סטיב אדלר: "מנצלים את המשבר כדי לפטר עובדים" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סטיב אדלר: "מנצלים את המשבר כדי לפטר עובדים"

נשיא ביה"ד הארצי לעבודה נשמע לוחמני אפילו יותר מעופר עיני: "אני קורא לעובדים להצטרף לאחד האיגודים - זה יקשה על פיטוריהם" ■מדאיגים אותי גם הפיטורים הנרחבים בחברות שמצבן הפיננסי טוב, אבל מנהליהן מנצלים את המשבר כדי לפטר - יש חברות שיד הפיטורים אצלן קלה על ההדק

תגובות

<<לפני חמש שנים עורר סטיב אדלר, נשיא בית הדין הארצי לעבודה, מהומת עולם. הוא השווה את חברות כוח האדם לסרסורי זונות. לא פחות. "יש אנשים שסוחרים בנשים למטרות זנות, ויש חברות כוח אדם המנצלות את העובדים", אמר אז בכנס בקריה האקדמית אונו. התבטאות שהביאה לשיא את המתח ששרר עוד קודם לכן בין אדלר למעסיקים, שהאשימו אותו בפסיקות מוטות נגדם ולטובת העובדים. הדברים הקשים שאמר אדלר גררו תגובות חריפות, במיוחד מצדו של עו"ד של אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר והבעלים של חברת כוח האדם לין-ביכלר, שהיה מקושר לשר המשפטים דאז, יוסף לפיד. לין האשים את אדלר באקטיוויזם שיפוטי מוגזם - בכך שחרג מתפקידו כשופט וגילה מעורבות בסכסוכי עבודה במשק, כמתווך לאו דווקא נייטרלי.

"שפיטה במקום שביתה"

המהומה שהקים אדלר כמעט שהביאה לסגירת שערי ביה"ד לעבודה - לין דרש אז לבטל את פעילותו כבית דין עצמאי ולשלבו בתוך בתי המשפט המחוזיים. בסופו של דבר הוועדה שהוקמה כדי לבחון את העניין, בראשות שופט בית המשפט העליון לשעבר יצחק זמיר, נמנעה מלהחליט על סגירת ביה"ד ואף המליצה להרחיב את סמכותו גם על חיילי צבא הקבע.

חמש שנים אחרי, השופט אדלר, 68, אולי שובר שתיקה - זה שנים שאינו מתראיין באמצעי התקשורת - אבל בהחלט שומר על אותו קו: "גם היום אני מאמין באקטיוויזם שיפוטי", הוא אומר בראיון בלעדי ל-TheMarker, שבו הוא מתבטא כאילו היה, בכלל, יו"ר של ארגון עובדים גדול.

"תפקידי אינו מתמצה במתן פסקי דין. כששר העבודה לשעבר יגאל אלון שיכנע את הכנסת להקים את בית הדין לעבודה (ביה"ד הוקם ב-69', ראו תיבה - ח"ב) הוא טבע את הסיסמה 'שפיטה במקום שביתה' - הכוונה היא שכאשר פורצת שביתה, נשיא ביה"ד יכול לזמן אליו את הצדדים הניצים, כדי לנסות ולהשיג הסכמה ביניהם ולסיים את העימות.

"נשיאי בית הדין שקדמו לי הסתפקו בכך שזימנו אליהם את עורכי הדין של הצדדים לסכסוך. אני - כדי לסיים שביתות קשות שפרצו בנמלים, במערכת החינוך וברשות שדות התעופה - לא היססתי לזמן אלי את שרי האוצר, הפנים והחינוך, את יו"ר ההסתדרות ואת נשיאי התעשיינים ולשכות המסחר. מעורבות זו, שהתבטאה בניהול מו"מ עם שרים וראשי המגזרים, תרמה להרגעת המשק, שסבל קשות מגלי השביתות", מסביר אדלר. לדבריו, האקטיוויזם השיפוטי נחוץ גם כיום, וביתר שאת, "מכיוון שהמשק ניצב בפני המשבר החמור ביותר מאז קום המדינה".

ואכן, השפעות המשבר ניכרות באחרונה בבתי הדין לעבודה. בשבועות האחרונים נרשמת עלייה ניכרת במספר התביעות שמגישים עובדים נגד מעסיקיהם או נגד הביטוח הלאומי על רקע פשיטות רגל, פיטורים או הרעה בתנאי השכר. בשנה האחרונה הוגשו לביה"ד הארצי ולחמשת בתי הדין האיזוריים 85 אלף תביעות. ב-2009, כתוצאה מהמשבר הכלכלי, ההערכות הן כי מספר התביעות יחצה בקלות את קו ה-100 אלף.

