ווקלטק, 20 שנה אחרי: חלוצים מתים, עם חצים בגב - גלובל ווולסטריט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ווקלטק, 20 שנה אחרי: חלוצים מתים, עם חצים בגב

החברה הראשונה בעולם שהצליחה להעביר קול ברשת התכווצה לשווי שוק של מיליון וחצי דולר ■ ווקלטק השאירה לסקייפ את פירות מהפכת ה-VOIP ורווחים של מיליארדים ■ החברה הקדימה את זמנה או סובלת מכישלון ניהולי?

תגובות

לפני כחודשיים כמעט חוותה ווקלטק את הסיוט האולטימטיווי של כל חברה נסחרת. לאחר שמנייתה צנחה אל מתחת לדולר ונשארה שם זמן רב יותר מאשר מתירים כללי המסחר של בורסת נאסד"ק, היא עמדה לפני הדחה מהבורסה. ווקלטק, החברה שהמציאה את תחום העברת הקול על גבי רשתות, החברה שבשיאה העסיקה מאות עובדים ונהנתה משווי שוק של יותר מ-680 מיליון דולר, כבר התכוונה לבצע איחוד מניות שיאפשר לה לעמוד בכללי המסחר. ברגע האחרון הודיעה נאסד"ק שבשל המשבר הכלכלי העולמי היא מקפיאה לכמה חודשים את מחיקת החברות שאינן עומדות בכללי המסחר. ווקלטק קיבלה עוד זמן שאול.

הכתבה המלאה מתפרסמת בגיליון האינטרנט של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות מתנה של מגזין TheMarker מלאו את פרטיכם או חייגו
1-700-700-250
שם משפחה: שם פרטי:
טלפון:

ווקלטק נמצאת על פרשת דרכים. לפני כחצי שנה, בגלל קופת המזומנים המדולדלת שלה, נאלצה למכור מחצית מהפטנטים הרשומים על שמה - 11 בסך הכל - תמורת 12.5 מיליון דולר. באמצע דצמבר מכרה ארבע פטנטים נוספים ב-7 מיליון דולר. כיום, כשהחברה החדשנית, היצירתית וההיסטורית הזאת שוקלת אם למכור את שבעת הפטנטים האחרונים שנותרו בידיה, היא מתקרבת לרגע ההכרעה. האם תמציא את עצמה מחדש או תחדל להתקיים?

איך קרה שהחברה שהמציאה את אחד התחומים החמים בעולם הטכנולוגיה - זה שהפך מאוחר יותר ל-Voice Over Internet Protocol, ובקיצור VOIP - נקלעה למצב הזה? השאלה הזאת עשויה להעסיק בעתיד מאמרים אקדמיים ולהילמד בקורסים לניהול. נכון לעכשיו הדעות חלוקות: יש שאומרים כי היא הקדימה את זמנה, אחרים טוענים שהסיבה לכישלון המהדהד היא כשלים ניהוליים. והאמת? כמו תמיד, היא נמצאת באמצע.

שיר אשיר בקו הטלפון

ווקלטק הוקמה ב-1989 על ידי אלון כהן וליאור הרמתי. שניהם השתחררו אז מחיל הקשר ופיתחו תוכנות ייעודיות לעיוורים. המחשבים של סוף שנות ה-80 לא כללו כרטיסי קול, והשניים בנו כרטיס קול שיחד עם התוכנה שצורפה אליו איפשר לעיוורים לשמוע על אילו אותיות הקישו במקלדתם. "למחשבים אישיים לא היה אפילו צבע במסך, ואנחנו החלטנו להוסיף דיבור למחשבים ולהקליט ולהשמיע צלילים", נזכר כהן. "זו היתה התשוקה שלי ושל ליאור מאז ילדותנו, השילוב של קול ומחשוב".

