שערוריית המעבדה לבדיקת השעה: כך הוזרמו מיליונים לגוף עם שלושה עובדים - שלא תורם למשק - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שערוריית המעבדה לבדיקת השעה: כך הוזרמו מיליונים לגוף עם שלושה עובדים - שלא תורם למשק

משרד הכלכלה שכח מקיומה של המעבדה הלאומית לפיזיקה - שאמורה לשמור על סנכרון השעה, המטר, הק"ג והתדר בישראל עם אלה שבחו"ל

31תגובות
המעבדה לפיזיקה בבריטניה, 1950
Fox Photos / Getty Images

 

מה השעה כרגע? לכאורה מדובר בשאלה פשוטה, שהצצה חטופה בשעון תספק את התשובה עליה. אבל כלל לא בטוח שאתם יודעים מה השעה המדויקת ברגע זה. אם אתם שוהים בישראל, התשובה לשאלה אינה מובנת מאליה.

הסיבה לכך היא שהרשות הלאומית שאמורה לוודא כי יהיה בישראל קנה מידה מדויק ומסונכרן עם העולם — של זמן, אורך או תדרים אלחוטיים — היא המעבדה הלאומית לפיזיקה, שאינה מתפקדת בעשור האחרון. את מקומה של המעבדה התחילו למלא עסקים פרטיים, כמו חברות הסלולר, שמסונכרנות לשעונים בינלאומיים דרך לוויינים או באמצעות שעונים אטומים, וחברות תעשייה המוציאות בדיקות איכות מחמירות לחו"ל.

"ישראל היא כנראה המדינה המערבית היחידה שבה קיימת מעבדה לאומית לפיזיקה שאינה בעלת פעילות משמעותית", נכתב בטיוטת דו"ח שהכינה חברת KPMG לבקשת משרד הכלכלה והתעשייה הבוחן את מעמדה של המעבדה, ושהגיעה לידי TheMarker. "היעדר מעבדה פוגע במערך האיכות של ישראל וכן במוניטין שלה. מדינה שאינה מכבדת את מחויבותיה (הבינלאומיות להפעלת המעבדה; א"ק) מאבדת אמינות בקרב הקהילה הבינלאומית".

כך למשל, צוין כי מצבה הנוכחי של המעבדה אינו עומד בסטנדרט הנדרש כדי שמדינות מערביות יסתמכו על בדיקותיה ויקלו על הסחר עם ישראל.

משרד הכלכלה לא פיקח על המעבדה הלאומית לפיזיקה והזניח אותה, עד כדי כך שב–2009 היא איבדה את ההכרה הבינלאומית מהארגון שמאשר מעבדות לאומיות (BIPM), בשל התנאים הסביבתיים שבהם פעלה — ובעקבות זאת חדלה לשמש את המשק. המעבדה בישראל מעסיקה כיום שלושה עובדים בלבד, לעומת 100 עובדים במעבדה הלאומית ההולנדית, או כ–2,000 עובדים במעבדה הלאומית הגרמנית.

המעבדה, שממוקמת בגבעת רם שבירושלים, צפויה לעבור למבנה חדש שמוקם בימים אלה באותו אזור — במטרה שזה יעמוד בדרישות האיכות הבינלאומיות ובתקן של הארגון הבינלאומי. בינתיים, כתוצאה מאובדן ההכרה בה, המעבדה אינה יכולה להמשיך לשמש מעבדת כיול לאומית או לתת שירותי כיול למעבדות משניות. בכך כבר נפגע מערך האיכות של ישראל והמדינה התחילה לאבד את אמינותה בקהילה הבינלאומית.

כדי למזער את הנזק, התרגלה התעשייה המקומית לבצע את הבדיקות באיכות הגבוהה ביותר בחו"ל, ואת הבדיקות המדויקות פחות במעבדות בישראל שהוסמכו על ידי גורמים בחו"ל. בניגוד למדינות אחרות, התעשייה הישראלית אינה זוכה ליהנות מהפוטנציאל של תמיכת המעבדה הלאומית בפיתוח וייצור חדשניים, מתקדמים, מדויקים ואיכותיים של טכנולוגיות וחומרים.

הוצאות גדולות, הכנסות מזעריות
עלות הפעלת המעבדה לפיזיקה )ממוצע 2016-2012 (, בשקלים

ואולם לא כל מפעל תעשייה מקומי יכול להעביר בקלות את הבדיקות לחו"ל. לפי KPMG, הבעיות במעבדה הלאומית משפיעות במיוחד על התעשיות הביטחוניות. אלה אינן מתלהבות משיגור ציוד לבדיקה בחו"ל — בין היתר מחשש להחרמת הציוד בשל שאריות חומר נפץ או מנזקים שעלולים להיגרם לציוד רגיש במיוחד, שיפגע ברמת הדיוק שלו.