ואולם עובדים ועורכי דין מתלוננים על כך שטחנות הצדק של בתי הדין לעבודה - הארצי והאיזוריים - פועלות באטיות, עד כדי כך שחולפים חודשים רבים, לעתים שנים, עד שניתנים פסקי דין. השנה, לנוכח ריבוי התביעות מצד עובדים, עלול להיווצר צוואר בקבוק שיגרום לעינויי דין.

"אל תפטרו"

איך לדעתך צריך לטפל במשבר הכלכלי הנוכחי?

"מדאיג אותי מצבם של אלה המתגוררים בדימונה ובאזור הצפון, של חסרי ההשכלה, עובדי הכפיים והסיעוד. צריך להבטיח להם מקורות תעסוקה באמצעות מתן הכשרה מקצועית והקמת מפעלי מיד-טק - ולא מפעלי לואו-טק מהסוג של עוף העמק, שאינם יכולים לשלם את שכר העובדים. אפשר להסתדר גם בלי עופות. והייתי גם מעודד מפעלים בתנאי שהם מנוהלים כראוי. המשק שלנו סובל מהרבה מנהלים גרועים. יש להעניק תמריצים רק למפעלים המנוהלים היטב. זה הקריטריון היחיד.

"מדאיגים אותי גם הפיטורים הנרחבים בחברות שמצבן הפיננסי טוב, אבל מנהליהן מנצלים את המשבר כדי לפטר. יש חברות שיד הפיטורים אצלן קלה על ההדק. קח, למשל, חברה המוכרת זכוכית. יש ירידה במכירות? הופ, היא מפטרת. אני אומר לחברות הללו: 'אל תפטרו את העובדים - הרי המצב הכלכלי ישתפר, ואז תזדקקו שוב לעובדים אלה, עם כל המיומנויות שהם פיתחו בתקופת עבודתם אצלכם. ועוד לפני שהמשק יתאושש, מה תעשו אם פתאום תקבלו הזמנה גדולה; איך תספיקו לגייס עובדים?"

מעסיקים רבים טוענים כי זכות השימוע הניתנת לעובד לפני פיטוריו מעכבת את הבראת המפעל - במיוחד כשיש לבצע פיטורים נרחבים, ובמהירות.

"חובת הקיום של השימוע קיימת כיום רק במגזר הציבורי. מעסיק פרטי שמחליט לפטר עובד, אינו חייב בכך. אלא מה? בכמה פסקי דין שפירסמנו באחרונה, חייבנו גם מעסיק פרטי לזמן לשימוע עובד המועמד לפיטורים, כדי להבטיח שהליך הפיטורים יתקיים בתום לב.

"לא מפתיע שמעסיקים מתנגדים לקיום השימוע. אבל תחשוב על עובד המועסק במפעל פרטי עשר שנים ויום אחד רוצים לפטר אותו - הוא ראוי לשימוע, אפילו אם עשה מעשה חמור.

"אני קורא למעסיקים הפרטיים לקיים הליך של שימוע למועמדים לפיטורים. אולי בשימוע יתברר למעסיק כי אשתו של העובד חולה בסרטן, או שיש לעובד בן מוגבל. הליך שימוע הגון יאפשר למעסיק שפיטר עובדים להישאר עם מצפון נקי".

"להתאים החוקים לעידן המודרני"

מה העובדים צריכים לעשות כדי להגן על עצמם?

"אשיב כמו עופר עיני: להתאגד. מי שיתאגד במסגרת ההסתדרות או איגוד מקצועי אחר, יקשה על המעסיק לפטרו - גם בזמנים קשים, מכיוון שיהיה חבר בגוף שתפקידו להגן עליו.

"אבל לא די בכך. אני קורא לעובדים: רוצו ללמוד, עשו הסבה מקצועית, לכו להשתלמות. זה הזמן להתמקצע, כדי שתהיו יותר מבוקשים. עם זאת, אם איום הפיטורים מוחשי, דעו להתפשר. קחו תפקיד שבעבר לא הייתם מסכימים לקחת. במגזרים רבים מחפשים עובדים, כמו ענף הבניין ומפעלי מיד-טק".

ח"כ חיים אורון (מרצ) יוזם הצעת חוק שלפיה פיצויי פיטורים ישולמו לא רק לעובדים שפוטרו - אלא גם למי שהתפטרו מיוזמתם. אתה תומך ביוזמה?