זמן קצר אחר כך, באפריל 1990, הציבו כהן והרמתי דוכן בתערוכת מחשבים בכפר המכביה. אחד המבקרים בתערוכה היה אילון גנור, שגילה עניין בתחום הקול על גבי מחשבים אישיים מאז ביקשו ממנו שני צעירים ישראלים לעזור להם בהפצה של כרטיס קול כשנסע לתערוכה בגרמניה. הכרטיס ההוא אמנם נכשל, אבל גנור הבין בחושיו המחודדים שהתחום מעורר עניין רב. עכשיו, בתערוכה, הוא סיפר לאנשים שהוא מתעניין בנושא - והופנה לדוכן של הרמתי וכהן. "הם לקחו אז שבבים מעולם הטלפוניה והעבירו אותם לעולם המחשבים, אבל הם השתמשו בטכנולוגיה לעולם העסקי ולא למשחקים", הוא מספר מה לכד אז את תשומת לבו.

למחרת, ביום ששי בצהריים, צילצל הטלפון בביתו של גנור. הוא הרים את השפופרת ולאוזנו חדרו בבת אחת צלילי "Sixteen Tons" של האנק תומפסון, שנוגן מכרטיס קול של מחשב - פעולה כלל לא מובנת מאליה בתקופה ההיא. כשגנור, עדיין רק חצי ער, שאל מי נמצא מעברו השני של הקו, הזדהה המתקשר הטורדני כאלון כהן. לאחר סוף השבוע ההוא נפגש גנור עם השניים, התרשם מהמוצר שלהם והצטרף לחברה כמנכ"ל - המנכ"ל הראשון והמשפיע ביותר של ווקלטק.

במשך שלוש שנים ארוכות המשיכה ווקלטק להתמקד בבנייה של יישומים לעיוורים, אבל אז נתקלו כהן והרמתי בהמצאה של שני סינגפורים, וזו שינתה את חייהם. השנה היתה 1993, והיזמים הסינגפורים היו מייסדי קריאייטיב לאבס, חברה שייצרה כרטיסי קול, בעיקר לתעשיית המשחקים שהיתה עדיין בחיתוליה. "היה להם כרטיס קול שנשמע נורא, אבל היה לו יתרון - הוא ידע לנגן מוסיקה מתווים. היתרון הנוסף היה שהם מצאו חברת שיווק אמריקאית עם המון כסף", מספר כהן. "הבנו שהמוצר שלנו טוב יותר אבל תחרותי פחות. ישבנו ביחד וחשבנו מה עושים הלאה, ואז עשינו הימור ושלפנו מהמגירה דווקא רעיונות מהעבר. כך התחלנו לפתח את העברת הקול על גבי רשתות מקומיות".

במקום לנסות להתחרות בסאונד-בלאסטר, המותג המצליח של קריאייטיב לאבס, ניסתה ווקלטק לבסס את עצמה כספקית פתרונות קול למגזר העסקי. גנור ניסה לשכנע חברות שעסקו במצגות (כמו פאואר פוינט של היום ) לשלב את כרטיס הקול של החברה במוצריהן, אך נכשל. בעקבות זאת הוחלט להתמקד בתוכנה ולא בחומרה, ובהמשך רכשה ווקלטק את חברת ClassX על צוות מתכנתיה, ובראשם עופר כהנא ועופר שם טוב.

הפריצה הגדולה של ווקלטק בתחום העברת הקול דרך רשתות נרשמה בשנה שלאחר מכן. כהן, הרמתי ואנשי ClassX כתבו את תוכנת Vocal Chat, שהעבירה קול ברשתות פנים ארגוניות, ולמעשה חנכו את תחום העברת הקול בין מחשבים על גבי רשת מקומית. "הצגנו בתערוכה שנקראה NetWorld InterOp באטלנטה", נזכר גנור, "היה לנו ביתן קטן וזה יצר מיד עניין מטורף. כולם עלו אלינו לרגל לראות את הדבר הזה, אבל כולם שאלו למה הם צריכים לדבר מחדר אחד לאחר אם ממילא יש להם טלפון. בנינו מודל שאמר שבאירופה אנשים מדברים מחדר לחדר באינטרקום והתוכנה שלנו תוכל להחליף את זה".

