נבחרת הדירקטורים: כלי מרכזי נגד שחיתות, אך מועמדים נפגעו מהניקוד ומהראיונות - TheMarker - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח מבקר המדינה

נבחרת הדירקטורים: כלי מרכזי נגד שחיתות, אך מועמדים נפגעו מהניקוד ומהראיונות

מבקר המדינה משבח את הקמתה של נבחרת הדירקטורים, שנועדה לעצור שחיתות ופוליטיזציה במינויים בחברות הממשלתיות - אך מעיר על פגמים בהליכי האיתור של חבריה ועל איוש חסר של דירקטוריונים

17תגובות
יאיר לפיד ואורי יוגב, שהקימו את נבחרת הדירקטורים
אוליבייה פיטוסי

מבקר המדינה, יוסף שפירא, מעודד את המשך הפעלתה של נבחרת הדירקטורים, וטוען כי מדובר בכלי מרכזי נגד שחיתות. עם זאת, דו"ח מיוחד שפירסם היום המבקר מצביע על ליקויים בגיבושה ובהפעלתה, ובהם העובדה כי קיומה אינו מעוגן בחוק — מה שמותיר מקום להצעות חוק שמקדמות מינויים מקורבים, וגם לרעיונות לבטל את הנבחרת.

הנבחרת הוקמה במטרה לשמש מאגר של דירקטורים איכותיים שישפרו את הניהול של כ–80 החברות הממשלתיות. הקמתה, על ידי רשות החברות הממשלתיות, נועדה למנוע מינויים לא ראויים, ונתפשה כתיקון למצב שבו השרים המופקדים על החברות ינסו למנות לדירקטוריונים שלה מקורבים פוליטיים. הרעיון לבטל את הנבחרת עלה כבר בינואר בוועדת השרים למינויים במגזר הציבורי, בראשות השרים איילת שקד (הבית היהודי) ויריב לוין (הליכוד). הוא לא קרם עור וגידים, אך גם לא ירד סופית מהשולחן.

עד כה גובשו שלוש נבחרות דירקטורים — האחרונה שבהם במחצית 2017. בכל נבחרת היו כ–500 איש שמהווים מאגר דירקטורים פוטנציאליים לחברות הממשלתיות, מתוך אלפים רבים שהגישו מועמדות. כשליש מתוכם אכן נבחרו על ידי השרים לדירקטוריונים.

עם הקמתה ב–2013 — על ידי שר האוצר דאז יאיר לפיד וראש הרשות דאז אורי יוגב — ניטל מידי השרים הכוח להציב אנשים ללא פיקוח בדירקטוריונים. לפי המבקר, המעורבות הרבה של הרשות בהליך הבחירה, "יוצרת מתח קבוע בין השרים לרשות". השרים עדיין יכולים להציע מינוי של דירקטורים שאינם בנבחרת, אך על המועמדים לעבור את תהליך הבדיקה שעובר כל חבר נבחרת. כך קרה למשל עם הראל לוקר, יו"ר התעשייה האווירית — שהומלץ לתפקיד על ידי שר הביטחון אביגדור ליברמן, לאחר שמועמדו הקודם (יאיר שמיר) נפסל.

המבקר מצא ליקויים מסוימים בהפעלת הנבחרת. למשל, הוא קובע כי הנבחרת "אינה מעוגנת בחקיקה, והרשות התעכבה כשלוש שנים בהעברת הצעה לתיקון החוק". המבקר קובע כי "על הרשות להשלים בהקדם את הליך החקיקה שבו החלה". לדבריו, "מאז אפריל 2014 הרשות פעלה אמנם לגיבוש שינוי החקיקה בנושא, אך עד מועד סיום הביקורת (פברואר 2017) — כמעט שלוש שנים מאז תחילת פעולתה בנושא — היא עדיין לא העבירה טיוטה ראשונה להערות משרדי האוצר והמשפטים, ולא הסדירה את בחירת הנבחרת בדרך אחרת".

