כך מתכנן מפקד גלי צה"ל החדש לשמור על התחנה מפני סגירה ומפני הבוס המיועד - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך מתכנן מפקד גלי צה"ל החדש לשמור על התחנה מפני סגירה ומפני הבוס המיועד

להתמקד שוב בשידורים לחיילים, פחות אקטואליה ויותר ענייני צבא, במה חופשית לדובר צה"ל ושיתופי פעולה עם הצוות במקום הנחתות מלמעלה - התוכניות של שמעון אלקבץ

28תגובות
שמעון אלקבץ
תומר אפלבאום

על דפי A4 לבנים, באותיות שחורות, גדולות וצפופות, כתב לעצמו מפקד גלי צה"ל הנכנס שמעון אלקבץ את העקרונות החשובים ביותר שלו לעתיד התחנה. הדפים שימשו אותו כשנשא דברים בפני הצוות המשותף שדן בעתיד התחנה בשבועות האחרונים, שכולל בין היתר את אנשי משרד הביטחון, הצבא והתחנה.

אלקבץ, שהגיע דרוך לדיון כדי להציג את העוגנים החשובים ביותר שיאפשרו את המשך הישרדותה של התחנה, ניצב בפני קהל עוין במיוחד. הצבא התנגד נחרצות להמשך פעילותה של התחנה תחת כנפיו. גם לאחר שכבר הסתמנה המגמה של העברת התחנה מצה"ל למשרד הביטחון, כך מתפרסם כאן לראשונה, לנציגי הצבא היתה נטייה להפסיק לחלוטין את שירותם של חיילים בתחנה. מסיבה זו דרשו בצבא שבעוד שנתיים תיבחן מחדש סוגיית שירותם של חיילים בתחנה הצבאית. אלקבץ לא היה מוכן לתנאי הזה. "אין גלי צה"ל בלי חיילים. זה כמו חתונה בלי חתן וכלה", הבהיר לנוכחים.

בשלב זה ההצעה הזאת ירדה מהפרק ואינה נדונה בתוכנית להעברת גלי צה"ל מהצבא למשרד הביטחון. המהלך נמצא בשלבים מתקדמים, אחרי הכרעה של שר הביטחון אביגדור ליברמן, ובהתייעצויות בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. ואולם ההצעה משקפת את היחס הכולל של הצבא לתחנה הצבאית, ובעיקר את האתגר הגדול שהציב לעצמו אלקבץ — לשמור על התחנה בזעזועים הצפויים לה בשנים הקרובות. לצד שמירה על גיוס החיילים לגלי צה"ל, הציב אלקבץ את העוגנים המהותיים מבחינתו: עצמאות עיתונאית ועצמאות כלכלית.

דפי ה–A4 של אלקבץ ניצבים עד היום בקדמת השולחן בלשכתו שביפו, זמינים לכל תרחיש שבו יזדקק להציג מחדש את העקרונות החשובים לו. אלקבץ נכנס ללשכה לפני שלושה חודשים, והחליף בתפקיד את ירון דקל. סביב השולחן העגול בלשכתו התקיימו בשבועות האחרונים עוד ועוד מפגשים שבהם ביקש להכיר את חיילי התחנה, ערך אסיפות עובדים, קיים התייעצויות ונועד עם אנשיו.

המצב כיום שונה לחלוטין ממה שהיה עד כה. "בלשכת מפקד גל"צ כמעט לא ראו חיילים עד עכשיו", אומר מקור בתחנה. "יש תחושה הרבה יותר רגועה בבניין. אלקבץ לא יעיף אנשים דרך הודעות לתקשורת ולא ינחית לאנשים פקודות על הראש".

דקל, מצדו, יצר שינויים רבים בתחנה. הוא ביצע רפורמה וייעל את המבנה הארגוני, העביר את חוק גל"צ (שאיפשר שידור פרסומות באופן קבוע), עידכן את הלוגו, חידש את מהדורות החדשות ושינה את לוח השידורים. אבל בתקופתו היחסים הפנימיים בתחנה הלכו והעכירו, ולא היתה יד מנווטת. אלקבץ מתנהל אחרת. הוא אדם לבבי ומאיר פנים, מאמין פחות בהנחתות מפי המפקד, ויותר בניהול שיכול ליצור עבודה הרמונית, הבנה ושיתופי פעולה.