את מלוא הפוטנציאל של הפיתוח החדש שלהם הבינו שני היזמים הממציאים רק אחרי ששיחררו את הגרסה הראשונה של התוכנה. "ברגע שיצאנו עם התוכנה לרשתות מקומיות אנשים כבר ניסו לחסוך בעזרתה כסף, ולקח לנו כמה רגעים להבין שהשוק הכי גדול האפשרי הוא שוק השיחות הבינלאומיות, כי בו אפשר לחסוך כך הרבה כסף", מספר כהן. "התחלנו במרוץ לפיתוח הטכנולוגיות של העברת קול על גבי האינטרנט".

מתחילים לדבר

עכשיו, כשהמיקוד שלה השתנה, הבינה ווקלטק שהיא חייבת לגייס שוב כסף. עד אז גייסה החברה כמיליון דולר מגנור וממשפחתו, שהפכו כך לשותפים שווים לכהן והרמתי. 1.5 מיליון דולר נוספים גויסו באוגוסט 1993 מקרן ההון סיכון מופת, לפי שווי של 3 מיליון דולר. וכעת, במחצית הראשונה של 1994, ווקלטק פנתה שוב למופת. "חמי פרס ורמי קליש, מקרן ההון סיכון מופת, נלחצו ורצו להשקיע לפי ערך נמוך מזה שהשקיעו לפיו קודם. הם נעזרו ביוסי ורדי כיועץ, וורדי בא לראות את תוכנת האינטרנט-פון והתלהב", משחזר גנור. "הוא חזר לקליש ולפרס ואמר להם שהוא לא יודע איך החברה תרוויח כסף, אבל העברת קול על גבי המחשב האישי עומדת להיות עניין גדול ושישקיעו, כי החברה תצליח".

קרן מופת הציעה להשקיע חצי מיליון דולר לפי שווי של 2 מיליון דולר, אבל מיד אחר כך נסע גנור לעמק הסיליקון וגייס את אותו סכום מסירוס לוג'יק, לפי שווי חברה של 12.5 מיליון דולר. גנור גם ניהל משא ומתן עם קריאייטיב לאבס, אבל כשזו לא הביעה עניין הוא גייס סכום נוסף ממתחרתה הגדולה אז, קריסטל. שתי ההשקעות סיפקו לווקלטק את מרווח הנשימה שהיתה זקוקה לו.

באותה שנה הוקמה ספקית האינטרנט הראשונה לקהל הרחב בארה"ב. ווקלטק הבינה את הפוטנציאל והוסיפה לתוכנה שלה תמיכה ב-IP (פרוטוקול האינטרנט ). התוכנה יצאה לשוק בפברואר 1995, ולאחר שפורסמה עליה כתבה גדולה ב"וול סטריט ג'ורנל" גילה הציבור הרחב את ווקלטק. "היה לנו משרד בניו ג'רזי, והיו לנו שם ששה או שמונה קווים עם טלפונים שלא צילצלו אף פעם כי לא הצלחנו למכור", מספר גנור. "פתאום, בבוקר שבו התפרסמה הכתבה, הטלפונים צילצלו וצילצלו ולא יכולנו לענות לכל השיחות. מאותו יום הפכנו לחברה מפורסמת".

באוקטובר אותה שנה קיבלה ווקלטק הצעת רכש מנטסקייפ, שרצתה לשלב את היכולות הקוליות של תוכנת האינטרנט-פון בדפדפן הנוויגייטור שלה. גנור סירב. הוא רצה להקים תעשייה ולא להפוך את המוצר של החברה לתוסף בלבד. הוא גם העדיף להוציא את החברה לבורסה - ואכן לאחר הפריצה הגדולה הונפקה ווקלטק בנאסד"ק.

