"רצו לשלוח סופגניות": כך מייבשת המדינה את המרכזים ללימודי מחשבים לאוכלוסיות חלשות - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"רצו לשלוח סופגניות": כך מייבשת המדינה את המרכזים ללימודי מחשבים לאוכלוסיות חלשות

עשרות מרכזי הפרויקט, המקנה מיומנויות מחשב בסיסיות לאוכלוסיות מוחלשות, פועלים בתפוקה חלקית - בעוד הביקוש מצד התלמידים ממשיך לגדול ■ גיוס המדריכים הוקפא ורבים מהקיימים התפטרו בגלל שינוי מסתמן בתנאי העסקתם ■ משרדי המדע והאוצר מגלגלים את האחריות ביניהם

14תגובות
מרכז להב"ה בבני ברק
עופר וקנין

לא קל היה לנו למצוא את מרכז להב"ה בבני ברק. כשהמונית הורידה אותנו בכתובת המיועדת, היינו בטוחים כי מדובר בטעות. התקשינו להבין היכן נמצא מרכז הלימוד ובו כיתות המחשבים. בדיעבד, התברר כי הבחירה בקומת הקרקע של בניין מגורים ברחוב צדדי ורחוק ממרכז העיר אינה מקרית, ונובעת מתוך הבנה שחלק מהנשים שמגיעות למרכז להב"ה אליו מעדיפות שלא למשוך תשומת לב.

המרכז בבני ברק הוא אחד מ–30 מרכזים הפזורים ברחבי הארץ ומשתייכים לתוכנית להב"ה (לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית). בכיתת הלימוד שבקומת הקרקע של הבניין מצטופפות עשרות נשים, רובן חרדיות, המשתתפות בשיעור הכרת המחשב.

"אנחנו נשים בגילי 40–50 — אבל בידע שלנו משתרכות 20 שנה מאחור. אנחנו רוצות להשתלב בשוק העבודה, אבל אין לנו את הידע הבסיסי, וכאן המקום האידיאלי ללמוד את זה", אומרת אחת התלמידות. "הרי כיום גם מזכירה או קופאית צריכות להפעיל מחשב".

אופיר אקוניס, שר המדע והטכנולוגיה , בינואר
אוהד צויגנברג

תלמידה אחרת אומרת: "הלימודים פה מאפשרים לנו לבצע פעולות בסיסיות שלא יכולנו לעשות קודם, כמו לעזור לילד להכין במחשב שער לעבודה שהוא צריך להגיש בבית הספר. זה בסך הכל שעה וחצי בשבוע, אבל גם את זה — עד שהמדינה נותנת לנו, היא רוצה לקחת".

פרויקט להב"ה הוא מיזם לאומי שהוקם ב–2001 במטרה לצמצם את הפערים הטכנולוגיים בחברה הישראלית, ולסייע לאוכלוסיות מוחלשות להשתלב בשוק העבודה. סקר של הלמ"ס מ–2015 העיד כי בעוד ביישובים כדוגמת תל אביב ורחובות שיעור משקי הבית המחזיקים במחשב הוא 89%, ביישובים כמו צפת ואשקלון הוא 74% בלבד. במרכזי התקשוב, שהוקמו בעיקר בפריפריה הגיאוגרפית או החברתית, ניתנות הדרכות וגישה לשימוש במחשבים.

אלא שביום שבו ביקרנו במרכז בבני ברק, התנהל שיעור רק בכיתה אחת מבין השלוש. זאת אף שלדברי מנהלת המרכז, ענבל חן, רשימת ההמתנה לשיעורים ארוכה, והמרכז מתקשה לעמוד בביקוש ללימודים. "הטלפון מצלצל ללא הפסקה, ואנשים דורשים קורסים. יש לנו כ–1,000 ממתינים לפתיחה של כיתות חדשות", אומרת חן. "מדובר באנשים מבוגרים, חרדים, שהחליטו להגיע וללמוד אחרי שעברו תהליך רישום ארוך. בשיא היו לנו שלוש כיתות פעילות עם חמישה מדריכים שאיישו אותן, ואילו כיום יש לנו מדריך וחצי. יש תלמידים שממשיכים להגיע — אבל אין לנו מה לעשות אתם, כי מתוך 160 תקנים למדריכים שהיו לנו כשהגעתי לעבוד בפרויקט — רק 108 מאוישים", אומרת חן.

