מיהם אנשי האקדמיה המובילים שיצאו מישראל ועושים את זה באמריקה? - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מיהם אנשי האקדמיה המובילים שיצאו מישראל ועושים את זה באמריקה?

"אם האקדמאים הישראלים שגרים בחו"ל ועוסקים בתחומי הכלכלה ומינהל העסקים היו חוזרים לישראל, אפשר היה לבנות פה שתי אוניברסיטאות מעולות שיתחרו באוניברסיטאות הכי טובות בעולם"; את הדברים הנחרצים האלה אומר פרופסור מישראל; מיהם המוחות שישראל מצטערת על עזיבתם?

תגובות

דניאל כהנמן, פרופ’ לפסיכולוגיה בפרינסטון

גיל: 73 מגורים: ניו ג'רזי בארה"ב: 30 שנה עוד משהו: קיבל פרס מפעל חיים מטעם האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה

בבוקר ה-9 באוקטובר 2002 צילצל הטלפון בביתו של הפרופ' לפסיכולוגיה וענייני ציבור דניאל כהנמן. האיש מצדו השני של הקו, שדיבר במבטא שוודי, הבטיח לו כי אין מדובר במתיחה - הוא אכן זכה בפרס נובל לכלכלה.

כהנמן, שמחזיק באזרחות ישראלית ואמריקאית, הוא אחד משמונה ישראלים שזכו בפרס המכובד. הוא מודה שמעולם לא למד קורס בכלכלה, אף שאת הפרס הוא קיבל "בזכות שילוב תובנות מהמחקר הפסיכולוגי במדעי הכלכלה, בעיקר בנוגע לתהליכי שיפוט וקבלת החלטות בתנאי אי-ודאות".

כהנמן נולד לפני 73 שנה בתל אביב. את דרכו האקדמית הוא החל באוניברסיטה העברית, שם סיים ב-1954 תואר ראשון בפסיכולוגיה ומתמטיקה. השלב הבא היה עבודת דוקטורט בפסיכולוגיה, שעליה עבד באוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה.

עם סיום הדוקטורט חזר כהנמן לישראל, ומונה לחבר סגל במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. ב-1978 הוא עבר לאוניברסיטה של בריטיש קולומביה בקנדה, ושמונה שנים לאחר מכן חזר לברקלי. ב-1993 הגיע לפרינסטון שבניו ג'רזי, שם הוא נמצא עד היום (כפרופסור בדימוס). מאז 2000 הוא חבר במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית. לאורך השנים הוא זכה בפרסים רבים, בהם פרס מפעל חיים מטעם האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה, שאותו קיבל ב-2007.

המחקרים פורצי הדרך של כהנמן, שנערכו במשותף עם פרופ' עמוס טברסקי שהלך לעולמו ב-1996, שפכו אור על התהליכים המחשבתיים שעומדים מאחורי אופן קבלת ההחלטות של בני האדם. מחקריהם עירערו על אחת מהנחות היסוד בתיאוריה הכלכלית המודרנית - זו שלפיה האדם הכלכלי ("הומו אקונומיקוס") הוא יצור רציונלי.

התלמיד של פרופ’ ישראל אומן

אילון קולברג פרופ' למינהל עסקים בהרווארד ומומחה לתורת המשחקים גיל: 61 מגורים: קיימברידג', מסצ'וסטס בארה"ב: כ-20 שנה עוד משהו: התפרסם בזכות מחקריו בתחום תורת המשחקים

פרופ' אילון קולברג השלים את לימודיו האקדמיים - תואר ראשון ושני ודוקטורט במתמטיקה - באוניברסיטה העברית בירושלים. המנחה שלו לדוקטורט היה פרופ' ישראל אומן, שזכה לפני שנתיים בפרס נובל. כיום מלמד קולברג בבית הספר למינהל עסקים בהרווארד ומתמחה בתורת המשחקים.

קולברג התפרסם בזכות מחקריו בתחום המשחקים הסטוכסטיים (שיש בהם משתנים אקראיים). תחום זה בודק כיצד אפשר לשחק באופן אופטימלי משחק שמשתנה בכל יום או אחת לתקופה מסוימת, כשעל השינוי משפיעים דברים אקראיים. השוני תלוי בפעולות שבוצעו וגם באירועים מקריים. יחד עם פרופסור טרומן ביולי מאוניברסיטת ייל הגיע קולברג בשנות ה-70 לפריצת דרך בפתרון משחקים סטוכסטיים. הם אמנם השאירו בעיה אחרת פתוחה, אבל אותה פתר פרופ' אברהם נוימן מהאוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' מרטנס מבלגיה.

קולברג ייזכר גם בזכות פריצת דרך ב"שיווי משקל נאש" (מושג בתורת המשחקים הקרוי על שם ג'ון נאש). ב-1986 פירסם יחד עם מרטנס מאמר מפורסם בנושא, שעשה שימוש בטכניקות מתמטיות מתקדמות.