אביגדור ליברמן והרמטכ"ל גדי איזנקוט
אריאל חרמוני / לע"

השינוי המשמעותי הראשון בתקופתו של אלקבץ היה במחלקת החדשות. האיש שניהל מטעמו של דקל את מערכת החדשות היה אבי ברזילי — מנהל אגרסיבי שהתעמת עם חלק ניכר מבכירי התחנה והואשם ביחס קשה כלפי חיילים. תקופה קצרה לאחר כניסתו של אלקבץ לתפקיד עזב ברזילי את התחנה. לכולם היה ברור כי הסגנון הניהולי של ברזילי, שקיבל גיבוי מלא מדקל, לא היה יכול להימשך בעידן אלקבץ.

במקום לייבא טאלנטים - להפוך חיילים לכוכבים

העבודה ההרמונית שבה דוגל אלקבץ אינה נוגעת רק ליחסים הפנימיים בתחנה, אלא בעיקר ליחסים עם צה"ל. אלקבץ מכיר — וגם מצדיק — את הטענות על האנומליה המובנית בתחנה, שנמצאת תחת הצבא אך רוב מכריע של שידוריה פונה בכלל לאזרחים. מבחינת אלקבץ, גל"צ היא פס הקול של הישראליות, והצדקת קיומה הוא אך ורק אם תחזור להתמקד בשידורים לחיילים.

זו הסיבה שאלקבץ מתכנן מהפכה בכל הקשור לכמות התכנים הצבאיים או כאלה הפונים לחיילים. כיום יש כחמש רצועות הפונות לחיילים ועוסקות בצבא. אלקבץ רוצה להקפיץ את מספרן ל–20 — כולל בשעות ההאזנה המרכזיות. השינוי אינו רק הגברת המינון של השידורים לחיילים, אלא מהווה מבחינתו של אלקבץ שינוי אסטרטגי רוחבי, כולל החלפת המיתוג באמצעות שינוי הג'ינגלים והלוגו.

ירון דקל
עירד עצמון שמאייר

דקל היה זה שהשיק ב–2012 את הסיסמה "מה שקורה עכשיו". אלקבץ מתכוון להשתמש בסיסמה, אבל במינון נמוך בהרבה. במקום זאת נתחיל בקרוב לשמוע יותר ויותר ג'ינגלים עם הסיסמה המקורית של התחנה, "הבית של החיילים". בג'ינגל החדש עם הסיסמה הישנה יככבו עברי לידר, עדן בן זקן ובהמשך גם עומר אדם, יובל דיין ועידן רייכל. גם הלוגו, זה שינה רק לפני שנתיים, יוחלף. אלקבץ רוצה מיתוג אחר שישים דגש על החיילים וישקף גם את ההנחיה שלו, עם כניסתו לתפקיד, להחזיר את שם התחנה ל"גלי צה"ל" — ולא גל"צ.

בימי חמישי בצהריים תשודר בקרוב התוכנית החדשה "יומן צה"ל", ומיד אחריה תוכנית נוספת לחיילים, קלילה יותר, תחת השם "שוברים דיסטנס". כל הלילות שבהם שודרה עד עתה מוזיקה מ–2:00 יעברו לתוכניות בהגשת חיילים בלבד. אלקבץ רוצה שהלילות ייהפכו למעין מעבדת תוכן ויחזירו לתחנה גם את הרוח ההומוריסטית. הוא לא רוצה שגל"צ תהיה מזוהה רק עם כוכבי האקטואליה שיצאו ממנה, אלא גם תשחזר את הצלחתה בהצמחת כוכבי הבידור כמו יזהר אשדות, ארז טל וטל ברמן.

בלילות ייערכו גם שיתופי פעולה עם יחידות אחרות של צה"ל — הלהקות הצבאיות או תיאטרון צה"ל. אלה יקבלו שעות שידור רבות בתחנה, בתקווה שהיא תוכל לזהות כוכבים עוד בשירותם הצבאי, ולא כאלה שיתגלו לאחר מכן בתוכניות בידור כמו "הכוכב הבא" או "אקס פקטור".

אלקבץ אף מתכנן רצועת שידור לחיילים דתיים. ובכלל, העיסוק יהיה הרבה יותר בפריפריה החברתית והגיאוגרפית. ב–2018 מתוכנן פרויקט נרחב של גלי צה"ל וגלגל"צ — מסע נרחב ממטולה ועד אילת, שישקף את כל הזהויות בישראל.

אם הגישה של דקל היתה להחזיר את התחנה לכותרות ולהתפאר במספר הציטוטים של ראיונות מגל"צ בכלי תקשורת מתחרים כמדד לרלוונטיות של התחנה, אלקבץ מגיע עם גישה אחרת לגמרי: הוא רוצה תחנה צבאית שמתעסקת הרבה יותר בענייני הצבא — ומעט פחות בסוגיות אקטואליה שממלאות את אמצעי השידור האחרים.

"ממלכתיות היא לא מלה גסה"

תחנת גל"צ
דודו בכר

המהלכים של אלקבץ מלווים גם בחשש גדול. בדרך לתחנה צבאית יותר עשוי אלקבץ לוותר על העצמאות העיתונאית. יהיו שיקראו לזה תהליך "במחניזציה" — בדומה לזה שעבר לפני כשנה עיתון "במחנה". העיתון היה עד לפני שנה יחידה צבאית עצמאית שהפעילה מערכת עיתונאית בלתי תלויה. כיום העיתון ואתר אינטרנט "במחנה" יוצאים לאור על ידי דובר צה"ל, ובפועל הם שופר תעמולה של הצבא.

אלקבץ אינו מהסס להציג את "במחנה" דווקא כדוגמה חיובית לאופן שבו הוא רואה את עתיד גלי צה"ל. הוא נוטל מהעיתון דוגמה חיובית לאופן שבו החיילים העיתונאים יוצאים כיום לשטח, מציגים את קולות החיילים מהבסיסים ומעוררים שיח רלוונטי בענייני צבא וביטחון. כך הוא רוצה לראות גם את גלי צה"ל.

צעד אחד בכיוון הזה, אולי צעד אחד יותר מדי, יבוצע כנראה בקרוב. בתוכנית החדשה "יומן צה"ל" עתיד דובר צה"ל, רונן מנליס, לקבל פינה קבועה. בכירים המכירים היטב את פעילות התחנה לא זוכרים מקרה דומה שבו דובר צה"ל קיבל במה חופשית בתחנה. אלקבץ עצמו לא נרעש מהביקורת. מבחינתו, פינה מוגבלת כזאת היא התפתחות מבורכת ביצירת שיתוף הפעולה בין הצבא לגלי צה"ל.

אחד ממוקדי העימות החריפים ביותר בין הצבא לתחנה בשנתיים האחרונות היה תוכניתו היומית של אראל סג"ל. דקל וברזילי גייסו את סג"ל הדעתן כדי לאזן פוליטית את שידורי התחנה ולתת ביטוי לאנשי ימין. דקל נהג להגיד לסובבים אותו כי גיוסו של סג"ל לתחנה הוא זה שהציל אותה מכוונת הפוליטיקאים לסגור את התחנה, בשל "שמאלניותה".

אראל סג"ל
נדב כהן יונתן

באופן פרדוקסלי, נהפכה התוכנית של סג"ל לבעיה המרכזית של התחנה. הביקורת החריפה שהוטחה בתוכנית בצה"ל, למשל, סביב פרשת אלאור אזריה, ובעיקר הסגנון המתלהם, היו מניע משמעותי של הרמטכ"ל ואנשיו לרצות בזריקת התחנה מהצבא. הם לא הסכימו שתחת אחריותם ייאמרו התבטאויות כאלה כלפי הצבא.

