ביטקוין - הגרסה הישראלית: המדינה רוצה שקל דיגיטלי - שיחליף חלק מהמזומן - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
בלעדי

ביטקוין - הגרסה הישראלית: המדינה רוצה שקל דיגיטלי - שיחליף חלק מהמזומן

באוצר מעוניינים לקדם הנפקת מטבע דיגיטלי על ידי בנק ישראל - ולהגביל את השימוש בכסף מזומן ■ השקל הדיגיטלי, שכל עסקה בו תתועד, יוכל לשמש לתשלומים סלולריים - ויקשה על מעלימי מס

93תגובות
כספומט ביטקוין
מוטי מילרוד

מה המשותף לחברי הכנסת החרדים והערבים, וכן לכמה חברי כנסת בולטים מהליכוד? כולם כרתו ברית לא קדושה ומאוחדים בהתנגדותם להפחתת השימוש בכסף מזומן בישראל.

לא צריך להסתיר את מניעיה האפלים של הברית הזאת: האוכלוסייה החרדית והערבית מרבות להשתמש במזומן — לעתים בגלל קושי לפתוח חשבון בנק, או מפני שחשבון הבנק מעוקל, אבל במקרים רבים משום שזהו אמצעי מצוין לקיים כלכלה שחורה, כלומר ללא תשלום מסים.

בחברה הערבית השימוש במזומן כנראה רחב במיוחד, ומביא גם לתופעות חברתיות פסולות: תשלום שכר במזומן משמש כדי לעבור על חקיקת המס ועל חקיקת שכר המינימום והזכויות הסוציאליות גם יחד. באשר לחברי הכנסת מהליכוד, שכמה מהם גם מככבים באחרונה ברשימות הנחקרים של משטרת ישראל — גם להם יש סיבות, ככל הנראה, לתמוך בכלכלה שחורה ולא מדווחת.

אפשר להצטער על כך שחלקים בכנסת נשלטים כיום בידי אינטרסים אפלים ונגועים בחשדות להעלמות מס ופעילות פלילית — אך קשה להכחיש את המגמה הזאת. עובדה — כבר יותר משנתיים מונחת על שולחנה של ועדת חוק, חוקה ומשפט הצעת חוק ממשלתית להפחתת השימוש במזומן, המבוססת על המלצות ועדת הראל לוקר מ–2014. ואולם הוועדה לא טרחה לקיים אפילו דיון יחיד בהצעת החוק.

הצד השני של המטבע התפתחות מחזור המטבע בישראל, באחוזים

בתום שנתיים, כשמשרד האוצר התחיל להראות סימני עצבנות לכיוונו של יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), התעורר מרבצו יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), ודרש להעביר את הדיון בחוק דווקא לוועדה שלו.

המאבק בין גפני לסלומינסקי יוצר עיכוב נוסף בדיונים בהצעת החוק, וההשערה הרווחת בכנסת היא שזהו מאבק למראית עין בלבד, שנועד לעכב עוד ועוד את הדיון. גפני, ככל הנראה, אינו תומך בקידום החוק בשל האינטרס החרדי, וסלומינסקי, ככל הנראה, אינו שש להיות חבר הכנסת שירגיז את החרדים. גפני מכחיש כי זה המצב, ואומר: "זה לא נכון שחרדים משתמשים יותר במזומן. זה אנטישמי לטעון כך".

הוראות לתשלום באמצעות הסלולר בשוק דגים בהונג קונג. סין מובילה את המגמה
בלומברג

הצעת החוק המתעכבת היא הצעה מידתית במיוחד, עם הגבלות מינוריות בלבד על השימוש במזומן. בין היתר, מבקשת ההצעה להגביל את השימוש במזומן בבתי עסק לעסקות של 10,000 שקל לכל היותר, ולתשלומים בין אנשים פרטיים לעסקות של 50 אלף שקל לכל היותר. כמו כן, ההצעה מציעה להגביל את מספר הפעמים שניתן להסב צ'ק, להסבה אחת בלבד.

מתי אנשים נורמטיביים צריכים לשלם במזומן יותר מ–50 אלף שקל? (הסכום הגבוה נקבע כדי לא לפגוע בסחר במכוניות מיד שנייה, אף שבדרך כלל, גם עסקות לרכישת מכוניות מתבצעות כיום באמצעות העברה בנקאית). איזו סיבה יש לאדם נורמטיבי לחוש מאוים מהצעת חוק שתמנע ממנו להעביר סכומים כאלה במזומן?

ההצעה גם אינה מבטלת את קיום המזומן, ואינה מונעת מאיש לקנות באמצעותו מסטיק בפיצוצייה או עגבניות בשוק. הנוחות של שימוש במזומן בעסקות קטנות נותרה כשהיתה. החוק מציע להגביל רק עסקות גדולות, ובצדק. הרי אין סיבה ממשית לבצע עסקות גדולות עם חבילות של מזומנים, ומי שמסתובב עם חבילות כאלה — בדרך כלל יש לו סיבה רעה מאוד לכך.