בתחילת שנות ה-80 חזר קולברג לישראל, וכיהן כפרופ' למתמטיקה באוניברסיטה העברית. הוא נשאר שם כמה שנים, חזר באמצע שנות ה-80 להרווארד ומאז הוא שם. קולברג מרבה לבקר בישראל, מגיע לסמינרים ועובד הרבה עם פרופ' נוימן. קולברג גם היה דירקטור בחברות ישראליות כמו טבע צפון אמריקה, אורמת טכנולוגיות ומדינול.

בתחילת שנות ה-90 הוא אף פיתח את הדיג'י בלוק - קוביות משחק הממחישות את המבנה העשורי ומשמשות ללימוד פעולות חשבון. הקוביות נחלו הצלחה והיו בשימוש בכ-5,000 כיתות ברחבי ארה"ב.

בירושלים לא קיבלו אותו

אריה לוציאן בבצ'וק,פרופ' למשפט, כלכלה ומימון באוניברסיטת הרווארד גיל: 51 מצב משפחתי: נשוי+2 מגורים: קיימברידג', מסצ'וסטס בארה"ב: יותר מ-20 שנה עוד משהו: כשהיה סטודנט למשפטים הגיש עתירה לבג"ץ נגד הבורסה לניירות ערך, טען בעצמו בפני בית המשפט העליון וניצח בפסק דין תקדימי, שעדיין נלמד בפקולטות למשפטים

אריה לוציאן בבצ'וק, פרופ' למשפט, כלכלה ומימון באוניברסיטת הרווארד, נחשב חוקר מוביל בתחומי משטר חברות ושוק ההון. הוא מראשי הגישה הכלכלית למשפט הדוגלת בשימוש בתובנות ובמודלים כלכליים כדי להאיר בעיות משפטיות ורגולטיוויות.

לבבצ'וק יש שני תוארי ד"ר מאוניברסיטת הרווארד, בכלכלה ובמשפט. עם סיום לימודיו הוא הצטרף לסגל בית הספר למשפטים בהרווארד, קודם לפרופסור מן המניין בגיל 32, והוא מוביל את התוכנית למשטר חברות בהרווארד.

ההתחלה היתה בישראל. עוד במהלך השירות הסדיר בחיל השלישות סיים בבצ'וק שלושה תארים ראשונים - בכלכלה, משפטים ומתמטיקה. כשהגיש מועמדות ללימודי דוקטורט במסלול ישיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, הוועדה דחתה את בקשתו בטענה שבגילו הצעיר (22) אין סיבה שתאוץ לו הדרך ומוטב שישלים קודם לימודי מוסמך. הוא "הסתפק" בלימודים בהרווארד. בבצ'וק, שנחשב ל"כוכב" בתחום האקדמי, פירסם יותר מ-70 מחקרים אקדמיים. הוא חבר האקדמיה האמריקאית למדעים, שהגדירה אותו כשנבחר ב-2000: "אחד החוקרים המובילים בארה"ב בתחום של משפט וכלכלה".

בתחילת דרכו התרכז בבצ'וק בעיקר במודלים תיאורטיים, אבל בשנים האחרונות הוא עוסק גם בעבודה בעלת אופי אמפירי, האופנתית כיום בארה"ב. הוא מזוהה יותר מכל חוקר אחר עם העמדה התומכת בחיזוק ההגנה על בעלי מניות בחברות ציבוריות גדולות.

בבצ'וק כתב ספר על שכר מנהלים ובו קרא תיגר על הקשר החלש מדי בין שכר לבין ביצועי המנהלים ועל כשלי משטר החברות הגורמים לכך. באחרונה אימצו כמה חברות ענק בארה"ב, לרבות Disney, AIG, ו-Home Depot, הצעות שהגיש לחיזוק זכויותיהם של בעלי המניות הציבוריים בהן.

הכלכלן הישראלי המצוטט בעולם

אלחנן הלפמן,פרופ' לכלכלה באוניברסיטת תל אביב ובהרווארד גיל: 62 מצב משפחתי: נשוי + 2 מגורים: קיימברידג', מסצ'וסטס עוד משהו: שמו מוזכר כאחד המועמדים לפרס נובל

פרופ' אלחנן הלפמן היה המוסמך הראשון של הפקולטה לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, וכיום הוא חבר בסגל המורים באוניברסיטת הרווארד. לפי מחקר שפורסם בשנה שעברה, הוא גם הכלכלן הישראלי המצוטט ביותר בעולם.

ההתחלה היתה צנועה יותר: הלפמן נולד ב-1946 בברה"מ לשעבר, והגיע לישראל בגיל 11 דרך פולין. בראיון מלפני כמה שנים, סיפר לחוקר דניאל טרפלר מהמוסד הקנדי למחקר מתקדם כי לא היה בטוח אם יוכל להרשות לעצמו לממן לימודים אקדמיים, ולכן למד לימודים מקצועיים בתיכון. הוא רצה להיות מהנדס אך החליט ללמוד כלכלה בצבא, לאחר ששאל ספר של הכלכלן פול סמואלסון מחיילת ששירתה אתו וקרא אותו בנשימה עצורה. הוא החל ללמוד באוניברסיטת תל אביב, שנה לאחד שהוקם החוג לכלכלה.

ב-1971 נסע הלפמן ללימודי דוקטורט בהרווארד. כשסיים את הלימודים ב-1974 חזר לישראל. עם שובו, הצטרף לסגל החוג לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, שהיה אז בראשית דרכו, ולא כלל, לדבריו, אף חבר סגל מעל גיל 40. בסגל היו חברים איתן ברגלס, חיים בן שחר, דוד פינס וחיים לובין. באוניברסיטת תל אביב מילא הלפמן שלל תפקידים: הוא שימש ראש החוג לכלכלה, מנהל מרכז ספיר לפיתוח כלכלי, ראש הקתדרה לכלכלה בינלאומית על שם ארצ'י שרמן ונשיא האגודה האקונומטרית. הוא משתתף פעיל בדיוני מדיניות ישראליים, ושימש חבר במועצה הלאומית לתכנון ופיתוח, חבר במועצה המייעצת של בנק ישראל, חבר בדירקטוריון בנק הפועלים וחבר בוועדה המייעצת של בנק לאומי.

במהלך הקריירה הארוכה והענפה שלו הספיק לעבור שוב בהרווארד - הוא נסע לשם ב-1982 לאחר מלחמת לבנון, כשהיה זקוק לדבריו למעט שלווה - וגם ב-MIT ובאוניברסיטאות אירופיות ואמריקאיות אחרות. ב-1991 קיבל את פרס ישראל, וב-2004 הוזכר שמו כאחד המועמדים לפרס נובל. הלפמן נחשב אקדמאי פורה במיוחד, שפירסם אינספור מאמרים בכתבי עת נחשבים וכן השתתף בעריכת כמה מהם. הוא חוקר בעיקר תחומים הקשורים לכלכלה בינלאומית, ביניהם סחר חוץ, צמיחה כלכלית וכלכלה מדינית.

מאז 2004 הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל אביב, ומ-1997 הוא משמש פרופסור לסחר כלכלי באוניברסיטת הרווארד, ומחלק את זמנו בין ארה"ב לישראל. לפי RepEc, מאגר מקוון של מאמרים כלכליים, הלפמן הוא אחד מ-50 הכלכלנים הטובים בעולם.

מבעלי השכר הגבוה ביותר באקדמיה

ארתור רביב,פרופ' למימון בבית הספר למינהל עסקים קלוג, מומחה למימון חברות וממשל תאגידי גיל: 61 מצב משפחתי: נשוי + 2 מגורים: שיקאגו בארה"ב: 23 שנה עוד משהו: בעת ביקוריו בישראל אפשר לפגוש אותו בחוף הצוק

אחד הישראלים הבולטים באקדמיה האמריקאית הוא ארתור רביב - פרופ' למימון, שעשה ב-1985 את הדרך מבית הספר לניהול באוניברסיטת תל אביב לבית הספר למינהל עסקים קלוג שבאוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקאגו.

רביב, המתמחה במימון חברות ובממשל תאגידי, נבחר פעמים רבות על ידי בוגרי בית הספר ל"פרופסור השנה". במשך שנים הוא נחשב לאחד מבעלי השכר הגבוה ביותר באקדמיה האמריקאית, וכיום משכורתו השנתית מוערכת ב-600 אלף דולר. הוא ערך כתבי עת נחשבים בתחומי כלכלה ומימון, וזכה לאורך הקריירה שלו במענקים ובתארי כבוד.

בתחילת דרכו האקדמית למד רביב באוניברסיטה העברית, שם השלים תארים ראשונים במתמטיקה, פיסיקה, כלכלה וסטטיסטיקה. את המאסטר בחקר ביצועים קיבל מהטכניון ב-1971. ההמשך היה באוניברסיטת נורת'ווסטרן, שם עשה דוקטורט בכלכלה ניהולית. לאחר שסיים את לימודי הדוקטורט לימד רביב בקרנגי מלון שבפיטסבורג. בהמשך חזר לישראל ולימד בתל אביב - ואז שב לקלוג.

רביב, נשוי לישראלית ואב לשניים, מקפיד להגיע לישראל שלוש פעמים בשנה. הוא מספר שיש לו כאן חברים טובים, לא רק מהאקדמיה. לדבריו, מי שמכיר אותו יודע שכשהוא בישראל אפשר לפגוש אותו כל יום בחוף הצוק שבצפון תל אביב. "לים אני הכי מתגעגע", הוא אומר. "בחו"ל אני עובד ובישראל אני מרגיש בבית".