"לא אתייחס ליוזמת החקיקה הספיציפית הזו, אבל אומר כי חוק פיצויי פיטורים הוא חוק בלי ראש, שתכליתו אינה מוגדרת. לפי חוק זה, עובד גרוע שפוטר מעבודתו - זכאי לפיצויים. לעומתו, עובד טוב שפרש מיוזמתו - לא זכאי לפיצויים. מה ההיגיון בכך?

"בכלל, הגיע הזמן להתאים את חוקי המגן לעידן המודרני. דוגמה: חוק שעות עבודה ומנוחה מתאים לתקופה שלפני 50 שנה, אז לא היו שעות עבודה גמישות, איש לא עבד מהבית ולא ידעו למדוד שעות עבודה. אז בהיעדר תיקון לחוק, מתפקידו של ביה"ד לפרש את החוק בהתאמה לזמנים שהשתנו.

"האם עובדת סיעוד שלנה בביתו של המטופל נחשבת למי שעובדת באותן שעות? ואיך מודדים את שעות העבודה של עיתונאים? זו הזדמנות לומר שענף התקשורת הוא אחד המקופחים במשק - כי אין לעובדים הגנה".

"כתובת לעובדים"

גם היום היית משווה את חברות כוח האדם לסרסורי נשים?

"בענף כוח האדם יש בעיות החוזרות על עצמן: תשלום שכר הנמוך מהרמה הקבועה בחוק שכר המינימום או אי תשלום שכר בכלל וגם אי הפרשה לפנסיה, בניגוד לצו ההרחבה. לצד החברות הגדולות, המשתדלות לנהוג על פי החוק מחשש שיתבעו אותן, קיימות חברות שמנצלות את העובדים. חברות אלה, בחלקן כאלה המעסיקות עובדים זרים, קמות ונעלמות".

למעורבות האקטיווית שלך בענייני המשק אין אח ורע בארה"ב ובאירופה. נראה גם שאינה דרושה כעת, כשיו"ר ההסתדרות עופר עיני ונשיא התעשיינים שרגא ברוש כרתו ביניהם ברית אסטרטגית.

"ההסתדרות מגינה רק על שליש מהעובדים בישראל - ומה עם שני השלישים הנותרים? הכתובת הכמעט יחידה בעבור עובדים אלה היא ביה"ד לעבודה. הם יכולים לפנות אלינו בכל בעיה עם המעסיק, אפילו לא באמצעות עורך דין. הוכח כי במקום שבו בתי הדין לעבודה פעילים מעבר לאולם בית המשפט, העובדים מוגנים יותר ותנאי העסקתם טובים יותר".

אתה תומך בתוכנית הממשלה לסלק מישראל 100 אלף עובדים זרים?

"אני מעדיף עובדים ישראלים על פני זרים - אבל העסקת ישראלים בלבד אינה מעשית, כי בכמה ענפים, כמו חקלאות, ישראלים אינם מוכנים לעבוד. כדי לתמרץ ישראלים לעבוד בענפים שבהם מועסקים כיום עובדים זרים, יש להעלות את השכר ולשפר את תנאי העבודה לישראלים. אסור ליצור מצב שבו השכר בענפי החקלאות והתיירות יהיה ברמה דומה לסכום המשולם כדמי אבטלה או הבטחת הכנסה".

מגינם של הנשים העובדות

יש מעסיקים הטוענים כי הרחקנו לכת בתחום החוקים המגינים על נשים עובדות. לדבריהם, החוקים האוסרים פיטורי נשים בהריון או העוסקים במניעת הטרדה מינית, כה מרחיקי לכת, עד שכבר לא כדאי להם לגייס נשים עובדות - והם יעדיפו לקלוט עובדים גברים.

"אחד ההישגים של משפט העבודה בישראל הוא ההגנה על נשים עובדות בחקיקה ובפסיקת בתיה"ד לעבודה. אחד מפסקי הדין הראשונים שקיבלנו ביטל סעיף בהסכם ההעסקה בחברת אל על, שלפיו הותר להפלות לרעה דיילות לעומת דיילים גברים, באופן שיועדפו פיטורי דיילות.

"וראה את הפסיקה העניפה בכל הקשור להטרדה מינית, המאפשרת לעובדות לעבוד בלי הפרעה על רקע מיני. מי שאומר שהחקיקה והפסיקה המגינות על נשים עובדות ירתיעו מעסיקים מלקבל נשים לעבודה, טועה. מעסיק סביר יבחן שני מועמדים לעבודה, גבר ואשה, ויבחר את הטוב ביניהם, בלי קשר להשתייכותם המינית", מדגיש אדלר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#