חברי נבחרת הדירקטורים ממוינים לפרופילים לפי תחומי מומחיותם, כמו מומחיות פיננסית, ניהולית ודיגיטלית. בתחילת דרכה של הנבחרת נטען שמספר הפרופילים קטן מדי, ולכן המספר הוכפל בהמשך. לפי משרד מבקר המדינה, "חלק מתכולת הגדרת הפרופילים, תנאי הסף והניקוד של המועמדים לנבחרת אינם ברורים וחד־משמעיים. הרשות לא פירסמה מהו מספר המועמדים הנדרש לכל פרופיל ולא תיעדה בחלק מהמקרים באופן מלא את ראיונות המועמדים, ובעשותה כן היא פגמה בזכותם של מועמדים לערער על הניקוד שקיב­לו". נוסף על כך, "נמצאו מקרים שבהם לא מולאו במסמכי הראיון עיקרי ההתרשמות של המראיינים מתשובות המועמד על כל השאלות שנשאל או על חלקן; לא ניתן הסבר במסמכי הראיון לניקוד שניתן למועמד בכל הפרמטרים או בחלקם; ומועמדים נשאלו שאלות שלא ממאגר סגור, שלא על פי נוהל הרשות".

מבקר המדינה, יוסף שפירא
אוליבייה פיטוסי

בלי תאריך תפוגה

עוד קובע המבקר כי בקול קורא המציע לכל המעוניין להגיש מועמדות לנבחרת הדירקטורים של 2017, לא טופלו מלוא החולשות שהתגלו ביישום תהליכי איתור מועמדים בעבר, גם אלה שהיו ידועות כבר לרשות. לדברי המבקר, "לנבחרת 2017 אין תאריך תפוגה" — כלומר לא ידוע למועמדים מתי תפוזר הנבחרת, ותיבחר נבחרת חדשה במקומה. משרד המבקר העיר לרשות החברות "כי עליה לפרסם שתהליך איתור נבחרת הדירקטורים ייעשה אחת לשנתיים".

כמו כן, מתריע המבקר על איוש חסר של דירקטוריונים על אף קיומה של הנבחרת. לפי הנתונים ממאי 2017, מתוך 61 חברות ממשלתיות, ל–39 חברות (64%) לא היה יו"ר, ל–15 לא היה קוורום (מספר מינימלי של משתתפים הדרוש לקיום דיון ולקבלת החלטה), לשמונה לא היה מספר הדירקטורים המזערי הדרוש לפעילות, וממוצע איוש הדירקטוריון עמד על 54%. מתוך 13 חברות בנות ממשלתיות, לעשר לא היה יו"ר, לארבע לא היה קוורום, לחמש לא היה מינימום דירקטורים לפעילות וממוצע איוש הדירקטוריון עמד על 47%. מתוך 14 חברות מעורבות, ל–11 היה חסר יו"ר, לשש לא היה קוורום, לחמש לא היה מינימום לפעילות וממוצע איוש הדירקטוריון עמד על 43%. יצוין כי האיוש החסר תלוי בעיקר בשרים ולא ברשות החברות או בנבחרת.

"על השרים האחראים לחברות ממשלתיות לקדם בחירת דירקטורים באופן מיידי" בחברות שבהן אין מספר חברים מספיק בדירקטוריון לשם פעילותו, קובע המבקר. עם זאת, הוא ציין כי היו מקרים שבהם חברים בחרו במועמדים מהנבחרת, אך הם סירבו להתמנות, "משום שלדעתם כישוריהם גבוהים מהנדרש באותה החברה או שהתמורה לכהונה אינה משמעותית לטעמם".

ליקוי נוסף שמציין הדו"ח נוגע למינוי דירקטורים בחברות הממשלתיות שלא מתוך הנבחרת. היועץ המשפטי לממשלה גיבש הנחיות בעניין זה, אבל לפי משרד מבקר המדינה, "נמצאו מקרים שבהם הבחירה במועמדים על ידי כמה שרים לא נעשתה על פי הנחיית היועץ, ועל כן לא נעש­תה באופן סדור, שיטתי ושקוף".