בעשר השנים האחרונות הוא גם מלמד פעם בשנה, במשך שבוע, בתוכנית קלוג-רקנאטי בפקולטה לניהול בתל אביב. "הייתי מיוזמי התוכנית", הוא מספר. "יש בישראל מוחות מצוינים, וזה חשוב לי ונותן לי סיפוק מיוחד ללמד בתל אביב. הסטודנטים הישראלים טובים מאוד. לפעמים הם קצת אגרסיוויים, אבל יזמים עם בולטות בהיי-טק".

ההיסטוריון נהפך למומחה מס

ראובן אבי-יונה,פרופ' למשפטים באוניברסיטה של מישיגן, מומחה למיסוי גיל: 50 מצב משפחתי: נשוי + 2 מגורים: מישיגן בארה"ב: 25 שנה עוד משהו: כשהוא מגיע לביקור בישראל הוא מגייס ישראלים ללמוד אצלו במישיגן

כמו רבים מהישראלים שמאיישים עמדות בכירות במוסדות אקדמיה אמריקאיים, גם פרופ' ראובן אבי-יונה התחיל את דרכו האקדמית באוניברסיטה העברית. ואולם תחום הלימודים שבחר היה יוצא דופן, בהתחשב בכך שכיום הוא מומחה למיסוי: היסטוריה. ההמשך היה בהרווארד, משם הוא יצא עם דוקטורט בהיסטוריה ותואר במשפטים.

"היה לי ברור שעם תואר במשפטים יש לי יותר אפשרויות בארה"ב", הוא מספר. "עבדתי בניו יורק במשרד עורכי הדין Wachtell, Lipton, Rosen & Kats שנחשב משרד יהודי ובאופן מסורתי עובדים בו ישראלים - בין היתר, עבד אתי דודי תדמור. אבל השעות היו משוגעות - שבעה ימים בשבוע בלי הפסקה - ומההתחלה חשבתי שאני לא אשאר בפרקטיקה".

אבי-יונה החליט לחזור לאקדמיה. הוא לימד במשך שבע שנים משפטים בהרווארד וב-2000 קיבל הצעת עבודה מהאוניברסיטה של מישיגן, שם הוא נמצא עד היום. הוא נחשב מומחה למיסוי ומנהל את תוכנית התואר השני במשפטים (LLM) במיסוי בינלאומי. כשהוא מגיע לישראל, כדי לבקר מכרים או ללמד קורסים מרוכזים, הוא גם מגייס ישראלים לתוכנית. לדבריו, חמישה מתוך 11 הסטודנטים הלומדים אצלו השנה הם ישראלים. "זה תמיד מועיל להשתפשף בחו"ל", הוא אומר. "כבר הושבתי תלמידים בכל המשרדים המובילים בניו יורק".

אבי-יונה נשוי לישראלית ויש לו שני ילדים, בני 12 ו-9. "לאחר 25 שנה אנחנו יותר מחצי אמריקאים, ולכן גם נראה לי שנישאר כאן", הוא אומר.

מכר חברה ב-458 מיליון דולר

יואב שוהם,פרופ' למדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד גיל: 52 מצב משפחתי: נשוי+ 3 מגורים: עמק הסיליקון בארה"ב: 21 שנה עוד משהו: חובב יין, עזר לקדם מכירות של יין ישראלי בארה"ב

אחרי שיואב שוהם, היום פרופסור למחשבים באוניברסיטת סטנפורד, סיים תואר ראשון במדעי המחשב בטכניון - הוא רצה להתמחות בבינה מלאכותית (ענף במדעי המחשב העוסק באפשרות לפתח תוכנות שיוכלו לבצע משימות הדורשות לרוב אינטליגנציה אנושית) - אבל בישראל לא היו עדיין לימודים מוסדרים בתחום. לכן, הוא נסע ב-1982 לאוניברסיטת ייל בארה"ב, שם עשה דוקטורט בתחום.

שוהם מספר כי כשסיים את לימודי הדוקטורט ב-1986 הוצעה לו משרה באוניברסיטת סטנפורד שבעמק הסיליקון, אך הוא חזר לישראל לפוסט-דוקטורט מקוצר במכון ויצמן. ב-1987 הוא נסע לסטנפורד, ומאז הוא שם. המומחיות המקצועית שלו היא בתחום של בינה מלאכותית עם התמחות בלוגיקה, תורת המשחקים ומערכות רבות משתתפים. לדבריו, הוא מעורב באקדמיה ובפרויקטים פילנתרופיים בישראל. שוהם סבור כי החשיפה לאקדמיה בחו"ל היא חיונית לכל מדען. "זה יכול להיות לימודים, פוסט-דוקטורט, ביקורים בקיץ או תקופה קצובה של עבודה. זו לא חייבת להיות משרה מלאה. בישראל יש מדענים דגולים, אבל כולם נחשפים לעבודה בחו"ל בצורות שונות".

