ראש הלמ"ס - שלמה יצחקי: האוצר גרוע יותר מרוסיה הסובייטית - מנהל מדיניות של העלמת נתונים - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ראש הלמ"ס - שלמה יצחקי: האוצר גרוע יותר מרוסיה הסובייטית - מנהל מדיניות של העלמת נתונים

הסטטיסטיקאי הראשי: "רשות המס לא רוצה שתהיה שקיפות של הביצועים הירודים שלה, ומשרד האוצר לא רוצה שקיפות כי נוח לו שהפוליטיקאים לא יודעים מהי האמת ולא מתערבים לו" ■ "חלק גדול מהאשמה מוטלת על האקדמיה בישראל שלא מתעניינת בביצועיה של מערכת המס, ואיפשרה העלמות הנתונים"

תגובות

>> ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), פרופ' שלמה יצחקי, מאשים את משרד האוצר במדיניות מכוונת של העלמת נתונים, כדי שיוכל "לשחק" בנתוני התקציב כאוות נפשו.

אחת הדוגמאות שהסטטיסטיקאי הממשלתי מביא לכך היא העובדה שמדינת ישראל מפרסמת את נתוני גביית המסים שלה על בסיס מזומן בלבד - אילו תקבולי מסים נכנסו עד לרגע נתון. הדיווח הזה מאפשר להטות את נתוני המס, משום שניתן להאיץ או לעכב את הגבייה בפועל של המסים, וכך להשפיע על הדיווח בתקציב לגבי הכנסות המדינה. זאת לעומת הנתון של חובות המס המצטברים, הכולל את המסים שנגבו כבר בפועל וגם את אלה שעדיין יש לגבות - נתון שלא ניתן להטות אותו. דוגמה נוספת שיצחקי מביא היא דיווח על תקבולי המס לפי שנת הגבייה שלהם.

דוגמא שלישית היא הדיווח על ההכנסות של משקי הבית - בעיקר משקי הבית העשירים מאוד, שחלק גדול מהכנסתם נובע מהון ולא משכר. לדברי יצחקי, אין לו יכולת לאמוד את הכנסתם של משקי הבית העשירים מאוד (האלפיון העליון) ולשם כך הוא צריך לקבל לידיו את דיווחי ההכנסות שאותם משקי בית דיווחו למס הכנסה. אין הכוונה לדיווח שמי, אלא רק לדיווח המספרי, כדי שניתן יהיה לאמוד את התפלגות ההכנסות במדינת ישראל במדויק. גם הנתון הזה אינו מועבר אליו.

כל הדיווחים הללו, אומר יצחקי, קיימים במדינות OECD. גרוע מכך, הדיווחים בתחום המס היו קיימים גם במדינת ישראל עד לאמצע שנות ה-70'. "בעקבות דו"ח ועדת בן שחר", הוא מספר, "פורסם מחקר כלכלי שבדק את הגבייה בפועל של מס הכנסה בשנה שלאחר פרסום הדו"ח. המחקר הזה הכלים את פני נציבות מס הכנסה - יצא שם שמס הכנסה גבה באותה שנה רק מספר ספור של שומות מס. הפלא ופלא, שנה לאחר מכן הדו"ח של תקבולי מסים לפי שנים נעלם ומאז לא ראיתי אותו יותר. בלי הדו"ח הזה אין לאקדמיה שום יכולת לבדוק את תחזיות המס של מדינת ישראל ולבקר אותן".

כוחני, קטנוני, שרירותי

יצחקי מציין כי כל זמן ששררה בישראל מסורת תרבות הדיווח הבריטית היו הדיווחים מסודרים, אבל "מרגע שהישראליות השתלטה סופית, היקפי הדיווח ירדו מאוד. רשות המס לא רוצה שתהיה שקיפות של הביצועים הירודים שלה, ומשרד האוצר לא רוצה שקיפות כי נוח לו שהפוליטיקאים לא יודעים מהי האמת ולא מתערבים לו". לדבריו, חלק גדול מהאשמה לכך מוטלת על האקדמיה בישראל "שלא מתעניינת בביצועיה של מערכת המס, ולכן איפשרה בשתיקתה את העלמות הנתונים הכל כך חשובים הללו".