אחרי ההנפקה הופיעו מפעם לפעם ידיעות על הצעות רכש נוספות שקיבלה כביכול החברה, ובהמשך, כשווקלטק התחילה לצנוח, עודדו הידיעות הללו ביקורת קשה כלפיה. המשקיעים טענו כלפי גנור שהחמיץ הזדמנויות טובות. גנור מכחיש בתוקף. "אחת ההאשמות הגדולות נגדי היתה שהוגשו הצעות רכש לחברה ואני לא רציתי למכור", הוא אומר בכעס. "אין שקר גדול מזה. מישל בון, מנכ"ל פרנס טלקום, הגיע לארץ ופגשתי אותו. אחרי שבועיים נכתב בעיתון שאני שוהה בצרפת ומקיים מגעים סופיים למכירת ווקלטק, ואני בכלל הייתי בארץ".

ב-1996, בכל אופן, ירדו המכירות של שערי הגישה (Gateways, מנגנונים להמרת קול לנתונים ). גנור ניתח את הסיבות והגיע למסקנה הבאה: חברות קטנות, שרוצות להחזיק שערי גישה בכמה מקומות בעולם כדי להעביר שיחות בין מדינות מרוחקות, לא יכולות להרשות לעצמן לקנות את הציוד. ווקלטק החליטה להקים יחד עם משקיעים אחרים את ITXC, חברה שתמכור דקות שיחה בסיטונות לחברות טלפוניה - היא תמכור להן כל דקה בחצי סנט, והן ימכרו את הדקה ללקוחותיהן ב-5 סנטים. במקביל גייס גנור את דורון זינגר, כדי שיעמוד בראש ווקלטק ויפתח מיזמים חדשים, בעוד הוא עצמו יתמקד בפעילותה של ITXC.

המודל העסקי לא איכזב, ועד מהרה הגיע שווי החברה לכ-8 מיליארד דולר. אלא שחילוקי דעות עם כמה מהמשקיעים האחרים הניעו את ווקלטק למכור 2%-3% מהבעלות על ITXC תמורת 80 מיליון דולר. מאוחר יותר, לאחר התפוצצות הבועה, היא מכרה 12%-15% נוספים תמורת 10 מיליון דולר. גנור אינו מתייחס למכירת המניות של ITXC כאל גיוס. "במשך כל חייה גייסה ווקלטק כ-50 מיליון דולר", הוא אומר, אך מודה שדויטשה טלקום השקיעה ב-1998 בחברה כ-80 מיליון דולר - 48 מיליון תמורת 20% ממנה וכ-30 מיליון תמורת מוצרים שלה.

ואז החלו להתעורר הבעיות בווקלטק עצמה. החברה זכתה במכרז למכירת שערי תקשורת לצ'יינה טלקום, אבל השירות שסיפקה לא היה טוב מספיק, ולכן המתחרה קלארנט היא שזכתה במכרז ההמשך, שהיה גדול מקודמו. ההפסד במכרז היה רק ההתחלה. עד מהרה הציגה קלארנט נתוני מכירות שעוררו את חשדו של גנור. "שלחתי חבר לטייוואן לחפש חברות שקנו מקלארנט, ומצאתי תיבות דואר בלבד. חשדתי שהחברה לוקחת כסף, מקימה חברות קש ומזרימה הזמנות, וכך מקפיצה את מחיר המניה. היום אני אומר את זה בוודאות כי זה התגלה והמנכ"ל נשפט והלך לכלא".

גנור טוען שזיוף נתוני המכירות של קלארנט פגע בווקלטק. לנוכח המספרים של המתחרה, הוא אומר, שפטו המשקיעים בבורסה את החברה הישראלית בחומרת יתר ומנייתה ירדה באופן ניכר. לו היה השוק מודע לנתוני האמת של קלארנט, הוא אומר, היתה ווקלטק ממשיכה להוביל. "על בסיס המספרים השקריים שלהם הפכנו למספר שתיים בהפרש גדול", הוא אומר. "כשמדברים על הונאות בוול סטריט שוכחים שברגע שההונאות מתגלות זה לא רק כסף נטו שנגנב מאנשים. קריירות שלמות של אנשים שלא הונו נגמרות ונמחצות, ואף אחד לא נותן את הדין".