פרופסורים באוניברסיטאות עילית בארה"ב אמנם מתוגמלים יפה, אבל שוהם הצליח להתעשר בדרך נוספת. בתקופת בועת האינטרנט הוא הקים את חברת טריידינג דיינמיקס, שפיתחה תוכנה לניהול מכרזי אנרגיה באופן מקוון. הוא מכר אותה לחברת אריבה תמורת סכום נאה של 458 מיליון דולר.

שוהם נשוי בשנית לנעה אליאסף-שוהם, ממייסדי מכון ראות - מוסד ללא כוונות רווח המתמקד בביטחון לאומי, כלכלי וחברתי. "חשוב לי הקשר שבין ישראל ליהדות התפוצות", הוא אומר, "הזהות שלנו כישראלים והזהות של יהודים אמריקאים שונות, אבל כרוכות זו בזו. ישראלים מבינים את ההוויה הישראלית באופן שמתי מעט מיהודי ארה"ב מבינים, ומתפקידם להעביר את ההוויה הזאת והעושר שבה לאחרים".

ממשיכה בדרכו של הכומר

דפנה קולר,פרופ' למדעי המחשב באוניברסיטת סטנפורד גיל: 39 מצב משפחתי: נשואה + 2 מגורים: עמק הסיליקון בארה"ב: 19 שנה עוד משהו: אוהבת לנסוע עם בעלה לחופשות באתרים אקזוטיים, וכבר הספיקה לבקר בטהיטי, בקריביים, באוסטרליה ובניו זילנד

פרופ' דפנה קולר מאוניברסיטת סטנפורד נעזרת בתורתו של כומר מהמאה ה-18 כדי לקדם, בין השאר, את האופן שבו בינה מלאכותית עוזרת להבין את מנגנון פעילות הגנים.

קולר, מרצה מן המניין במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה שבקליפורניה, נחשבת פורצת דרך ביישום של רשתות בייסיאניות - מסגרות העוסקות בהסקת מסקנות בתנאי חוסר ודאות. הן קרואות על שמו של הכומר תומס בייס, שחקר דווקא את מסלולם של כדורי ביליארד.

התוכנות שכתבה קולר הצליחו למצוא קשרים חדשים בין גנים לחלבונים, שעלולים להיעלם מעיני החוקרים בשל עודף המידע הקיים כיום בתחום. "אנשים מוגבלים ביכולת השילוב של פיסות מידע שונות", אמרה פרופ' קולר בראיון למגזין של MIT, "למחשבים אין מגבלה כזו".

קולר נולדה בירושלים, וסיימה תואר שני במדעי המחשב באוניברסיטה העברית בגיל 18. לסטנפורד הגיעה ב-1989, עם בעלה דן אבידע, שעמד במשך שנים בראש חברת המדפסות EFI וכיום הוא שותף באופוס קפיטל. אחרי שהשלימה פוסט-דוקטורט בברקלי, חזרה לפרינסטון, קיבלה מינוי של מרצה מן המניין והקימה קבוצת מחקר בשם DAGS, ראשי תיבות של "קבוצת הסטודנטים המקורבים של דפנה".

הקבוצה מורכבת מתלמידי תואר ראשון ותואר שני, פוסט-דוקטורנטים ודוקטורנטים, החוקרים תחומים שבהם קיימת חוסר ודאות, החל מאינטראקציה בין חלבונים תוך שימוש במודלים גרפיים, וכלה בבניית מודלים הסתברותיים לניתוח מידע ביולוגי ורפואי.

על עבודתה עם סטודנטים זכתה קולר במדליה יוקרתית, בין השאר בזכות מחויבותה ליצירת סביבה אוהדת לנשים חוקרות בתחום מדעי המחשב. ב-2004 היא זכתה במלגת מקארתור היוקרתית בסך 500 אלף דולר, המוענקת לאנשים יוצאי דופן מתחומים שונים.

בנעליו של אלברט איינשטיין

נתן זיברג, פרופ' לפיסיקה וחבר סגל במכון למחקר מתקדם בפרינסטון גיל: 51 מצב משפחתי: נשוי + 2 מגורים: ניו ג'רזי בארה"ב: 19 שנה עוד משהו: שירת בצבא כמטאורולוג וחלק חדר עם פיסיקאי מוכר נוסף - אשל בן-יעקב

נתן זיברג הוא אחד החוקרים המובילים בעולם בשניים מהתחומים המורכבים, המסעירים והחדשניים ביותר של הפיסיקה התיאורטית: תורת המיתרים וחקר החלקיקים האלמנטריים.

תורת המיתרים טוענת כי בבסיס החומר והכוחות הפועלים ביקום נמצאות אבני יסוד, המכונות מיתרים. אם יתגשמו התקוות שנתלות בתיאוריה, היא תוכל לאחד את שתי התורות הקיימות כיום בפיסיקה - תורת היחסות ומכניקת הקוונטים - ולפתור את הסתירות ביניהן.

חקר החלקיקים האלמנטריים, שבו הגיע זיברג להישגים פורצי דרך, מנסה לקבוע את אופיים של החלקיקים הקטנים ביותר שמהם בנוי היקום. בזכות תרומתו לשני התחומים זכה זיברג בכמה מהכיבודים הגבוהים ביותר הניתנים לפיסיקאים, בהם חברות באקדמיה האמריקאית למדעים ואמנויות, פרס דני היינמן של האגודה הפיסיקלית האמריקאית ומלגת מקארתור.

זיברג למד באוניברסיטת תל אביב ובטכניון, והשלים את הדוקטורט שלו במכון ויצמן. ב-1989 הוצע לו להצטרף לצוות חדש לחקר חלקיקים אלמנטריים שהוקם באוניברסיטת ראתגרס שבניו ג'רזי. תוך זמן קצר נהפך הצוות לאחד משלושת הגופים המובילים בתחום בעולם, ובעקבות ההצלחה זומן זיברג למכון למחקר מתקדם באוניברסיטת פרינסטון - גם היא בניו ג'רזי.

במכון 27 חברי סגל בלבד, הפועלים בתחומים מדעיים מגוונים, והוא נחשב המרכז האקדמי הבולט בעולם בתחומים שונים של מתמטיקה ופיסיקה תיאורטית. כדי להבין את היוקרה של המקום מספיק להעיף מבט חטוף ברשימת המדענים שעבדו בו בעבר. השם הבולט הראשון הוא אלברט איינשטיין, שהיה בשנות ה-30 מראשוני החוקרים במכון. לצדו מופיעים שמותיהם של מדענים בולטים נוספים: המתמטיקאים ג'ון פון נוימן וקורט גדל, הפיסיקאי רוברט אופנהיימר שניהל את תוכנית הגרעין האמריקאית במלחמת העולם השנייה והאנתרופולוג קליפורד גירץ.

"יש כאן תנאי מחקר אידיאליים", מספר זיברג. "המרצים במכון יכולים להקדיש את עיקר זמנם למחקר. בישראל מתבצע מחקר ברמה טובה, אבל המגע שלי פה עם צמרת העולם המדעי הוא הרבה יותר תכוף והדוק. המגע הזה מאוד מפרה: זה מעורר חשיבה על כיוונים חדשים ונוח מאוד מבחינה טכנית, כאשר אפשר לקבל תשובות לבעיות שונות מהאנשים המובילים בתחום". בכל שנה מבלה זיברג חודש בישראל כאורח של האוניברסיטה העברית.

מלמד את פראדה

אלי ברטוב, פרופ' למינהל עסקים באוניברסיטת ניו יורק גיל: 53 מגורים: ניו יורק בארה"ב: 23 שנה עוד משהו: הרצה במילאנו בפני מנהלים של חברות אופנה

אלי ברטוב הוא פרופסור מן המניין בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת ניו יורק ועומד בראש התוכנית לדוקטורט בחשבונאות. הוא פועל גם במגזר העסקי, ומשמש יועץ לקרנות גידור וקרנות השקעה. בנוסף, הוא עד מומחה במשפטים העוסקים בהונאה בתחום מניות הערך או במחלוקות בעניינים חשבונאיים. מקרה מפורסם שבו טיפל באחרונה היה ההסדר של חברת סיסקו עם משקיעיה ב-2007, כאשר החברה נאלצה לשלם למשקיעים פיצויים בסך 100 מיליון דולר.

ברטוב מרצה ברחבי העולם, ובאחרונה הוזמן להרצות במילאנו בפני מנהלי כספים של חברות כמו פראדה ופרגמו. קודם לכן הרצה באוסטרליה, הונג קונג ופאריס. לעתים הוא מרצה גם בישראל, אך אינו עובד עם חברות ישראליות. "אף אחד לא פנה אלי", הוא צוחק.

בדומה לברטוב, ישראלים רבים הם מרצים בדרגות בכירות בבתי ספר למינהל עסקים בארה"ב. "ב-15 בתי הספר המובילים למינהל עסקים בארה"ב, אפשר למצוא מרצים מישראל", הוא אומר. כששואלים אותו איך הוא מסביר את התופעה, בפרט על רקע הדעה הרווחת שלפיה לישראלים יש הרבה מה ללמוד מהאמריקאים על עסקים, הוא משיב: "מה שאנחנו מלמדים זה תאוריה, מודלים מתמטיים, לא דברים שימושיים שאפשר ליישם בחנות המכולת. אנחנו לא מלמדים איך לעמוד על המקח".

ברטוב למד לתואר ראשון באוניברסיטת תל אביב, נסע ב-1985 לעשות דוקטורט באוניברסיטת ברקלי, ומאז נשאר בארה"ב.

סטטיסטיקה הוליוודית

יהושע אלישברג, פרופ' לשיווק וניהול מידע בבית הספר וורטון למנהל עסקים גיל: 63 מצב משפחתי: נשוי + 1 מגורים: פנסילווניה בארה"ב: 30 שנה עוד משהו: מצפה להולדת נכדו הראשון בשבועות הקרובים

יהושע אלישברג, פרופסור לשיווק וניהול מידע בבית הספר וורטון באוניברסיטת פנסילווניה, הגיע לאוניברסיטת אינדיאנה ב-1978 כדי להשלים דוקטורט בשיווק, כשבאמתחתו תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה מהטכניון ותואר שני במינהל עסקים מאוניברסיטת תל אביב.

"לא ראיתי את עצמי עובד במעבדה עם מכשירים, אני אוהב לעבוד עם אנשים, ובמהלך עבודת המאסטר שלי ראיתי שהחיים באקדמיה מתאימים לי: אין מישהו שעומד מאחורי הגב ואומר מה לעשות, אני יכול לחקור בעיות שמעניינות אותי, ואני קובע את הדד-ליין", הוא מספר.

אלישברג עוסק בעיקר בחיפוש מודלים ומתודולוגיות לפתרון בעיות עסקיות נפוצות. מחקריו הנודעים ביותר עוסקים בהקטנת חוסר הוודאות הכרוך בהפקת סרטים בהוליווד: תהליכי העשייה, המימון וההפצה של סרטים מהווים הם תחום פופולרי למחקר אקדמי בשנים האחרונות, ואלישברג, שמעיד על עצמו כי הוא חובב סרטים מושבע, חוקר את התחום בהתלהבות. "בתעשייה הזו ההחלטות ממש גורליות", הוא מספר, "כל החלטה עולה בסביבות 100 מיליון דולר, ומקבלים כזו 25 פעמים בשנה".

בדרך לוורטון עבר אלישברג גם באוניברסיטת שיקאגו, באוניברסיטת מיזורי שבקולומביה, וגם בבית הספר לעסקים קלוג באוניברסיטת נורתווסטרן שבשיקאגו. לישראל הוא מגיע פעם בשנה, כדי ללמד קורסים קצרים במרכז הבינתחומי בהרצליה.

"מבחינת מחקר שיווק, ההתייחסות בארה"ב יותר רצינית מאשר בישראל," הוא אומר. "וזה נובע קודם כל מגישה כלכלית: בישראל לא משלמים הרבה, אז צריך לעבוד בעבודות נוספות כדי להתפרנס".

אלישברג בנה מודלים שמעריכים את רווחיותם של כוכבי קולנוע שונים וכן מודלים שצופים כמה זמן כדאי לבתי קולנוע להקרין סרט מסוים, בהתבסס על מכירות כרטיסים מוקדמות. עוד פיתח מודל ששואף לנבא אילו תסריטים ייהפכו לסרטים מצליחים, כדי לצמצם את מרכיב חוסר הידיעה בבחירת פרויקטים לפיתוח - אחת מבעיותיה הגדולות ביותר של תעשיית התרבות. המודל עובד באמצעות שילוב של קוראים שנותנים ציונים לתסריטים, ותוכנת מחשב. העיסוק בתחומים זוהרים אלה הביא את אלישברג לא רק לירחונים אקדמיים, אלא גם לדפיהם של עיתונים נחשבים כ"ניו יורק טיימס", "ניוזוויק" ו"ביזנסוויק".

האשה שעשתה אנליזה לסטנדאל

שושנה פלמן, פרופ' באוניברסיטת אמורי, אטלנטה. חוקרת בתחום הספרות הצרפתית גיל: 66 מצב משפחתי: נשואה מגורים: אטלנטה בארה"ב: כמעט 40 שנה עוד משהו: קיבלה תואר כבוד מממשלת צרפת ב-1982, על תרומתה לתרבות הצרפתית

פרופ' שושנה פלמן היא חוקרת ידועה בתחום הספרות הצרפתית, ואחת החלוצות בשידוך בין הספרות לבין הפסיכואנליזה. פלמן הפסיקה לכתוב וללמד בעברית כבר בסוף שנות ה-60, כשנסעה לעשות דוקטורט בספרות צרפתית באוניברסיטת גרנובל. מאז היא שוהה בצרפת ובארה"ב, כשהיא חוזרת לביקורים בישראל מדי שנה.

לאורך הקריירה האקדמית הארוכה שלה פלמן לא כתבה בעברית, אך כפי שסיפרה בראיון שהעניקה ל"הארץ" לפני כשנתיים, מעולם לא התנתקה מהשפה; בעבורה עברית היא "שפת הלא-מודע".

פלמן נולדה בתל אביב ב-1942 ושירתה בצבא כקצינת חינוך. אז, סיפרה, החלה להתפתח תודעתה הפמיניסטית. היא התאהבה בשפה הצרפתית בשל האוניוורסליות והליריות שלה, וכתבה את הדוקטורט שלה על הסופר הצרפתי אנרי סטנדאל. זאת אחרי שסיימה תואר ראשון ושני בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית. היא ידועה בעיקר בשל השילוב בין ספרות לבין פסיכואנליזה, ובפרט פסיכואנליזה לאקאניאנית, ששימש אותה, בין השאר, כדי לנתח ספרות מנקודת מבט פמיניסטית, לנתח את השיח הספרותי על השיגעון וכן לחקור את נושא הטראומה והעד?ת, בעיקר כפי שהוא משתקף בעדותם של ניצולי שואה.

בספר שכתבה עם הפסיכואנליסט דורי לאוב - "עדות", היא חקרה את השואה כאירוע "שמשמיד את עדיו". היא התייחסה, בין השאר, לעדויות במשפט אייכמן וכן להשפעתה המתמשכת של השואה בתרבות המערבית - דרך ניתוח של עדויות מצולמות וספרים, וכן ניתוח סרטו של קלוד לנצמן, "שואה". לנצמן עצמו, כך דווח, נפעם מהניתוח שעשתה לסרטו. מ-1970 שימשה פלמן מרצה לספרות השוואתית וצרפתית באוניברסיטת ייל, עד שעברה לאוניברסיטת אמורי באטלנטה לפני שלוש שנים.

היא נחשבת למורה כריזמטית ורבת השפעה. השהות שלה בצרפת ובארה"ב איפשרה לה ליצור קשרים עם אינטלקטואלים נודעים, דוגמת הפסיכולוג המפורסם ז'אק לאקאן, שתורתו שימשה אותה במחקרים המבוססים על פסיכואנליזה, והפילוסוף הצרפתי ז'אק דרידה. קשריה אף הם מוסיפים למעמדה העולמי; ספק אם היתה יכולה ליצור קשרים כאלה לו נשארה בתל אביב.

קושר קשרים בקולומביה

אמיר זיו,פרופ', סגן דיקאן בפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטת קולומביה גיל: 49 מצב משפחתי: נשוי + 3 מגורים: ניו יורק בארה"ב: 22 שנה עוד משהו: נבחר לאחד המרצים המוערכים בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת קולומביה

פרופ' אמיר זיו הוא סגן הדיקאן בפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. במסגרת תפקידו אחראי זיו לתוכנית היוקרתית ללימודי מינהל עסקים (MBA) של האוניברסיטה.

זיו, חיפאי במקור, השלים תואר ראשון ושני בכלכלה ובחשבונאות באוניברסיטת חיפה. לאחר מכן נסע לאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה ללימודי דוקטורט בחשבונאות ומינהל עסקים.

לאחר סיום לימודיו, התקבל זיו לאוניברסיטת ייל שבה לימד בשנים 1990-1994, ומשם עבר לאוניברסיטת קולומביה. ב-2002 חזר לישראל ולימד במרכז הבינתחומי בהרצליה, עד שלפני שנתיים וחצי הגיעה ההצעה למינוי הנוכחי בקולומביה. כיום עוסק זיו בחקר מבנים אופטימליים של ארגונים והשפעה של אינפורמציה על המבנה הארגוני.

זיו מספר על כמה הבדלים משמעותיים בין החיים האקדמיים בישראל לבין אלה שבארה"ב: "מעט מאוד אנשים עוסקים בתחום שלי בישראל, אנשים ספורים בכל אוניברסיטה. באוניברסיטת קולומביה לבדה, לעומת זאת, מדובר ב-10-15 חברי סגל.

"ברגע שאתה עובד באוניברסיטה מובילה קל יותר ליצור קשרים. מדי שבוע מגיע לכאן מרצה אורח מהשורה הראשונה, שנפגש עם כל חברי הסגל. מגיעים אלינו גם בכירים מהעולם העסקי, כמו מנכ"ל רנו-ניסאן, נציב האן.בי.אי, מנהלי בתי השקעות ורבים אחרים", אומר זיו.

לצד סביבת העבודה הנוחה והקשרים האינטנסיוויים עם הצמרת המחקרית והעסקית, הפיתוי הכספי גדול. זיו מספר שהמשכורת ההתחלתית שמקבל חבר סגל בדרגה הנמוכה, מיד לאחר סיום הדוקטורט, מגיעה ל-200 אלף דולר בשנה, פי שלושה או ארבעה ממקבילו הישראלי. המשכורת ממשיכה לתפוח, כמובן, עם השנים.

זיו נחשב מורה פופולרי. הוא זכה בפרסי הוראה רבים, ונבחר על ידי המגזין "ביזנס וויק" לאחד המרצים המוערכים בבית הספר למינהל עסקים של קולומביה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#