רק שהעלמת נתונים אינה הטענה היחידה שיצחקי מעלה כנגד האוצר. טענה נוספת שלו היא שהאוצר אינו מאפשר לנהל את משרדי הממשלה, בהם הלמ"ס, בכך שהוא מתערב על כל צעד ושעל - ודה פקטו מסרס את יכולת הניהול העצמית של המשרדים. לדבריו, התערבות היתר הזאת הופכת את מדינת ישראל למדינה המנוהלת באופן ריכוזי ובצורה גרועה יותר מרוסיה הסובייטית.

"המנהל הממשלתי כפוף למגבלות שמטילים עליו אגף תקציבים, נציבות שירות המדינה והחשב הכללי", אומר יצחקי. "הניהול של גופים אלה הוא פרטני, כוחני, קטנוני ושרירותי. בנוסף לתקציב, גופים אלה קובעים לך כמה אנשים תעסיק, כמה שעות נוספות תשלם או כמה מחשבים תקנה - הגבלות כמותיות שהופכות לעתים קרובות את התקציב עצמו לחסר משמעות. התוצאה של ערבוב צורות הניהול והפיקוח היא שגופים ממשלתיים עובדים במתכונת גרועה יותר מרוסיה של שנות ה-50".

"למה לי לבזבז את זמני בתחנונים מול האוצר?"

לשם ההמחשה מביא יצחקי מאבקים שהיו לו עם החשב הכללי, לאשר שימוש ברכב לעובד שהחליף עובד שפרש (לעובד שפרש היה רכב צמוד), או דיון בוועדת חריגים של נציבות המדינה שהוא היה צריך לעבור כדי לקבל אישור לשכור מחליפה לעובדת שיצאה לחופשת לידה.

"במלחמת לבנון השנייה ביקשו מאתנו להיערך בחירום לסקר לגבי מצב המקלטים בצפת", הוא מספר. "תוך יום היינו מוכנים לצאת לדרך, אבל כשביקשתי לקנות לסוקרים שיצאו לצפת טלפונים סלולריים, אמרו לי שקודם צריך לעשות מכרז. אמרתי להם תודה, והלכתי הביתה".

לדבריו, כתוצאה מההתערבות הרבה של משרד האוצר בניהול הלמ"ס, אישור התקציב של הלמ"ס אינו רלוונטי. "בכל שנה אני מחזיר תקציב לאוצר, מכיוון שאני פשוט לא מצליח לנצל את התקציב בגלל ההגבלות שהוטלו עלי. אני לא מצליח לגייס עובדים, מכיוון שמותר לי להציע להם רק שכר נמוך, ואני לא יכול להעביר את התקציב של העובדים שלא גייסתי לתוספת של שעות נוספות לעובדים הקיימים או אולי לתוספת מחשבים.

"לכן גם העברתי את כל ניהול המשא ומתן על תקציב הלמ"ס לאחריות החשב שלי, כי בין כך הוא המנהל האמיתי של הלמ"ס - שהרי אני תלוי בהסכמתו לכל הוצאה.

"אז למה לי לבזבז את זמני בתחנונים מול רפרנט באגף תקציבים? יש לי מספיק עבודה גם ככה. אני מודיע לו רק מה חשוב מאוד, ושאר הדיונים נתון להחלטתו".

יצחקי: לא אכין את הנתונים הדרושים לצירוף ישראל ל-OECD

>> פרופ' שלמה יצחקי, ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), הודיע כי הוא מפסיק את עבודת איסוף הנתונים הסטטיסטיים הדרושה לשם צירופה של ישראל ל-OECD, וזאת עד שמשרד האוצר יאשר לו את התקציבים שביקש לצורך עבודה זו. מכיוון ששיפור הנתונים הסטטיסטיים של ישראל הוא אחד התנאים לצירופה לאיחוד האירופי, הרי שלאיום של יצחקי עלולה להיות השלכה קשה. יש לציין כי נציגי OECD עמדו לבקר בישראל השבוע ולשמוע כבר עתה על החלטתו של יצחקי, ורק בגלל מבצע "עופרת יצוקה" ביקורם נדחה.