הכלכלה השחורה בישראל: 22% מהתמ"ג

אפשר להיפטר מהמזומןהכסף המזומן שבידי הציבור בשוודיה*

על פי הערכות, הכלכלה השחורה בישראל שקולה ל–22% מהתמ"ג, וכתוצאה מכך ממשלת ישראל מאבדת תקבולי מסים של כ–50 מיליארד שקל בשנה — כמעט כמו התקציב השנתי של מערכת החינוך. בנוסף, כסף מזומן הוא הדלק המניע את העבריינות הפלילית (המסתכמת לפי הערכות ב–5% מהתמ"ג) והביטחונית (מימון טרור נעשה בעיקר באמצעות תשלומי מזומן).

על רקע זה, ובעקבות המשבר הכלכלי של 2008, כשהלחץ של מדינות העולם להגדיל את הכנסותיהן ממסים גבר מאוד, התחילו מרבית המדינות המפותחות לחוקק חוקים להגבלת השימוש במזומן. ההתפתחויות הטכנולוגיות שיצרו חלופות לשימוש במזומן האיצו את החקיקה הזאת. בכמה מדינות חריגות, ובראשן שוודיה וסין, המזומן הולך ונעלם, ומוחלף בתשלומים בארנק אלקטרוני ישירות ממכשיר הטלפון הנייד. בתוך הטרנד הזה של המדינות המפותחות, ישראל חריגה לרעה בכך שאין לנו כל חקיקה שמגבילה את השימוש במזומן. קצב השימוש במזומן אצלנו רק עולה — בשיעור שנתי של 11% בממוצע בעשור האחרון.

בתום שנתיים, למשרד האוצר נמאס — והוא שוקל לכלול בחוק ההסדרים ל–2019 את הצעת החוק להפחתת השימוש במזומן, בגרסה מחמירה. כל התקרות בחוק יופחתו בחצי. נוסף על כך, יוטל איסור על תשלום שכר במזומן — לא רק כדי למנוע העלמת מסים, אלא גם כדי להגן על עובדים חלשים, ובעיקר נשים ערביות, המקבלות כך שכר נמוך משכר המינימום. מנגד, הצעת החוק מנסה לרכך את ההתנגדות האפשרית ואת הטענה הנפוצה: "מה יעשו מי שאין להם חשבון בנק, או שהחשבון שלהם מעוקל?" (זהו בעיקר תירוץ — גם אזרחים מוחלשים תמיד יכולים לפתוח חשבון בבנק הדואר), בכך שהיא מקדמת הצעות לחלופות לכסף מזומן. ההצעה המעניינת ביותר היא זו של שקל דיגיטלי. בכך ישראל מצטרפת באופן רשמי לשיגעון הביטקוין, השוטף את כל מדינות העולם.

הבנקים מחפשים מענה לביטקוין

רוב הבנקים המרכזיים בעולם בוחנים כיום אפשרות להנפקת מטבע דיגיטלי, כמעין מענה לביטקוין. הבנק המרכזי של שוודיה, ריקסבנק, פירסם בספטמבר מסמך ארוך שדן באפשרות להנפיק קרונה אלקטרונית (e–krona). המסמך מעלה שאלות רבות, ובינתיים יש להן תשובות מעטות מאוד. התשובה הוודאית היחידה היא שהמטבע העתידי הזה לא יהיה ביטקוין — שהוא מטבע מבוזר, המוצפן על גבי הרשת (בלוקצ'יין), ואינו קשור לכלכלה של אף מדינה, כך שגם אין לו ערך ברור.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני
אוליבייה פיטוסי

המטבעות הדיגיטליים המדוברים יהיו מטבעות רשמיים של המדינה, בערך זהה למטבע הפיזי, והם יונפקו בידי הבנק המרכזי ויוצפנו על ידיו. הנפקתם אינה אמורה לשנות את בסיס הכסף של המדינה ואת המערכת המוניטרית שלה.

אז מה כן? בגרסתה המצומצמת, הנפקת מטבע דיגיטלי היא תחליף למזומן. במקום להחזיק שטר של 200 שקל בכיס, אפשר להחזיק שורת קוד במכשיר הטלפון הנייד, שמייצגת 200 שקל. גם כיום מרבית התשלומים שלנו נעשית באמצעות שורות קוד — תשלומים אלקטרוניים, בהעברות בנקאיות או באמצעות כרטיס האשראי.

עם זאת, כל התשלומים הללו נסלקים על ידי חברות כרטיסי האשראי או ישירות בידי הבנקים. כלומר, התשלום הוא הוראה ממוחשבת למשיכת כסף המופקד בחשבון הבנק שלנו ולהעברתו לחשבון בנק אחר. העסקה כולה נעשית בצורה אלקטרונית, באמצעות שורות קוד, אבל מקור הכסף הוא תמיד חשבון הבנק.

כסף מזומן, לעומת זאת, שוכב אצלנו בארנק ולא בחשבון הבנק — וכך יהיה גם במקרה של השקל הדיגיטלי. הוא ישכון לבטח בתוך הטלפון הנייד שלנו ונוכל לשלם אותו ישירות למכשיר הסלולרי של בעל הקיוסק, מבלי לעבור דרך מערכת הסליקה של הבנקים. שורות קוד יעברו ישירות מאדם אחד לאדם אחר.

ח"כ ניסן סלומינסקי,  יו"ר ועדת חוקה
אמיל סלמן

מקור השקל הדיגיטלי יהיה בנק ישראל, והוא יגיע לציבור באותה דרך שבה המזומן מגיע לציבור כיום — משיכה מחשבון הבנק, משיכה מכספומט או פשוט סחר בין אנשים. יש אפשרות שמקור השקל הדיגיטלי יהיה בחשבונות בנק של האזרחים בבנק ישראל, וכך גם תובטח מניעת גניבות שלו. אפשרות אחרת היא שהשקל הדיגיטלי "יישב" במכשיר הנייד שלנו, ואם גנבו את המכשיר, הרי שאיבדנו את השקלים שבתוכו — ממש כשם שגניבת הארנק כיום פירושה אובדן הכסף המזומן שנמצא בתוכו. ההבדל הוא שהשקל הדיגיטלי יהיה רשום, כך שלא ניתן יהיה לבצע בו פעולות אנונימיות. בכך המזומן הדיגיטלי ינטרל את הכלכלה השחורה שבה משמש המזומן הרגיל.

ישראל לא תהיה החלוצה בתחום

לפי המסמך השוודי, לא לגמרי ברור איך ייראה הממשק הטכנולוגי של המטבעות הדיגיטליים, וגם לא ברור אם יש בהם צורך ממשי בעולם של תשלומי סלולר. מה אכפת לאזרח אם השקל הדיגיטלי נמשך מהסלולר או מחשבון הבנק, אם בכל מקרה התשלום נעשה כהרף עין?

הבנקים המרכזיים מציינים את חששם מהגברת כוחם הריכוזי של הבנקים, בעולם שבו כל התשלומים נעשים באמצעות העברות מיידיות מחשבון לחשבון. הנפגעות העיקריות, אגב, יהיו חברות כרטיסי האשראי. אבל האם החשש הריכוזי הזה מצדיק את המורכבות הטכנולוגית של הנפקת מטבע דיגיטלי?

שוק תלפיות בחיפה
רמי שלוש

על כל השאלות האלה אין תשובות. לכן, אף שמדובר בחוק ההסדרים, שבו הדברים נעשים מעכשיו לעכשיו, ההמלצה הכלולה בחוק היא להקמת ועדה בתוך בנק ישראל שתבחן את הנפקתו של שקל דיגיטלי. מדובר במהלך ראשוני בלבד, ובכל מקרה אפשר להמר שישראל לא תהיה המדינה הראשונה בעולם שתנפיק מטבע דיגיטלי — אלא תחכה לראות מה עושים השוודים או האמריקאים, ואז תתגלח על הזקן שלהם.

למעשה, הבעיה של ישראל היא העובדה שמשרד האוצר נדחק לכלול את הצעת החוק להגבלת השימוש במזומן בחוק ההסדרים, מפני שהכנסת אינה מסוגלת להתגבר על האינטרסים האפלים שמניעים, ככל הנראה, חלק מפעולותיה, כדי לאשר את הצעת החוק החשובה שמונחת על שולחנה כבר שנתיים.

בכך ישראל מפגרת אחרי כל העולם הנאור, וצפויה לשלם על כך מחיר כבד במארס, אז תגיע לישראל משלחת ביקורת של הארגון הבינלאומי למלחמה בהלבנת הון ובמימון טרור (FATF) כדי לבחון את קבלת ישראל כחברה בארגון.

לפי הערכת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, היעדרו של חוק להגבלת השימוש בכסף מזומן צפוי להביא לכישלונה של ישראל בביקורת. כלומר, מדינת ישראל תידחה על ידי הגוף העולמי למלחמה במימון טרור בגלל אינטרסים אפלים של חברי כנסת, בגלל הברית הלא־קדושה שפותחת פתח להעלמת מסים ולפעילות עבריינית, וגם מונעת מלחמה אפקטיבית בטרור. החשש הכבד הוא שהברית הזו תביא לטרפוד הצעת החוק גם בחוק ההסדרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#