אלקבץ סבור כי נוכחותו של סג"ל בתחנה היא חיובית ושהוא קול חשוב בשידורים. הוא לא מתכוון לבצע שינויים פרסונליים בעמדת המגיש ברצועה זו. אבל לצד זאת, אלקבץ הבהיר שמה שהיה לא יהיה עוד. הוא מאמין שיש צורך בשינוי ניכר בסגנון ובתוכן של התוכנית ולהתאים אותה לשידור ציבורי. בשלב זה מחפש אלקבץ עורך דומיננטי ומנוסה לרצועה של סג"ל, מתוך תפישה כי דמות משמעותית בעמדה זו תנווט את התוכנית למחוזות ראויים יותר מבחינתו. הנוסחה בהקשר זה, מבחינת אלקבץ, מורכבת משני עקרונות: "דברי חכמים בנחת נשמעים" ו"ממלכתיות היא לא מלה גסה".

לא מתכוון להנחיל נורמות אתיות חדשות

כלפי דקל נשמעה ביקורת על הכנסת הפוליטיקאים לגל"צ. יהיו שיגידו כי הביקורת היתה חריפה מדי וניזונה בעיקר מהיחסים העכורים בתוך התחנה, אבל היו לה בסיס נרחב על רקע מהלכים שביצע דקל — מינוי מגישים על בסיס השתייכות פוליטית והעובדה שאיפשר, למשל, לשרת התרבות מירי רגב דריסת רגל, והקים עמה צוות לשינוי הפלייליסט בהתאם למדיניותה.

מירי רגב
מארק ישראל סלם

אחד הכשלים המרכזיים בתקופתו של דקל בגלי צה"ל היא קידומו המטאורי של איש העסקים יעקב ברדוגו — תחילה לפרשן פוליטי קבוע ולאחר מכן למגיש מן המניין ביומן הערב. ברדוגו הוא דמות פוליטית מובהקת ומקורב לשורת פוליטיקאים. הוא פעיל בתחום הנדל"ן, וכפי שפורסם ב–TheMarker, שימש נציגו של איש העסקים משה בובליל בחברות בתחום המלונאות ובתי הקזינו ברחבי אירופה.

לאחר לחץ תקשורתי חתם ברדוגו על מסמך ניגוד עניינים שימנע ממנו לעסוק בנושאים שבהם הוא מעורב. למרות זאת, הופנתה כלפי התחנה ביקורת חריפה על כך שלתפקיד מרכזי כל כך אויש איש עסקים עם קשרים סמויים עם אישים פוליטיים רבים ושמעורב בעסקי קזינו. ברדוגו החזיק בעבר במניות מיעוט בחברת הראקלס אחזקות, שהחזיקה באופציה להפעלת קזינו ביריחו עם מרטין שלאף.

אלקבץ אינו מתכוון להנחיל נורמות אתיות חדשות בתחנה הצבאית. עם כניסתו לתפקיד הוא בדק את הסדרי ניגוד העניינים העדכניים של ברדוגו, לאחר שזה התחייב כי מלבד שני נכסים שבבעלותו, כל עיסוקו הוא עיתונות בלבד. לכן החליט אלקבץ לאפשר לו להמשיך לשדר.

מהלך שביטא הידרדרות אתית נוספת התרחש השבוע, כשלעמדת המגיש המחליף במשבצת היוקרתית של תוכנית הבוקר "מה בוער" גויס יהושע מור־יוסף, אף שכל עיסוקו הוא יחסי ציבור וייצוג תאגידים ואנשי ציבור מול התקשורת. במסגרת התוכנית אף קרא מור-יוסף לפתוח תיקים פליליים לאנשי תקשורת שיפרסמו מידע על הליכי חקירה.

ביקורת מסוג אחר נמתחה כלפי אלקבץ בשל המינוי שביצע בעמדת מגיש תוכנית הבוקר. התפקיד אויש שנים רבות על ידי דמויות מוכרות ומנוסות כמו רפי רשף וניב רסקין — שעבר באחרונה לקשת. אלקבץ הציב בעמדת המגיש את ישי שנרב, 23, ידען ומוכשר, אך ללא ניסיון עיתונאי מחוץ לתחנה. היו שסברו כי חוסר הניסיון של שנרב ניכר בשידור, וטענו כלפי אלקבץ כי הציב אותו בעמדה זו בעיקר בשל מאפיינים אחרים של שנרב — חובש כיפה המתגורר בהתנחלות — על חשבון המקצועיות.

אלקבץ דוחה את הטענות בתוקף. הוא מזכיר לכל המבקרים כי לאורך השנים שבהם מילא שורה של תפקידי ניהול בתחום התקשורת הוא בחר להעניק הזדמנות לצעירים שזיהה בהם פוטנציאל. למשל, הוא זה שמינה לראשונה את דני קושמרו, שבכלל היה בדרכו ללמוד הנדסת מכונות, לתפקיד הרדיופוני הבכיר הראשון שלו — הגשת יומן הבוקר של רדיו דרום. אלקבץ רואה גם בשנרב "עילוי", ולכן החליט לתת לו את ההזדמנות,, לפחות כרגע. שנרב לא יהיה כנראה המינוי האחרון, ובכוונת אלקבץ למנות עוד ועוד חיילים או אנשים מתוך התחנה לתפקידים בכירים.

שר הביטחון אביגדור ליברמן
אוליבייה פיטוסי

בימים אלה הוא מתחיל לבחון שינויים גם ברצועות הבוקר והצהריים של התחנה. בשלב זה אין לו תוכנית מגובשת, אך הוא סבור כי לא כל התוכניות בלוח השידורים צריכות להישאר באותה מתכונת. רזי ברקאי — שבינואר תסתיים הארכת חוזהו, שנה לאחר שיצא לפנסיה — צפוי להישאר בתחנה לאחר שחוזהו יוארך בשנה נוספת. אלקבץ מבין שברקאי הוא אחד הקולות המזוהים עם התחנה ורוצה להשאירו, אף שהדבר כרוך בהתנהלות מורכבת מול משרד הביטחון.

לצד זאת, אלקבץ גם פועל בימים אלה לאיתור מיקום חדש לתחנה במקום הבניין ברחוב יהודה הימית ביפו. בתקופת דקל עלתה אפשרות לעבור ללוד, אך היא נגנזה. השר ליברמן חזר בו מכוונתו להעביר את התחנה למוזיאון אסירי המחתרות בירושלים. כעת נבחנים כמה מיקומים בבירה, אחד מהם הוא מתחם הלני המלכה שבו שכנו בעבר אולפני רשות השידור. למרות זאת, ייתכן כי לבסוף יוחלט להשאיר את התחנה ביפו.

למשרד הביטחון לא יהיו סמכויות ישירות על התחנה

אלקבץ נמצא תחת אחריותו של שר ביטחון קשוח ואגרסיבי, שכבר הוכיח כי אינו מהסס להתערב בשידורים. עם כניסתו לתפקיד, ליברמן, שמינה את אקלבץ, זימן אותו לפגישה והבהיר לאלקבץ איך הוא חושב שהתחנה צריכה להיראות — מה לשדר ובעיקר מה לא לשדר. ההוראות, שפורסמו בחדשות 2, כללו למשל הנחיות לאי השמעת סרבני שירות מטעמי מצפון והגברת המינון של מוזיקה ים תיכונית.

ואולם עיתונאים שעבדו עם אלקבץ בעבר, בעיקר בתקופת הפירוק ברשות השידור, העידו כי קיבלו גב רחב ותמיכה ללא פשרות בכל בחירה שעשו. גם בגל"צ יש שמזכירים כי רק בחודשים האחרונים מאז מונה אלקבץ שודרו פרסומים רבים שלא היו נעימים לצבא או למשרד הביטחון. למשל, הקלטות ממפגש סגור של ראש אמ"ן הנכנס תמיר היימן, או ידיעה על מרד מאבטחים במשרד הביטחון. אלקבץ מצהיר בפני אנשי מערכת החדשות כי יש להם יד חופשית, והוא לא ייתן יד לעצירת פרסומים בגלל לחץ פוליטי.

המעבר למשרד הביטחון עשוי להחריף את התלות הפוליטית של התחנה, שצפויה ליהפך ליחידה במשרד, ומנגנוני ההגנה הצבאיים שהיו לה עד כה יוסרו. במשרדי היועץ המשפטי לממשלה עמלים על הנוסחה המדויקת שתאפשר את מעבר התחנה לידי המשרד, תוך הצבת מגבלות שימנעו התערבות פוליטית.

כך, נקבע כי למשרד הביטחון לא יהיו סמכויות ישירות על התחנה. האיסור על התערבות פוליטית בשידורים יישאר בעינו. התחנה תוכפף למנכ"ל משרד הביטחון, ולא לשר, אף שהמנכ"ל כפוף כמובן לשר. ההמלצה של היועץ המשפטי לממשלה היא למנות ועדה ציבורית מייעצת שתפעל לצד מנכ"ל משרד הביטחון ותפקח על שידורי גל"צ. מנגנון המינוי של מפקד גלי צה"ל הבא, כך לפי המלצות היועץ המשפטי לממשלה, יהיה באמצעות ועדת איתור דומה לזו של תאגיד השידור — בראשות דמות בעלת משקל ציבורי, כמו שופט בית המשפט העליון בדימוס, שלצדה יישבו "דמויות מקובלות ומוערכות בתחום העשייה העיתונאית והתרבותית". גם מהלכים אלה נועדו למנוע השפעה פוליטית.

תחנת גל"צ
דודו בכר

השפעות פוליטיות על גל"צ היו לאורך כל השנים מאחורי הקלעים. האירוע הקיצוני ביותר היה ב–2011, כאשר שר הביטחון דאז אהוד ברק הדיח את המפקד יצחק טוניק, עוד לפני שהוקמה ועדת איתור למפקד חדש. טוניק טען אז בפני הכתבים כי ברק לא היה מרוצה מהאופן שבו סוקר בתחנה בפרשת הסלון האווירי בפריז ובפרשת יואב גלנט, אך בלשכת שר הביטחון הכחישו זאת.

על אף החסמים שמתכננים במשרד היועץ המשפטי לממשלה להציב בפני התערבות פוליטית, הזעזוע שיעבור על גל"צ והעברת התחנה למשרד ממשלתי עשויים להגביר את האפשרויות של הדרג הממשלתי להתערב בתחנה. אלקבץ קיבל לידיו את התחנה אולי בשנים הכי משמעותית בדברי ימיה. האחריות לעתידה מונחת כעת על כתפיו.

לפחות מבחינה כלכלית - גלי צה"ל כבר אינה תחנה ציבורית

גלי צה"ל נתפשת כרדיו ציבורי. היא חלק מהמערכת הצבאית, ואמורה לעבור בקרוב למשרד הביטחון. אבל אם בוחנים את המספרים, רוב פעילותה כלל אינו ניזון מכספי ציבור.

תקציב התחנה ב–2016 הגיע ל–45 מיליון שקל. מתוך סכום זה, הצבא מימן כ–11 מיליון שקל בלבד. היתרה, כ–35 מיליון שקל, הגיעו ממקורות אחרים — תשדירי חסויות ופרסומות. במלים אחרות, רוב מכריע של תקציב התחנה הוא מסחרי לחלוטין.

כחלק מהתהליך להעברת התחנה למשרד הביטחון, בלשכת היועץ המשפטי לממשלה התעקשו כי תקציב התחנה יישאר קבוע מראש, ללא אפשרות לשינוי. המטרה היא למנוע מהדרג הפוליטי לחץ כלכלי על התחנה באמצעות הורדת התקציב.

מפקד גלי צה"ל, שמעון אלקבץ, דורש כי התקציב השנתי הקבוע יגדל ל–50 מיליון שקל, כדי לממן את פעילויותיה השונות. סעיף זה צפוי ליצור עימות משמעותי מול הצבא ומשרד הביטחון.

בכל הנוגע לכוח האדם, בשלב זה לא מתוכננות רפורמות משמעותיות, אף שבעבר עלו טענות חריפות לפערי שכר גדולים. בתחנה מועסקים כ–120 חיילים בשירות סדיר, בנוסף לכ–150 עובדים באחוזי משרה שונים. 68 עובדים הם אזרחים עובדי צה"ל, 25 טכנאים ו–57 "שדרי חוץ" — מגישים חיצוניים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#