ההחלטה של יצחקי "לשבור את הכלים" מול משרד האוצר התקבלה לאחר שהאוצר לא אישר לו את המנה השנייה של תוספת התקציב לשם היערכות לקבלה ל-OEDC. יצחקי הגיש לפני שנה לאישור האוצר תוכנית תקציב תלת שנתית בעלות של 24 מיליון שקלים, שלטענתו דרושה לו כדי לעמוד בדרישות ה-OECD. ב-2008 קיבל יצחקי את מנת התקציב שנדרשה לו במלואה, 8 מיליון שקלים, אבל ב-2009 התקציב נעצר.

בתגובה הודיע יצחקי כי אין בכוונתו להמשיך בעבודת איסוף הנתונים. "אין לי שום כוונה להתאמץ" אמר יצחקי ל-TheMarker "יש לי מספיק עבודה גם בלי OECD. אם ממשלת ישראל רוצה להצטרף ל-OECD, אז שתעשה היא את המאמץ. הודענו לממשלה לפני שנתיים מהן המשמעויות של ההצטרפות ל-OECD, ובאילו עלויות זה כרוך מבחינתנו. אם משרד האוצר החליט שהוא משנה את דעתו באמצע העבודה, אז אני מצטער על כך ואתנצל בפני אנשי OECD על כך שלא אעמוד בהבטחות כלפיהם. בכל מקרה, אין לי כוונה להיכנס למלחמות על כך - ולכן אני מפסיק את העבודה".

בתגובה לדברים של יצחקי נמסר ממשרד האוצר כי בשום שלב לא אושר ליצחקי תקציב תלת שנתי. אנשי האוצר טענו כי בקשת התקציב ל-2008 אושרה במלואה, ובאותו מועד הובטח ליצחקי שייעשה מאמץ לאשר גם את המנה השנייה - תקציב 2009 - "רק שבינתיים השתנו הנסיבות הכלכליות, ולא יכולנו לאשר זאת". יצחקי מכחיש את טענות האוצר בתוקף: "אם אני מגיש תוכנית, ובתוכנית כתוב שהיא מחולקת לשלושה שלבים, ומאשרים לי את השלב הראשון - האם אני לא אמור להבין מכך שהתוכנית מאושרת? זה ברור שהאוצר אישר את התוכנית, ורק שינה את דעתו באמצע לאחר שגילה במה כרוכה ההצטרפות ל-OECD".

לדברי יצחקי, משרד האוצר שינה את דעתו לגבי התקציב שאושר לו, וזאת כבר בתחילת 2008, ועוד לפני שישראל נקלעה למשבר הכלכלי - לאחר שהתברר לו כי ההצטרפות ל-OECD משמעה הגדלה דרמטית של השקיפות הסטטיסטית של ישראל. "הם גילו ש-OECD זה שקיפות", אמר יצחקי ל-TheMarker, "והשקיפות לא נוחה להם".

בתגובה נמסר ממשרד האוצר: "בשלוש השנים האחרונות קיבל הלמ"ס תוספות תקציב משמעויות. מדובר בתוספות תקציב של 145 מיליון שקל ב-2007, 25 מיליון שקל ב-2008, ו-16 מיליון שקל ב-2009. תוספות התקציב התייחסו למפקד האוכלוסין אבל גם למטרות כלליות אחרות של הלמ"ס, והן כללו תוספת של מאות תקני כוח אדם. על פרופ' שלמה יצחקי מוטלת המשימה להוביל את הגוף הציבורי שעליו הוא אמון, וכמו יתר משרדי הממשלה להיערך להצטרפותה של ישראל לארגון OECD. אנו בטוחים שהוא יבצע את תפקידו בצורה הטובה ביותר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#