"פחדתי פחד מוות. צרחתי וכולנו ברחנו": החיים החדשים של בית המצורעים - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מראה מקום

"פחדתי פחד מוות. צרחתי וכולנו ברחנו": החיים החדשים של בית המצורעים

בית הנסן, שהיה בית הרפאים של שכונת טלביה, נהפך למוקד תרבות ואמנות עירוני שבו יצירות הן חלק משכר הדירה

10תגובות
בית הנסן
רוני כנעני

"כל הילדים חששו להתקרב לשם", מספר יליד שכונת טלביה בירושלים שעבר את גיל 60. "היינו צופים בהם מתהלכים בחצר מכוסים לגמרי. בלילה הם נראו כמו רוחות רפאים. היינו צריכים לדפוק על הדלת בזמן שכל היתר מסתתרים מחוץ לחומה. אני זוכר שאחד מהם יצא אלי עם מטפחת לבנה שכיסתה לו את הפנים ופחדתי פחד מוות. צרחתי וכולנו ברחנו".

הסיפור הזה הוא סיפורם של ילדי שכונת טלביה, שגדלו ליד בית הנסן, שבו התגוררו חולי הנסן — צרעת בעברית. לכן זכה הבית ברחוב גדליהו אלון בירושלים לכינוי בית המצורעים. המבנה נחנך ב–1885, לאחר שהברונית קפנברינק, שמימנה את הקמתו, הגיעה לביקור מגרמניה בעיר העתיקה. היא ראתה את עליבותם ומצבם הבריאותי הרע של המצורעים מקבצי הנדבות שסולקו אל מחוץ לחומות העיר, ובשיתוף הקהילה הפרוטסטנטית החליטה להקים בית מחסה למצורעים.

המתחם כולו מוקף חומה ומשתרע על 7 דונמים, מהם 3,500 מ"ר בנויים. במתחם נבנו חדר בידוד, יחידת דיור לרופא, באר מים, דיר לגידול בהמות, חורשת עצים וגינות ירק לרווחת החוסים. בשנות ה–40 ניהל את המקום רופא ערבי, וב–1950, לאחר מגעים שניהלה קק"ל עם ראשי הקהילה הפרוטסטנטית שעוד נותרו בישראל, המתחם נמכר והרופא עזב עם חלק מהחולים.

משרד הבריאות קיבל לידיו את הניהול, ובית הנסן שמר על ייעודו המקורי עד שנסגר בשנת 2000. במקביל, גופים שונים בירושלים התחילו לחשוק במבנה לטובת שימושים אחרים. העיריייה ביקשה לקבל לידיה את המבנה לצורכי הציבור, וב–2009 הוחלט להקים בו מתחם תרבות, מדע וטכנולוגיה לטובת תושבי השכונה.

אירוע בבית הנסן
דור קדמי

ב–2011 התחילו תהליכי שיפוץ ושימור של המבנה במימון משותף של עיריית ירושלים והמשרד להגנת הסביבה, לירושלים ולמורשת, ועד היום הושקעו כ–20 מיליון שקל. מבנה ההוספיס יחודש עד 2019, וגופים נוספים ישתלבו במקום.

המתחם מנוהל על ידי הרשות לפיתוח ירושלים, המשלבת בין ישן לחדש. כך למשל, בשירותי הנשים תוכלו לשרוק ומערכת שפיתחו סטודנטים תזהה את השיר שלכם ותערוכות מתחלפות של סטודנטים מעטרות את הקירות. המקום שמר על ייחודו — המאפייה של בית המצורעים היא כיום בית קפה ומעדנייה אקולוגית הדוגלת בסחר הוגן מהיצרן לצרכן.

הגופים שיושבים במקום — הקרן לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים, פיקו, מערכת ערב רב ובצלאל — לא רק משלמים שכירות, אלא גם מספקים תוכן חינמי לציבור — תערוכות, סרטים והרצאות. כך הבית המבודד לא נשמר רק עבור חברי הגילדות המקצועיות אלא יוצא מהחומות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#