מקור בחברה ביטחונית גדולה אמר כי "אין בארץ ציוד לבדיקת כל הצרכים הרלוונטים שלנו, לכן אנחנו מוציאים בדיקות לחו"ל כשצריך. לפני הרבה שנים היו בודקים את הציוד מול המעבדה הלאומית לפיזיקה, אבל זה נפסק כבר לפני די הרבה שנים. כיום אין להם בכלל ציוד לבדיקת הצרכים שלנו, ורוב המדענים והחוקרים בחברה שלנו בכלל לא שמעו על המעבדה ולא יודעים מה היא עושה. לחברה יש מעבדה שמבצעת כיולים למוצרים שמיוצרים כאן. עם זאת, חלק מהיחידות שלה נשלחות לחו"ל, בלית ברירה".

מקור נוסף בתעשייה אמר כי "כל התעשייה נפגעת מזה, אבל בעיקר התעשיות המדויקות. זה מעכב ייצור ועולה יותר כסף. המעבדה לא מתפקדת, והתעשייה נאלצת לחפש פתרונות יקרים יותר בעולם. התעשייה צריכה מעבדה לאומית לפיזיקה, אבל כזאת שמתפקדת".

מקור נוסף אמר כי "החברה מבקשת מספקיה בחו"ל לכייל את המכשירים עבורה, בהיעדר יכולת כזאת בישראל".

המעבדה מונה שלושה עובדים בלבד

למרות זאת, המעבדה ממשיכה להיות מתוקצבת על ידי משרד הכלכלה והתעשייה ב–2.5 מיליון שקל בשנה — מהם 900 אלף שקל לשכר, 966 אלף שקל לשכירות ו–385 אלף שקל לציוד. המשמעות היא שבשמונה השנים מאז שקרסה המעבדה כמעט לחלוטין מימנה אותה המדינה בכ–20 מיליון שקל.

המעבדה הוקמה ב–1950 ומהווה חלק ממערך האיכות בישראל, לצד מכון התקנים והרשות להסמכת מעבדות. מערך זה הוא הבסיס לעמידה של הייצור ואספקת השירותים המקומיים בסטנדרטים הבינלאומיים. המעבדה, שעד לפני 15 שנה העסיקה 40 עובדים, מונה כיום שלושה עובדים בלבד ונותנת שירות רק בתחומי זמן ותדר. לו היתה מעסיקה יותר עובדים היתה יכולה להרחיב פעילות בדומה למעבדות בחו"ל ולפתח כלים המאפשרים חדשנות מדעית בענפים טכנולוגים כדוגמת חומרים חדשים, חיישנים, אופטיקה ותוכנה, ולמכור את השימוש בהם תמורת תמלוגים.

במדינות אחרות בעולם המעבדות הלאומיות עוסקות בתחומים נוספים כגון ייעול ביצועים, סיוע לכלכלה הדיגיטלית הכוללת שימוש באנטנות ולוויינים בעמידה ברגולציה, מדידת אנרגיה, צמצום הבזבוז של משאבי טבע חיוניים וסיוע בתחזוקת תשתיות ובהפחתת סיכונים הנובעים מקריסתן.

קשה לחשוב על פער גדול יותר בין מעמדה הבינלאומי המוביל של ישראל כמדינת היי־טק מתקדמת לבין מצבה העלוב של המעבדה הלאומית לפיזיקה שלה, שאמורה להבטיח רמת איכות גבוהה של הפיתוח והייצור הישראליים. העובדה שחברות פונות לקבל שירותי מעבדות באיכות גבוהה ביותר בחו"ל היא תעודת עניות למעבדה הישראלית.

עד ינואר - מאלתרים

"פעולות שגרתיות כמו שיחה בטלפון או צפייה בטלוויזיה המקושרת ללוויין או לנווט (GPS) מבוססות על הזמן העולמי", מספר מומחה לנושא. "הזמן העולמי נקבע על ידי ועדה בינלאומית שיושבת בפריז, שמעבירה אותו למערכות הלוויין של ארה"ב, האיחוד האירופי ורוסיה. המעבדה הלאומית לפיזיקה של ישראל שותפה בקביעת הזמן העולמי, בכך שהיא מדווחת לוועדה בפריז כל 24 שעות על הזמן כפי שנקלט אצלה משני מקורות עיקריים — מלוויינים ומשעונים אטומים (מדויקים במיוחד שמשמשים גם לתעשיית החלל; א"ק) שנמצאים במעבדת המשנה לזמן ותדר".

לדברי המומחה, "המעבדה הלאומית בישראל מתפקדת כמו אי בודד, ואינה מעבירה את המידע על הזמן והתדר למערכות השונות במשק לשימושן (ככל הנראה בשל מצוקה בכוח אדם; א"ק). התדר משמש אותנו לתקשורת בכלל, כולל זו של בזק, סלקום או פרטנר — וכל רשת מחויבת לסנכרון בתדר. המערכות משתמשות בקבלת התדר משעונים אטומים עצמאיים או מלוויינים, אבל מי שאמור לבדוק את זה ולהיות מסוגל לכייל ולתת את הזמן הלאומי, כולל בחתימות הזמן לבנקים, היא המעבדה הלאומית — שכאמור, אינה מתפקדת".

לדברי המקור, הבעיות נפתרות בינתיים באמצעות אילתורים, אבל בינואר הקרוב המצב עשוי להשתנות. אז צפויה להיכנס לתוקף בארה"ב ובאירופה תקינה בינלאומית שמחייבת "חותמת זמן" בכל עסקה כספית שמתבצעת בבנקים, או בכל חוזה שייחתם באמצעות חתימה דיגיטלית (כלומר, באמצעות תקשורת אלקטרונית). החתימה צריכה להיות לפי השעון הלאומי — ולפי התקינה הבינלאומית, המעבדה הלאומית היא זו שאמורה לבדוק את השעה בדיוק של 100 מיקרו־שנייה. ואולם המעבדה לזמן ולתדר מחזיקה עובדת אחת, וספק אם תעמוד במשימה.

פגיעה בתעשייה המדויקת ביותר

מקור נוסף המקורב לתחום אמר כי בהסכמים בינלאומיים נבחנות מדינות לפי מערכות איכות, והמעבדה הלאומית לפיזיקה היא אחד הגופים שחייבים להיות בכל מדינה. העובדה שהמעבדה אינה מתפקדת היא הפרה של ההסכמים הבינלאומיים שעליהם חתומה ישראל, שמניחים שיש לה מעבדה לאומית.

"המעבדה מהווה קודקוד של המדידה המדויקת במדינה", אומר המקור. "היא זו שמשווה עם הציוד שלה את אבות המידה הלאומיים, כדוגמת מסה, אורך, חשמל, זמן ותדר עם אלה של מדינות אחרות ב'אמנת המטר'. לאחר מכן המעבדה מאצילה את הציוד המדויק שלה למעבדות אחרות, שאמורות לכייל את ציוד העבודה שלהן".

לדבריו, תעשיות כמו תעופה ותרופות — שחייבות דיוק בשיעורים של אלפיות המילימטר — חייבות בדיקה במעבדות בעלות דיוק גבוה במיוחד. את היעד הזה היו אמורות לספק מעבדות המשנה של המעבדה הלאומית לפיזיקה לפי תחומיהן (זמן, חשמל, מסה). "חברה שמוכרת רכיבים ליצרנית מטוסים כמו פראט אנד ויטני האמריקאית (Pratt & Whitney) צריכה להוכיח שיש לה מכשירים המכוילים ברמת דיוק גבוהה ביותר".

כיום המכשירים האלה מכוילים בחו"ל במקום בישראל, והדבר גורם לקשיים שנגרמים כתוצאה משיגור המוצרים באמצעות טיסות. מכשירים ורכיבים שעברו כיול וחוזרים לישראל, נפתחים בדרך מסיבות ביטחוניות — ובכך נפגע לא פעם הכיול המדויק שלהם. בנוסף, תעשיות ישראליות מתלוננות כי מעבדות לאומיות בחו"ל נותנות עדיפות לבדיקות עבור התעשייה המקומית, ומוצריהן נדחקים לסוף הרשימה. הכיול שחסר בישראל הוא משני סוגים — של מכשירי מדידה (להבדיל ממוצרים) בחברות ובמעבדות, ושל חלקי מוצרים המצריכים דיוק ברמה הגבוהה ביותר שקיימת.

הסכמי הסחר עם ישראל בסכנה

כאמור, מדינת ישראל חתומה על "אמנת המטר" הבינלאומית עם 58 מדינות נוספות, שנועדה לוודא האחדת מידות ומשקלות בעולם. להפעלת המערך הוקמו שלושה ארגונים בינלאומיים: הלשכה הבינלאומית למידות ומשקלות (BIPM), הוועדה הבינלאומית למידות ומשקלות (CIPM), והכנס הכללי למידות ומשקלות (CGPM). הלשכה אחראית על האחדת הסטנדרטים בעולם, ובכלל זה ביצוע כיולים למדינות החברות באמנת המטר. הסמכת הלשכה מבטיחה בקרה בינלאומית במדידות המבוצעות במדינה שהוסמכה, ולהפך.

הסכמים בינלאומיים נוספים שעליהם חתומה ישראל כוללים הסכם חסמי סחר טכנים (TBT), הכולל דרישה לשקיפות בדרישות טכניות והסכם הכרה רב־צדדי בסטנדרטים בינלאומיים של מדידה (MRA). במצבה של המעבדה כיום, היא אינה עומדת בחלק מדרישות ההסכמים הללו. הסכמי סחר בינלאומיים של ישראל מבוססים על הנחה שהמדינה מתחזקת את מערך האיכות הלאומית שלה, כולל המעבדה הלאומית לפיזיקה.

הגוף הבינלאומי שמאחד את המידות והמשקלות מבצע את ההתאמה במידות בין חברותיו באמצעות בחינה הדדית רב־צדדית, שהחלה ב–2005. לאחר כמה שנים הגיעו ארבעה נציגי הגוף לישראל ובחנו את המעבדה הלאומית לפיזיקה. הם טענו כי המבנה שלה אינו תואם את הסטנדרטים להפעלת מעבדות מתקדמות, וציינו שיש להפריד בין המעבדות ולקיים לכל תחום מעבדה נפרדת (למשל מעבדת מסה, מעבדת זמן, מעבדת חשמל). ביקורת נוספת נגעה למספר העובדים במעבדה (באותו זמן לכל מעבדה הוקצה עובד אחד) — ונטען כי יש להגדילו.

בעקבות ההמלצות הוחלט לבצע שיפוצים במבנה, אך בינתיים המעבדה הפסיקה להשתתף בהשוואות הבינלאומיות של המידות. ההכרה הבינלאומית במעבדה מתבצעת כפועל יוצא מהשתתפותה במסירת נתונים לגוף הבינלאומי לגבי המידות שהיא אחראית להן. מכיוון שהמעבדה הישראלית איבדה את היכולת לבצע מדידות, בין אם בגלל השיפוצים או מסיבות אחרות, היא איבדה את ההכרה הבינלאומית במעמדה.

משרד הכלכלה: "ההמלצות ייבחנו"

החלופות שהציעה KPMG למשרד הכלכלה והתעשייה כוללות את סגירת המעבדה, המשך הפעלתה במתכונת המצומצמת, הפעלתה במתכונת מלאה או הקמת מינהל מטרולוגיה לאומית — שיכלול את המעבדה, מכון התקנים, מינהל התקינה במשרד הכלכלה והרשות להסמכת מעבדות.

סגירת המעבדה תהווה הפרה של החוק הישראלי ושל הסכמים בינלאומיים שעליהם חתומה ישראל, תגדיל את הנטל הרגולטורי על התעשיות הביטחוניות ותעשיית ההיי־טק הדו־שימושית (מוצרים לשימוש אזרחי וצבאי) ותפגע במערך האיכות של ישראל ובאמינותה בעולם. כתוצאה מכך עלול להיגרם נזק ליצוא — כאשר כל אובדן של 1% מהיצוא נאמד ב–1.3 מיליארד שקל. גם הפעלת המעבדה במתכונת המצומצמת תייצר את אותן בעיות של סגירתה. הפעלתה תעלה 2.5 מליון שקל בשנה והכנסותיה יהיו 300 אלף שקל בשנה.

הפעלת המעבדה במתכונת מלאה כיחידה ממשלתית צפויה לעלות 10 מיליון שקל בשנה ולהניב הכנסות של 900 אלף שקל בשנה. היא תפחית את הנטל הרגולטורי על התעשיות הביטחוניות וההיי־טק ותשמור על פוטנציאל הצמיחה של התעשייה. הקמת מינהל מטרולוגיה לאומי צפויה להפחית את סך העלויות ולהגדיל את ההכנסות.

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה: "על רקע הערכות הגורמים המקצועיים במשרד הכלכלה, שלפיהן המעבדה הלאומית לפיזיקה פועלת באופן חלקי ולא־מספק זה שנים, הזמין המשרד עבודה מקיפה בנושא מחברת KPMG במטרה לבחון את המשך מעמדה והפעלתה של המעבדה והמשאבים הנדרשים לשם כך. לכשיתקבל הדו"ח במשרד הכלכלה, ייבחנו המלצותיו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#