על פי המתכונת שהיתה נהוגה לאורך השנים — מרכז להב"ה כלל מנהל של המרכז וארבעה מדריכים בממוצע, ומצבת כוח האדם של כלל הפרויקט הסתכמה ב–155 עובדים בשנים האחרונות. ואולם בשנה האחרונה הוקפא גיוס המדריכים, לאור שינויים שישפיעו על דרך התנהלותו. עובדים רבים, בעיקר המדריכים שמעבירים את השיעורים, החליטו לעזוב ולחפש עבודה אחרת, מחשש שתנאי העסקתם יורעו. כיום רק 108 מדריכים מאיישים את הפרויקט.

לפרויקט להב"ה יש ביקוש גבוה בקרב הרשויות המקומיות, והן אלה שאחראיות על מימושו בפועל. עירייה שזכתה להקים מרכז להב"ה צריכה לשאת בעלויות תפעולו — 1.8 מיליון שקל בשנה בממוצע. שהמדינה מעבירה מחצית מהסכום.

הקורסים מיועדים לתלמידים מגיל גן ועד קשישים, ומציעים הכרה של סביבת המחשב החל בשלב ההפעלה ועד שימוש בתוכנות כתיבה וגרפיקה, וכמובן שימוש באינטרנט.כל הקורסים ניתנים בחינם בסבסוד של העירייה. תקציב הפרויקט הגיע בשנה האחרונה ל–45 מיליון שקל — 30 מיליון שקל נותבו למרכזים הקיימים ו–15 מיליון שקל להקמתם של שבעה סניפים חדשים. לדברי פרץ וזאן, מנכ"ל משרד המדע, כ–63 אלף ישראלים השתמשו בשירותים של מרכזי להב"ה ברחבי הארץ.

עופר וקנין

"פער גדול בין הצלחת הפרויקט לאופן ניהולו"

דו"ח שפירסם OECD בסוף 2016 מראה כי כשליש מאוכלוסיית הבוגרים בישראל חסר מיומנויות בסיסיות בהפעלת טכנולוגיות כמו מחשבים, סמארטפונים וטאבלטים. כ–33% נכשלו בהצגת מיומנויות בסיסיות בהפעלת מחשב ובמבחן שימוש בטכנולוגיות מידע. זהו שיעור גבוה מהממוצע במדינות OECD — 28%. מנגד, בישראל קיים שיעור גבוה של בעלי מיומנויות מתקדמות בשימוש בטכנולוגיה (ברמה של אנשי היי־טק) — 6.4% מאוכלוסייה הבוגרת בישראל לעומת 5.4% בממוצע ב–OECD.

היעדר המיומנויות בקרב חלקים נרחבים באוכלוסייה משקף את הפערים החברתיים הגדולים בישראל, ואת העובדה ש"מדינת הסטארט־אפ" שרבים מתגאים בה אינה רלוונטית לחלק גדול מהישראלים. סגירת הפערים האלה חיונית כדי שגם השוליים החברתיים של ישראל יתחברו לקטר ההיי־טק.

במקום להציב את פעילות המרכזים במקום גבוה בסדר העדיפויות הלאומי, משרדי המדע והאוצר מתקוטטים ביניהם כבר תקופה ארוכה בנוגע לדרך שבה הם יופעלו — ומייבשים בדרך את המיזם. במקום להפוך את הפרויקט לפרויקט הדגל של משרד המדע, שר המדע, אופיר אקוניס, שמשקיע מזמנו בקידום פרויקטים כמו "ליל המדענים" וקייטנות מדע, אינו נכנס בעובי הקורה כדי לחלץ את הפרויקט ממצב הביש שאליו הגיע.

באחרונה יזם יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), דיון בעתידו של הפרויקט. "זה פרויקט חשוב, וכולם מרוצים ומוקירים אותו. עם זאת, יש פער גדול בין התכלית וההצלחה שלו לצורת ההעסקה של העובדים", אמר מקלב במהלך הדיון. "לא יעלה על הדעת שבפרויקט מוצלח כל כך וארוך טווח, לעובדים אין שום ביטחון תעסוקתי. מבחן התוצאה מראה תמונה ברורה — אנשים הולכים ומשאירים מרכזים ריקים, ויש למצוא לכך פתרון. בנוסף, חשוב שהמענה שמספק הפרויקט יהיה גמיש ויאפשר התאמות לסוגי אוכלוסייה שונים. יש להתמקד באיכות ולא בכמות".

עופר וקנין

מסרבים להיות עובדי קבלן

פרויקט להב"ה יצא לדרך ב–2001 תחת סמכות משרד האוצר. ב–2014 החליט שר האוצר דאז, יאיר לפיד, להעביר את סמכות הניהול למשרד המדע והטכנולוגיה, במטרה להרחיב את סמכויות שר המדע דאז, יעקב פרי ממפלגתו של לפיד, יש עתיד.

