המיליונרים של פרודסיינסז: סער וילף ושבט שקד יגרפו 40-50 מיליון דולר - כללי - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המיליונרים של פרודסיינסז: סער וילף ושבט שקד יגרפו 40-50 מיליון דולר

אלי ברקת וקרן BRM השקיעו 5 מיליון דולר ויקבלו כ-70 מיליון דולר. הרכישה תתבצע באמצעות החברה הבת של אי-ביי, פיי-פאל

תגובות

>> מפגן האקזיטים של 2008 נמשך: ענקית האינטרנט אי-ביי רוכשת את הסטארט-אפ הישראלי פרודסיינסז (FraudSciences) תמורת 169 מיליון דולר. פרודסיינסז עוסקת באבטחה ומניעה של הונאות כרטיסי אשראי ברשת. הרכישה תתבצע באמצעות החברה הבת של אי-ביי, פיי-פאל (PayPal).

היזמים, סער וילף ושבט שקד, יגרפו, לפי הערכות, בין 20 ל-25 מיליון דולר כל אחד. עבור השניים מדובר בסגירת מעגל. שניהם מומחים לתחום אבטחת מידע בתשלומים מקוונים. השניים אף עבדו יחד בחברת טריוונט, המספקת מערכת לתשלומים מקוונים.

זוהי הרכישה השנייה של אי-ביי בישראל. ב-2005 רכשה החברה את שופניג.קום, העוסקת בהשוואת מחירים, תמורת 634 מיליון דולר. לאחר הרכישה התמנה אלי קמפו, מנכ"ל שופינג.קום, למנהל פעילות המחקר ופיתוח הישראלי של אי-ביי, ושימש אחראי על פעילויות התפעול, מחקר ופיתוח של קטלוג מוצרי החברה. לפני כשנה עזב קמפו את החברה לחברת לייבפרסון.

הגיוס נהפך לאקזיט

בפרודסיינסז הושקעו כ-7 מיליון דולר בלבד. אלי ברקת מקרן ההון סיכון BRM קפיטל השקיע בחברה 5 מיליון דולר, ו-2 מיליון דולר נוספים הגיעו מקרן ההון סיכון האמריקאית רדפוינט (RedPoint). משקיע נוסף בחברה הוא גיא גמזו מקוביק השקעות, שהשקיע 100 אלף דולר בשלב הסיד של החברה.

לפני כמה חודשים תכננה פרודסיינסז לגייס 11 מיליון דולר בשני שלבים. השלב הראשון כלל גיוס הון בהיקף של 4.5 מיליון דולר. ברקת צירף את רדפוינט האמריקאית לגיוס. תוך כדי בדיקת הנאותות, נכנסו אנשי פיי-פאל, שנמצאת בבעלות מלאה של אי-ביי, לתמונה. הם היו אמורים לתת חוות דעת על הטכנולוגיה של פרודסיינסז, אך לאחר בדיקת המוצר החליטו לנהל משא ומתן לרכישת החברה. כתוצאה מכך לא היה צורך בחלק השני של ההשקעה.

בדומה למשאים ומתנים אחרים - זה לא הלך חלק. פיי-פאל ואי-ביי הגישו הצעה נמוכה, והיזמים ו-BRM שלא לקבל אותה. רק לאחר ההתמקחות הסכימו הצדדים על תג המחיר של 170 מיליון דולר.

ברקת עצמו סירב להתייחס לעסקה. ב-BRM קפיטל ציינו כי מלבד המחיר, היה חשוב למשקיעים למכור את החברה לגוף הגדול ביותר בעולם בתחום תשלומים ברשת.

ברקת ו-BRM קפיטל החזיקו 40% בחברה והרוויחו פי 12 על ההשקעה (70 מיליון דולר). פרודסיינסז היתה בין החברות הראשונות שבהן השקיע ברקת לאחר שחזר מחו"ל ב-2003. BRM קפיטל החליטה לשתף פעולה עם גמזו ולהשקיע בפרודסיינסז לאחר שהגיעו למסקנה כי מדובר במוצר ייחודי.

