מגדל של טעויות: מגדל היובל בתל אביב נותר ריק - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מגדל של טעויות: מגדל היובל בתל אביב נותר ריק

על רקע המחסור במשרדים בתל אביב מפתיע לראות את חלקו הפרטי של מגדל קרית הממשלה שומם; המגדל נמצא באחד המיקומים הטובים ביותר בעיר, ולמרות היותו חדש - כבר הצליח להוציא לעצמו שם של מגדל בעייתי, ששוכרים פוטנציאליים נזהרים מלהגיע אליו; אנשי נדל"ן סבורים כי שורה של טעויות תכנוניות גרמו לביקושים הנמוכים

תגובות

שוק המשרדים בתל אביב גואה? עודפי הביקושים עולים בהרבה על ההיצע? אולי. אבל באחד המיקומים הטובים ביותר בעיר קיים מגדל חדש שכבר הצליח להוציא לעצמו שם של מגדל בעייתי, ששוכרים פוטנציאליים נזהרים מלהגיע אליו. נא להכיר - "מגדל היובל", המוכר גם כ"מגדל קרית הממשלה".

המגדל, בן 36 קומות על שטח של כ-110 אלף מ"ר, ממוקם בפינת דרך מנחם בגין ושדרות קפלן, מול מגדלי עזריאלי. יזמיו הם מנרב ואפריקה ישראל, שמאוחר יותר רכשה את חלקה של מנרב במגדל. במקור הוא אמור היה להיות בן 26 קומות, שיועדו כולם לשמש את משרדי הממשלה, אך היזמים ביקשו להוסיף קומות נוספות ולשווקן בשוק הפרטי. המגדל החל להיבנות ב-2001 ולפני כשנתיים הוחל באיכלוסו. לכאורה, המגדל אמור היה להיות אחד החדישים והמפוארים בתל אביב, אך משהו לא טוב קרה לפרויקט בדרך והוא מאופיין בליקויים תכנוניים רבים.

14 הקומות העליונות, אלו האמורות לשמש את המגזר הפרטי, אינן דומות למגדלי היוקרה התל אביביים. לחלקן אפילו אי אפשר להגיע, כי המעלית פשוט לא עוצרת בהן; השאר נראות בתקופת שיפוצים, אבל פועלים אין וגם הדלתות לחדרי השירותים נעולות. חלק מהקומות מושכרות על ידי שוכרים שאפשר למנות אותם על יד אחת.

שוכרים מזוכיסטים

כיצד קורה דבר כזה בשוק משרדים כל כך רותח? איך קורה, שרק לפני חודש זכו ה"קומות הפרטיות" לפריצת דרך, כאשר קרנות הפנסיה הוותיקות שכרו שלוש קומות ובכך כמעט הוכפלה כמות השטחים המושכרים?

"צריך הליקופטר כדי להיכנס לבניין הזה", מנסה איש בכיר בתחום הנדל"ן המניב להסביר את הכישלון. "זה המיקום הכי טוב בעולם אבל אי אפשר להגיע אליו".

בעיית הגישה מחווירה מול כשל תכנוני נוסף - מספרן המצומצם של מקומות החנייה התת-קרקעיות. אלה לא מספיקים אפילו לעובדים במקום, שלא לדבר על האורחים.

בעיות החנייה כשלעצמן הן פגם חמור ובלתי נסלח כשמדובר במגדלים חדישים, אך הן לא היחידות. אנשי נדל"ן שהגיעו למקום כדי לבדוק אפשרויות לשכור במקום שטחים בעבור לקוחותיהם, חזרו עם ההתרשמות שקשה להתמצא במגדל ובמעליות שלו. כדי לעלות מהכניסה הראשית של הבניין לקומות 23-36 צריך להגיע ראשית לקומה 25, המכונה "לובי עליון" ושם להחליף למעלית שמובילה לשאר הקומות. גם אם רוצים להגיע לקומה 23 צריך לעלות קודם לקומה 25, ואז לרדת שתי קומות.

גם היציאה מהמגדל עוברת דרך התחנה בקומה 25, שם מחליפים מעלית לכניסה הראשית ולמעלית נוספת שיורדת לחניון, בהנחה שיש חנייה. מה שמכונה "הלובי העליון" אינו אלא קומה רגילה, ונכון לרגע זה היא עומדת ריקה. "מי ששכר שם שטח זה רק מזוכיסטים, כי אנשים במגדל הזה מאבדים כיוון", אומר איש נדל"ן.

בעיה נוספת המקשה על שיווק המגדל לפירמות פרטיות היא בעיית התמהיל, שפוגעת במיתוג של הבניין. "ברגע שהכניסו את כל משרדי ממשלה לקומות התחתונות, נפגעה היכולת להכניס משרדים יוקרתיים מעל. אף אחד לא רוצה להיות שכן של לשכת התעסוקה. אחד השוכרים הפרטיים הוא המרכז לקבלת פיצויים. לחברה כזו הבניין מתאים אבל לא למשרדי עריכת דין יוקרתיים", מסביר איש נדל"ן מניב.

גם האופי של המסחר בקומת הכניסה מפחית מיוקרת הבניין. קומת המסחר של המגדל כוללת חנות מתנות לגבר שמציגה את מרכולתה מחוץ לחנות, חנות ממתקים ומזנונים חלביים עם מעט מקומות ישיבה. בכניסה מקבל את אורחי המגדל דוכן לממכר סיכות לשיער. המגדלים השכנים, הפלטיניום והמילניום, מציעים בתי קפה ומסעדות יוקרה, שמשמשים את דיירי המגדלים לפגישות עסקיות.

חנייה אחת לכל 182 מ"ר

בשנה שעברה נסגרה מסעדת הטאבון והמנגל שפעלה במגדל. באמצעות משרד עורכי הדין איתן ארז, הגישה המסעדה תביעה בסך 5 מיליון שקל נגד בעלת הבניין, חברת מחצית היובל שבבעלות אפריקה ישראל. המסעדה טענה כי בנתה תוכנית עסקית עם צפי הכנסות שתאם לכמות של כ-1,750 עובדים, שהיו אמורים לעבוד במשרדים הפרטיים (למשרדי הממשלה יש חדר אוכל במחירים מסובסדים).

במגדלי משרדים אחרים כמו בית רובינשטיין ובית סונול, שבכל אחד מהם יש כ-30 אלף מ"ר בנוי, יש כ-600 מקומות חנייה, כלומר יחס של חנייה אחת לכל 50 מ"ר בנוי. מתביעת המסעדה עולה כי במגדל לוינשטיין יש 640 חניות למגדל של 33 אלף מ"ר בנוי, כלומר מקום חנייה לכל 52 מ"ר. במגדל היובל, לעומת זאת, ישנן 330 חניות, כאשר שטח הבניין הוא כמעט 60 אלף מ"ר, המשקפות יחס של חנייה אחת לכל 182 מ"ר.

חברת אפריקה ישראל מסרה בתגובה כי היא נמצאת בתהליכי אישור מול עיריית תל אביב להוספת 1,000 מקומות חנייה במגדל. בנוסף, מתכננת החברה לבנות מעליות חיצוניות מהחניון החדש ולובי חדש שיגרום להפרדה מוחלטת של המשרדים מאורחי הממשלה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#