פרי הספיק להיות אחראי על להב"ה רק כמה ימים, לפני שראש הממשלה, בנימין נתניהו, פיטר את לפיד והחליט ללכת לבחירות. מאז התחלפו שלושה שרים במשרד המדע. נתניהו עצמו החזיק בתיק כמה חודשים, אחריו מונה דני דנון, וכיום מכהן בתפקיד אקוניס. מי שנותר אחראי על גיוס העובדים לאורך השנים הוא אגף החשב הכללי במשרד האוצר.

בתחילת השנה פירסם משרד המדע מכרז לאיתור ספק חדש להפעלת מרכזי להב"ה, כדי להרחיב את הפרויקט לעוד שבעה מרכזים. עובדי הפרויקט הנוכחיים, שראו את תנאי המכרז, הבינו כי הפרויקט הולך לקראת הפרטה — שכן המרכז הציע תנאי העסקה שונים מאלה שהיו מוכרים לעובדים.

באוצר מסבירים כי הצורך במכרז הנוסף נובע מהגדרה לא מתאימה של תנאי ההעסקה במכרז הקודם. במשרד המדע טוענים כי הצורך נובע מחשש של האוצר מכך שעובדי הפרויקט דורשים להיות עובדי מדינה.

כמאה עובדים בפרויקט, המועסקים כיום דרך חברות קבלן, פתחו במאבק משפטי כדי לעצור את המכרז. טענתם של העובדים, המיוצגים על ידי עו"ד עמי כהן, היא שהמדינה אינה יכולה להעביר את האחריות המלאה על להב"ה לספקים חיצוניים, משום שהמדינה — דרך הרשויות המקומיות — היא בעלת המתקנים והמשאבים שבהם נעשה שימוש בפרויקט, ולכן אי־אפשר להעביר אותם מחוץ לשליטתה.

במקביל, מתנהלת תביעה נוספת של העובדים, שרוצים שהמדינה תכיר בהם כעובדי מדינה ולא כספקים חיצוניים — שוב, משום שהם מועסקים במרכזים שבבעלות המדינה. הספקים שמפעילים כיום את המרכזים הם סיסנת תוכנה, אלעד מערכות תוכנה, נס טכנולוגיות, ו–TCM טכנולוגיות.

תומר אפלבאום

"העובדים אינם יודעים מה יקרה עם הפרויקט, וכתוצאה מכך רבים מחליטים לעזוב", מספרת חן. לדברי וזאן, משרד המדע קיבל אישור להמשיך להפעיל את הפרויקט במתכונתו הנוכחית עד אוגוסט 2018. "עמדת החשכ"ל היא שכרגע לא ניתן לגייס מדריכים ומנהלי מרכזים במכרז הקיים, כי ייעודו הוא מרכז מחשוב ולא הדרכה, ולכן יש קושי למלא את התקנים", אומר וזאן. "כרגע לא מתבצעת שום הפרטה במסגרת המכרז החדש, אלא רק הרחבה. מתחילתו, הפרויקט מופעל על ידי ספק חיצוני. ככל שהדברים תלויים בי, המצב שבו 30 מרכזים מופעלים תחת משרד המדע ושבעה תחת הספק החדש הוא הראוי. לא ייסגר שום סניף בפריפריה".

השינוי המסתמן לא יפגע רק במדריכים

נעה כהן־אורלוב, מנהלת מרכז להב"ה בנתיבות, מתארת את המצב המורכב: "במרכזי להב"ה עובדים אנשים בשכר נמוך, אבל עם אש בעיניים. הם עובדים עם אוכלוסיות רווחה ונפגעי נפש — שללא הפרויקט לא היו מתקרבים למחשבים. המרכז שלי עובד עם מדריך בחצי משרה, שגם הוא עומד לעזוב. התחושה שלנו היא שמשרד המדע החליט להפריט את להב"ה, ולפני ההפרטה הזאת דואגים לייבש אותנו".

בעיה נוספת שעליה מצביעה כהן־אורלוב היא שלפי המכרז החדש, התשלום שיקבל הספק שיפעיל את הפרויקט יותנה בכמות התלמידים שיסיימו את הלימודים. "יש לי בקורס מישהו עם נזק מוחי קל, שרק אחרי כמה ניסיונות הצליח להתקדם בקורס. בתנאים של המכרז החדש הוא לא היה מתקבל".

כהן־אורלוב אומרת שלמרות הצהרות משרד המדע כי הפרויקט לא יופרט, עובדי הפרויקט חוששים מהפרטה. "כתוב ש–30 מרכזים יעברו לפעול תחת הספק החדש".

וזאן מתעקש כי זוהי לא הפרטה, וכי המניעים להקפאת הפרויקט הם התביעה שמתנהלת בימים אלה נגד החשכ"ל על תנאי המכרז החדשים. כיום 80 עובדים מהפרויקט תובעים את המדינה כדי להיחשב כעובדי מדינה. לדברי וזאן, "הם לא היו עובדי מדינה מלכתחילה. גם כיום הם עובדים תחת חמישה ספקים שמנהלים את הסניפים".

וזאן אומר כי המגעים עם החשכ"ל על עתיד הפרויקט נמשכים. "קשה לי לשמור על העובדים. הם קיבלו את מה שהם רוצים, וזה המון כסף. זאת גם עמדתו של השר. אגף החשכ"ל הוא לא האויב שלנו. איני רוצה לצאת נגד העובדים, אבל בשנה האחרונה הם מסלפים את האמת. אנחנו אוהבים את הפרויקט הזה, ואנחנו רוצים לשמר אותו כמו שהוא. אם לא יתאפשר לי לעמוד במכרז החדש, אעשה משהו אחר כדי לממש את ייעודו של הפרויקט".

לע"מ

"נציגי משרד המדע לא מגיעים לשטח"

בינתיים, מי שנפגעים מהמצב הם התלמידים. גילה, שמגיעה למרכז בבני ברק כדי לתרגל את החומר שלמדה בקורס, מהסיבה הפשוטה שאין לה מחשב בבית, הסבירה כי המרכז הוא תקוותה היחידה להשתלבות בשוק העבודה. "אני בת 50 ורוצה לעבוד", היא אומרת. "הגעתי לפה דרך חברה שסיפרה לי שהלימודים בחינם. לא ידעתי מה זה מחשב ואיך להזיז עכבר. יש פה מדריכות מקסימות ומנהלת טובה, והן עושות עבודת קודש. בן אדם רציני שמתרגל את הלימודים יכול להגיע לפרנסה טובה. כיום כל עבודה צריכה היכרות עם מחשב. מגיעים לפה אפילו מחסידות סאטמר. במקום אחר זה עולה הרבה כסף, ולא אוכל לעמוד בזה. אם המרכז ייסגר — זה יגרום לייאוש גדול".

לדברי חן, "נציגי משרד המדע כמעט אינם מגיעים לשטח. לפני חנוכה הם שלחו אי־מייל שבו הם אמרו שהם רוצים לשלוח לנו סופגניות לחנוכה, אבל זה לא מה שאנחנו צריכים".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "בתביעה שהוגשה נגד מדינת ישראל לבית המשפט נמצא כי העסקתם של המדריכים במרכזי להב"ה במסגרת מכרז שירותי מחשוב אינה תקינה מכיוון שהמדריכים מספקים שירותי הדרכה ולא שירותי מחשוב. מסיבה זו, התבקש משרד המדע והטכנולוגיה לצאת למכרז ייעודי שייתן מענה מלא לכלל מרכזי להב"ה. לצורך גיוס מדריכים בתקופת הביניים, וכדי להבטיח את רציפות הפעילות במרכזים, הוצעו למשרד כמה פתרונות על ידי אגף החשב הכללי, שנדחו על ידו. באחרונה סוכם עם המשרד וחברי ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת מתווה פתרון, שיאפשר גיוס מדריכים למרכזי להב"ה בתקופת הביניים במקביל לכניסתו של הזוכה במכרז החדש לפעילות. המתווה ממתין ליישום על ידי המשרד".

על שאלתנו אם משרד האוצר הציע פתרונות חלופיים השיבו במשרד האוצר: "בעבר, כשהיציאה למכרז המרכזי התעכבה, הוצע למשרד לבצע התקשרויות בהליך מקוצר לתקופת הביניים, שלא בוצעו. בהמשך אושר איוש המרכזים באמצעות המודל הישן לתקופה נוספת עד לסיום ההליך המכרזי, על אף הבעייתיות שהוזכרה, וכדי לספק מענה לצרכים. לבסוף סוכם על כניסת המפעיל החדש במכרז להפעלת מרכזי להב"ה החדשים, גם למרכזים קיימים המאוישים בהיקף נמוך, לצד מפעילים קיימים. כמו כן, סוכם על ניוד מדריכים המועסקים במודל הישן בין מרכזים סמוכים, כך שימלאו את הצרכים הנדרשים מבלי להגדיל את היקף המועסקים במודל הישן, שהוא בעייתי כאמור מבחינה משפטית".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#