פיצוי בעקבות תשואות מאכזבות - דין וחשבון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פיצוי בעקבות תשואות מאכזבות

לאור החלטת פריזמה לפצות את עמיתי קופות הגמל, יש לשאול - מה היקף האחריות של גוף מוסדי בדין הישראלי לפיצוי העמיתים בגין ביצועים כושלים?

תגובות

>> המשק הישראלי עבר באחרונה רפורמות מקיפות, שהביאו להפניית חלק ניכר מחסכונות הציבור בניהול קרנות הפנסיה, קופות הגמל, קרנות ההשתלמות והביטוחים המשתתפים ברווחים לשוק ההון. לצד היתרונות הברורים של צמצום המעורבות הממשלתית, הליכי "ההפרטה" של הפנסיה כרוכים גם בסיכונים.

מקובל לראות בגופים המוסדיים אמצעי חיוני לפיקוח על חברות ציבוריות בהן הם משקיעים. ואולם בדומה להנהלה ולבעלי השליטה בחברות הציבוריות, גם הגופים המוסדיים מנהלים את כספם של אחרים. לפיכך, השפעתם הגדלה של הגופים המוסדיים מחייבת פיתוח מנגנונים שיבטיחו שגופים אלה אכן יפעלו בהתאם לאינטרסים של עמיתיהם.

בעוד הרגולציה על הגופים המוסדיים עוסקת, בין היתר, בנושאים כמו ממשל תאגידי של גופים אלה (לדוגמה, הרכב ועדת ההשקעות ונוהל עבודת הדירקטוריון) וחשש מפני ניגודי עניינים, היעד המרכזי של שינויי החקיקה בשנים האחרונות הוא הגברת התחרות וחיזוק יכולת הבחירה של העמיתים. הדבר נעשה על ידי יצירת אפשרות לניוד בין מוצרים פנסיוניים, הגברת השקיפות והעמקת דרישות הדיווח. מגמה זו מבטאת אמנם את ההנחה כי בטווח הארוך, התחרות על ליבו של העמית תהווה תמריץ מרכזי להבטחת ניהול איכותי של השקעות הציבור, אך אין פירושה כי כוחות השוק יספקו הגנה בלעדית לעמיתים. גם רשויות הפיקוח לא יכולות להבטיח הגנה מלאה.

כשם שרשות ניירות ערך אינה יכולה למנוע באופן מוחלט את הטעיית המשקיעים בחברות ציבוריות, לא ניתן לצפות שאגף שוק ההון במשרד האוצר יוודא כי כל גוף מוסדי יפעל תמיד להשאת החסכונות של עמיתיו. לבתי המשפט, שיידרשו לדון בתביעות של עמיתים לפיצוי, יש תפקיד חיוני בהגנה על כספי הציבור.

בארה"ב התפתחה בשנים האחרונות פסיקה ענפה בנוגע לתביעות עמיתים נגד גופים מוסדיים בנושאים כגון דמי ניהול, ניגודי עניינים ורשלנות בניהול תיק ההשקעות. בית המשפט העליון בארה"ב קבע באחרונה כי הרפורמות בתחום הפנסיה, ובייחוד העברת סיכון התשואה אל העמיתים, מחייבות את בתי המשפט להרחיב את היקף האחריות של קרנות פנסיה לפיצוי עמיתיהן.

על רקע זה, נשאלת השאלה מה היקף האחריות של גוף מוסדי בדין הישראלי לפיצוי העמיתים בגין ביצועים כושלים. שאלה זו מקבלת משנה תוקף לאור החלטת פריזמה לפצות את עמיתי קופות הגמל והתביעה האזרחית שהוגשה באחרונה בגין התשואות החריגות לכאורה בקופת הגמל של התעשייה האווירית.

הערכת החשיפה לאחריות אזרחית מחייבת התייחסות למספר רבדים: האם יש להגיש תובענה ייצוגית או נגזרת? האם מנהלי ההשקעות, חברי ועדת ההשקעות ודירקטורים בגופים מוסדיים חשופים לאחריות אישית? האם זכאים נושאי משרה אלה לפטור, ביטוח או שיפוי? מה ההבדלים בין קרנות נאמנות לגופים מוסדיים אחרים? איך יחושב הפיצוי? אך שאלת המפתח היא מהם התנאים שבהם זכאים העמיתים לפיצוי בגין ניהול כושל?

החקיקה אינה מספקת מענה ברור לשאלה זו. החוק העוסק בקופות גמל, לדוגמה, קובע שחברה מנהלת "תנהג בזהירות וברמת מיומנות שנאמן מיומן היה נוהג בהן בנסיבות דומות, ותנקוט את כל האמצעים הסבירים לשם שמירה על נכסי קופות הגמל שבניהולה". סעיף זה, הדומה במתכונתו לחובת הזהירות של נושאי המשרה בתאגיד, מעביר למעשה את הנטל להתוויית היקף האחריות של הגופים המוסדיים אל בתי המשפט.

המשימה המוטלת על בתי המשפט מורכבת, וחשוב להבהיר מהם שיקולי המדיניות אותם יש לקחת בחשבון. הטעמים נגד הרחבת אחריות הגופים המוסדיים בגין ניהול כושל של תיק ההשקעות דומים לנימוקים המוכרים כנגד הטלת אחריות בגין הפרת חובת הזהירות על נושאי משרה בתאגיד: לבתי המשפט אין מומחיות בניהול השקעות, ואין זה רצוי כי יעסקו בהערכה בדיעבד של כדאיות השקעות; אחריות מוגברת תביא לחוסר ודאות בקרב מנהלי השקעות ותניא אותם מנטילת סיכונים מחושבים; קיים חשש מפני תביעות סרק שמטרתן הבלעדית היא לזכות את עורכי הדין בשכר טרחה נדיב. יתר על כן, הסנקציה המרכזית על ניהול השקעות כושל בשוק תחרותי, היא נטישת העמיתים לגופים מקצועיים יותר. הענקת זכאות גורפת לפיצוי במקרה של תשואות מאכזבות תחליש את התמריץ של העמיתים להשוות בין גופים מוסדיים מלכתחילה ולנטוש גופים בניהול כושל בדיעבד.

האפקטיוויות המוגבלת של כוחות השוק

אלה שיקולים חשובים, אך אין בהם כדי להעניק חסינות לגופים מוסדיים. בין היתר, חשוב לזכור שלכוחות השוק אפקטיוויות מוגבלת. יתר על כן, החקיקה בישראל עדיין אינה מאפשרת לחסוך לפנסיה בניהול אישי. עובדה זו, שמאפשרת לגופים המוסדיים ליהנות מדמי ניהול גבוהים יותר, מגבירה כמובן גם את אחריותם כלפי העמיתים במקרה של ניהול השקעות כושל.

המשימה השיפוטית של קביעת גבולות האחריות היא מורכבת. עם זאת ניתן להצביע על עקרונות מנחים, המבוססים על ההבחנה בין שיקול דעת מוטעה בבחירת השקעה מסוימת לבין חריגה ממדיניות ההשקעה המוצהרת או חריגה ממגבלות ההשקעה הקבועים בחקיקה. לשם המחשה, נניח כי מדיניות ההשקעות מתירה לגוף המוסדי השקעה בקרנות גידור בשיעור שלא יעלה על 5% מהנכסים. הגוף משקיע בקרן גידור אשר קורסת לאחר זמן קצר. במקרה זה, על בית המשפט להתמקד בהליך קבלת ההחלטות: האם בוצעו בדיקות מקדמיות מקובלות להשקעות מסוג זה? האם דאג הגוף להשגת המידע הרלוונטי? והאם נשקל הצורך בהיוועצות במומחים חיצוניים? ככלל, אם יתברר כי הליך קבלת ההחלטות היה סביר, על בית המשפט להימנע מפיצוי העמיתים.

אולם, מצב הדברים שונה כאשר הגוף חורג ממדיניות ההשקעות המוצהרת, לדוגמה אם מתברר כי החשיפה לקרנות גידור עמדה על 20% מהנכסים. ככלל, על הגוף המוסדי לשאת באחריות במקרים מסוג זה, גם אם נקט באמצעים סבירים לפיקוח על הוצאת מדיניות ההשקעות אל הפועל.

על הגופים המוסדיים לקבוע נהלי ביקורת ואכיפה פנימית ולהבטיח כי מנגנוני התגמול של מנהלי ההשקעות אינם מתמרצים אותם לחרוג ממדיניות ההשקעה.

תחרות מבטיחה תשואה טובה למשקיעים

ואולם העמיתים אינם אלה שצריכים לשאת בסיכון במקרה בו מנגנונים אלה כשלו. יישומה האפקטיווי של הבחנה זו מחייב, כמובן, גם עריכת התאמה בין חובות הדיווח למשטר האחריות. במסגרת זו, יש לבחון את הגברת השקיפות כלפי העמיתים, מראש ולא רק בדיעבד, בדבר מדיניות ההשקעות ופרופיל החשיפה של גופים כמו קופות גמל, קרנות השתלמות וקרנות הפנסיה, וזאת ברוח המודל "התשקיפי" החל כיום בעיקר על קרנות נאמנות.

תרגום הבחנה עקרונית זו להכרעה במקרים קונקרטיים מורכב ותלוי נסיבות. עם זאת, ההבחנה המוצעת מגבירה את הוודאות, מקלה על חישוב הפיצוי לעמיתים ואף עולה בקנה אחד עם התפישה, כי התחרות היא הגורם המרכזי בהבטחת ניהול איכותי של כספי המשקיעים. תחרות אפקטיווית מחייבת את הגברת השקיפות לגבי מדיניות ההשקעה של גופים מוסדיים והטלת האחריות על גופים אלה במקרה של חריגה ממדיניות זו.

-


פרופ’ חמדני הוא מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ומומחה לממשל תאגידי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#