ואז הגיעה סקייפ

אבל מסלול ההידרדרות האמיתי של ווקלטק התחיל, באופן אירוני, דווקא אחרי שהבשילו התנאים למימוש החזון הגדול שלה. ב-2001 החל הפס הרחב לתפוס תאוצה ולאפשר העברת נתונים מהירה באמת בין מחשבים. אלא שכאשר ניסה גנור להחיות את חזון העברת הקול על גבי תשתית האינטרנט, התברר לו שבעולם שאחרי בועת הטכנולוגיה קשה מאוד לגייס כספים. גנור הקים סטארט אפ פנימי בשם טרולי גלובל בהשקעה של 10 מיליון דולר, אבל ההון אזל בסוף 2002, וכשניסה לגייס הון נוסף הוא נתקל בדלתות סגורות. "כולם אמרו שהם לא ישקיעו באינטרנט. היו מיליוני משתמשים, והיתה לנו תוכנה טובה יותר משל סקייפ, אבל לא היה כסף להמשיך", הוא אומר בצער.

ב-2003 זה רק נהיה גרוע יותר. אנשי ווקלטק ראו בלב נחמץ כיצד הרעיון שלהם קורם עור וגידים בידיים של אחרים. סקייפ, שהקימו היזמים הדנים ניקלאס זנסטרום ויאנוס פרייס, השתמשה בטכנולוגיה דומה לזו שלהם להעברת שיחות טלפון על גבי האינטרנט. פרייס שאב את הרעיון מתוכנת שיתוף הקבצים קאזה, שהמציא שנים אחדות קודם לכן, והמיר אותו לתחום התקשורת הקולית. להצלחת החברה תרמה העובדה שאינטרנט בפס רחב היה כבר נחלת הכלל, ושהשוק היה בשל להעברת קול על גבי רשת בעקבות היכרות עם מוצרי ווקלטק. שנתיים לאחר השקתה נמכרה סקייפ לענקית הקמעונות האמריקאית אי-ביי ב-2.6 מיליארדי דולרים. "סקייפ נכנסה לחלל שאנחנו השארנו. סקייפ היא מה שטרולי גלובל היתה צריכה להיות. אילו המשקיעים היו משקיעים את הכסף, המוצר שלנו היה הסקייפ של היום", מסכם גנור.

ב-2005, לאחר שנים של דעיכה, התמזגה ווקלטק עם מקבילתה הישראלית TdSoft, ויוסי אלבגלי החליף את גנור. המנכ"ל היוצא מונה לדירקטור וכעבור חצי שנה עזב את החברה. בניהולו של אלבגלי דישדשה החברה. שווי השוק שלה אמנם עלה מ-20 מיליון דולר ל-58 מיליון, אך העלייה נבעה מהמיזוג עם TdSoft ומשילוב קופות המזומנים שלהן. כשעזב אלבגלי את החברה, ביולי 2007, צנח שוויה שוב ל-20 מיליון. עם זאת, ברור שאלבגלי קיבל את ווקלטק בתנאים שהיו רחוקים מלהיות אידיאליים.

בראייה לאחור סבור כהן - שבעצמו עזב את החברה ב-1997 - שהכישלון של ווקלטק נעוץ בתזמון. "כששאלו אותי בזמנו בתוך כמה זמן יחליף ה-VOIP את הטכנולוגיה הקיימת, האמנתי שזה יקרה בתוך עשר שנים. למעשה זה עדיין לא קרה. מה שקרה לווקלטק הוא שפשוט נכנסנו מוקדם מדי לתחום. את כל הדרכים שפרצנו היה אפשר לבוא ולכבוש ולהרחיב. תמיד אפשר להסתכל אחורה ולהגיד שעשינו טעויות, אבל שינינו תעשייה שלא השתנתה במשך מאה שנה. אלה דברים שמעט מאוד אנשים יכולים לזקוף לזכותם. האם יכולנו לצמוח ולהיות גדולים יותר? אני מאמין שכן".

