחמש שנים, אך לא ברור אם התוכנית תצא אל הפועל".

בשישי שעבר קיימו גאלו ומונטנייה מסיבת עיתונאים משותפת - אירוע נדיר, בהתחשב בהיסטוריה שלהם. השניים קראו לממשלות העולם ולארגונים בינלאומיים להירתם למלחמה באיידס.

"אנשים רבים מתנהגים כאילו האיידס אינו איום", אמר גאלו. "למעשה, האיידס נשאר איום שאין דומה לו, ולמרות השיפור בטיפולים, המצב יכול להחמיר אם לא יינקטו צעדים מתאימים. 25 שנה לאחר גילוי הנגיף, אנחנו עדיין במשבר בריאותי חמור סביב המחלה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#