המבקר מצא ליקויים גם בפעילות הרשות והשרים לקראת דיוני ועדת השרים למינויים במגזר הציבורי, ומציין כי "שרים ועוזריהם אינם מקפידים על אימות הפרטים שהמועמדים ממלאים בשאלון הייעודי". לדברי משרד המבקר, הוועדה נסמכת לרוב על חוות דעת שהרשות מכינה מראש, ו"על אף חשיבותן של חוות הדעת, הרשות לא גיבשה נוהל לאופן כתיבת חוות הדעת של הרפרנט מטעמה על דירקטורים ששרים מבקשים לחדש את כהונתם. חוות הדעת של הרפרנטים הן סובייקטיביות, לא שיטתיות ולא אחידות, ולעתים אינן משמעותיות ואינן מבוססות דיין".

מינויים תמוהים

ואכן, לנבחרת הדירקטורים, המהווה מושא שאיפה של רבים שמסתכלים עליה כמקפצה בדרך לדירקטורונים של חברות גדולות, הסתננו מינויים תמוהים בשל תהליך בדיקה לקוי. כך, לנבחרת הראשונה, כפי שנחשף ב–TheMarker, נבחרו לא מעט בעלי תואר דוקטור שאינו מוכר בישראל. הליקוי תוקן בנבחרת השנייה, וכיום כדי לזכות בהכרה בתואר דוקטור בהליך הבחירה יש להוכיח כי הוא ניתן ממוסד המוכר על ידי הרגולטור הישראלי. משרד מבקר המדינה העיר לרשות החברות כי עליה "לדרוש מהמועמדים מסמכים לאימות הצהרותיהם בשאלון האינטרנטי. הדבר יוכל להגביר את ההרתעה מפני ניסיונות למסור מידע שאינו אמיתי".

לנבחרת השנייה נבחרה חנה הרצמן, שהיתה עד תחילת השנה מנכ"לית עיריית חולון, אף שלפני הבחירה כיכבה בדו"ח של מבקר מדינה שטען לליקויים מהותיים בהתנהלותה. בדיקות שערך של מבקר המדינה לגבי מועמדים כלל אינן נבדקות בהליך הסינון לנבחרת. יתרה מכך, הרשות לא הנחתה בכתב את עובדיה כי על מי מביניהם שמעורבים במישרין בהליך בחירת המועמדים להודיע על זיקות וקשרים עם מועמדים ולפעול לפי ההנחיות שיקבלו.

נדמה כי הרשות רואה את תפקידה רק באיוש תפקידי הדירקטורים, בעוד המבקר מצפה לפעילות מקיפה יותר מצדה: "הרשות אינה עוקבת באופן רציף אחר השתתפות הדירקטורים בישיבות דירקטוריון, ואינה פועלת על פי חוק לפיטוריו של דירקטור הנעדר מישיבות דירקטוריון", נכתב בדו"ח המבקר. "בהיעדר מידע שלם על השתתפות דירקטורים בישיבות, חוות הדעת של הרשות חסרות".

לסיכום קובע המבקר כי צמיחתן והתפתחותן של החברות הממשלתיות בישראל — שמחזור פעילותן ב–2015 נאמד בכ–67 מיליארד שקל, ונכסיהן ב–178 מיליארד שקל — מושפעת גם ממינוי מועצות מנהלים איכותיות ומקצועיות בחברות אלה, וכי על השרים האחראים, בסיוע הרשות והוועדה לבחירת מינויים, מוטלת אחריות לבחור מועמדים מתאימים. "הקמת המאגר היא מהלך חיובי ונכון, אם כי לא חף מליקויים", הוא כותב. "המאגר נועד לתקן את המצב ששרר שנים לפני הקמת הנבחרת, כאשר למועצות המנהלים של חברות ממשלתיות מונו דירקטורים על בסיס שיקולים מפלגתיים על פני שיקולים ענייניים", מה שפגע לדברי המבקר בשירות הציבורי.

"עיגון תהליך שוויוני ושקוף, תוך תיקון הליקויים והפקת הלקחים מתהליך נבחרת הדירקטורים, יכול להבטיח גיוס מועמדים מכל גוני האוכלוסייה, תוך הגברת אמון הציבור בשרים וברשות החברות הממשלתיות בפרט — ובמגזר הציבורי בכלל", נכתב בדו"ח המבקר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם