דו"ח דברת הצליח, אז למה הוא נקבר? - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח דברת הצליח, אז למה הוא נקבר?

בימים שבהם שביתת המורים תופסת כותרות ושמאבקם עולה לסדר היום הציבורי, מן הראוי לבדוק מה עלה בגורלה של תוכנית לאומית, היא דו"ח דברת, שרן ארז התנגד לה נחרצות

תגובות

בימים שבהם שביתת המורים תופסת כותרות ושמאבקם עולה לסדר היום הציבורי, מן הראוי לבדוק מה עלה בגורלה של תוכנית לאומית, היא דו"ח דברת, שרן ארז התנגד לה נחרצות.

בינואר 2005 החליטה הממשלה לאמץ וליישם את התוכנית הלאומית לחינוך שגובשה בידי כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל. התוכנית החלה להתגבש ב-2003, כשהבינה שרת החינוך דאז, לימור לבנת, שמערכת החינוך זקוקה לשינוי מבני, עמוק ואמיתי כדי להתקדם ולהדביק את הפער שנוצר לאחר שנים רבות של דריכה במקום.

כמו כל שינוי, גם שינוי זה התקבל בהתנגדות נחרצת של ארגוני המורים. רן ארז, יו"ר ארגון המורים, ניהל אז מלחמת חורמה בדו"ח. מלחמה זו כללה הכפשות אישיות רבות, השמצות, וכמובן כסף רב של המורים שהושקע בפרסום בעיתונים היומיים, על גבי האוטובוסים ועל לוחות המודעות הגדולים.

רן ארז הצליח - וכולנו הפסדנו. התוכנית נקברה ברובה. אך עדיין נותר ניצוץ קטן של תקווה ליישומה. עקשנותה של לבנת ונחישותה הובילה ליישום הדו"ח ב-34 רשויות מקומיות. בניגוד לדו"חות אחרים בתחום החינוך, הדו"ח יושם, גם אם באופן חלקי, וניתן לבחון את הצלחתו.

בסך הכל יושמה התוכנית בכ-180 בתי ספר יסודיים שבהם לומדים כ-67 אלף תלמידים. ביישום הדו"ח, מעבר ליתרונות שנראו על פני השטח, טמונים יתרונות מבניים ותהליכיים רבים. עם תחילת היישום חל שינוי בתפקידן של הרשויות המקומיות שבהן מיושם הדו"ח. הן הקימו מערך ארגוני לצורך היישום, הוקמו פורומים של דיונים שבהם ישבו יחד הורים, אנשי מקצוע, מנהלים ומפקחים, הכל לשם קבלת החלטות משותפות.

זאת ועוד: יישום הדו"ח אילץ את כל המערכות הנוגעות בדבר, החל בתלמידים, עבור במורים ובמנהלים וכלה בהורים, לשנות גישה, להיפתח לסגנון ניהולי אחר, עצמאי יותר, חדשני יותר, המנהל תקציבים שבאחריות המנהלים ובתי הספר, וכל זאת תוך כדי עמידה בתוכניות עבודה מובנות יעדים ומדדים.

תוצאות הבדיקה של יישום הדו"ח מעוררות פליאה. יישום דו"ח דברת הפך את בתי הספר לטובים יותר ואת התלמידים וההורים מרוצים יותר; אפילו המורים, שהיו ממובילי ההתנגדות נהפכו לתומכים נלהבים של התוכנית. מבדיקה שערכה הרשות הארצית למדידה והערכה עלו ממצאים חד-משמעיים: כשנשאלו המנהלים וההורים אם הם מרוצים מיישום התוכנית, השיבו 60% מההורים ו-78% מהמנהלים ביישובים שבהם מיושם הדו"ח שהם מרוצים ממנה. כשבדקו מה לדעת ההורים, המורים והמנהלים הפוטנציאל של התוכנית להשפיע לטובה על העשרת הידע, השיבו 74% מההורים, 69% מהמורים ו-95% מהמנהלים כי בכוחה של התוכנית לשפר את המערכת.

נתונים אלה מצביעים בבירור, על שביעות רצון גדולה מיישום הדו"ח. ולא זו בלבד, אלא שכאשר הלכו ובדקו מה צריך לעשות בעתיד, השיבו 60% מהמורים, 71% מההורים ו-90% מהמנהלים שיש להמשיך ולשפר את תוכנית דו"ח דברת.

לאחר שקוראים את בדיקת הרשות הארצית למדידה ולהערכה, יש להודות: דו"ח דברת הוא הצלחה; הכישלון הוא של אלה שלא דורשים ליישמו במלוא המרץ בכל הארץ. לאור המאבק המתנהל כיום עולה המסקנה העצובה מכל: ארגוני המורים ניצחו במאבקם, הציבור הפסיד!

הכותב הוא יועץ אסטרטגי ושימש כיועץ שרת החינוך לשעבר, לימור לבנת



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#