מסוף 2006 ועד 2007 שימש ברקת גם כמנכ"ל פרודסיינסז, מחזה נדיר בעולם ההון סיכון. בסופו של דבר, לאחר חמישה חודשים, הביא ברקת את גדי מאייר כמנכ"ל לחברה. מאייר היה שותף בקרן בנצ'מרק האמריקאית, ויזם של החברות סקיילנט וקורנקס. הוא שימש בנוסף גם כמנכ"ל של חברת ממקו, שנרכשה על ידי ענקית אבטחת המידע CA.

התחילו בצ'ק פוינט

ל-BRM חיבה מיוחדת לחברות סטארט-אפ בתחום האבטחה. הקרן היתה המשקיעה הראשונה בענקית אבטחת המידע צ'ק פוינט - כשהיתה רק סטארט-אפ בתחילת דרכו. על אותה השקעה השיגה הקרן רווח של 400 מיליון דולר על השקעה של 400 אלף דולר. כמו כן מכרה BRM טכנולוגיית אנטי וירוס לסימנטק תמורת 50 מיליון דולר.

האקזיט הנוכחי מצטרף לשורת אקזיטים אחרים מוצלחים של BRM בשנתיים האחרונות: מכירת פסעבה ל-PMC סיירה, מכירת ווייל קומיוניקיישנס למיקרוסופט, מכירת אופלס לאינטל ומכירת פרוסייט לפרימברה. מימושים אלה יצרו אקזיטים בהיקף של 150 מיליון דולר שחזרו לקרן.

BRM קפיטל מושקעת בכמה חברות נוספות ששווי הנכסים שלהן הוא 180 מיליון דולר. בין החברות הבשלות שעוד נותרו בפורטפוליו של BRM נמצאות גיגהספייסס, פודינג מדיה וספורטספייס. מדובר בהחזר תשואה (IRR) של 10% לקרן משנת בציר 2000 והחזר תשואה של 100% מאז נכנסו ברקת ועזרא לקרן ב-2003.

טביעות אצבע דיגיטליות בשירות הטכנולוגיה

>> כמות ההונאות ברשת נמצאת בעלייה מתמדת. כבר לא מדובר רק בהאקרים בודדים - אלא בגופי פשע מאורגן. בעיה זו מטרידה את רוב המוחות הטובים בתחום אבטחת המידע בעולם.

את הטכנולוגיה של פרודסיינסז, שמעניינת כל כך את אי-ביי, ניתן לתאר אותה בצורה הבאה: כאשר גנב או האקר מתחזים לבעלי חשבון אמיתי וגונבים את הזהות שלו, הם לא מייצרים טביעות אצבע דיגיטליות במרחבי הרשת שמאמתו, את זהותם. לעומת זאת, גולשים וקונים אמיתיים שמבצעים קניות ברשת משאירים לרוב טביעת אצבע דיגיטלית, כלומר, ניתן לדעת מאיזו כתובת IP הגולש מגיע, באילו כתובות מייל הוא משתמש, באילו אתרים הוא גלש לפני שביצע את הקנייה ומאות פרמטרים נוספים.

את כל הפרטים האלה יודעת הטכנולוגיה של פרודסיינסז לאתר. למעשה, החברה מחברת בין העסקה המקוונת לטביעות האצבע הדיגיטליות של הקונה. אם אין ללקוח טביעות אצבע דיגיטליות - יש בעסקה דבר מה חשוד - ואז החברה לא מאשרת את הפעולה. בפרודסיינסז היו כל כך בטוחים בטכנולוגיה שפיתחו, שהציעו לסוחרים להיות אחראים באופן מלא על העברות הכסף. במקרה של הונאה, החברה התחייבה לשלם את הנזק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#