איילת אורון, שסיקרה את החברה כאנליסטית בבית ההשקעות אוסקר גרוס במחצית השנייה של שנות ה-90, מסכימה חלקית. "השוק לא היה בוגר מספיק, רק לפני שנתיים הוא הבשיל", היא אומרת. "היו אמנם גם כמה פספוסים עסקיים, אבל את זה קל להגיד בדיעבד". אורון שבה ומדגישה כי הסיבה האמיתית לחוסר ההצלחה של החברה היא אכן העובדה שהקדימה את זמנה. "חברה קטנה מישראל לא היתה יכולה לחולל את המהפכה הזאת. הם היו צריכים לחבור לחברות טלפוניה. לא היו כל כך הרבה חברות פורצות דרך כמו ווקלטק, ולי עצמי זה חבל".

יהל זילכה, סמנכ"ל הכספים הראשון של החברה, חושב שהכישלון נעוץ לא רק בכך שהחברה הקדימה את זמנה. "הסיבה שווקלטק לא הפכה לחברה ענקית היא שהיא באה מעולם המחשוב לעולם הטלקום - כדי לשנות אותו. בחברה לא היה מספיק 'דנ"א טלקומי' כדי להבין את הדינמיקה בעולם הזה. לא היתה מספיק מומחיות במובן של התאמה לשוק, לא הביאו איש שיווק מתאים וגם לא היה מספיק מיקוד. זה היה קל כי היה הרבה כסף, וכשיש הרבה כסף לא חייבים להתמקד, זה הטבע האנושי. הדבר השלישי הוא שהכל עניין של להיות חלק מהמילייה. כשאני מסתכל אחורה, אני רואה שהיינו צריכים להביא עוד חברי דירקטוריון מהשוק, אנשים שמצד אחד מבינים את הדינמיקה והשינויים של השוק ויודעים אילו מוצרים צריך, ומצד שני פותחים דלתות".

גנור עצמו תולה את הכישלון בגורם אחר. "הנקודה הכי חשובה היא התזמון", הוא אומר. "שוק שנמרח לאורך 20 שנה הוא לא בוער. אריקסון או סימנס לא מרגישות שמה שהכי חשוב כרגע זה שיהיו להן מוצרי VOIP. הן עדיין מוכרות ציוד ולכן זה לא בוער להן. AOL קנתה את ICQ משום שחשבה שהיא חייבת שתהיה לה תוכנה מהסוג הזה כרגע.זה בער להם. יש הבדל בין כניסה לשוק קיים, שוק הטלפוניה, ובין שוק חדש. הרבה פעמים אמרו לי אמריקאים, חלוצים מתים עם חצים בגב. אנחנו היינו חלוצים וחטפנו את החצים בגב. בסך הכל הובלנו את השוק, והטכנולוגיה שלנו כבשה את העולם. התחושה האמיתית היא של כאב לב גדול".

כיום ווקלטק היא שחקנית קטנה בשוק ה-VOIP, עם שווי שוק שהצטמצם ל-1.5 מיליון דולר. עם הכספים שהכניסה לכיסה ממכירת הפטנטים היא מנסה להמציא את עצמה מחדש בתחום החיבוריות בין קווי סלולר לקווי טלפון רגילים. "בהתחשב בשינויים להקטנת ההוצאות, במיקוד בשוק ובקופת המזומנים, אני רואה את החברה שורדת את המשבר", אומר המנכ"ל החדש, עידו גור. וכן, למרות העבר העגום הוא מאמין כי לחברה יש עתיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#